לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


גבר ירושלמי,מאד מיני,שמעריץ את הנקביות והמיניות.
Avatarכינוי:  Feminine-admirer

בן: 59

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

סקס חופשי עם לב פתוח.


על הטרנד החדש של "תפסי וזרקי"

"למפגש מיני בין גבר לאשה יש השלכות רחבות, אפילו קוסמיות. אבל מה יכול להיווצר ממפגש שבו אנשים משתמשים זה בזה ללא חמלה, ללא רגש, ללא שותפות אמיתית?" שרית סלאי -קדוש, מומחית באתר אסימון ליעוץ רוחני לנשים, על מפגשים מיניים והלב הפתוח שלך 

 

 

שרית סלאי-קדוש

 

"האשה למדה לעשות אהבה מגבר שאינו יודע כיצד לעשות אהבה. התוצאה היא תוהו ובוהו, בלבול ומבוכה. למין ראשית הזמן היתה האשה קורבן למניפולציות, שהמריצו ועודדו אותה להרגיש שהביטוי הנעלה ביותר של אהבתה הוא לענג ולספק את הגבר מבחינה מינית. האמת היא ההפך הגמור מזה. הביטוי הנעלה ביותר של אהבה הוא גבר המענג ומשמח אותה מבחינה מינית. את זה הוא יכול לעשות רק כשהוא מסוגל לשכוח את האורגזמה המעסיקה אותו ללא מנוח, ולהיות נוכח די הצורך באהבה או באי אנוכיות כדי ללקט את האנרגיות האלוהיות שלה, את הביטוי הנעלה ביותר של אהבתה".
(בארי לונג, מורה רוחני אוסטרלי, 1926~2003).

 

מחלתה של החברה בת ימינו היא שהלב שלה סגור וכשהלב שלנו סגור, ביכולתנו לקיים יחסי מין ללא כבוד, ללא אמון, ללא אינטימיות. קראתי את השורות ואת מה שביניהן בכתבה. אין שאלה: אנו יכולות לתפוס, לזיין ואחר כך גם לזרוק. אלא שאתן יודעות מה? אנחנו זורקות בכך את עצמנו.

 

למפגש מיני בין גבר לאשה יש השלכות רחבות, אפילו קוסמיות. בכל משגל נולד משהו, לא רק כשאת נכנסת להריון. אבל מה יכול להיווצר ממפגש שבו אנשים משתמשים זה בזה ללא חמלה, ללא רגש, ללא שותפות אמיתית?

 

כן, הכל פתוח והרשות נתונה: נשים יכולות להיות זכריות, גברים מוזמנים להיות נקביים. זה באמת לא משנה מי מוביל ומי מובל. אפשר להתחלף בתפקידים חמש פעמים ביום. אני יכולה לפגוש בתוכי את המוטרפת, הפראית, השפחה, הזונה, הבתולה והכוהנת. הפרטנר שלי יכול לגלות מנעד חדש של אפשרויות ושנינו יחד יכולים להשתמש באנרגיה המינית לשחרור חסימות רגשיות ולריפוי פצעים שותתים. מה שנדרש כדי שנוכל לצאת להרפתקת העומק המשותפת הזו, זה ה"יחד". יחד שמורכב מגבר ואשה פתוחים, מתקשרים, קשובים ומכילים, היוצרים סביבה בטוחה ותומכת עבור עצמם.

 

כשהלב סגור, לא רק שאין סיכוי לריפוי, אלא שהנתק בין הלב לפין או לנרתיק הוא הגורם הראשון למחלות השונות _ מתחלואי מין ועד סרטן. כשהלב סגור, אף אחד מהמשתתפים לא יכול להיות באמת מסופק ושמח, לא משנה עד כמה ינסה/תנסה להעמיד פנים. אז את אולי נעה בחושניות, נלמדת ומשמיעה את כל הקולות ש"עובדים", אבל עמוק בתוכך את יודעת שאת פועלת מתוך קליפתך, רחוקה מרחק שנות אור ממקור עוצמתך. הפין של הזר שאספת משוטט לו בתוכך, תלוש ומנותק, ולא רק שאינו מפרה אותך, אלא שהוא אף בוזז אותך רגשית. כלפי חוץ את חשה אולי כאוחזת במושכות ובשליטה מוחלטת, אבל בזה הרגע רוקנת את האשה בתוכך ממעט הרזרבות שעוד נותרו. שניכם גם יחד נותרים בסופו של הלילה מאוכזבים, מתוסכלים וממורמרים, לא משנה עד כמה מהר תרוצו לספר לחבר'ה _ ובימינו אנו גם לחברות _ על כמות האורגזמות המשותפות.

 

אני יכולה להבין אתכן, בנות ה"תפסי וזרקי". לא עוד חוסר אונים. לא עוד למרר בבכי כשהוא לא מתקשר, כשהוא נוטש. אני אראה לו! אני אקדים אותו הפעם! לא אתן לאף אחד להביא אותי לפינה הזו שוב. אבל אלוהים, איזו בדידות. כדי להקהות אותה אולי אשתה עוד כמה דרינקים, אגלגל ג'וינט אחד או שניים או אצא לשופינג חפוז _ הכל, רק כדי לא להרגיש כמה אני בודדה ועד כמה אני זקוקה לחום, אהבה, הקשבה וליטוף. והאלטרנטיבה? אני לא אעמוד בה. מפגש? מפגש של ממש? להיות חשופה? להראות לו עד כמה אני זקוקה לו? הוא יחשוב שאני נודניקית ומתקרצצת ותלויה. או מהצד השני: שאני אגיד לה שאני פוחד שלא יעמוד לי? ושבעצם אני מעדיף סתם להתחבק? No way. אז אני אהיה איתה רק כשאני חזק ועומד לי (כולל מעמד, פרנסה, סמלי סטאטוס למיניהם), אחרת היא לא תעיף לעברי מבט.

 

הגורמים לאשה להתכחש/להרוג את מיניותה, את נשיותה, הם תסכול, אכזבה ובדידות. הביטוי: "תפסי וזרקי" והימנעות מוחלטת ממגע מיני הן שתי תגובות הפוכות לאותה מצוקה ממש. "אני אזיין ואזרוק אותו" או "אני בכלל לא אתן לו" _ זו אותה אמירה. בשני המקרים את אומרת, "לעולם לא אפתח עוד את לבי". בשני המקרים את קוראת תגר על רגשותייך האמיתיים, מאכסנת אותם היטב מאחור ויוצאת, עטוית שריון, למלחמה.

 

מלחמה. אבל מיהו האויב האמיתי שלך, האם זה הגבר, או שמא הדרך שבה את נוטשת את עצמך היא אויבך? דרך שבה את מתפשרת, לא בוררת, לא מקפידה על זיהוי נכון, לא קשובה, לא נאמנה ללבך.

 

תופעה מעניינת, בנות. יש גברים שמבקשים את הלב שלכן. שמחפשים אחריו בנרות, כמהים לכך שבמקום שתתחפשנה לגברים, תלמדנה אותם להיות. גברים שמבקשים לאהוב אתכן, להוקיר אתכן, לדעת אתכן באמת. "האישה צריכה להיות נאהבת. עתיד המין האנושי תלוי בהיותה של האישה נאהבת, כי רק כאשר האישה באמת נאהבת יכול הגבר להיות באמת הוא עצמו ולזכות מחדש בסמכותו האבודה. רק אז ישוב לשרור שלום על פני האדמה", אמר אותו בארי לונג שאיתו פתחנו. משלנו, המתקשר הישראלי יעקב רוט כתב כי "הוואגינה חשה היטב את החוסר באהבה. הדבר מכאיב לה. היא חיה ונושמת אהבה. זה טבעה האמיתי. לכן נשים יכולות לפתח בעיות באברים הנשיים כדי שהאישיות תבין מה היא עושה לעצמה, כדי שתיזכר במין מקודש".

 

מה דעתכן על דרך ביניים? לא להימנע, אבל גם לא להיחפז. לקחת את הזמן, להתוודע, להכיר. להיפגש מינית בלי לגעת בכלל, להתפשט ולהביט זה בזה, להאכיל זה את זו ולהפך, אבל בלי לממש עד הסוף את תשוקתכן. מה דעתכן להפסיק להתנשא מעל הלב שלכן, מעל הצורך שלו בכבוד, אמון ואינטימיות. התחלנה להתייחס לעצמכן כאל אלות.

 

ואל תטעינה: אני לחלוטין לא פוריטנית, ובכל הנוגע לסקס, הכל בסדר בעיניי ואין לי דעה על איך ומה נכון או לא. לב פתוח לא חייב למנוע ממך סקס עם בת מינך או עם ארבעה גברים במקביל. הוא אינו מחייב קשר מונוגמי ואינו מוביל בהכרח לנישואים. לב פתוח מבטא את האהבה שלך לעצמך. הוא המקום שממנו את פועלת. הוא ה"איך" ולא ה"מה". כי עמוק בפנים אנחנו זוכרות מי אנחנו באמת. והלוואי ונדע יותר שלא לוותר.

נכתב על ידי Feminine-admirer , 5/6/2007 15:42   בקטגוריות נשים, זיונים, חופש מיני, משגלים, לב פתוח, מין, מיניות, מימוש עצמי, סקס, סקסיות, סקס ופנטזיות, מפגשים מיניים, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך תתמודדי עם אמא מעצבנת.


הרבה פעמים אני שומע או קורא על בנות שהאמהות שלהן מטריפות את דעתן,אז הנה לכן בנות המאמר שילמד אתכן איך להתמודד עם האמא:

 

כשאמא עושה לך את המוות

רוב הבחורות שטוענות שאמן היא החברה הכי טובה שלהן פשוט משקרות. קבלי את מדריך COSMO לבת המעוצבנת

קולין ראש

1

אילוסטרציה: ASAP photos

 

 הקשר שיש לך עם אמך הוא ייחודי, מסובך ולפעמים כמעט בלתי אפשרי. חשבת שמרגע שגיל ההתבגרות הסוער יהיה מאחורייך ותעזבי את הבית תוכלי ליהנות ממערכת יחסים פשוטה ושלווה איתה? אוי, כמה שטעית. לפעמים נדמה לך שהיא פשוט לא נותנת לחבל הטבור להתנתק. "לעתים קשה יותר לנהל דינמיקה של אמא-בת בבגרות מאשר בשנות הילדות, כי בשלב הזה יש לכל אחת מכן דעה שונה לגבי הדרך הטובה ביותר להתנהל", מסבירה ד"ר מודיטה ראסטוג'י, מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטה בשיקגו.

במשאל אינטרנט של COSMO דיווחו כמעט שליש מהקוראות שהקשר שלהן עם אמן גורם להן למתח על בסיס יומי, ו-38 אחוז אמרו שהמתח מעיק עליהן "רק" לעתים קרובות. בנוסף, 63 אחוז מהקוראות ציינו שדרך ההתמודדות שלהן עם הלחצים שאמן מפעילה עליהן היא תסכול, ריב או סתם התמוטטות עצבים. לא ממש מפתיע.

ברור שאת אוהבת את אמא שלך, אבל מה לעשות שיש לה יכולות על אנושיות להטריף לך את השכל. "הקשר ביניכן הוא מאוד ראשוני ומאוד עמוק", אומרת אייריס קראסנו, מחברת הספר I Am My Mother's Daughter, "וזו בדיוק הסיבה שהיא לוחצת על הנקודות הכי רגישות אצלך". למזלך, יש דרכים לצמצם את התקפי הזעם שהיא גורמת לך. השיטות הבאות יעזרו לך להתמודד עם כמה מהחוויות השכיחות (והמעצבנות) ביותר עם אמא שלך.

היא תמיד יודעת הכל

איך היית רוצה שפעם אחת, כשאת מספרת לה משהו חשוב, היא תגיד "וואו, זה משהו שבחיים לא הייתי צריכה להתמודד איתו. כל הכבוד לך, את ממש מתמודדת בגבורה". במציאות אין מצב שזה יקרה. היא תמיד הופכת לקוץ מתנשא בתחת, אפילו כשאין לה מושג על מה היא מדברת.

כשפוטרתי מהעבודה בקיץ שעבר לאמא שלי היו מיליון רעיונות לגבי המשרות שכדאי לי לנסות להתקבל אליהן, והיא אפילו ידעה כמה קל יהיה לי למצוא עבודה דרך האינטרנט - למרות שאין לה בכלל מחשב, והיא עובדת באותו מקום כבר 20 שנה", מספרת גלי, 24. למה היא עושה את זה? כי היא אמא שלך. לחברות שלך את רגילה להגיד שבא לך רק להוציא קיטור וזה בסדר, אבל "אמא שלך קשורה אלייך ברמה הרבה יותר עמוקה, ולכן קשה לה לא להתערב", מסבירה קראסנו.

שומר שפיות: הפתרון במקרים האלה הוא פשוט, אך מצריך שליטה עצמית - נסי להפחית קצת בדרמטיות שבה את מספרת לה חוויות מחייך. "האינסטינקט האימהי הוא לנסות לתקן בעיות, אז אל תפתחי דלתות שאת לא מעוניינת שהיא תתפרץ לתוכן", אומרת קראסנו.

היא חונקת אותך

"היא מקפלת מחדש כביסה שכבר קיפלתי", נזכרת דניאל, 27. "פעם אחת ראיתי אותה קושרת לי את הגרביים, כמו שהיא עושה בבית, כדי 'לשמור על הגומי', וצעקתי 'אני יכולה לקפל את הגרביים המחורבנים שלי בעצמי!'". לא ביקשנו ממנה לעזור, והיא עושה את זה בכל זאת. למה זה כל כך מעצבן אותנו? כי מבחינתן של האמהות שלנו, "עזרה" פירושה ניסיון לאלץ אותנו לעשות דברים בדרך שלהן. "המסר שאת מקבלת הוא שאת לא יכולה לדאוג לעצמך", אומרת ד"ר לורה טרייסי, פסיכותרפיסטית מוושינגטון, שמייעצת לזוגות של אמהות ובנות. אבל זה לא העניין היחיד. את כבר לא ילדה קטנה, ואמא שלך לא יכולה שלא להצטער על זה. "היא מנסה להיאחז בהרגל ישן, שגורם לה להרגיש כאילו היא עדיין חלק מחייך", מסבירה ד"ר טרייסי.

שומר שפיות: בכל פעם שהיא קונה לך תחתונים מכותנה, משפשפת את וילון האמבטיה העבש שלך או מתקשרת לוודא שהדירה שלך מחוממת מספיק, הזכירי לעצמך שהיא בסך הכל מתגעגעת אלייך. במקום לסנן בעצבים "היא חושבת שאני זנזונת שגרה בדיר חזירים ולא יודעת להפעיל מזגן על חום", קחי נשימה עמוקה ותגידי לה "אמא, תפסיקי. את גורמת לי להרגיש כמו ילדה קטנה". נסי להגיד את זה בצורה נעימה, לא בכעס. "אם לא תעשי מזה עניין, היא תתגבר מהר יותר על תחושת העלבון שהדברים שלך יעוררו בה", אומרת קראסנו.



"הקשר ביניכן הוא מאוד ראשוני ומאוד עמוק, וזו בדיוק הסיבה שהיא לוחצת על הנקודות הכי רגישות אצלך"<br>אילוסטרציה: ASAP photos

"הקשר ביניכן הוא מאוד ראשוני ומאוד עמוק, וזו בדיוק הסיבה שהיא לוחצת על הנקודות הכי רגישות אצלך"
אילוסטרציה:
ASAP photos

היא משביתת שמחות

את מספרת לה על משהו מרגש שקרה לך, והיא מגיבה בהערה קוטלת או שלילית, שגורמת לך לתהות למה היא לא שפכה לך דלי של מי קרח על הראש וזהו. מירי מכירה את התופעה הזו היטב. "התקבלתי לתכנית מאוד נחשבת לדוקטורנטים, והמילים הראשונות של אמא שלי היו 'ואיך את מתכוונת לשלם על זה?'", היא מספרת. הדברים האלה יכולים פשוט להרתיח.

למה זה קורה? אמא שלך אומרת שהיא שמחה בשבילך, אבל יכול להיות שבתת מודע היא מרגישה לא נוח, ואולי אפילו מקנאה בך על הצלחתך. "יכול להיות שהיא רואה לנגד עיניה את החלומות הבלתי ממומשים שלה מתגשמים אצלך, והיא לא כל כך יודעת איך להתמודד עם זה", אומרת קראסנו. "ולכן התגובה הראשונית שלה היא פשוט להחזיר אותך למציאות". אפשרות נוספת היא שאמא שלך מנסה להנמיך את ציפיותייך, כדי לרכך את המכה במקרה שהדברים לא יסתדרו כפי שאת חולמת.

שומר שפיות: "אם את יודעת שהיא נוטה להגיב על דברים בצורה שלילית, קרוב לוודאי שאת מתחילה להתגונן עוד לפני שאת מספרת לה משהו", אומרת אנדרה מידיאה, יועצת לניהול קונפליקטים משיקגו. "לפני שאת מספרת לה את החדשות, הרגיעי את עצמך באמצעות ביקור בחדר הכושר או ריצה קלילה בשכונה", היא מציעה. אם היא בכל זאת תצליח לעצבן אותך, הגיבי בצורה מנומסת ועניינית, משהו כמו "זו נקודה מעניינת" - או בתרגום לעברית: "שמעתי אותך, עכשיו הדיון הסתיים". אחרי שתקשיבי לתגובה הצוננת שלה, לכי לדבר עם מישהו שכן יתלהב ממה שיש לך לספר.

היא מלכת הפאסיב-אגרסיב

היא מסדרת את כתפיית החזייה שמציצה לך מתוך החולצה ("מוזנחת!"), או מרימה גבה כשאת מזמינה קינוח ("גרגרנית!"), ובאופן כללי דואגת להבהיר לך, בין השורות, מה היא חושבת עלייך ועל אורח החיים שלך. "אמא שלי בחיים לא תקרא לי רווקה זקנה בהתהוות, אבל כשאנחנו מדברות היא תמיד משחילה עדכונים על מי התחתנה או ילדה לאחרונה", מספרת מורן, 33. "לפעמים היא נותנת את הטלפון שלי לכל מיני רווקים חנונים שהיא פוגשת בעבודה. כשאני כועסת עליה, היא מיתממת 'אני? מה פתאום'".

אמא שמתנהגת כך היא קונטרול פריק מהסוג הערמומי ביותר. "מכיוון שעכשיו, כשאת כבר לא ילדה, אין לה זכות להגיד לך מה לעשות ולקבוע איך ייראו החיים שלך, היא משתמשת במחוות טעונות כאלה כדי להעביר לך את המסר שאת לא עומדת בציפיות שלה", אומרת טרייסי.

שומר שפיות: נסי לשלוט בתגובות שלך, ולא להראות לאמא שלך שהיא הצליחה לעצבן אותך. "נשים מראות את הכעס והמתח שמשתולל אצלן בפנים דרך הידיים והקול שלהן", אומרת מידיאה. לכן שלבי אצבעות (לא חזק מדי) לפני הגוף ושמרי על קול רגוע - אם את בכלל בוחרת לדבר. חשוב לא פחות: אל תתקיפי אותה בהתנהגות פאסיבית-אגרסיבית משלך, כמו להבליט בכוונה את כתפיית החזייה או לדחוף את כל העוגה לפה בבת אחת.

היא מסגירה את זה שהיא אנושית

כשירדן, 23, ראתה את אמא שלה משתכרת באירוע משפחתי, היא לא האמינה למראה עיניה. "היא צחקקה כמו איזה ילדה מתבגרת והתחילה לרקוד על השולחן", היא מספרת. "עולמי ממש נסדק כשנחשפתי לצד הזה שלה בפעם הראשונה". אין מה לעשות, ההתעוררות הזו היא בלתי נמנעת. כשאמא שלך פולטת משהו על חיי המין הרדומים שלה ושל אבא, או משקרת לך בפרצוף באיזשהו עניין, את ממש יכולה להרגיש את האימה משתלטת עלייך. "זה מוזר לפגוש צד חלש או מרושע שלה", מסבירה מידיאה. "וזה גורם למערכת היחסים שלכן להשתנות"

שומר שפיות: "התגברי על תחושת ההלם או הגועל הראשונית, והתייחסי לסיטואציה כאל הזדמנות להפגין בגרות ולבנות סוג חדש של חיבור עם אמך", אומרת מידיאה. "היא חושפת את הצד הזה שבה, או לפחות לא מתאמצת להסתיר אותו, כי היא חושבת שאת מסוגלת להתמודד עם זה". אז התעשתי - והתענגי על העובדה שלפחות עכשיו היא מתנהגת אלייך כמו אל אדם מבוגר.

 

 

 

נכתב על ידי Feminine-admirer , 18/5/2007 08:51   בקטגוריות בנות, אמהות, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'סי-מוניקה ב-18/5/2007 17:24
 



כיצד תפנקי את עצמך בזול ומהר.


להתפנק, בשעה אחת

רוצה להתפנק אבל יש לך רק שעה אחת פנויה? שעה זה כל מה שאת צריכה! פינוקים מקסימים, שלא יעשו לך חור בכיס וכן יעשו לך טוב בנשמה

דיתה עופרים

בפעם הבאה שאת חוזרת הביתה מיום עבודה ארוך, אל תדליקי את האור! הדליקי לעצמך כמה נרות (אין כמו נרות כדי לתת לך הרגשה שאת מיוחדת ומפונקת) ושבי ככה לראות טלוויזיה, לאכול, לנוח. אנחנו חושבים, שתידהמי לגלות כמה שזה באמת מרגיע.

  

טיפול לשחרור מתחים (שגם מזין

את השיער): צקי שמן שומשום (להשיג בבתי הטבע) לתוך כוסית זכוכית קטנה, והכניסי אותה לתוך מאג מים רותחים. כשהשמן יגיע לטמפרטורה חמימה, טפטפי אותו על הקרקפת (כשהשיער יבש), ועסי אותו בתנועות סיבוביות (איטיות ונמרצות לחלופין). מדי פעם משכי מעט את השערות, כאילו את רוצה לתלוש אותן. אחר כך לפפי את השיער. זה משפר את זרימת הדם ומשחרר כעסים ומתחים.

 

אמבט מיוחד לכפות הרגליים (שכדאי לך לעשות סתם ככה, בערב מול הטלוויזיה): הכניסי את רגלייך לקערה עם סבון מקציף ופלחי לימונים להבהרת העור (ותוסיפי גם 3 טיפות שמן ארומטי של לימון ושל לבנדר), הישעני אחורה בכורסה, ונוחי.

ואם את עדיין מסוגלת לעשות משהו אחרי זה (זה פשוט נורא עושה חשק לישון), פזרי על כפות הרגליים סוכר ושפשפי אותן בליפה טבעית והנה עשית פילינג לרגליים היקרות שלך, שלמרות שהן כל-כך מתאמצות בשבילך, את בטח לא משקיעה בהן מספיק תשומת לב.

 


אמבט רגליים מפנק. צילום: index open

 

פטנט זהב לבקרים מבאסים ולאירועים שמתחילים בסוף יום מייגע: היכנסי למקלחת, שיטפי במים חמים, עברי לקרים, חזרי לחמים, וקנחי בקרים. כן, זה קר, אבל זה מרענן וממריץ את זרימת הדם בעור, וזה עושה נפלאות לגוף.

 

בכל פעם שאת נכנסת לאמבטיה, החזיקי לידך כוס מים מינרליים קרים ושטפי בהם את הפנים (מים רגילים מכילים כמות גבוהה של סידן שמייבש את עור הפנים).

 

עיסוי לאזור המצח (ולהרגעת הראש ממחשבות): שפשפי את כפות ידייך זו בזו והניחי אותן על עינייך העצומות למשך כחצי דקה (או עד שתרגישי את החום והאנרגיה עוברים מכפות ידייך לפניך). בתנועה איטית, רציפה והדוקה (אך לא לוחצת), העבירי יד אחר יד מגשר האף אל קו השיער. חזרי על הפעולה מספר פעמים.

 

עשי לעצמך מסכת פנים. מסכת הזנה טבעית שתכווץ את הנקבוביות ותעניק לך תחושת רעננות וניקיון: ערבבי יחד 2 כפות דבש ו-2 טיפות מיץ מלימון טרי; מרחי על הפנים, המתיני 10 דקות ושטפי במים. טוב לכל סוגי העור (אך לא למי שאלרגית לדבש).

 

עיסוי לאזור העיניים: מרחי את הפנים בקרם, והתחילי בלחיצות משק הדמעות שבזווית הפנימית של העין לכיוון הגבות. כשתגיעי לאזור הרקות, המשיכי לצד התחתון של העין, והשלימי את המעגל חזרה בשק הדמעות. חזרי על המעגל עשר פעמים.

 


כן, גם לישון זה פינוק. צילום: index open

 

עיסוי לצוואר, הכתפיים והגב: נכון, את לא יכולה לעשות לעצמך עיסוי ממש מקצועי באזורים האלו, אבל את כן יכולה לחמם מעט שמן ולעסות את אזור השכמות והצוואר. עצם תנועת האצבעות תרגיע אותך ממתחים והשמן החמים ירפה את השרירים המכווצים.

 

 

 

נכתב על ידי Feminine-admirer , 12/5/2007 21:56   בקטגוריות נשים, פינוקים, שחרור קיטור, שחרור מתחים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Feminine-admirer ב-13/5/2007 03:51
 



פסטיבל בוםבמלה-אל תפספסו!!!


את כל המידע על הפסטיבל ניתן למצוא באתר בקישור:

http://www.boombamela.co.il/

 

מאד ממליץ לכם ולכן ללכת ולהשתתף.

נכתב על ידי Feminine-admirer , 1/4/2007 19:30   בקטגוריות פסטיבלים, מדיטציה, מיניות, שחרור קיטור, זרימה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Feminine-admirer ב-2/4/2007 18:18
 



472,658
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFeminine-admirer אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Feminine-admirer ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)