עבודת גמר

מי אמר שגברים טנטריים לא גומרים? מורה הטנטרה סוג'יי מסביר אחת ולתמיד איך עובדת האורגזמה

הטנטרית המפורסמת ואיך מסייעים לה להתרחש. זהירות, לא לבעלי קיבה רגישה

מאת:סוג'יי

מה, אתה רוצה להגיד לי שבאמת, אתה לא גומר? שאל אותי א' והצית את הסיגריה המקומטת שגלגל קודם, הסתכל לי בעיניים, ספק בוחן ספק אומר "לי אתה יכול לספר את האמת... ". השתהיתי מעט בתשובה, גם כדי למתוח מעט את א' שהמשיך למצוץ את הסיגריה בהנאה מופגנת, וגם כדי לארגן את המחשבות לקראת תשובה שתבהיר לבחור אחת ולתמיד במה דברים אמורים. תוך כדי הסברים, בעוד א' מגרד את קרקפתו בפליאה, עלתה בראשי המחשבה שעל העניין הזה בדיוק שווה לכתוב כמה מילים שיעמידו את הדברים על מקומם, שהרי קיים חוסר הבנה בסיסי ובלבול רב בכל מה שקשור לתרגול הטנטרי המעשי. והפחד הבסיסי של הגבר, שמא יאלץ לוותר על  הדובדבן שבקצפת, כלומר "הגמירה" , גורם לרבים וטובים להתרחק מהטנטרה כאילו הייתה פקיד שומה חמור סבר. וזה, מן הסתם, חבל מאוד. אז האם בתרגול טנטרי אכן יש צורך להימנע מגמירה? ובכן, החדשות הטובות הן שמבחינת הטנטרה לא רק שאין כלל מניעה לחוות אורגזמה. ההיפך הוא הנכון, התרגול מאפשר לחוות אורגזמות יותר חזקות, יותר ממושכות ורב פעמיות. אם כך מהו מקור הדעה המוטעית שבטנטרה "אסור לגמור"? מקור הטעות מתחיל היכנשהו בחוויה המינית הראשונה שלנו כגברים. האורגזמה הראשונה נחוותה אצל רובנו המכריע אי שם בתחילת גיל ההתבגרות והתקבעה כרצף תחושות לא ברור שהחל בזקפה  ונגמר ב...שפיכה. בין הזקפה לשפיכה, בצורה מבולבלת ולא סדירה, ניתן היה להבחין בניואנסים קטנים: הריגוש שהולך וגובר, ההתכווצויות הריתמיות של הערמונית שמשלבות לחלופין שפיכת זרע עם תחושת עונג, ותחושת ה"אחרי": סיפוק, הרפיה שמלווה בירידת מתח, ישנוניות וחוסר עניין. נרעשים מהגילוי המסעיר אנו, הגברים, מוצאים עצמנו חוזרים על הריטואל שוב ושוב ומחזקים אותו בווריאציות שונות: תחילה עם עצמנו, ומאוחר יותר, גם עם נשים מתחלפות ובנות זוג קבועות. ובכך מקבעים ומנציחים את התבנית הידועה מראש, כמעט מתוכנתת, של סדר הדברים האמור. הקיבעון המחשבתי הזה שולל מאיתנו את היכולת להרחיב את הפוטנציאל המיני שלנו, אינו מאפשר לנו להיות נוכחים ברגע, ואף מונע מאיתנו לתת לבת הזוג שלנו את מלוא תשומת הלב ואהבה להם היא זקוקה.

 

אורגזמה טוטאלית עם היקום

אז איך נוכל לשבור את הקיבעון המגביל הזה? באיזה אופן נוכל להיפתח לחוויה הרוחנית של האקסטזה המינית? בשלב זה, חשוב לציין, שהטנטרה עוסקת בתחומים רבים ומגוונים, שלחלקם אין קשר ישיר למיניות. כמו לדוגמה מדיטציה, חיבור לאני העליון, פתיחת הלב, תרגול יוגה ועוד. למעשה, הטנטרה עוסקת בחיים עצמם, ובהתאם לכך, נוגעת בכל האספקטים של החיים. הטנטרה, מתייחסת, בין השאר, לאספקט הגופני-מיני של מעשה האהבה כשער דרכו ניתן לחוות הרחבת מודעות, צמיחה רוחנית ואפילו הארה. הטנטריסטים ראו באורגזמה שער רוחני רב עוצמה. שכן באותם רגעים ספורים של השיא המיני אנו מצויים בתדר מדיטטיבי גבוה ביותר: המחשבות נפסקות מאליהן, הזמן כאילו נעצר או נמתח לעד, מופיעה תחושה של אינסוף, גבולות העצמי מתפוגגים יחד עם האגו, ואנו חווים פתיחה של הלב. "מהמודרה" הוא המושג בסנסקריט המתאר אורגזמה טוטאלית עם היקום: מיליון מיליוני פעמים עמוקה יותר, מיליון מיליוני פעמים גבוהה יותר, מהמודרה היא אורגזמה טוטאלית עם השלם, עם היקום היא הניתכות אל מקור ההוויה. (מתוך שירו של טילופה) מכאן ברור מדוע בחרו הטנטריסטים להתמקד בהרחבה ובהעצמה של אותם רגעים חמקמקים. הדרך המעשית להרחיב את רגעי האורגזמה דורשת קודם כל להבין את המנגנונים והתהליכים שמתרחשים סביבה, לפני ואחרי. וזאת על מנת שנוכל לזהות בכל שלב ושלב איפה אנחנו נמצאים: לא עוד עירור מיני שמסתיים בשפיכה ספונטנית אלא תהליך מודע שבו אנו בעלי הבית!

טנטרה קבוצתית

 

אורגזמה מודעת

אזהרה: החלק הבא לא מומלץ לכאלו ש"פרטים טכניים" עושים להם חום. אם נתבונן היטב באורגזמה נגלה שמדובר בתהליך שמורכב מארבעה שלבים: 1. שלב העירור המיני - קרי חרמנות. שלב זה מתרחש רובו בראש שלנו וכולל פנטזיות וריגוש  מיני. 2. שלב ההתענגות - מגע מיני או אוננות, שלב שבו אנו בונים את המתח המיני לקראת השלב השלישי, השיא 3. שלב השיא - "גמירה", העונג מגיע למקסימום, השלב בו אנו זוכים ל"הארה" הרגעית. 4. שלב הפריקה - "שפיכה" שכוללת שפיכת נוזלי הזרע, ולרוב מובילה לסיום האקט. מסתבר שמשך הזמן הממוצע שלוקח לגבר "להשלים" הקפה בין ארבע התחנות הללו נמשך בין 2-5 דקות. תוצאה מצוינת לכדור בסיס, אך עם תוצאה כזאת במשחקי מיטה, מן הסתם תגיעו לתחתית הליגה. אולם, למרות שזהו הסדר המקובל של הדברים, הרי שאין הכרח לשמור על הרצף של השלבים השונים. ויתרה מזאת, ניתן להפריד כל אחד מהשלבים לחלוטין מהאחרים. כך לדוגמא ניתן להגיע לשפיכה בלי גמירה, כלומר לדלג על שלב השיא ובמקרים מסוימים גם על שלב ההתענגות. זה מה שקורה ב"שפיכה מוקדמת". לחילופין, יש כאלו שלא מצליחים להתקדם מעבר לשלב ההתענגות, או שזקוקים לריגוש חזק מאוד כדי להתקדם לשלב השיא. נקרא "שפיכה מאוחרת" ולמרות שנשמע כיתרון, בעייתי גם הוא. הטנטריסטים חיפשו דרך להגיע לשלב השיא בלי לשפוך, כלומר, לעצור את התהליך בין שלב שלוש לארבע. היתרונות ברורים מאליהם: עם שלב השפיכה רמת האנרגיה המינית בגוף יורדת לקרוב מאוד לאפס. האורגזמה נפסקת, אנו מאבדים כמות עצומה של אנרגית חיים אותה אנו פולטים החוצה כתאי זרע. היכולת שלנו לאהוב ולפתוח את הלב פוחתת בצורה משמעותית. למען האמת, כל מה שמעניין את הגבר הממוצע בשלב הזה, זה להסתובב ולישון. בואו נדמיין רגע שאנחנו מסוגלים למשוך את שלב ההתענגות כרצוננו, להגיע לשלב השיא כשנחליט, ולחזור חזרה לשלב ההתענגות, סתם כי בא לנו, ואז לחזור לשיא וחוזר חלילה. כמו טיול רגלי של יום שבת בפארק הירקון. או במילים אחרות, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה! נשמע כמו פנטזיה פרועה? לא אם עוקבים אחרי הטקסטים הטנטריים העתיקים. מה שהכי חשוב לזכור הוא שבעזרת תרגול נכון, התמדה והדרכה ניתן להגיע לתוצאות מדידות תוך זמן קצר יחסית. וגם כאן, חשוב לא להיצמד לטכניקה או שיטה מסוימת, אחרת, המטרה מתפספסת. מילת המפתח היא אמונה, וידיעה שהדבר אפשרי. ברגע שהשליטה בטכניקה הושגה, נפתחת הדרך לעבודה העיקרית: העלאת האנרגיה המינית והתמרתה במעלה "החליל הפנימי", אותו ערוץ אנרגטי המחבר בין צ'אקרת הבסיס לצ'אקרת הכתר). ואז, השמים הם הגבול.

 

יענו, גומרים, אבל לא שופכים?

הבטתי בא. שנראה די אבוד, בדל הסיגריה הכבוי בפיו. יענו, גומרים, אבל לא שופכים?, הוא סיכם במשפט את כל ההרצאה הארוכה שלי. חייכתי לעצמי. מוכשר הבחור, הבין את הפואנטה צ'יק צ'אק. וכך המשיך הדיאלוג (הצפוי) בינינו: א': אני לא בטוח לגבי כל העניין, אתה מבין, אם אני לא אשפוך, אני אמשיך להתגלגל כל הלילה במיטה, איך לכל הרוחות אני אמור להירדם אחרי זה? אני: לזה לא הייתי דואג, אתה תישן היטב. אפשר לגמור עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם. אתה נהיה מולטי אורגזמי. תחושת ההנאה מתפשטת לך בכל הגוף, ולא נשארת רק בין הרגליים. אין שיא ואחריו התפרקות אלא רצף של חוויות ותחושות. סקס, אורגזמה ושפיכה הם שלושה דברים שונים שאינם תלויים אחד בשני ויכולים לבוא ביחד או לחוד. ובקומבינציות שונות. א': אז מתי מחליטים שזהו? אני: אתה יכול להמשיך ולהעניק אהבה לאהובתך לילה שלם במקום להסתובב ולהירדם, מכיוון שהעייפות לא משתלטת עליך. התחושה היא כמו בטיול רגלי, אתה נע בלי מטרה מוגדרת, ויכול לחזור הביתה כשהספיק לך.

 

ארבע טכניקות. לגזור ולשמור

ואיך עושים את זה תכלס? לשאלה הזאת ציפיתי. גברים הם יצורים מעשיים להפליא ובמקום שם יכולת ההבנה מתערערת, הם נצמדים היטב לטכניקה. ובכן, יש כמה שיטות. השיטה הראשונה היא לעצור את השפיכה בלחיצה על קצה האיבר, מתחת לעטרה, ועצירת נוזל הזרע. כך בעצם חוסמים את צינור הזרע ומונעים מהזרע לצאת החוצה. מצוין למתחילים, מכיוון שקל למצוא את המקום גם כשמתרגשים. בהמשך תגלה שיש פליטה מועטה מנוזל שהצטבר באורטרה, צינור השתן, שגם מוביל זרע. השיטה השנייה מתרכזת בהרחקת האשכים מהגוף ברגע הקריטי. השיטה מבוססת על העובדה שברגע השפיכה נצמדים האשכים לגוף, ולכן אם מרחיקים אותם רפלקס השפיכה נעצר. אפשר להתאמן יחד עם בת הזוג. השיטה השלישית היא ללחוץ על חיץ הנקבים, אותו אזור בין האשכים לפי הטבעת בזמן הגמירה.  היתרון של השיטה הזאת הוא שלא חייבים "לצאת" ברגע הקריטי. וגם - שלא מצטבר נוזל זרע באורטרה כמו בשיטה הראשונה. השיטה הרביעית היא למתקדמים והיא מבוססת על שליטה בשריר הסוגר התחתון, השריר שבעזרתו אנו עוצרים את השתן. אם מאמנים ומחזקים את השריר הזה הצורה נכונה, כיווץ שלו בזמן הגמירה  ימנע את פליטת נוזל הזרע. אני מתאר לעצמי שלא עושים את כל זה בחדר כושר? אפשר להתאמן בכל מקום, ובכל מצב. ישיבה, שכיבה או עמידה. אף אחד לא יבחין שאתה 'מתאמן'. חוץ מזה, כשאתה משתין, אפשר לעצור את השתן מספר פעמים. ככל שעצירת השתן 'חדה' יותר, השריר שלך חזק יותר. ככה גם תוכל לעקוב אחר ההתקדמות שלך. בסופו של דבר כל גבר מוצא את הקומבינציה שיותר מתאימה לרמה וליכולת שלו. יתכן שתרגיש שאתה רוצה לכווץ את כל הגוף ולעצור את הנשימה. או שתרגיש צורך בנשימה איטית ועמוקה תוך כדי הרפיה של השרירים. להדביק את הלשון לחיך ולגלגל את העיניים למעלה. או וריאציות שונות של כל האמור. בכל מקרה, עם התרגול, תגלה מה מתאים לך יותר. עם הזמן תגלה שהסוד הוא לא בשיטה אלא באמונה ובידיעה שזה אפשרי. הבעיה היא שברגע הקריטי, מה שמכונה 'נקודת האל חזור', רוב הגברים מוותרים לטובת התענוג המיידי. אבל דווקא בנקודה שבה אתה מרגיש שזה חומק ממך, אתה יכול ומסוגל להמשיך להיות במודעות. שים לב, התזמון חייב להיות מדויק:  מוקדם מדי - והכל ייעצר רגע לפני. מאוחר מדי - האנרגיה שצברת תושלך החוצה ואתה תישאר מרוקן. בשלב הזה א' נראה היה רחוק מאוד מכל זה, מבטו המזוגג קבוע בנקודה בלתי נראית בחלל. אתה מרגיש בסדר, שאלתי בדאגה והבטתי אל תוך עיניו הריקות. ששש.. אתה מפריע לי באימון הוא לחש.

 

על המחבר

מורה ליוגה ומדיטציה, מטפל הוליסטי, יועץ זוגי ודוקטור לרפואה וטרינרית. ממקימי אשרם במדבר. חי, מתרגל ומלמד טנטרה יוגה בארץ ובהודו. סוג'יי יעביר בחודש נובמבר סדנת טנטרה ייחודית ליחידים ולזוגות. ערב מבוא לקראת הסדנה יתקיים בת"א ב-23.10. פרטים נוספים כאן

 

ממעריב-ניו אייג'

ניתן להזמין באתר של ענבר: https://www.inbar.co.il/

חיי טנטרה: מסעה של אישה לטרנספורמציה

מאת רדהה ס. לוגליו.

רדהה סי. לוגליו מתארת את מסע הטרנספורמציה הרוחנית האישי שלה, שבו היא מגלה את העקרונות הבסיסיים של הטנטרה – מין מקודש, מסירות, קבלה, טבעיות וחושניות – באמצעות מגוון חוויות רבות עוצמה.
בכל פרק מועברת לקורא הבנה טנטרית. כל פרק מתחיל עם ציטוט ממאסטר טנטרה כלשהו ובכל פרק יש מדיטציה שונה, שמטרת כולן היא להעמיק את התובנות של הקורא.
תוך שהיא מספרת את סיפורה, רדהה משתמשת בכתבים טנטריים ממגוון מקורות, כמו הוויגיאנה בהירווה טנטרה, אחד הכתבים ההינדיים העתיקים ביותר, שם הלורד שיווה מלמד את בת לווייתו, דווי, את כל השיטות הבסיסיות למדיטציה.
כמו כן היא מתייחסת לאמירות, לחיים ולמעשים של שושלת עתיקה של מאסטרים בודהיסטים של הטנטרה: טילופה, נארופה, מארפה, מילרפה, תוך שהיא מיישמת את תורותיהם בחייה שלה, כמחפשת.
רדהה מתחילה את סיפורה כנערה בנאפולי, המורדת ברקע הקתולי השמרני שלה ויוצאת למסע חיפוש מיסטי, המוביל אותה בטרמפים בכל אירופה. היא חווה שתי חוויות של כמעט מוות והתנסות עם סמים – חוויות שמחזקות את החיפוש הרוחני שלה.
בגיל 19, רדהה חווה יחד מדיטציה והתעלסות חושנית ואלה פותחים בפניה את שערי עולם הטנטרה. היא שומעת על מאסטר טנטרה שחי בהודו ועובדת קשה כדי לגייס כסף לנסיעה, כשהיא מונעת על ידי תשוקה בוערת לפגוש אותו.
כשהיא מגיעה לפונה, היא הופכת לחניכה של אושו (רג'ניש) ומתחילה לחיות ולעבוד באשראם שלו. כאן היא לומדת על המאסטרים העתיקים של הטנטרה ומתחילה ליישם את תורותיהם בחייה.
באמצעות כתביו של טילופה רדהה מתעמתת עם האמונות הדתיות הקודמות שלה ומבינה את חיי הרוח בצורה חדשה לגמרי: כמשהו טבעי וחיובי, שיש לחגוג וליהנות ממנו כמה שאפשר.
בעזרת מדיטציה מהוויגיאנה בהירווה טנטרה, היא מבינה לעומק את הדואליות שבשכל האנושי: כיצד הוא מגביל את עצמו כתוצאה מבחירה מתמדת בין שני קצוות הפוכים. היא מיישמת את ההבנה הזאת בעבודתה ובחיי האהבה שלה.
אווירת החיפוש המיני החופשי באשראם בפונה הופכת אותו לשנוי במחלוקת ברחבי העולם, אבל רדהה משתמשת בהזדמנות לעורר את האנרגיה המינית שלה ולדעת את עצמה כיישות אורגזמית. היא משווה את חייה לסיפורו של סהרה, עוד מאסטר טנטרה הודי עתיק.
אחרי שחיה בפונה במשך שלוש שנים, רדהה נבחרת על ידי אושו להיות אחת מקבוצה נבחרת של נשים הלומדות לתעל אנרגיה מינית ולהתמיר אותה למצבי הכרה גבוהים יותר – תמצית הגישה הטנטרית. היאמ שווה את החוויה הזאת למקרים של השתלטות שדים באירופה הנוצרית של ימי הביניים.
ב-1981 אושו עוזב את הודו ועובר לארה"ב והאשראם בפונה נסגר. רדהה מוזמנת לסיצילה, שם, בגיל 28, היא הופכת למדריכה רוחנית ומעשית לקהילה הולכת וגדלה של מחפשים וחווה את עצמה כ"כוהנת הגדולה". היא לומדת אחת המלכודות הגדולות ביותר בדרך היא טענה מוקדמת מדי לסמכות רוחנית.
רדהה הולכת בעקבות המאסטר שלה לקרקע הקשה במרכז אורגון ורואה איך הן המאסטרים העתיקים והן המאסטרים המודרניים של הטנטרה מעבירים את חניכיהם חוויות מאתגרות ביותר. מאתגר באותה מידה הוא העימות עם החברה האמריקנית: הממשל המדיני והפדרלי, החוואים המקומיים והפונדמנטליסטים הנוצרים.
מערכת היחסים העמוקה והאולטימטיבית בחייה של רדהה מגיעה לקיצה כאשר המאסטר שלה מת ב-1990. היא עוזבת את הקומונה בפונה בלי שיש לה דבר להישען עליו, אבל אז, באופן אינטואיטיבי, היא מתחילה לעשות עבודת טנטרה משלה ומגלה שנותרה לה ירושה גדולה.
הגישה ייחודית של רדהה לטנטרה מועברת בפרקים האחרונים של הספר, עם מבט מפורט על הסדנאות שלה, השיטות שלה וההשפעות של אלה על מי שחווה אותן.
היא מעבירה את תמצית הטנטרה כדרך חיים, כדרך רוחנית וכמדריך לאהבה, מין ואינטימיות. היא מסבירה את מקורות הטנטרה, ההקשר שבתוכו היא צמחה והסיבות לדעיכתה. היא מצביעה על המלכודות העומדות בפני אנשים המתעניינים בטנטרה היום.
כמו כן, היא פונה לאפיקים חדשים ומראה כיצד הטנטרה זקוקה למימד הנוסף של המדיטציה על מנת לספק מערכת רוחנית שלמה.
כאשר תמצית החזון של הטנטרה מוטמע, היא הופכת לדרך חיים, ורדהה מראה איך זה מתאפשר. המפתחות הם אמון, קבלה, חיים טבעיים. בעולם הנשלט בידי השגת יעדים, היא מראה כיצד הגשמה נצחית מושגת בדרך שונה לגמרי.

כתבה על הספר:

למרגלות אושו

לפעמים הגוף שלה פשוט לא היה מסוגל להכיל את כל האנרגיה המינית הזאת, והיא היתה נופלת לרגליו, גונחת וצורחת, והוא הביט בה ואמר "טוב מאוד". 16 שנה חיתה רדהה באשראם המפורסם בעולם, בפונה, עם הגורו אושו. עכשיו היא כאן, מעבירה סדנאות טנטרה, משוכנעת שגם ישראלים שסובלים מאנרגיות קשות מסוגלים לחוות אושר אורגזמי

כשרדהה פגשה את אושו, השתנה עולמה באחת.
היא היתה רק בת 20, והיא בכלל עוד לא היתה רדהה, אלא קמילה לוגליו, צעירה איטלקייה קתולית מנפולי. אבל כשהשער של האשראם נפתח, לבה פעם בחוזקה, כך היא נזכרת, והזמן קפא מלכת. 31 שנים חלפו מהמפגש הראשון שלה עם המורה הרוחני המפורסם בפונה שבהודו.

וכך היא מתארת, בספרה "חיי טנטרה" שתורגם באחרונה לעברית, את האירוע המכונן בחייה: "הרגשתי לפתע שאיני חושבת באופן רגיל, זה היה כאילו מעתה ואילך התרחב הכל... כאילו נפתחת פתאום דלת לקוסמוס ואתה פשוט צועד פנימה ואין שם דבר מלבדי ומלבד האיש היושב על הכיסא... לא היתה עוד חשיבות לאיש או לדבר. הדבר החשוב היחיד היה רגע ההווה... מצאתי את עצמי ניגשת כדי לגעת בכפות רגליו של אושו, וכשנעמדתי והבטתי אל תוך עיניו, הרגשתי כאילו אני מביטה אל תוך עיני הלא כלום... בתוך הלא כלום הזה הרגשתי לראשונה מושלמת".

מאסטר של מאסטרים

כמחצית מן הזמן שחלף מאז בילתה רדהה בקומונה של אושו, לצד אושו, בסביבה של אושו, "למרגלותיו". בפונה היתה רדהה תלמידה, חניכה, ונמנתה עם קבוצה מצומצמת של דרי הקומונה, אשר שימשו את אושו כמדיומים להעברת המסר הרוחני שלו אל מאמיניו. אושו, ראג'ניש באגואן, נולד ב-1913 למשפחת סוחרים הודית. מאמיניו מספרים שכבר בילדותו עסק בחיפוש אחר האמת הרוחנית. בגיל 14 חווה את אירוע ההארה הראשון שלו, ובגיל 21 הגיע להארה מלאה. הוא למד ולימד פילוסופיה, וב-1970 ייסד את זרם "המדיטציה הדינמית" והחל לחנוך תלמידים. ב-1974 הקים עם חניכיו את האשראם בפונה, ובמשך השנים פקדו עשרות אלפי מאמינים את המקום, שהו בקומונה, למדו מאושו את תורתו והתגוררו בו לסירוגין.

אחרי שב-1990 "עזב את גופו", כדברי תלמידיו, המשיכה רדהה לחיות על פי דרכו, אבל בדרכה. היא קבעה את ביתה (ב"אופן קבוע/זמני, כי הכל משתנה והכל חולף") בחבל טוסקנה, החלה ללמד את מה שהפנימה בשנותיה בפונה, ונהייתה מורת טנטרה. כיום היא מלמדת נשים וגברים "ניאו-טנטרה", על פי תפישותיו של המאסטר שלה.

רדהה אומרת שטנטרה היא רק חלק קטן מהמסר הרוחני של אושו. קטן, אבל מהותי. בסדנאות שהיא מעבירה בטוסקנה, במקומות אחרים באיטליה, במדינות אחרות באירופה, ביפאן ובישראל, היא מלמדת באופן חווייתי-התנסותי "את העקרונות הבסיסיים של העבודה האנרגטית הטנטרית - תנועה, יצירת תחושת חיות בגוף, היפתחות לקיום, והיפתחות לקבלה" - קבלה, במובן הפשוט של לקבל. לפני שבועיים באה לישראל והעבירה סדנה בת חמישה ימים ב"אשראם במדבר", בשיטים שבערבה. בעבר העבירה כבר כמה סדנאות טנטרה בישראל, בין היתר בקיבוץ ענבר - קיבוץ של עשרה חברים המתפרנס מאירוח כפרי וסדנאות רוחניות, וממוקם מעל הכפר מרר, בקרבת כרמיאל.

לא קל לה בארץ הקודש. "את הישראלים אני אוהבת מאוד, את ישראל פחות. יש פה אנרגיות קשות, אני חווה אותן בכל נימי נפשי וגופי". תלמידתו הנצחית של אושו היא אשה מאירת פנים ושמחה, דוברת אנגלית במבטא איטלקי, קולה חם ועשיר גוונים. משדרת חיוניות ולבושה בסגנון שאנטי זרוק למחצה - שיערה השופע עשוי היטב, צבוע ומטופח, לובשת שמלת גלבייה פשוטה מכותנה ונעולה בקבקבי אצבע. בת 51, נראית צעירה מכפי גילה ("זה האור שבא מבפנים, לא העור שבחוץ") ולא מוכנה בשום אופן לכנות את עצמה מוארת. "מוארים יש מתי מעט, בודדים, ברמת 'מאסטר של מאסטרים' כמו אושו. אני ודאי לא שם, אני גם לא מאסטרית, אני מורה".

את השם רדהה העניק לה לפני שנים אחד מתלמידיו של אושו. השם המלא הוא מא קרישנה רדהה. פירוש המלה רדהה בסנסקריט הוא נהר, והפרשנות שהתלוותה לשמה היתה: נהר השב אל מקורותיו. מאז היא מאוהבת בשם הזה ולא רוצה אחר. היא מתגוררת בגפה בבית שכור בטוסקנה ("מסדנאות טנטרה מתפרנסים בקושי. עמיתי לא מצליחים לחיות מזה, אני בת מזל אבל לא עד כדי רכישת דירה".).

לפני ארבע שנים נפרדה מחבר לחיים, מוסיקאי יפאני, שעמו היתה בקשר של אהבה עשר שנים ("כל אהבה, גדולה ככל שתהיה, נגמרת לבסוף"). היא לא מצטערת ולא מבכה, ומשתדלת שלא לכאוב פרידות ("החיים הם שינוי מתמיד ויש לחגוג כל מה שקורה, לרבות מוות או פרידה"). אין לה ילדים: "אי אפשר לנהל אורח חיים כמו שלי וגם להיות אמא". ובאותו ענין - "אושו עזר לי להשתחרר מההתניה העתיקה הזאת שהיתה בהחלט טבועה עמוק בעצמותי הנפוליטניות". היא מעידה על חייה שהם מלאים ומרתקים ועשירים ומעתירים עליה נסים משמחים, בכל פעם מחדש.

לעשות אהבה עם הקיום

את ספרה "חיי טנטרה - מסעה של אשה לטרנספורמציה" כתבה באנגלית. הוא תורגם ליפאנית ויצא לאור לראשונה ביפאן, וכעת תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת "ענבר". הספר פורש את מסעה האישי לגילוי עצמה ולגילוי סודות עולם הטנטרה. וכשרדהה אומרת מסע, הכוונה למסע פיסי לא פחות ממסע רוחני. היא חרשה את אירופה ובהמשך גם ארצות רבות אחרות בעולם. את התפנית שחוללה בחייה קשה לתפוש - מילדה שנולדה למשפחה קתולית מבוססת מן המעמד הבינוני, בנפולי, למדיום של אושו בפונה. "תפקיד המדיום הוא להיות לחלוטין לא נוכח כדי שאוכל לחדור לתוך ישותכם באופן מלא", מצוטט אושו בספר. כך הוא מסביר לה ולחברותיה (תריסר נשים צעירות יפהפיות השרועות למרגלותיו באשראם) את מה שהן אמורות לעשות.

"זה כדי שהאנרגיה שלי תוכל לזרום בכן... כאשר היא תנוע, תרגישו כאילו אתן עושות אהבה. אתן עושות אהבה עם הקיום עצמו. אז תתחילו לנוע באותה דרך שבה אתן נעות בשעה שאתן עושות אהבה עמוקה, בשעה שאתן שקועות עמוק באינטימיות עם מישהו... עזבו הכל מאחוריכן, התמסרו לזה לחלוטין. אותה האצה תהיה שם, אותן תנועות, אותם צלילי שמחה יתחילו להופיע. אל תדכאו אותם. תנו להם, סייעו להם...". רדהה שמעה וחייכה, "מודעת לכך שאילו ראו אותי הנזירות במנזר שבו למדתי, הן פשוט היו מתות מהלם".

בילדותה היתה הכנסייה במרכז חיי המשפחה. בית הספר אליו הלכה היה מנזר קתולי. אבל המרדנות שבה פיעפעה. כבר בגיל 13 או 14, היא אומרת, חשה שהעולם הגדול קורא לה. היא הרגישה שהיא נחנקת בבית הוריה. כעבור שנה הודיעה לאביה ואמה המזועזעים שהיא עוזבת את הלימודים. בבקרים עבדה ואחר הצהריים לקחה קורסים בנושאים שעניינו אותה כגון שפות זרות. "ידעתי שחיי יהיו נסיעות בעולם ולכן החלטתי שכדאי לי ללמוד אנגלית וצרפתית במקום שטויות כמו כימיה וגיאומטריה". היא התחילה להתרועע עם נערים ו"לחקור את מיניותה", דבר שלא היה מקובל על המשפחה בלשון המעטה. העימות הלך והחריף. הפער בין אורח חייהם ואורח חייה גדל, עד שלבסוף נפלטה מן הבית בגיל 19, ויצאה (יחד עם חברה) לתור את העולם, "עם תרמיל על הגב ומאה דולר בכיס".

כך התחיל מסע חייה, שכלל, בין היתר, מסע אל-אס-די. היא שמעה ממישהו ש"אם לוקחים מאה טריפים, יודעים את כל מה שיש לדעת" ויישמה את זה הלכה למעשה, מאה מנות, עד המנה האחרונה. בנס, היא מודה, לא נדפק לה לגמרי המוח, והיא הצליחה לחזור לאיזון. היא חיפשה נואשות משהו שלא ידעה מהו. "אז עוד לא שמעתי דבר על מדיטציה, גורו, מאסטרים מוארים, טנטרה, או שום דבר שדומה לזה", היא אומרת, "אבל לא האמנתי שהדבר היחיד שאנשים יכולים לעשות הוא למצוא עבודה, להתחתן, ללדת ילדים, ושאלה הם החיים. כאשה צעירה בדרום איטליה, זה בדיוק מה שציפה לי, אלה היו החיים שהייתי עתידה לחיות".

מיטלטלת ומתמוטטת

במשך שנה, נעה ונדה בדרכים עם חברה, ואחר כך לבדה. פגשה גברים, התאהבה בהם, עזבה אותם, או נעזבה. מסע הדילוגים האינטואיטיווי שלה הוביל אותה להודו. שם פגשה את מי שעתיד היה לנתב את דרכה אל האשראם. שעה אחת (השעה הראשונה) במחיצתו של אושו, לא סיפקה לה תשובות לכל השאלות שנצברו בה מאז ילדותה, אבל נתנה לה את התחושה שבמקום הזה, על יד האיש הזה, הן נמצאות. חמש מתוך 16 השנים שעשתה לידו, היא בילתה ב"מדיטציית עבודה": היא ניקתה יום יום, וכל היום, פרוזדור שהוביל אל מגורי המאסטר.

אבל גם במבט לאחור, אין לה מלה רעה לומר על זה: "זה היה כור ההיתוך שלי. שם התייצבתי מול הקירות והחומות שלי. שם הבנתי, תוך יסורים, שאני יכולה להיות מנקה, או שומרת הסף שלו, או מי שמגישה לו את מזונו לחדר, או מנהלת הקומונה, וזה היינו הך, כי זה לא משנה בכלל מה אני עושה. שם הבנתי לבסוף שזה גם לא משנה אם אני עושה משהו או לא". בתקופה שבה הגיעה לפונה, היתה צעירת החניכים והחניכות. היא התאהבה באושו מיד. אבל, היא מבהירה, זו לא היתה התאהבות רגילה של אשה בגבר. "הייתי מאוהבת בו בטירוף, מלאת שמחה ואושר לא מוסברים. הביני, ברגע שאת יושבת מולו, מיד מתרחש מעבר למצב של אהבה. באהבה קוסמית לא חסר לך דבר אף פעם. היה בי חלק מסוים שרצה אותו כגבר, אני מודה, אבל האינטראקציה התנהלה בממד אחר לגמרי. זה היה לצמוח אל תוך אהבה, להרגיש מוקפת ומוצפת באהבה. לא הרגשתי צורך להיות אתו כל הזמן, להרגיש את המגע שלו, כפי שחוויתי כשהתאהבתי בגברים 'רגילים'".

אבל האהבה אליו שאת מתארת בספר היא אהבה ארוטית בהחלט.

"נכון, היה בה ממד ארוטי. אבל ההבדל בין אהבת גבר לאהבת מאסטר הוא עצום. האהבה שלי אל אושו לעולם לא נגמרת. ולעולם לא תיגמר. מול אושו קרו לי דברים שלא ידעתי שיכולים לקרות. כל מה שהוא היה צריך לעשות זה רק להביט בי. אני חוויתי חדירה מהמבט שלו, והגעתי לאורגזמה לא פעם רק מהאנרגיה שהמבט הזה היה משגר אלי".

אורגזמה קוסמית שמימית שהשד יודע מה היא, או אורגזמה אמיתית, פיסית, כפי שאנשים לא רוחניים מכירים אותה?

"אורגזמה אמיתית, פיסית מאוד. עם כל הקולות והעוויתות הנלווים, הייתי עומדת שם, גונחת וצורחת מהנאה, בעוד הוא פשוט עוסק לו בענייניו, עושה דברים אחרים לגמרי. מעוצמת החוויה הייתי מיטלטלת ומתמוטטת, הגוף שלי לא היה מסוגל להכיל את כל האנרגיה המינית הזאת, הייתי נופלת לארץ, לפניו, לרגליו. לפעמים הוא היה מביט בי עוד רגע ואומר בטון דידקטי של מורה שמעניק ציון לתלמיד שלו: 'טוב מאוד, רדהה, טוב מאוד', ושוב פונה לענייניו".

וכל זה קרה בעת תרגול מדיטציה קבוצתי, בנוכחות גברים ונשים רבים אחרים.

"כן, ולא רק לי. אמנם הייתי ידועה בנטיית ההיטלטלויות והנפילות האלה, זה היה משהו שדי איפיין אותי. אבל הכרתי עוד אנשים בפונה שחוו את זה כמוני. ובסדנאות שאני מעבירה, אנשים שמעולם לא חוו דברים כאלה נכנסים לזה די מהר. תתפלאי".

פרודיה על הנהנתנות

בשנים האחרונות ראו אור בישראל כמה ספרי מאסטרים מתורגמים שביקשו להביא לדור הניו אייג' הישראלי את בשורת הטנטרה. "סודות האהבה של הטאו" מאת מנטאק צ'יאה; "אמנות האקסטזה המינית" מאת מרגו אננד, וספרים נוספים. מרביתם התמקדו בלימוד שיטתי ואימון מעשי של טנטרה. המעלעל בהם יגלה מעין חוברות הדרכה, למי שמבקשים להגביה או להעמיק את איכות חיי המין שלהם. גברים יכולים ללמוד מהספרים האלה איך ללחוץ עם הבוהן בזמן ההתעלסות על "חיץ בין הנקבים" בגופם ולהגיע לאורגזמה בלי שפיכה. נשים מונחות להחדיר לנרתיקן ביצת קריסטל מחוברת לחוט, להניע אותה מעלה ומטה, ולאמן כך את שריריהן הפנימיים להגברת העונג המיני אצלן ואצל בני זוגן. פה ושם ישנם קטעים העוסקים במדיטציות, אבל התרגולים, איורי התנוחות והנחיות הפעולה, הם העיקר. לא פלא, אם כן, שהתפישה הרווחת כאן ביחס לטנטרה היא שזו שיטה לשכלול הסקס, שהעוסקים בה מצליחים להפיק עונג מיני רב יותר.

בספרה ובחייה, רדהה, בעקבות אושו, פוסעת בנתיב אחר. הספר שלה הוא קודם כל סיפור חייה הפרוע, המרדני, היוצא דופן. והיא הולכת עם זה עד הסוף. היא חושפת את עצמה ואת מה שעברה, בטוב וברע, במחמיא ובמביש, לרבות תיאור עשרות ואולי אף מאות המאהבים שהיו לה. זוהי עדות אישית על חיי היומיום שהתנהלו באשראם המפורסם בעולם. רדהה אינה אובייקטיווית כמובן, היא מאמינה ומעריצה גדולה של אושו עד היום. הוא "אהובי, המאסטר הגדול, המאסטר של המאסטרים" גם היום. את ההסבר הלא כל כך משכנע שהפיצו מאמיניו בזמנו, כשנשאלו על עושרו המופלג ועל כך שהחזיק צי של 93 מכוניות רולס רויס, שעוני זהב יוקרתיים ושאר מותרות ראוותניות, היא מאמצת בקלות: זו היתה פרובוקציה מתוחכמת - פרודיה על הנהנתנות והרכושנות המטופשות של המערב העיוור". אגב, חלק מהמאמינים העשירים הרעיפו עליו תרומות שהיוו תשתית לעושר הרב שצבר.

יש נטייה לקשר בין רוחניות אמיתית למידות כמו צניעות, חמלה, וענווה. האם אי אפשר היה לצפות ממנהיג רוחני בשיעור קומה כאושו לסדר עדיפויות שונה? למשל, למכור את צי המכוניות ולעזור בכסף למשפחות נזקקות בהודו?

"אושו לא האמין בסגפנות, לא בצניעות ולא בעוונה. הוא דחה בבוז את המסרים המזויפים האלה של כל הדתות. הוא מי שהביא לעולם את בשורת הרוחניות החוגגת את החיים במלואם. הוא אחד המורים הרוחניים היחידים שכלל מין ועונג בתוך הדרך להארה".

מה דעתך על מנהגו לאסוף סביבו צעירות יפהפיות, ולהקפיד שרק הן יטפלו בו, במזונו, בחדרו, ויארחו לו לחברה?

"אושו הוקיר יופי. ורצה סביבו יופי. אשה יפה בשביל אושו היתה לא פחות ולא יותר מנהר יפה, מעץ יפה, מפרח יפה, מירח יפה. יופי הוא יופי. אדם שלבו פתוח ומלא אהבה מבין את זה. אדם שבא מציניות עם ביקורתיות ושיפוטיות עלול לעשות הזניה של זה ולהציג את אושו כאספן חובב של בחורות צעירות יפות לצרכיו שלו. ואין אבסורד גדול מזה".

אושו אחר

למרות ההערצה אל אושו, ספרה של רדהה הוא עדות מרתקת על הקומונה השנויה במחלוקת, על השערוריות שעוררה בזמנה בעולם, כשהכל מסופר בפשטות, על סמך התנסות אישית, בגובה העיניים, גם אם דרך עיניה בלבד. "האורגיות הפרועות" המיוחסות למקום הזה מתועדות כמעשי אהבה פרטיים מקודשים של זוגות, ואף פעם לא בקבוצה. המין, לדבריה, היה חופשי, אבל רוחני ומעודן, לא היה בו דבר גס או לא טהור. היפהפיות העירומות של האשראם מופיעות בספר כמי שבוחרות להן מאהב ללילה, ועושות אתו אהבה במרחב פרטי, בחדרן או על גג הבית. באותה מידה, מה שהתרחש בחדר יכול להיות חיבוק רוחני של שלוש שעות.

אושו, שהצטייר בתקשורת האמריקאית כרב-שגל, המזמן אל חדרו בכל יום צעירה אחרת להתעלסות, מופיע בספר כגורו רוחני, שאף אחד, כולל המחברת עצמה, לא יודע דבר וחצי דבר על חייו הפרטיים. רדהה מתעקשת שאינה יודעת אם בתקופתה אי פעם שכב עם מישהי מבאות האשראם. על השאלה אם היא עצמה היתה מאהבת שלו, היא עונה: "אני לא מוכנה לענות על שאלה כזאת. יש פה חשש לפגיעה בפרטיות של אושו. אני חוזרת ואומרת שוב, שכל התנהלות היחסים שלי ושל האחרים אתו לא היתה במישור הזה. אושו היה חף מכל מניפולציה, ההתקשרות שלו אתנו היתה ממקום נקי וטהור. יש אנשים ששומעים 'טנטרה' ומיד רואים בדמיונם פורנוגרפיה. כי חייהם מתקיימים בממד פורנוגרפי. אחרים, חוויית הקיום שלהם אחרת. מי שרוצה להאמין שיאמין ומי שלא - לא".

אבל בספרה היא בכל זאת כותבת ש"למתבונן מבחוץ ודאי נראתה הקומונה מוזרה מאוד... אושו עודד טבעיות, אמר לנו לתת לשיער הראש ולזקן לצמוח, כך שכולם נראו פרועים למדי... ההרגשה היתה של חופש והתנסות... נוסף לחופש המיני קיבל החיבוק חשיבות רבה בחיינו, מכיוון שזו היתה דרך פשוטה ומיידית לחלוק אנרגיה גברית ונשית... זו היתה תקופה של הבעה טוטלית, כולל רגשות שליליים מודחקים כמו כעס, קנאה ושנאה... ביחד ולחוד למדנו את ההבנה הטנטרית שהאדם זקוק לאנרגיה המוחלטת שלו, המינית, הגופנית והרגשית, הן בשביל המסע פנימה דרך המדיטציה והן בשביל ההנאה והחגיגה של החיים... באווירה הזאת טבעי היה להסתובב בקומונה ולשמוע קולות התעלסות מהגגות או מהחדרים... בו בזמן אפשר היה לראות מישהו עובד - כותב משהו במשרד או משקה את הגינה - ומישהו אחר עושה מדיטציה באולם בודהה... לא היתה הרגשה שהתעלסות היא דבר המופרד מחיי היומיום".

אורגזמת העמק

פעם אחת ולתמיד - מה פירוש המלה טנטרה?

"טן בסנסקריט זה התרחבות. טרה - תורה. כלומר, תורת ההתרחבות".

התרחבות של מה?

"של התודעה, של הכל. זו תורה הודית עתיקת יומין, בת אלפי שנה, שמלמדת אנשים, באמצעות מדיטציה, ותוך שימוש באנרגיה המינית שלהם, לעבור אל ממד אחר של תודעה, ולחוות את החיים באופן הרבה יותר מלא, שלם ומאושר".

איך?

"למדתי את זה 16 שנים אצל אושו. את מצפה לשמוע את זה עכשיו במשפט?"

אם אפשר.

"אי אפשר. זה פער שאי אפשר לגשר עליו".

אז אולי תסבירי למה אי אפשר לנסות להגיע להארה דרך מדיטציות בלבד ואיך בכלל נדחף לפה הסקס?

"ברגע השיא המיני, כל גבר וכל אשה חווים להרף עין אקסטזה. ברגע העונג הנפלא ישנם המרכיבים של אותו הדבר שגדולי המאסטרים המוארים דיברו עליו: שחרור מכבלי מחשבות, זמן ומקום. חיבור מוחלט לטבע, ולמשהו אלוהי. המאסטרים הגדולים זיהו פה פוטנציאל להגיע עם המסר אל בני אדם שמעולם לא חוו הארה או משהו דומה לה".

איך?

"הם דיברו על כך שהחוויה שאנחנו חווים ברגע השיא המיני, מקבילה בעצם לחוויית ההתעלות הרוחנית-דתית: חוויה של שלמות, שמחה, עונג שמימי. של איחוד והתאחדות. דתיים ומאמינים אמיתיים, החווים חוויות רוחניות אמיתיות, יעידו על כך".

אז הטנטרה מציעה בעצם לקחת את המצב שאדם נמצא בו ברגע האורגזמה, כנקודת מוצא, ו"להרחיב" אותו לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר, כך שהוא יהפוך לתחושת הקיום הקבועה של האדם?

"כן. בערך".

זה אפשרי, זה מעשי?

"כן".

את חווה את החיים כאורגזמה מתמשכת?

"כן. זו אורגזמה שונה, היא נקראת אורגזמת העמק. אבל, כן".

רדהה מתקשה להבין על מה הפליאה. זה נראה לה הדבר הכי טבעי בעולם. ברגע שאדם מתרגל ברצינות ובהתמדה מדיטציה, תוך שימוש באנרגיה המינית שלו, הוא מגיע למצב שבו הוא אחד עם הכל, הטבע זה הוא והוא זה הטבע, ואז זה פשוט מתרחש מאליו. כל אחד, היא חוזרת וטוענת, יכול להגיע לזה אם רק יבחר בכך. הכל עניין של התכווננות, מחויבות, ונכונות "לקחת סניאס". מה זה לקחת סניאס? המשמעות המקורית, על פי מחפשי הרוחניות ההינדים בהודו היתה ויתור על הבלי העולם הזה: בית, משפחה, בן זוג, ילדים, משרה, רכוש, הנאות ותענוגות.

מי שנטל על עצמו סניאס היה נע ונד ברחבי הודו, ומקדיש את חייו ללמידת האמת הפנימית ולמסע אל ההארה. בהמשך הזמן, המונח סניאס זוהה יותר עם אקט ההפיכה של אדם לחניך של מאסטר מואר. מי שמצא את הגורו שלו, ביקש ממנו "לקחת סניאס", כלומר, להיות לחניך שילך אחריו ואחרי דרכו הרוחנית, מתוך שאיפה להגיע להארה. אושו לא אהב את האינטרפרטציה ההינדית הישנה. וכך באה לעולם בשורת הסניאס על פי אושו: "הוא אמר לנו שלהיות סניאס אמיתי משמעו להישאר בעולם, ליהנות מהחיים ומהתענוגות המזדמנים לנו, כולל סקס, אבל בו בזמן להשתחרר מהתניות והיקשרויות, באמצעות מדיטציה", מסבירה רדהה.

"הוא טען כנגד כוהני הדת, כולל נזירים ונזירות נוצרים ובודהיסטים, שדרכם היא דרך פחדנית. שהם מתנזרים ובורחים להרי ההימלאיה ומסתגרים, לא בגלל עומק האמונה והרוחניות שלהם, אלא פשוט בגלל הקושי לשכוח את התשוקות הקושרות אותנו ל'סמסרה' - לחיים עלי האדמות, ל'גלגל החיים והמוות'". אושו אמר לתלמידיו שהוא אדם ככל האדם, וכל אחד יכול להיות במקום שלו. גם רדהה, תלמידתו, חוזרת ואומרת שכל אדם יכול לחיות חיים רוחניים יחד עם חיי גוף ומין מלאים, ולחוות אורגזמה קוסמית. הכל עניין של בחירה, והבחירה היא חופשית.

האומנם? קריאה בספרה מותירה ספק בנוגע לנקודה הזאת. למשל, הקטע שבו מתוארת פגישתה השנייה עם אושו, ימים ספורים לאחר בואה אל האשראם. כ-12 חניכים התכנסו לדרשאן (מפגש למידה שבו החניכים ישובים למרגלות המאסטר) ואושו דיבר. בשלב מסוים הוא הקים גבר אחד, והורה לרדהה "שפכי את אהבתך לתוכו". לא היה לה מושג, היא כותבת, מה היא אמורה לעשות, לכן היא החלה פשוט "להעניק לאיש בטבעיות מהאנרגיה שלי, זה פשוט התחיל לקרות, דרך ידי, שדי, לבי ובטני".

את מה שהיא חוותה באותו רגע היא מספרת בהמשך: "הרגשתי שאני נמסה ונעלמת... משהו אחר הפך להיות נוכח בתוכי, כמו הרגשה עמוקה יותר של היכרות עצמית. כמו הלם חשמלי כה חזק עד שנפלתי על הרצפה, מעולפת, במין תערובת של אושר אורגזמי ותחושה של עלפון. לא היה בזה כל פחד, רק סיפוק ואושר". אחר כך היא מספרת על תרגול קבוצתי של מדיטציית המהמודרה של אושו, האמורה להתרחש בגוף שעומד ללא ניע, כולו רפוי, כאשר כל תשומת הלב מופנית פנימה.

הם התכנסו כשלושים איש ואשה, נעמדו במרחק מה זה מזו, ללא כל מגע ביניהם. כעבור כמה דקות, הגוף התחיל לנוע כמו מעצמו, והמדיטציה נהפכה למעין ריקוד. זה מה שהתרגיל הזה עשה אז ועושה גם היום לרדהה: "ככל שזה מתקדם, כך מעמיקה תחושת הרפיון. מתחזקת ההבנה שהמהות של המצב האנושי היא ריקנות. אז באה תובנה מדהימה עוד יותר - שזהו מיקרוקוסמוס של ריקנות גדולה בהרבה שממלאת את הקוסמוס, את הכל. אבל זו ריקנות שהיא אינה חלל שלילי. זה בא עם תחושה טעימה, עם מלאות, סוג של אושר אורגזמי".

קלי קלות, כאמור, כל אחד יכול. *

להזמנות

טנטרה

המשמעות הראשונית והבסיסית של הטנטרה היא הקבלה והשחרור.
הקבלה – כולנו יודעים כמה קל להיות ביקורתיים כלפי עצמינו, כמה קל לראות את החלקים הפחות טובים בגופינו. הקבלה היא בעצם הלמידה לקבל את גופינו, רצונותינו, שאיפותינו. לאהוב את עצמנו על אף החסרונות והפגמים. וכך, ברגע שנלמד לאהוב את עצמינו נהייה פתוחים יותר לאהוב ולקבל את השני ואף לתת אפשרות מלאה לשני לאהוב אותנו.

המילה טנטרה באה מהשורש Tan (לטוות / להרחיב). בטיבט פורשה המילה טנטרה כ"התרחבות" בעוד אצל ההינדים היא פורשה כ"מארג". שני הפירושים באו מניסיון לתאר את הגוף האנרגטי ברגע ההארה.

כאשר אנו מקיימים יחסים עם בן זוגינו מתוך רמה של מודעות וקבלה עצמית, אנו מעלים את רמת ההנאה מדרגתה הבסיסית החייתית לרמה של התעלות רוחנית ופיזית.
כל אחד יתאר את רגע האורגזמה מתוך מודעות (ההארה) בתיאור אחר אולם ההרגשה המופלאה תהייה בעצם זהה: הטיבטים ראו את רגע "ההארה" כפעולת התכווצות עד כדי היעלמות, ואז ברגע שהיא כמעט נמוגה לחלוטין היא שוב מתרחבת בפתאומיות עד לאינסוף.
לעומתם ההינדים תיארו את אותה תחושה באופן שונה – ההינדים מתארים את רגע ההארה כהינמסות. הינמסות עד כדי שילוב עם אנרגיית היקום.

הטנטרה מתארת את ההארה עצמה – אין הכוונה לגמירה הסופית בעת קיום יחסי מין, אלא דרך התבוננות וידע חדשים.

על מנת לחוות את אותו רגע עילאי של הארה עלינו לעבור ממצב המודעות היומיומית, למעין מצב של רגיעה מוחלטת ,מדיטציה גבוהה, רוגע פנימי שילווה אותנו לאורך המסע הטנטרי.

הטנטרה אינה רק סקס
בשל העובדה כי תרגילי המיניות, מהווים את הדרך העוצמתית והחוויתית ביותר להתנסות בהוויה הטנטרית, רבים בטוחים שאם אמרת טנטרה אמרת סקס מטורף ואורגיות פרועות.

חשוב להדגיש שלא כל מורי הטנטרה מסכימים על הדרכים להגיע לטנטרה. כמו כן לא כל המורים הסכימו על מה היא דרך ישירה לאותו הרגע (טנטרה) ומהי דרך עקיפה (סוטרה). לכן, תוכלו למצוא בטנטרה מספר זרמים ומספר שיטות לימוד להלן:

טנטרה-יוגה"-  היא תרגול של תנוחות, נשימות ומנטרות שתפקידו לעורר את ההוויה והחוויה הרגשית, לחזק ולעורר את מרכזי האנרגיה התחתונים, לחבר ולתעל את מרכזי האנרגיה העליונים, ליצירת הרמוניה בין הגוף והרגש ולביטוי חופשי וכן של המיניות הנשית והגברית.

הטנטרה האדומה – עוסקת בחוויה ישירה של המציאות תוך מתן דגש על הגוף ועל האנרגיות הנשיות שביקום. הצבע האדום מייצג מיניות וחושניות, החיבור לאדמה ואת המחזור של האישה.

הטנטרה הלבנה – היא טכנולוגיה יוגית עתיקה, המנקה חסימות ומשקעים מהתת-מודע המושרשים עמוק בתוכנו. הטנטרה הלבנה עוסקת בחוויה ישירה של המציאות, בו מתבצע ניקוי עמוק של התת-מודע, עבודה פנימית לחיבור האני הפנימי , שחרור אשמה, כעסים או פחדים, תוך מתן דגש על הרוח ועל האנרגיות הגבריות שביקום. הצבע הלבן מייצג את הרוח, החיבור לטוהר העילאי ואת נוזל הזרע של הזכר.

הטנטרה השחורה -  עוסקת ביצירת מאגיות וכישוף, ובכך איננו מעוניינים לעסוק ולדעתי האישית, אף אין זו דרך הולמת לרכישת מודעות או ההארה.

חשוב, שוב, לציין ולהדגיש כי טנטרה אינה רק סקס, טנטרה היא לא רק עצירת השפיכה הגברית. טנטרה היא תורה שלמה, שמי שלא התנסה בה יכול לומר לעצמו בבטחה רבה כי "יש לו עדיין מה ללמוד" או אולי אפילו לומר: "יש סקס אחר שעדיין לא חוויתי ולא ניסיתי" – כדאי ללמוד.

הקלפים והמשחקים המופיעים באתר, יוכלו לעזור לכם, להבין טוב יותר או לטעום את דרך הטנטרה, כיצד תוכלו לגעת טוב יותר אחד בשני, כיצד תוכל להיות מאהב טוב יותר וכיצד את תוכלי לגמור כמו שצריך.

מהאתר "רומנטיקה": http://www.romantika.co.il/default.aspx

אני אישית יותר מתחבר לאדומה

כל המרבה הרי זה משובח

אם אנחנו אוהבים תפוחים, זה אומר שאנחנו לא יכולים לאהוב גם אגסים? על פי הטנטרה, קשרים

אינטימיים נוספים רק יעשירו את חיינו. אם עוד לא הבנתם מדובר במערכת יחסים פתוחה

נפגשתם, התאהבתם, עכשיו אתם ביחד. מצאתם, החיפוש נגמר. אבל לא קורה לכם לפעמים שרציתם לאהוב באותה צורה גם מישהו אחר, מישהי אחרת? אם נבחר לענות על השאלה זאת בכנות, נגלה במקרים רבים שהתשובה האמיתית היא כן. אז אם זה ככה, האם עלינו להדחיק תמיד את רצונות ליבנו? האם גורלנו נחתם? האם אסור לנו להיפתח ולגעת בעוד בן זוג? האם מגע כזה לא יכול דווקא להעשיר אותנו? הטנטרה, שמכוונת לגדילה רוחנית לא רק דרך משמעת אלא גם דרך חופש, מעניקה לבני הזוג הטנטריים מסגרת בה הם יכולים להביע ללא רגשות אשמה גם את הרצונות החבויים הללו. קוראים לזה מערכת יחסים פתוחה, כלומר מערכת יחסים שבה מחליטים בני הזוג בצורה מודעת ורשמית שהם מאפשרים לבן זוגם ולעצמם להביע את אהבתם בצורה אינטימית עם עוד בני זוג. יש מי שזה יישמע לו כפתרון המושלם - גם לקבל את הביטחון והתמיכה של בן זוג קבוע וגם את הריגוש, החופש והעושר של חיי רווקות, מי צריך יותר מזה? ויש מי שיטען שזהו לא יותר מעוד גן עדן של שוטים, לשם בורחים כל מי שלא יכולים לשאת בבגרות את האחריות והמחויבות של מערכת יחסים מונוגמית בריאה.    על מנת לבחון בבהירות מה עשוי להיות הערך של מערכת יחסים כזאת עלינו לשאול את עצמנו מהו הערך של בן זוג יחיד בחיינו. מה אנחנו מקבלים ממנו, מה אנחנו לומדים ממנו, איזו עוצמה ואיזה יופי מצאנו בו ובעצמנו. עכשיו, כשיש לנו את הערך של יחידה אחת, שהוא במקרים רבים גדול עד עצום, נותר לנו רק לחשב מה יהיה ערכן של שתי יחידות ואפילו של שלוש או ארבע יחידות, שכל אחת מהן יש ביכולתה להעניק אלמנט אחר לחיינו, שהרי אנו סופגים את מעלותיו של בן הזוג בנו. עד כמה שערכו של בן הזוג גדול בחיים ה'רגילים', במסגרת הטנטרה הערך שלו גדול הרבה יותר. בן הזוג הטנטרי משמש כחבר רוחני, מורה רוחני, ואפילו כדרך רוחנית שלמה. אם למשל אחד מבני הזוג התקדם בתרגול המדיטציה שלו והגיע לדרגות מאוד גבוהות של ריכוז, בת זוגו תוכל לספוג ממנו את הנוכחות הזאת בקלות ותגלה שמיומנות הריכוז שלה השתפרה בצורה ניכרת, ללא כל מאמץ מצידה. באותו אופן אם למשל האישה השקיעה והתקדמה מאוד במדיטציה לפתיחת הלב, יוכל בן זוגה באותה קלות לספוג אל תוך הווייתו את הנוכחות האינטנסיבית של אהבתה החיה וירגיש איך בקלות הוא הופך לאדם אוהב יותר, ונינוח יותר.

לא סתם בשביל הסקס

אם כך, מערכת היחסים הטנטרית, כשהיא מיושמת כהלכה, כפי שמתואר במאמרים הקודמים בסדרה, משמשת כמעין גשר מודע שדרכו ניזונים בני הזוג זה מזו. במערכת יחסים פתוחה עומדים לרשות האדם מספר גשרים, בת זוג אחת תעשיר את ליבו, אחרת תשפר את היצירתיות שלו, והשלישית תגדיל את עוצמתו האישית. מכל אחת הוא יספוג את מה שביכולתה להעניק. באותה צורה גם האישה יכולה לפתוח כמה גשרים שכאלה ולקבל מבני זוגה את יכולותיהם הגבריות; אחד יגדיל את היכולת שלה להיות סמכותית ואסרטיבית, השני יגדיל את יכולת ההבחנה והצלילות שלה, השלישי יגביר את יכולתה להכיר את עצמה בכנות, וכן הלאה וכן הלאה. אגב, אין שום צורך לעצור בשלוש. עכשיו, כשראינו כמה טוב זה יכול להיות, נשאלת השאלה מה מונע מבעדנו להיפתח? מה מפחיד אותנו? רובנו הרי היינו רוצים עוד בני זוג, אבל מי רוצה שלבן הזוג שלו יהיו עוד בני זוג? כאן טמון הפחד. הורגלנו לחשוב שאם לבן/בת הזוג שלנו יש עוד בני/בנות זוג אז הוא לא אוהב אותנו באמת. אבל האם עצרנו פעם לבדוק האם זה באמת כך, אם מישהו אוהב תפוחים האם הוא לא יכול לאהוב גם אגסים, או אשכוליות. אם מישהו אוהב את דוד שלו זה אומר שהוא לא יכול לאהוב גם את סבתא שלו? במקרים כאלה, אף אחד לא יתכחש לכך שאנחנו יכולים לאהוב באמת יותר מאדם אחד. אבל כשזה מגיע לסקס, שם אי אפשר - או שאתה אוהב רק אחת או שאתה לא אוהב באמת. כך התרגלנו לחשוב. האקסיומה המופרכת הזאת מושרשת בנו כל כך עמוק עד שהפכה את אהבתנו למוגבלת. כמו נכה בכסא גלגלים שמרוב ששכנעו אותו שהוא מוגבל, אין הוא מנסה יותר לקום. אולם מי שיעזו לאזור כוח ולפתוח יחד את מערכת היחסים שלהם עשויים לגלות שככל שאהבתם מתרחבת ומכילה בני זוג נוספים כך הם יכולים לאהוב באינטנסיביות ובחופש רב יותר זה את זו. לא כל הזוגות מחליטים לפתוח את מערכת היחסים על מנת לאהוב עוד אנשים, זוגות רבים בוחרים בכיוון הזה אך ורק על מנת לחפש הרפתקאות סקסיות ומרגשות יותר. פתיחה של מערכת היחסים מתוך הסיבות השטחיות הללו, לא תוביל לפתיחה מקבילה של הלב והיא עלולה לגרום דווקא לאסון רגשי ומוסרי, שיגבה מחיר במיוחד מהאישה. למעשה, רק כאשר בני הזוג רוצים באמת ובתמים לפתוח את ליבם, להכיר טוב יותר את קנאתם ולרפא אותה, רק אז עשויים יחסים אלו להגשים בבני הזוג את השאיפה שלהם לאהבה אידיאלית. אהבה אידיאלית בהקשר זה היא אהבה שלא יוצרת שום כאב, אהבה שלא הופכת להיות כלי אנוכי, אהבה שלא מוגבלת יותר על ידי שום כוח נפשי אחר. בצורה מפתיעה למדי, דווקא במערכת יחסים פתוחה, דווקא בסביבה פחות ממוסגרת ומוגדרת, דווקא שם האהבה הטהורה ביותר עשויה להגשים את עצמה.

לפרגן לבן הזוג

בכדי להבין מהו המנגנון שיוצר ומזקק אהבה כזאת עלינו להבין קודם כל מה מכתים את האהבה ומדלל את טוהרה. אם נחפש את השורש שמוביל לכל אותם רגשות שליליים מוכרים הקשורים באהבה, נגלה שהוא לא אחר מהרגל התלות. אם האהבה היא מי נהר, התלות היא סכר המנסה לשמור אותם לאחר כך. בגלל התלות (הסכר הסוגר את זרימת הנהר) האהבה (והמים) אינם זורמים יותר. במים עומדים, כידוע, מופיעים יתושים - הלוא הם הקנאה, הכעס והפחד שזוללים את אהבתנו. כלומר אהבה כמו שהיא אינה יוצרת אף פעם שום רגש שלילי, אבל התיאבון לאהבה והרצון שהיא תימשך ותתקבע מוביל אותנו לא אחת להיות תלויים במי שאנחנו אוהבים. התלות הזאת יוצרת בתורה, קנאה, חוסר ביטחון ואפילו פחד וכעס. אם נסיר את התלות מהמערכת הזאת, ננפץ את הסכר, המים יזרמו ולא יהיה יותר מה שיזין את היתושים את הרגשות השליליים שכמובן ייעלמו כלא היו. המפתח לריפוי אותם רגשות שליליים ולתיקון המנגנון שמייצר אותם הוא כאמור השתחררות מהתלות, מה שנקרא בלעז 'דיטצ'מנט' ((Detatchment. כאן ראוי להדגיש שדיטצ'מנט זה לא אדישות, את המשמעות של דיטצ'מנט בהקשר זה נוכל להבין דווקא מאמרה קבלית שמצהירה בפשטות חודרת: "אהבה התלויה בדבר, הלך הדבר והלכה האהבה". כלומר אהבה שאינה תלויה בדבר היא האהבה הטהורה, היא האהבה שאנחנו לא עוצרים ולא מחזיקים, היא פשוט זורמת ואנחנו מאפשרים לה לזרום. כיצד נוכל ליישם את ההבנה החבויה באותו דיטצ'מנט? השלב הראשון בתהליך זה הוא ההכרה הבוגרת שאנחנו הסיבה לסבל שלנו. עלינו לזהות בתוכנו את הקול שאומר: 'אם אהובתי או אהובי מתנהג בצורה שלא מוצאת חן בעיניי עליי לייצר רגשות שליליים. לדוגמא, אם הוא חייך למישהי אחרת עליי להרגיש קנאה וחוסר ביטחון. שלב הזיהוי הוא חשוב ביותר כי הרבה אנשים מרמים את עצמם לחשוב כאילו במקרה כזה ההתנהגות של בן הזוג היא הגורם לקנאה ולחוסר הביטחון בעוד שלמעשה המפעל שמייצר את הרגשות הללו נמצא בתוכם. לאחר שעברנו משקר עצמי לכנות עצמית וזיהינו את הבעיה עלינו לשאול את עצמנו האם זוהי הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להגיב. אם נשאל ונחפש באמת נגלה שישנם הרבה דרכים אחרות בהן אנחנו יכולים להגיב. השלב השלישי הוא הבחירה בכיוון חיובי דווקא - חבר שלי חייך למישהי אחרת, סימן שהוא שמח וקורן שמחה לעולם, אשמח בשמחתו. יש מי שזה יישמע לו תמים או בלתי אפשרי, אבל כאשר מקדישים זמן לגלות כמה סבל אנחנו גורמים לעצמנו, נוצר בפנים כוח אדיר הרוצה להשתנות, ומתוך הכוח הזה שינויים דרמטיים יכולים לקרות ודפוסי סבל עמוקים ועקשניים עשויים להיעקר מן השורש.

האגו הגברי הפגיע

לסיום, הנה כמה טיפים קצת יותר ספציפיים להתמודדות עם האתגרים שמציבה מערכת היחסים הפתוחה. ראשית על הגבר להבין בצורה עמוקה עד כמה האישה צריכה להיות נאהבת ולהרגיש שמקומה בליבו מובטח, גם כאשר היא אינה בת זוגו היחידה. עם זאת עליו להימנע מכל ניסיון התחנפות או פיצוי על כך שהוא עם מישהי אחרת. על האהבה שלו להיות נקייה מקטנוניות שכזאת. על הגבר להיות בצורה טוטאלית עם האישה שהוא נמצא איתה בכל רגע נתון, ועליו להימנע מהשוואות מיותרת. בהקשר זה עדיף שלא להרחיב ולספר לבנות הזוג יותר מדי פרטים על מערכות היחסים האחרות. בכל מקרה עליו להיות אמיתי וכן עם כל אחת מהנשים. רק בצורה כזאת הוא ייצור אמון וביטחון במערכות היחסים שיש בחייו. עליו להיזהר ולא להתפתות לסקס עם נשים אותן הוא אינו אוהב ומכבד באמת. על האישה להבין שהאגו של הגבר מאוד פגיע, ושהוא מאוד חשוף לתחרות עם גברים אחרים. עליה לאפשר לההערכה ואפילו להערצה שהיא מרגישה אליו להביע את עצמם בצורה משמעותית. אל לה להתפתות ולהתחרות בגבר ולקחת לעצמה הרבה מאהבים, אם היא לא באמת רוצה אותם. המבנה הנשי הוא קצת אחר. יש בו לעתים קרובות נטייה להצפות רגשיות. במקרה כזה, שני מאהבים זה כבר הרבה. על האישה לסנן ולקבל מכל גבר רק את התכונות הטובות שבו. האישה היא רצפטיבית ומכילה יותר מאשר הגבר והיא עלולה לקבל גם את הרע. במידה שהיא מקנאה, עליה להתמקד באהבה שהיא חשה ולתת לאהבה להנחות אותה גם אם מחשבותיה מנסות לשלוח אותה לכיוונים שליליים. עליה להביע בבהירות את רגשותיה ולהנחות את הגבר כיצד הוא יכול להעניק לה ביטחון מבלי לפגוע בחופש של שניהם. לסיכום ניתן לומר כי במסתרי נפשם של כולם מקנן הפחד שמא בן/בת הזוג ילך עם אחר/ת. הטנטרה שואפת להוציא את השדים האלו מהמרתף ולהביס אותם. מי שצולח באומץ אתגר זה יכול ליהנות מהעושר העצום שחבוי באהבות ובמערכות יחסים רבות. מי שיתמיד בדרך זאת וילמד באופן עמוק ואמיתי מדוע אין צורך להגביל את שטף האהבה יזכה ביכולת אדירה כמו זו שמתארת "הקולה ארנווה טנטרה" שאומרת "שכאשר אהבה הופכת להיות אין סופית גם הבלתי אפשרי הופך בקלות לאפשרי".

פרגנו זה לזו. טנטרה

לפרקים הקודמים בסדרה פרק ראשון: מבוא לטנטרה

פרק שני: איך מוצאים באקט היצרי ביותר את האור הגבוה ביותר

פרק שלישי: על הגבר להפסיק לשפוך את זרעו. איך עושים את זה?

פרק רביעי: שבע האורגזמות של האשה הטנטרית

פרק חמישי: המשגל הטנטרי המושלם בשבעה שלבים

פרק שישי: זוגיות טנטרית

אורי יריב הוא תלמיד בפדרציה הבינלאומית אטמן שברומניה

ליקוק צ'אקרות

רפיק ידידיה סוגר את האשראם-קיץ בכרמל אבל מתכונן לטקס טנטרה אקזוטי. אילנה רוגל מתקשרת בורגול ומלפפונים ושלמה קאלו תופס תחת על ניטשה. לוטוס סוגרת את החודש

מאת:לוטוס מלכת הביצה

הניסיון הנועז להעתיק את פונה אל יערות הכרמל לא התרומם, ובצער רב סוגר מאסטר ידידיה (לשעבר רפיק) את "אשראם הקיץ" בבית אורן מבלי שהצליח לקנות אפילו רולס-רויס אחד. מחר - מסיבת סיום בבריכה. בהזדמנות זו גם נספר שרפיק פרסם קול קורא להקמת מיני-קומונה רוחנית בחדרי הקיבוץ.  

אבל יש גם בשורות טובות מגזרת הכרמל: כנס הטנטרה הרביעי יתקיים בסוכות, והחידוש הפעם: טקס ליקוק צ'אקרות. קראתם נכון. הרי לפניכם קטע מראיון קצר שמנהל רפיק עם בועז שגב, מנחה הסדנה, שמסביר מהם הטקסים. לא נגעתי - ואני גם לא בטוחה שאני רוצה:

"זוהי חניכה אנרגטית. במהלך הטקס אנחנו עוברים צ'אקרה צ'אקרה, מתכווננים לאנרגיות מסוימות, כולם בחדר מעלים את אותה אנרגיה שמתעצמת והולכת וכך אנחנו משנים את התדר בחלל.  מכיר כשעושים סקי שמרגישים שרירים שלא ידעת שיש לך? "

לא.
"אז זו התחושה".

ואללה. למה ציינת שזה למתקדמים ונועזים בלבד?
"הטקסים שלנו נעשים בעירום. ובחלק מהם יש שימוש בנוזלי הגוף. בעיקר רוק".

רוק?!
"רוק הוא מוליך אנרגטי חזק בטנטרה".

אנשים יורקים אחד על השני?
"מלקקים".

ואני תוהה האם זה כולל גם צ'אקרת הבסיס?בכל אופן, בועז מבהיר שלא מדובר בסדנא לאנשים שרוצים סקס. יה, רייט.

מתוך האתר של מעריב

עיסוי טאו-טאנטרי - המפתח לאמנות האהבה

  מאת: דר' דויד כרוס 

למי מיועד הטיפול?

הטיפול מיועד לאנשים הרוצים להתחבר אל הטבע ולזכות בבריאות, באושר, באריכות ימים ומיצוי היכולות האישיות ולשלב צמיחה אישית עם צמיחה מינית; לאלה הסובלים מעכבות בביטוי האנרגיה המינית בפני בני זוגם, עכבות הנובעות מחוסר ביטחון ובאות לידי ביטוי בכאבים בזמן חדירה, בשפיכה מהירה או בהיעדר אורגזמה. הטיפול מיועד גם להעשרת החוויה המינית, והוא משתנה ממטופל למטופל על פי הפתיחות והנכונות שלו. 

 

מה הם יתרונות הטיפול?

הטיפול מגלה את כוח הריפוי הטבעי ומלמד את אחד מבני הזוג או את שניהם יחדיו לפתח שקט והרמוניה פנימיים, להקרין מיניות, חיוניות וביטחון עצמי ולחבר את המין והאנרגיה המינית לעבודה הבריאותית-רוחנית. העיסוי מגביר את מודעות האדם, מעצים את יכולת השליטה הפנימית שלו ומטפח בריאות, צמיחה רוחנית, אושר וסיפוק אין-סופיים.

הטיפול מאפשר לאדם להתבונן בעצמו, לגלות את האנרגיה החושנית והמינית שבו ולחקור אותה.

בדרך כלל אנו נעים בשדה המיניות בדפוסים האוטומטיים שאליהם הותננו. במצב זה החוויה המינית והחושנית היא נטולת חופש פנימי אמיתי. אגב התבוננות בתקשורת שבין בני הזוג ובניגודים ביניהם מוביל הטיפול הטאו-טאנטרי את המטופלים בנתיב החושים, התנועה והנשימה, אל עבר מודעות גבוהה יותר וחופש רב יותר. הטכניקות בעיסוי מביאות לאיזון בין הגבריות לנשיות, בין האידה לאיינה, (בין הזכר ולבין הנקבה) בין האקסטורברטיות לאינטוברטיות (בין המוחצן ולבין המופנם) בכל אחד ואחת, מאפשרות להם לפתח מערכות יחסים חופשיות והרמוניות ופותחות בפניהם את הדרך להתעלות רוחנית ולאהבה ללא תנאי.

 

מהו הרקע של הטיפול?

התרפיה בגישה הטאו-טאנטרית מבוססת על תורות פילוסופיות עתיקות מהמזרח הרחוק המוכרות ומתועדות היטב בטקסטים פילוסופיים וטיפוליים, ולפיהן למרידיאנים ולצ'אקרות יש השפעות אנרגטיות על המיניות.

חכמי הטאו גילו שכ-30% מאנרגיית החיים של הגבר אובדת במהלך חייו עקב אורגזמות המסתיימות בפליטה.

הם אף גילו שאורגזמה ופליטה הן שני תהליכים פיזיולוגיים נפרדים, כלומר הגבר יכול להגיע לאורגזמה ללא פליטה. בדרך זו הגבר מתעל את האנרגיה ומשתמש בה להגברת ההנאה, היצירתיות והבריאות.

פירוש המילה "טאו" הוא "דרך הטבע". הטאואיסטים הקדמונים התבוננו בשמים, באדמה, בטבע ובכוכבים והבחינו בהרמוניה ובזרימה המצויות בכול.

הם הבינו שבני האדם היו פעם חלק מההרמוניה הזאת ופיתחו דרך שתאפשר לבני האדם להתחבר מחדש אל הטאו, אל הטבע, כלומר אל הרחמנות, הסלחנות, הפשטות, חוסר האנוכיות, האיפוק והאיזון, ובכך לזכות בבריאות, באושר, באריכות ימים ומיצוי היכולות האישיות. 

מלבד הפילוסופיה פיתחו חכמי הטאו כמה וכמה תרגילים גופניים ומנטליים והרכיבו מהם את העיסוי הטאו-טאנטרי. הם גרסו שהדרך הטובה ביותר ללמוד את ההסתכלות הטאו-איסטית - ההתבוננות הפנימית, היא לשלב התבוננות בחיים ובטבע שסביבנו עם תרגול והתנסות גופנית. הזרימה שנמצאת מחוץ לנו בכל מקום ומקום נמצאת גם בתוכנו. אם נלמד להתחבר לזרימת האנרגיה שבתוכנו ונחוש בה באופן ממשי, האנרגיה תזרום בגופנו באופן חופשי יותר.

 

לברור טכניקות הטאו-טנטריות - משמעותן ואופן פעולתן?

בעיסוי הטאו-טאנטרי יש שבעה שלבים, כמספר הצ'אקרות. העיסוי נעשה על גוף עירום, מכפות הרגליים ועד לראש, אגב דילוג על איברי המין. כך נוצר "ריק אנרגטי" באזור האגן, המתמלא רק בסוף הטיפול (לעתים במהלכו, תלוי במטופל) ויוצר תחושת חיבור בין שני חלקי הגוף - הרוחני והגופני.

מומלץ להשתמש במהלך העיסוי בשמן זרעי ענבים חם כבסיס, משום חיוניותו ורקותו - הוא עשיר בפנול, בסטרואידים ובחומצות המחזקות את התא, ולהוסיף לו שמנים ארומתרפיים המעוררים את התאווה ואת האנרגיה המינית (מרווה, יסמין, ורד, יילנג יילנג ונרולי )במינון של 1:20 (טיפה אחת של שמן אתרי על 20 טיפות של שמן בסיס).

העיסוי מתבצע על מיטת טיפולים ונמשך שעה וחצי, ובמהלכו מושמעת מוסיקת רקע אגרופונית או אדנטית (בקצב פעימות הלב), למשל: ההדנטה מהסינפוניה החמישית של שוברט או ההדנטה מהקונצ'רטו לפסנתר מס' 21 למוצרט.

שלושת השלבים הבסיסיים של טיפוח האנרגיה המינית בטיפול הם:

1.  החזקת הפין זקוף ללא פליטת זרע.

2.  הכוונת הזוג להזרמת אנרגיות מיניות לאזורי הלב והמוח.

3.  אחד מבני הזוג מחליף את האנרגיה הגבוהה באנרגיה המשלימה של הפרטנר אגב נשימות עמוקות וקצובות. את העיסוי הטאו-טאנטרי מתחילים מלמטה, מצ'אקרת הטחול (צ'אקרה=מעגל/גלגל אנרגטי), הממוקמת בין פי הטבעת ואיבר המין (נקודת CV1, המזרימה דם וחמצן לכיוון איברי המין), ולא מלמעלה כבעיסוי השוודי, (המזרים את הדם לכיוון הלב). זאת מכיוון שבצ'קראת הטחול טמונה אנרגיה אדירה. ומכיוון שבטאו-טאנטרה אין סתירה בין אנרגיה מינית לאנרגיה רוחנית, מנצלים את האנרגיה שבצ'אקרת הטחול לתדלוק החיים הנפשיים והרוחניים.

במהלך הטיפול נעשה שימוש בטכניקות ייחודיות הגורמות למטופל עונג אירוטי עצום. הטכניקותGV1, סחיטה, לבה רותחת על ראש ההר,  אחיזת טנגו, סחיטה בהילוך חוזר, מגע האידה והאיינה ועוד.. הן למשל: ליטוף ורטט, הצלילה להכרה, התענוג הצפון, שפשוף בקשת, מעגלים סביב הפטמות, המגע המבורך בבטן, מעגל הרטט

בתחילת הטיפול מתמקד המטופל בעצמו בלבד (בעזרת המטפל ובהנחייתו), ורק בשלב מתקדם במהלך הטיפול הוא חולק אותו עם בין הזוג. ז.א. המטפל מטפל בשלב הראשון באחד מבני הזוג, ורק בשלב מאוחר יותר מטופלים שני בני הזוג יחדיו. המטפל צריך להיות קשוב לגופו של המטופל ולחוש מה עובר עליו כדי שיוכל לעבוד על האנרגיה המינית שלו ולהפגישו עם הארוטיקה האין-סופית.

בטיפול מתוודע המטופל למגע הרגיש של המטפל, לידיים המבינות, היוצרות עמו תקשורת בלתי מילולית מדהימה.

ההבדל בין אוננות ובין עיסוי טאו-טאנטרי חושני כמוהו כהבדל שבין להקיש על פסנתר ובין לנגן את מוצרט. העיסוי הטאו-טאנטרי דומה לכיוון אטי של גיטרה שנועדה להשמיע מוזיקה מעודנת ושמימית.

על פי תורת הטאו, כדי לטפח את האנרגיה המינית נדרש הגבר להתאפק, כלומר לשלוט באנרגיה המינית שלו ולהזרים אותה באופן מודע בגופו, כך שהאורגזמה שלו תבוא לידי ביטוי בתחושת התעלות ובהתפרצות פנימית של ריגוש ולא בזרע שנשפך החוצה. בדרך זו האורגזמה הפנימית נמשכת דקות ארוכות.

כדי להצליח בכך, על הגבר לרכוש שליטה בשני מישורים - פיזי ואנרגטי.

במישור הפיזי עליו לשלוט בשרירים שאחראים לפליטה, ובמישור האנרגטי עליו לשלוט באנרגיה ולכוונה כך שתזרום למעלה במקום החוצה. כאשר גבר מקיים מגע מיני רגיל, הוא משתמש באיברי הגוף, אך אם הוא משתמש במהלך המגע המיני גם באנרגיה המינית, הוא משפיע באמצעות איברי הגוף על הנפש.

אמנם אנרגיה מינית גורמת לפעמים לכאב באשכים, שהוא תוצאה של גירוי שיצר אנרגיה מינית שלא הוזרמה בגוף אלא נתקעה בערמונית, אולם טכניקת הנעילה החיצונית (חסימת צינור הזרע ומניעת זרימת זרע לשק האשכים) ועיסוי באזור החלציים והטבור מעלימים את הכאב כלא היה.

"האורגזמה הגבוהה", אורגזמה מהנה ושמימית שיסודה בתורת ההתאפקות, מתחילה בך.

רבים מן הפונים אליי בבקשת עזרה להקל על בעיותיהם המיניות נתקלו בהן רק משום שמלכתחילה לא הייתה להם גישה נכונה לאורגזמה המינית. הם לא הכירו באמת הפשוטה שדגלו בה חכמי הטאו שנים רבות, ולפיה כל אדם נורמלי יכול ליהנות מאורגזמה גבוהה. הם לא ידעו שזה בסדר לרצות להתנסות באורגזמה שאינה מסתיימת בפליטה, שכדאי לקרוא ספרים מוסמכים בנושא ושאין לחשוש ממה שאחרים חושבים או אומרים.

דרככם לעולם לא תצלח אם מלכתחילה אתם חסומים. אם ניחנתם בגישה פתוחה, אם יש בכם מעט מהשליטה וההבנה, תוכלו ליהנות מהתענוג העצום שהאנרגיה המינית צופנת לכם. אם תשכנעו את עצמכם שיש לכם יכולת ליהנות, תוכלו לזכות באורח חיים בריא יותר וביכולת ליהנות יותר מאהבה ומאושר בחיי הזוגיות.

זוגיות טובה צריכה לכלול הסכם הדדי להתענג על האנרגיה המינית ועל האורגזמה הגבוהה. אין נוסחת פלא אחת שלפיה מובטח לכולם ליהנות מאורגזמה גבוהה. אין שני אנשים שהם דומים מבחינה זו, אך לכולם יש מכנה משותף שהוא תנאי בל יעבור להצלחת הטיפול לטיפוח האנרגיה המינית: גילוי-לב בין בני הזוג.

. 

מה הן מטרות הטיפול?

הטאואיזים הוא גרסה סינית של הטאנטרה ההודית. לשתיהן אותה המטרה: להביא לאיזון, לשחרור ולהרמוניה, ושתיהן מלמדות ללטף נכון לקראת מימוש המטרה. הטיפול בעיסוי הטאו-טאנטרי מיוחד בכך שמטרתו היא להתמיר את אנרגיית החיים (הצ'י) בטכניקת מגע המתעלתומנתבת את האנרגיות המיניות. 

מטרתו הנוספת של הטיפול בעיסוי זה היא להפריד בין מין לאנרגיה מינית . בין אורגזמה גופנית לאורגזמה הגבוהה - הרוחנית, המטפחת בריאות וצמיחה רוחנית.

רבים מטילים דופי ביחסי מין ללא פליטה, שכן הם רואים בהם השקעה בלי לקבל תמורה ובלי להרוויח, כלומר הפסד. אולם אין הדבר כך. אף כי לכאורה הם "הפסידו" בקרב, למעשה הם נחלו הצלחה מדהימה במלחמה - המלחמה באנרגיה המינית. מה טוב יותר, לחוות עשר אורגזמות אנרגטיות גבוהות ביום אחד ולהישאר עם טעם של עוד, או לחוות אורגזמת איברי המין אחת קצרה?

פעמים רבות אורגזמת איברי המין מלווה בתחושת ריקנות, ברגשות אשמה ובחוסר הנאה וסיפוק, ואילו האורגזמה האנרגטית מלווה תמיד בתחושת הנאה נטולת גבולות וברגשות אושר אין-סופיים, ועל כן היא גולת הכותרת של העיסוי הטאו-טאנטרי.

אנשים רבים מקשרים אורגזמה עם פעילות גופנית ותו לא, אך אורגזמה היא גם דרך מיוחדת של תקשורת, ביטוי של האישיות בכללותה. בטאו-טאנטרה מאמינים כי "האורגזמה הגבוהה" היא מתן ביטוי לאישיות, ולכן הם שואפים להביא את האדם לעשות אהבה, להיות נוכח במלואו, ולהיות אומן בה.

העיסוי הטאו-טאנטרי לא נועד לענג את האישה או את הגבר אלא להרחיב את ההיכרות שלהם עם עצמם ועם המיניות שלהם, ללמדם להתחבר שוב לטבע שבתוכם ומסביבם ובכך לפתח את יכולתם האינטואיטיבית להשתלב באופן הרמוני יותר בזרימה שמסביבם.

לטאו-טאנטרה יש עוד מטרה: לעזור לכל אדם לגלות את כוח הריפוי העצמי הטמון בו ולפתח שקט והרמוניה פנימיים.

העיסוי הוא לימוד בדרך של חוויה טיפולית המאפשרת לנשים ולגברים לשחרר את העכבות שיש להם באשר לגופם, להגמיש ולחזק את עמוד השדרה ולשפר את זרימת האנרגיה בתוכו, וכן להכין את גופם לתרגילי היציבה והתנועה של הטאי צ'י והצ'י קונג'.

הטיפול הטאו-טאנטרי אינו נעשה בכפייה, לא מתוך ניצול ולא כמעשה של הפגנת שליטה, לא נעשה בו ניסיון לגרות את המטופל גירוי מיני וגם אין בו עניין בין בני זוג- הטיפול הטאו-טאנטרי הוא חוויית אנרגיה מינית שחווה המטופל בינו לבין עצמו מתוך הבנה שעיסוי האיברים האנרגטיים מאפשר לו לשחרר חסימות אנרגטיות מהאיברים הפנימיים.

 

מה הם הדברים העיקריים שאישה יכולה ללמוד מהעיסוי ולחוות במהלכו?

לפי הטאו-טאנטרה, האישה יכולה ללמוד להתחבר באופן שלם יותר לנשיות ולאנרגיה המינית שלה, המצויה ברחמה ובשחלותיה, ולהגביר את יכולתה להעניק ולאהוב ובה בעת להגביר את יכולתה ליהנות ממין.

האישה יכולה ללמוד לחבר באופן שלם יותר את המרכז המיני שלמטה עם המרכז הרגשי שבחזה, והדבר יאפשר לה לסמוך יותר על האינטואציות בחיים בכלל ובאהבה בפרט.

במסגרת הטיפול ובהדרכה מבוקרת ומדוקדקת האישה לומדת לעסות את איברי המין שלה ולשמור עליהם בריאים וצעירים באמצעות טכניקות הטיפול המשולבות בתרגילים מיוחדים שבהם נעשה שימוש ב"ביצת האהבה" לחיזוק שרירי רצפת האגן.

 

מה הם הדברים העיקריים שהגבר יכול ללמוד מהעיסוי ולחוות במהלכו?

הגבר לומד לשמור על האנרגיה המינית, לטפח ולהגביר אותה, ולהזרים אותה באופן מודע בגופו.

הוא יכול ללמוד לחוות אורגזמה בלי פליטה ולהזרים את האנרגיה הנהדרת של האורגזמה בתוך גופו באופן שירחיב את חוויית האורגזמה במידה שאינה נחווית במין רגיל. תוך כדי קבלת העיסויים הגבר לומד לתרגל על עצמו בזמנו החופשי עיסויים עצמיים לאיברי המין במטרה לשמור על בריאותם, וכן הוא לומד לחבר באופן שלם יותר בין המין לאהבה כדי שהמין ישרת את הלב ולא להפך. 

הטיפול מגלה את אחת הדרכים הטובות ביותר ליצור קשר עם מה שאפשר לכנות "רוח החיים של האדם" – כדאי מאוד לנסות.

  

עיסוי טיבטי

עיסוי המתמקד בצ'אקרת (צ'אקרה=מעגל/גלגל אנרגטי) הטבור או הבטן, שהיא הצ'אקרה השלישית.

העיסוי נעשה בשמן חם, בתנועות מעגליות עם כיוון העיכול. במהלך הטיפול מתאפשר למטופל לבטא את רגשותיו באמצעות שתיקה, צעקה, אנחה, בכי, צחוק ופיהוק. ביטוי הרגשות נעשה על פי אותו דפוס כללי כמו ביטוי האנרגיה המינית שתוארה בעיסוי הטאו-טאנטרי למעלה. אזור הטבור, המתחיל בקצה העליון של האגן, מסתיים בסרעפת וכולל את חלל הבטן, הוא מרכז הרגשות. זה המרכז הקונדאליני של העוצמה הגולמית הבוערת, של הרגש והשליטה המסמנים יחסים בין-אישיים והתפתחות חברתית.

מטרת הטיפול היא להזרים מהבטן כלפי מטה רגשות ששוטפים את האגן והרגליים ומציפים את הגוף והנפש בעוצמה ובאנרגיה מינית, וכן להזרים רגשות אחרים מהבטן כלפי מעלה דרך הסרעפת לתוך החזה.

בהליך טיפולי זה החזה נוטה לתגבר את הרגשות באהבה עצמית ובאסרטיביות. לפי סוג הרגשות, הם יכולים להמשיך אחר כך לגרון, לזרועות, לפה, לעיניים ולצוואר, וזאת משום שמלבד תפקידם הפיסיולוגי, לרגשות הפורצים יש גם תפקיד פסיכו-רגשי.

העיסוי מסייע למטופל לשחרר את פקעות הרגשות החוסמות את זרם הרגשות הטבעי שלו וליצור מגע שלם יותר עם התחושות שלו, ובכך עוזר לו להתנסות בכל האספקטים של עצמו ולהגיע למידת מודעות עצמית רחבה ומעמיקה יותר. המודעות לרגשותיו, לגופו, למחשבותיו ולסביבתו מעודדת את המטופל להיות מודע לצרכים האמיתיים שלו ולפתח מיומנויות לספק אותם בלי לפגוע באחרים.

הטיפול מביא אותך לעוצמה רגשית ייחודית ולשלוות הגוף והנפש – כדאי מאוד לנסות.

 

מחבר המאמר ד"ר דויד כרוס PhD,DD,CGT,CMT הוא מטפל טאואיסטי ומומחה לפסיכותרפיה בתיווך גופני ושלוות הגוף והנפש * המרכז לתאואיזים: 0523346573 [email protected] 

 

מתוך האתר עידן הדלי

בסדנאות טנטרה יעזרו לכם להשיל עכבות, לפתוח צ'אקרות ולהעצים את החוויה המינית, אבל אם חשבתם שמדובר באורגיות, אז זהו שלא

המילה "טנטרה" מהלכת קסם על שומעיה: רבים מסתקרנים, אחרים מפחדים ממנה, אבל כמעט לא יימצא אדם שיישאר אדיש לה. ממילה זרה, היא הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי-נפרד מלקסיקון הניו-אייג' של הישראלי הממוצע.

נדמה שאנשים נוטים לזהות טנטרה עם מין בלבד, אורגיות ועירום, או עם אי-שפיכה, ולא מודעים למשמעות האמיתית של השיטה. "כדי לדעת מה זה טנטרה, צריך לחוות טנטרה", אמרו לי כולם, ואני צייתתי. התייצבתי במרתף בית בפלורנטין, שבו התקיים ערב מבוא לסדנת טנטרה שהעבירו אורן גני וחיה כספי. כעשרים איש, חלקם יחידים ואני בתוכם, התיישבו על כריות גדולות בחדר אפלולי ופטפטו בהתרגשות כדי לכסות על המבוכה עד שנכנסו המדריכים: אורן בקוקו מכסיף וחולצה משובצת וחיה בג'ינס ותלתלים שחורים. לצדם של אורן וחיה, לבושים לבן ונראים נינוחים ומאוהבים, ישבו-שכבו בוגרי הסדנאות הקודמות. הם ליטפו את בני-זוגם, לטיפות קטנות ובלתי פוסקות. הם נראו רגועים ומרוצים ובזויות פיהם נח חיוך קטן, אוצר סוד.
"טנטרה עוסקת באנרגיה מינית ובשילוב שלה עם רוחניות", פתח אורן את החלק העיוני בערב, והמשיך: "האנרגיה המינית שלנו היא בעצם אנרגיית החיים, אבל היא אנרגיה מבוזבזת אצל רובנו, היות שהיא מדוכאת, ואנחנו לא משתמשים בה כדי לתעל אותה לשאר תחומי החיים שלנו. לכאורה, אנחנו חיים בתרבות מתירנית, שבה כמעט הכל לגיטימי, אבל מצד שני, אנחנו כל-כך עצורים באנרגיה המינית שלנו".
רוב הדתות רואות את המין כאיום, שעלול לשבור את המסגרות ואת ההיררכיה בחברה. דתות רבות גורסות שבכדי להגיע להתעלות רוחנית צריך להתנזר ממין. מעט מאוד תרבויות התייחסו בגלוי לסקס, ומולן ניצבת הטנטרה כמגדלור בודד בלילה: "הטנטרה מגיעה מהודו, שם היא התפתחה כזרם שמרד בערכים הסגפניים של כוהני-הדת ההינדים", הסביר אורן, שלמד טנטרה באשראם בפונה, הודו. הוא עוסק בנושא כבר למעלה מעשור ומעביר סדנאות טנטרה בנות שלושה ימים עם חיה בת זוגו, בוואדי ינשוף ליד ראש פינה. "בטנטרה מציבים במרכז הבמה את שמחת החיים והאנרגיה המינית ומלמדים לשלב אנרגיות נפשיות, מיניות ורוחניות במטרה להתחבר לקדושת האהבה, החיים והאלוהים".

אורן שיחרר אותנו להפסקת-פיפי לפני ה"קונדליני", מדיטציה המתחילה בנענוע אגן מתמשך, שנועד לשחרר את צאקרת הבטן, האחראית על אנרגיית המין. דקה לאחר מכן מצאתי את עצמי עומדת במעגל בעיניים עצומות, מניעה את האגן לצלילי מוזיקה. אורן הורה לנו לעצור את הנענוע ולהתחיל לרקוד בחדר. לפי סימן, הצמדנו גב אל גב בעיניים עצומות, נעים יחד לפי הקצב. כחלוף דקה נוספת מצאתי את עצמי מול אדם זר, מביטה עמוק בעיניו במשך דקות, ואחר כך התיישבתי מולו בעיניים עצומות, כדי להכיר אותו דרך מגע בכף היד, ואם יסכים, גם עד למרפק. גיליתי באופן מפתיע שהיכרות דרך מגע היא נעימה וזורמת יותר.
אורן סיפר כי הטנטרים (מומחי הטנטרה) טוענים שברגעי השיא במין אנחנו מגיעים לתחושה של אקסטזה, שמקבילה לתחושה של התעלות דתית, איחוד ושלמות. "הבעיה היא שרגע השיא הזה ביחסי מין רגילים נמשך זמן קצר מאוד. בזמן הקצר הזה אנחנו חווים תחושה של שחרור מכבלי המקום והזמן ומתחברים לטבע, לגוף ולניצוץ האלוהי בכל אחד מאתנו. לכן הטנטרה נותנת דרכים וטכניקות להעצים את החוויה המינית, ולתעל אותה מאברי המין ומצאקרת הבטן מעלה אל הגוף כולו ועד לצאקרת הכתר הנמצאת במרכז הקודקוד. הכל כדי להפוך את האנרגיה המינית לדלק המניע את כל המרכיבים בחיינו ומביא אותנו לאורגזמה קוסמית, שלאו דווקא קשורה לפליטת זרע".

שיווה ושקטי עושים אהבה
יומיים לאחר מכן מצאתי עצמי בביתה של דורית דביר, מדריכת היוגה הטנטרית היחידה בישראל, המעבירה סדנאות טנטרה יוגה לזוגות או ליחידים. באותו בוקר התוודעתי לראשונה אל שיווה ושקטי. "זהו הזוג הראשי במיתולוגיה ההינדית", הסבירה לי דביר, בעזרת אלבומי תמונות ובהן מאות פסלים של מצבי הזדווגות שונים. "שיווה הוא האל המייצג את העקרון הזכרי ביקום, את תודעת-העל, ואילו שקטי מייצגת את העקרון הנשי ביקום, את האנרגיה הפעילה והיצירתית המעניקה שפע וריבוי. היוגה טנטרה מלמדת לא רק איך ליצור חיבור חיצוני, אלא בעיקר פנימי של שני הכוחות הללו המצויים בפוטנציה בכל אחד מאתנו. בעזרת התרגולים היוגיים אנחנו מאפשרים לשקטי, אנרגיית החיים שבנו, להתעורר, לפתוח מחסומים ולהתחבר לתודעת השלם, הלא היא שיווה. החיבור בין היוני (איבר המין הנשי) והלינגאם (הזכרי) היווה בעולם העתיק סמל לאחדות קוסמית, שפע ובריאות".
במחצית השנייה של המאה ה-20, מספרת דביר, לצד "ייבוא" של שיטות ודתות מיסטיות מהמזרח הרחוק, "יובאה" גם הטנטרה למערב, ונפגשה עם פרויד, יונג, ועם הפסיכולוגיה. במקביל, יותר ויותר אנשים החלו לנסוע מזרחה - בעיקר להודו. המפגש הזה הוליד זרם שנקרא ניאו-טנטרה. "זהו כלי טיפולי לבעיות שונות של האדם המודרני, ומי שמזוהה עמו יותר מכל הוא בגוואן רג'ניש, המוכר יותר כ'אושו'. הבסיס להבנת התורה הוא שלכולנו יש פוטנציאל לאושר, והמין הוא כוח זמין הנמצא בבסיס חיינו. הבעיה שלנו נמצאת בהתניות ובחינוך, שפעמים רבות גורם לנו להתנהג בניגוד לטבע שלנו. אושו מדגיש כי הטנטרה לא נועדה להפוך אותך לאדם מוסרי יותר, אלא לאדם מאושר יותר. היא לא אומרת לך איך להתנהג, אלא מאפשרת לך להיות אנושי - לצחוק, לכעוס, להתאכזב, להיות פגיע - לפי בחירתך.
"כיום קשה להפריד את הטנטרה מהפסיכולוגיה. קשה ללמוד טנטרה בצורתה המקורית היות והאדם המערבי הממוצע טעון ברעיונות מוטעים על מין ומיניות ועל תפקידי האישה והגבר, סובל מחוסר שקט וחוסר פתיחות ומתקשה בהבעת רגשות. לכן מתחילות סדנאות הטנטרה בטכניקות שונות לפתיחת מחסומים רגשיים, בלמידה לתת אמון, לצאת מכבלי המגדר אליו נולדנו ולחצות את הקווים לצד השני ובעיקר - ללמוד מגע, אינטימיות, הקשבה וספונטניות".
"היות ואין הרבה מורים לטנטרה בארץ, אני מכירה כמעט את כולם ומכבדת את כל העוסקים במלאכה, אבל אף אחד מהם לדעתי לא מחובר ממש למקורות", אומרת דביר. "רובם למדו אצל אושו בפונה, ואושו אמנם גדל על ברכי היוגה, אבל הוא שחרר את הטנטרה ממשמעת, והתאים אותה לאדם המערבי. לדעתי, אי אפשר להעביר טנטרה בלי לדעת יוגה, היוגה היא בעצם הכנה לסקס הטנטרי. האימון היוגי נועד לחבר את הגוף, הנפש והרוח אל השלמות והאלוהי שבקיום. הטנטרה עוסקת בחשיבה חיובית ואם לא מתאמנים על זה ביוגה, קשה להגיע לזה בטנטרה".

בטנטרה יש מספר זרמים: "טאו-טנטרה" עוסק במדיטציה ובשימור האנרגיות לאורך זמן, ומתבטא למשל באי-שפיכה, כדי לשמר את אנרגיית הצ'י - החיים. לצדה נמצא זרם ה"טנטרה-יוגה", שעליו אמונה דורית, זרם "הטנטרה הימנית" (Right Hand Tantra) שהוא יותר רוחני, ואת ה"טנטרה השמאלית" (Left Hand Tantra) שהוא יותר זורם, ועוסק יותר בהרפיה ושחרור.

טנטרה לזוגיות מאושרת
"רבים מגיעים לטנטרה מתוך רצון להציל את הזוגיות שלהם או להעשיר ולהרחיב אותה. גם זוגות שחיים יחד שנים לא יודעים הרבה פעמים לתקשר במגע, פשוט מפני שזה משהו שאיש לא לימד אותם", אומר יובל רוזי, שמעביר את סדנת "טנטרה - מגע של אהבה" יחד עם אשתו לי. "מהמקום הזה", הוא מוסיף, "נובעים תסכולים דוגמת 'הוא לא יודע איך לגעת בי', או 'היא לא מקשיבה לי', וגם ברובד המיני לא חסרים תסכולים. אם תשאלי אנשים איך הסקס שלהם, רובם יגידו 'לא משהו'. ולראייה - המון זוגות מתגרשים, לא חיים יחד או חיים בתסכול. בני זוג גם בוגדים הרבה פעמים באמון של בני הזוג שלהם, ואני לא מביע פה דעה בעד או נגד יחסים פתוחים, אבל אני מאוד נגד שקר, ואנשים רבים חיים בשקר כל החיים. אבל לא רק אנשים מתוסכלים נרשמים לסדנאות, אלא אנשים שרוצים להעשיר ולהרחיב את הזוגיות שלהם".

"כיום זוגות מאוד פתוחים לחוויות ולהתנסויות", אומרת לי רוזי. "הטנטרה מדברת על הרחבה. הקונוטציה המיידית היא מין, אבל זה מגיע למקומות של פתיחות, להתחבר לעצמך, לקבל את הגוף שלך כמו שהוא, להתחבר למיניות ולארוטיקה שבך, ואז פתאום מגיעים להבנה למשל שאנחנו נמנעים מלעשות כל מיני דברים במיטה עם בני הזוג שלנו בגלל כל מיני חסמים וחינוך, בגלל כל מיני משפטים כמו 'אל תתני לו', או 'אל תשבי ברגליים פתוחות'. הטנטרה מדברת על תהליך של גילוי העצמי, וכשאני מגלה את עצמי, זה בכל התחומים".

- חלק מהתהליך זה גם להרגיש נוח בעירום?
"תראי", היא אומרת, "נכון שבשלב כלשהו בסדנה מגיעים גם לזה, אבל חשוב להדגיש שלא מכריחים אף אחד. נכון שכשאנחנו מרגישים חופשיים עם הגוף שלנו הרבה קיבעונות משתחררים, אבל כל אחד עושה מה שטוב לו. אני יכולה להגיד שבמהלך הסדנה התהליכים הם מאוד רכים ונעימים, וזה מוביל הרבה פעמים לשחרור של הרבה חסמים".

- אם בני-זוג מגיעים לעבוד על הקשר שלהם, הם יכולים לעבוד רק אחד עם השני, או שהם צריכים לעבוד עם זרים?
"אם אנשים רוצים להתפתח רק במסגרת הזוגית, אז הם לא עושים טנטרה. מטרת הסדנה היא להעיז, ללכת מעבר למה שאנחנו מכירים. בסדנה המשתתפים לומדים לקבל כל אדם באשר הוא, לאו דווקא בחתך הסוציו אקונומי שלהם, להתחבר ולהכיר. לומדים לראות את היפה בכל אדם, גם אם הוא לא מלך היופי. המטרה היא לפתוח את עצמך להתנסויות, אנחנו נמצאים שם כדי להוביל אותם ולקחת אותם מעבר לגבולות".

"מה שאנחנו עושים בסדנה זה לחגוג את החושניות שלנו במשך שלושה ימים, דרך דמיון מודרך, עבודה עם מוסיקה, צבעים, וריחות. כזוג מנחים, אנחנו מטריפים את החושים של המשתתפים, מאפשרים להם להעלות את האנרגיה המינית, לעבור תהליכים של רק קבלה או רק נתינה, מאפשרים להם לחוות חופש, להתערטל מהמוסכמות, וכל זה בלי לקיים יחסי מין. לא עושים סקס, ולא מאוננים, מאוד מכבדים אחד את הגוף של השני. הגברים לומדים איך הם יכולים להיות מכילים ולא חודרים, נותן ולא מקבל, ונשים בדיוק להפך, איך הן יכולות להיות חושניות וסקסיות, יוזמות ואלות".

- אפשר לבוא לבד או שחייבים בזוגות? יש תנאי קבלה?
"אפשר לבוא לבד, לעשות עבודה עצמית, סביר להניח שאחר-כך עם הפתיחות והקבלה, גם תבוא הזוגיות. בדרך כלל אנחנו לא מקבלים אנשים מתחת לגיל 30, כי אחרי גיל 30 הם כבר חוו תסכולים, אהבות ואכזבות. הגיל הממוצע הוא 35-45, כשיש לך בן או בת זוג, כבר יש לך ילדים יותר גדולים, ואתה מחפש התפתחות. בכל מקרה, כל מי שמגיע אלינו עובר שיחה אישית כדי לוודא שהוא מתאים ובשל לעבור את הסדנה".

עודד ויעל מתאימים בדיוק לתיאור: זוג בשנות ה-40 לחייו שהגיע לסדנה של לי ויובל בעיקר מתוך רצון לחוות ריגושים מיניים חדשים. "מה שקרה בפועל", מספר עודד בהתרגשות, "היא קפיצה מטאורית ביחסים ובאינטימיות שלנו. אנחנו נשואים 32 שנה, ויש לנו ארבעה ילדים. תמיד הרגשנו שאנחנו חברים טובים, אבל הסדנה פתחה לנו ערוצי תקשורת שלא היו קודם בינינו. הורדת הקליפות במגע גרמה גם לפה להיפתח, מהרגע בו הבנתי שהווגינה של אשתי לא שייכת לי, הפכנו להיות חברים טובים יותר. הבנו איך לרקוד אחד עם השני את החיים, למדנו לתקשר עם קצת פחות מוסכמות, ומאז כל החוויות שלנו הרבה יותר עוצמתיות".

- לא קינאת כשראית שמישהו זר נוגע באשתך בסדנה?
"אנחנו יחד מגיל 17, ובצעירותי הייתי מאוד קנאי. היום, אם מישהו נוגע בחזה של אשתי, זה לא גורם לי לקנאה, אלא לתחושה של אושר שהיא בוחרת לחזור אלי ולהיות איתי, לצד ריגוש מאוד חזק. אני מטורף על אשתי, היא ממגנטת והיא חתיכה מדהימה, גם אחרי ארבע לידות. אחד הדברים שקרו ליעל בסדנה," אומר עודד, "הוא שפתאום היא הבינה כמה היא חושנית, למדה לאהוב את עצמה ואת הגוף שלה, ומאז היא פשוט פורחת".

מיצר ליצירה
תיקי אדלר הגיעה לטנטרה אחרי עשרות שנים במשרד החינוך, בהן העבירה סדנאות חינוך מיני לבני נוער ולהורים. אחרי שנים של לימודים בהודו עם בעלה זאב, הם החלו להעביר סדנאות טנטרה בארץ ובחו"ל. מאיה מזרחי ביקרה בסדנת יום שישי כזו בבית "חיים אחרים" בתל-אביב והגיעה למסקנה שהיא לא מחוברת לרוחניות שלה: "החלק המעשי של הערב החל עם תרגילים פשוטים של שחרור ותנועה, ובשלב הבא נפרדנו מבן או בת הזוג, נקבות בצד זה וזכרים בצד האחר. אנו, בנות המין החזק, התבקשנו להחליף תפקידים עם המין הרופס ולבצע פעולת צייד ופיתוי לכל גבר בו נבחר. תמיד האמנתי בחושיי המחודדים והפעם יותר מתמיד הרחתי את הסכנה, מה שהקפיץ אותי ממקומי וכמו כל בחורה משוחררת שזה עתה סיימה תרגילי טנטרה, רצתי אחוזת פאניקה לבן זוגי שמא ייתפס על-ידי משוחררת אחרת. מאותו הרגע הפכו הזוגות האלטרנטיביים לזוגות הומוגניים שמיישמים יחדיו מיני הוראות אינטימיות ופולשניות במסווה של רוחניות. בעודנו מצחקקים במבוכה פלשה לתוכנו התובנה שאנחנו מפגרים מאחור בעוד הכיתה כולה נותנת גז, אז החלטנו לנוח קצת. בשקט הנחנו ראשינו על הכר מבלי שיבחינו בנו ושקענו בשינה מתוקה. בהחלט ניתן לומר שבחרנו ליישם את הפתיחות עליה למדנו בטנטרה בדרך מקורית".

לדברי תיקי אדלר, לא בהכרח עדיף לעבוד בסדנה עם בן-זוג אחר. "תלוי על מה רוצים לעבוד. אנחנו מקימים עכשיו קבוצה שתעבוד רק במסגרת זוגית, תוך שיתוף הקבוצה בבעיות וברגשות. אני מעדיפה שהעבודה תתבצע עם בני הזוג, אבל משאירה מקום לבחירה, שהיא ערך מאוד מרכזי בטנטרה. מה שמאיה חוותה בסדנה זו התקרבות לצד הגברי שבה, המחזר, היוזם, שבדרך כלל אינו פעיל כל כך אצל נשים".


נלחמים בשרלטנים
רוב המורים העוסקים בטנטרה בארץ מכירים זה את זה ויכולים למנות על אצבעות הידיים את כל שמותיהם: תיקי וזאב, דורית דביר, אורן וחיה, רפיק (לשעבר תמיר קמחי) ורישיקה ואיריס יוטבת נמנים על הותיקים והמוכרים שבהם. היות שאין מוסד מוכר המסמיך להוראת טנטרה, אין מניעה בפני כל אדם לפרסם מודעה בעיתון ולהעביר סדנאות. "העובדה הזו גורמת להזניה של הטנטרה", אומרת חיה כספי, בת זוגו של אורן גני. "נוצר מצב שבמסווה של טנטרה אנשים מעבירים ערבי אורגיות או חילופי זוגות, או שאנשים שלא התעמקו מספיק מתחילים ללמד. לא שיש לנו בעיה עם אורגיות, איש הישר בעיניו יעשה, אבל חשוב לקרוא לילד בשמו ולא להטעות".

כדי להימנע מטעויות ממליצה חיה לברר היטב, לקרוא חומר רקע ולהבין לאן הולכים. "בעבר, אורן ניסה לכנס את מורי הטנטרה בישראל למפגשים סדירים, שייצרו סטנדרטיזציה ויעשירו את המורים זה בידיעות של האחר. לזמן מה התקיימו המפגשים, אבל אחרי כשנה הם נפסקו. כנראה שאנחנו בארץ עדיין לא מוכנים לכך". במקביל לעיסוק היומיומי, מתכננים אורן וחיה, ובנפרד מהם גם דורית דביר, הקמת של מרכזי לימוד טנטרה, כל אחד על פי תפיסתו. בנגב כבר הוקם לפני שנה, ביישוב שיטים, האשראם של רפיק ורישיקה, בו מועברות סדנאות טנטרה לזוגות, לנשים וליחידים. משיחות עם המורים השונים מתקבלת תחושה כי למרות שהם גובים כסף עבור הסדנאות, הנע בין 1000-2000 ש"ח לשלושה ימים, הם פועלים מתוך תחושת שליחות, ומתכוונים להפיץ את הבשורה.


סדנת טנטרה זוגית בבית
פעמון הדלת צלצל. אני ויואב קפצנו במתח מהספה וניגשנו יחד לפתוח את הדלת. כשאמרתי ליואב שהערב מגיע מדריך טנטרה להעביר לנו סדנה אישית בבית, התגובה הראשונית הייתה שלילית למדי, בלי שיידע ממש מה זה טנטרה. האסוציאציות שעלו אצלו כשאמרתי את המילה היו מעורפלות ומאיימות: "אנחנו נעשה סקס מול האיש הזה?" הוא שאל בחשש; "לא נראה לי", השבתי בחוסר בטחון.
כשפתחנו את הדלת, ציפינו לראות גורו הודי עטוף גלימה ונראה כמו שיווה מודרני, אבל בכניסה עמד רמי בוכניק בבגדים רגילים לחלוטין, חיוך רחב ותיק גדול. רמי התיישב, סיפר לנו על נסיעות להודו ועל חוויות מהאשראם בפונה, ותוך כדי כך שלף מהתיק הגדול גלימה אדומה, נפרד מהבגדים, הוריד את הנעליים והחליק לגלימה. אחרי שהדלקנו נרות (בשביל האווירה), העמיד אותנו רמי על השטיח ליד מערכת הסטריאו, קשר לנו את העיניים בכיסויים והשמיע שיר רגוע. "תתחילו להניע את האגן", הוא אמר. יואב ואני, צייתנים ושקטים, הנענו את האגן למעלה ולמטה בחוזקה. אחרי עשר דקות בערך שנראו כמו נצח, פקד עלינו רמי להתחיל לרקוד, וכך מצאנו עצמנו בסלון שלנו, קשורי עיניים ורוקדים ללא מעצורים. אחר כך מצאנו עצמנו ב"תרגיל אמון" מובילים ומובלים קשורי עיניים ברחבי הסלון, יושבים אחד מול השני וממששים את הידיים המוכרות אחד של השני, יושבים בישיבה טנטרית ונושמים יחד, וכל העת רק קולו של רמי מדריך אותנו. בסוף הערב נעלם רמי אל החוץ, משאיר אותנו עם המון נרות דולקים ותחושה של בלבול, מלווה בחיוך קטן של הבנה הדדית שאנחנו עוד לא מוכנים לזה, אבל אולי פעם נהיה.


משחק מקדים
מפגש טנטרה לנשים בלבד

קיימות סדנאות טנטרה רבות המיועדות לנשים בלבד, מתוך תפיסה שהאנרגיה הנשית ללא נוכחות גברים חזקה הרבה יותר. לאישה קל יותר להסיר מחיצות בחברת נשים. חיה כספי, לי רוזי, תיקי אדלר ורישיקה מעבירות סדנאות כאלה, הכוללות התקרבות, שיתוף, ריקודי בטן, יצירה ועוד.

רות גיל, שביקרה בסדנה כזו, סיפרה לתפוז: "חשבתי שאני עומדת לחוות משהו בין מסיבת רווקות עם סקסולוגית שמסבירה על אורגזמות, לבין חוג יוצאי הודו. מה שהיה שם זה הרבה סקרנות, קצת הסברים, פעילויות משחררות (מביישנות ומעצורים) והכל עטוף ברכות וחושניות. חיה כספי, מנחת הסדנה וטיפוס מעניין בפני עצמה, הסבירה שפירוש המילה טנטרה הוא 'מארג'. היא השוותה את נפש האדם לסריג, שאם מתחילים להתיר אותו בנקודה הנכונה, הוא נפרם כולו במשיכה. בשביל להתחיל את החיפוש אחר אותה נקודה עברנו תהליך שכלל שיחת התוודעות, טעימות של ריקודי בטן, ריקודים בחושך, מדיטציה, היכרות אינטימית עם כף ידה של מישהי אחרת וחיבוקים לפרידה.
"קבוצה של נשים בגילאים שונים מתכנסת יחד. כל אחת מגיעה לשם מסיבותיה שלה, מתוך כאב או צורך אחר שתבע התייחסות. אני הייתי במפגש הפתיחה מתוך סדרה של כשמונה מפגשים, וכבר במפגש הראשוני הזה יצאו פתאום 'פרכוסי נפש' של אחדות מהמשתתפות. שתי נשים מצאו זו בזו את המראה שלהן בדמות האם/הילדה ואני יכולה להישבע שראיתי לחלוחית גם בעיניהן של משתתפות אחרות. אז מה זה טנטרה? באמת שאני לא יודעת. אני רק יכולה לומר שהיה מעניין והשאיר לי טעם של עוד. היה פור פליי מצויין".

החוויות הנשיות של הגברים

במהלך התחקיר לכתבה, הגיע למערכת המכתב הזה, מקורא שפגש את הכותבת באחת הסדנאות, וביקש לשתף את הקוראים בחוויותיו:

"לפני מספר שנים הוזמנתי לערב מבוא לסדנה שכל מה שידעתי עליה הוא שהיא קשורה במגע ומיניות. התנסינו במדיטציה ובעוד מספר תהליכי מגע, ושם גם התחילה דרך חדשה. את התהליך התחלתי כשפשוט היה לי משעמם ל'הכנס ולצאת' ונגמר כל הסיפור. רציתי משהו מעבר, משהו אחר, משהו חזק. משהו שיחבר אותי לאמת שלי. בהתחלה היה מדובר בתרגול של נשימות שאמורות לחבר אותנו לשקט ולזרמים בגוף. יחד עם הנשימות תרגלתי לצאת בזמן. מצד אחד רציתי להיות מחובר, ומצד שני הייתי על המשמר - כל פעם שהופיעה תחושת השיא, יצאתי, והמערכת נרגעה.

כאשר חוזרים על התהליך שוב ושוב החושים החיצונים מתקהים יותר, ובפנים יש רצון שזה לא ייגמר לעולם. התחושה מלווה בזרמים והתכווצויות בלתי נשלטות בגוף, עד למצב שהמוח לא מעביר ביקורת על איך מתבצעים הדברים, הרגשה שמובילה לפתיחות מאד גדולה.

"רק לא לגמור" הוא שלב שבו מאוד מפחיד להיות. בשלב הזה, כמו בפעם הראשונה שמנשקים או נוגעים באישה, המערכת מתרגשת, נוצר לחץ על צינורות הזרע והמקום רגיש מאוד. הלכתי עם התחושות האלה עד הסוף וגיליתי שזה מדהים, הכאב נעים, התחושה חדשה, בפנים, בבטן ובאזורים האינטימיים יש חגיגה שלמה. כך מתרגלים את הטנטרה. צריך להבין שזה לא כמו שסיפרו לנו, שום דבר לא נגמר.

התעמקתי בתחום, גופי פגש אין ספור מצבים חדשים, הגוף נפתח לתענוג אין סופי, הקשר הזוגי הלך והתהדק, וגיליתי שגם לאחר שהרצון 'לגמור' נגמר, גופי רצה לעשות כל דבר מאהבה, גם בתחומים אחרים של החיים. במפגש אינטימי כזה ניתן להגיע למקומות מאוד עמוקים וטובים. גברים שמגיעים לחוויות נשיות חזקות מגלים עולם אחר, עולם של ערנות ושל אהבה, עולם של חיבור ומגע". מיכה רז

מתוך האתר doctors: http://www.doctors.co.il/