להשתמש באנרגיה המינית למדיטציה (צ' אילוסטרציה: ShutterStock)

המורה הרוחני אושו ראה במיניות כלי למדיטציה, להתבוננות עצמית ולהיכרות עמוקה עם ההתניות החברתיות העמוקות שלנו. הוא יצר את בית הספר לאהבה ומודעות, או בשמו המוכר יותר: בית הספר לטנטרה.

הרעיון לשימוש באנרגיה המינית ככלי למדיטציה נובע מכך, שעולם ההתניות האישי שלנו, זה הקשור לסקס, משפיע עלינו בכל תחומי החיים. כך למשל, שחרור מביישנות מינית יוביל לשחרור התכונה ביתר התחומים בחיינו. רק על ידי חשיפה של עולמנו הפנימי, נוכל להגיע לשינוי . ללא מודעות, נפעל באופן אוטומטי ללא זכות בחירה ואפשרות לשינוי. המין ככלי למדיטציה מאפשר לנו להכיר את עצמנו ולדעת עד כמה ממומש הפוטנציאל שלנו.

הסיבה שהמין הוא כלי רב עוצמה למדיטציה טמון דווקא בהתניות ובחינוך שלנו. כמעט בכל חברה ודת, הלבישו על המין חוקים ואיסורים והפכו אותו לחטא. כל אלה הביאו את האדם לקשיים גדולים בביטוי המיניות. ההשלכות הן רבות: כשאדם לא מבטא את המיניות שלו, הוא לא מבטא את עצמו כלל. שחרור מיני הוא שחרור. עד היום, החינוך שקיבלנו דיכא את האנרגיה הטבעית של הסקס ואת ההתנהגות הספונטנית שלנו ביחסים מיניים, כך שנוצרו אצלנו רגשות אשם קשים ותחושת בושה.

סקס הוא חלק טבעי מההוויה שלנו. במקום להרגיש אשמה, אפשר לעשות מדיטציה, להתבונן על האנרגיה המינית. התפישה שעומדת מאחורי הטנטרה היא התבוננות עצמית בזמן מעשה האהבה. ברגע שהמדיטציה והסקס הופכים לאחד, המודעות גדלה ואיתה מגיעים לגילויים חדשים על העצמי וההוויה. הטנטרה תביא אתכם לקבל את עצמכם ולהתחיל את הדרך להארה.

המיניות שלנו מלווה ברגשות אשם ותחושת בושה (צ' אילוסטרציה: ShutterStock)

משחר ההיסטוריה, הסקס מכונה החטא הקדמון. האכילה מעץ הדעת הביאה את האדם למודעות מחשבתית על היותו יצור מיני, אלא שעם המודעות הזו נולדה הבושה. מדוע התביישו אדם וחווה? הבושה נולדה מכך שלפתע הם הבחינו שגם בעלי החיים מתנהגים כמוהם. למעשה, מה שנולד בראש ובראשונה היה האגו. פרי הדעת יצר את האגו ואת הרעיון שאנחנו בני האנוש עליונים וחלילה שנתנהג כמו החיות.

המיניות בטבע היא פעילות כל כך בסיסית ובכל זאת האגו של האדם החליט להיפטר ממנה. הניסיון לעצור את היצר הטבעי שלנו, רק מביא להעצמתו, אך בהיבט השלילי. כבר מגיל צעיר אנחנו יוצרים הפרדה בין המותר לאסור בנוגע למיניות שלנו וההדחקה מתחילה. ילד שמשחק עם ילדות יפסיק לעשות זאת מהפחד של הוריו שיהפוך להומוסקסואל. כשילדה מנסה לטפס על עץ, הוריה מיד יעצרו אותה, משום שהיא צריכה להיות עדינה ונשית. אין כל פסול בבנות שמטפסות על עצים, זו חוויה נהדרת, אין כל רע בילד שמשחק עם בובות, יום אחד הוא יפגוש את הבובה שלו ויידע מה לעשות איתה.

לפי הטנטרה, בתוכנו כל אחד הוא גם גבר וגם אישה. הניסיון לדכא את אחד הצדדים, פותח את מסע ההדחקה ויוצר רגשות אשם שהולכים ומוטמעים בנו יותר ויותר עם השנים. בשל כך, מתעורר הרצון למרוד.

יש להסתכל על המין כמו שהוא ולא להתייחס אליו בצורה כל כך רצינית, כמו שהורגלנו לעשות. מצד אחד, אנחנו מתייחסים אליו כאל חייתי ומכוער ומצד שני מעלים אותו לדרגה אלוהית, אבל אנחנו אף פעם לא לוקחים אותו בקלות. רק על ידי גישה קלילה וספונטנית לסקס, נשיל מעלינו את רגשות האשם ותחושת הבושה ונתעלה בנוחות ובמהירות מעבר למין, אל ההארה.

הכותבת היא בוגרת המולטיברסיטי של אושו בפונה הודו, מנחת סדנאות ומדיטציה, מטפלת מוסמכת ומדריכה בשיטת "אושו ריבאלאנסינג" ויועצת ומאמנת אישית המתמחה בשילוב בין החיים הפיזיים, לבין חיי הרוח והמדיטציה.

יוני מסאג' "יוני" פירושו בסנסקריט – פות. בכתבה זו תמצאו הוראות הדרכה מפורטות לעיסוי איברי-המין הנשיים כחלק מהתרגול הטנטרי. רפיק

הוראות הדרכה לטכניקת עיסוי איברי-המין הנשיים כחלק מהתרגול הטנטרי.

המילה "יוני" פירושה בסנסקריט – פות. אבל במשמעותה העמוקה יותר היא מציינת "מקום קדוש" או "היכל". השימוש במילה זו מעניק לאיבר המין הנשי משמעות מעט שונה מנקודת המבט המערבית שמביטה עליו כעל חור מקולל (קוס אמך, קוסית, סלאט, קאנט) והופכת אותו למקודש.

גדולי הטנטרה מתייחסים ליוני כאל משהו שמסמל את הכוח הנשי על כל צדדיו, לעיתים הוא רך, נוטף אהבה, פתוח ואוהב ולעיתים הוא קפוץ, מדמם, כואב ורגיש. בקיצור היוני הוא סמל, דימוי לעוצמתו והפכפכותו של הכוח הנשי. גבר שרוצה להתחבר לטנטרה ולנשיות, מתבקש ללמוד את היוני לימוד מעמיק וכך יזכה לגילוי מחודש של המין. אדם כזה יתחבר לצד המקודש של המין, הצד של ההערצה, פולחן וסגידה, בקיצור הסקס הדתי, הרוחני.

המטרה של מסאז' יוני היא ליצור לאישה מרחב להירגע בו ולהיכנס למצב תודעה אחר. בן הזוג, חווה את התענוג שבשירות ונתינה, ניגש לעבודה כעולה לרגל הסוגד לאלה. אומנות המסאז' תחבר אותך ותחזק את הקשר שלך למיניות הנשית. המטרה ביוני מסאז' אינו אורגזמה. אורגזמה יכולה להיות נעימה והיא יכולה להיות תוצאת-אגב של התהליך, אבל עיקרו של מסאז' זה הוא לימוד: המקבלת לומדת לפתוח את הפרח שלה ולהתמסר בלי דאגה והנותן לומד להיות עדין ומשועשע בלי להיכנס להישגיוּת. את האורגזמה אפשר לאָפשֶר או לבחור שלא לאָפשֶר בכל מקרה אין היא המטרה של המסאז' אם היא תבוא, היא תהיה עמוקה יותר, עדינה יותר וארוכה יותר. אם היא לא תבוא – גם טוב. אבל יהיה עדיף יותר לנותן שלא יצפה לכלום בתמורה. הענקת אהבה ליוני אינה בשביל משהו אלא היא הדבר עצמו. תן לה רק ליהנות מהמסאז' ולהירגע לתוך עצמה אחרי-כן. הרגיעה שאחר-כך טומנת בחובה יכולת התבוננות טובה יותר בעולם הפנימי, מתוך ציפה ולא מתוך מאמץ. אתה מכין אותה למדיטציה אפשר לומר. אולם אם תחליטו ללכת על יחסי מין אחר-כך, גם בסדר. אבל הבחירה צריכה להיות של המקבלת.

  הכנות: מקלחת כמובן יכולה להרגיע ולפנק, ותעניק למקבלת תחושה נינוחה יותר. רוקנו את כל השלפוחיות לפני, בחרו בחדר חופשי מהפרעות. אל תעשו זאת בטבע כי שם לא תוכלי להירגע כראוי. אין ספק שנרות, מוזיקה מרגיעה, כריות נוחות יוסיפו לתחושת הביטחון של שניכם. אל תמהרו בתהליך. התחילו בהחזקת ידים ומבט ארוך בעיניים, התחבקו ארוכות ונשמו ביחד, הרגיעו את הנשימה.

התהליך עצמו: על המקבלת לשכב על הגב באופן שבו היא תוכל להביט בנותן ובפעולותיו. כריות תמיכה יעזרו. מקם כרית נוספת תחת הברכיים, וכסה את המקבלת בסדין דק. רגליה יהיו פשוקות וברכיה מכופפות מעט ואיבר מינה פתוח לרווחה לקבלת המסאז'. הנותן יושב ישיבה מזרחית בין רגלי המקבלת. לפני התחלת המסאז' והמגע עם הגוף, נשמו עמוקות. גם הנותן וגם המקבלת צריכים לזכור לנשום עמוק ורגוע לאורך המסאז' ואם אחד מהם שוכח זאת, בן זוגו יזכיר לו. עסה בעדינות את הרגליים, הבטן, ירכיים, חזה וכו' כדי להכין את המקבלת למגע באזור היוני הרגיש. שפוך כמות קטנה של שמן איכותי או משחת עיסוי (ky) על כף הערווה עד שיכסה את השפתיים.

התחל בעיסוי של כף הערווה והשפתיים החיצוניות של היוני. אל תמהר להתקדם. הרגע ותן לאצבעותיך להרגיל את עצמן לסוג המגע האחר הזה. אתה לא עובד על שטחים, זהו לא גב ואתה לא עובד על עצמה, זה לא כף-רגל לכן תן למרקם העדין של היוני להיכנס לאצבעותיך ולא להפך! צבוט בעדינות את אחת השפתיים בין הבוהן והאצבע והחלק אותה למטה לכל אורך השפה. עשה כך גם לשפה השניה. עשה כך גם לשפתיים הפנימיות. על בני הזוג להביט בעיניים ככול האפשר. המקבלת יכולה להגיד לבן זוג כמה נעים לה וכמה כואב, להוסיף לחץ, עומק וכו'. הגבילו את השיחות, היצמדו למילים ברורות ומבטי עיניים. לטף את הדגדגן בעדינות בתנועות סיבוביות בהתחלה עם כיוון השעון ואז נגד כיוונו. אל תמהר! אין כאן כוונה להגיע לאורגזמה. לחץ את הבשר מסביב לדגדגן בין האצבעות. יתכן שהמקבלת תתחיל להתרגש במצב זה ועליך לזכור להחזיר אותה לנשימה העמוקה. לאט ובעדינות החדר את האצבע האמצעית של ידך הימנית לתוך היוני (הסיבה לשימוש ביד ימין ולא שמאל נעוצה במשמעויות טקסיות של חלוקת העולם הטנטרי). לאט ובעדינות חקור את הקירות הפנימיים של יוני. הרגש את החלל הפנימי, למעלה, למטה ובצדדים. שנה מידי פעם את העומק, הלחץ והמהירות. כשאצבעך בתוך היוני מופנית כלפי מעלה הזז אותה בתנועה "בוא הנה" כך שאתה משפשף את תקרת הפות. אתה נוגע באזור ספוג מתחת לעצם האגן מאחורי הדגדגן. זהו הג'י ספוט. בת הזוג עשויה לחוש מגע זה כמשונה, מרגיז, נעים או כגורם רצון להשתנה. שוב, שנה את הקצב, ואת הלחץ. אתה יכול להניע את אצבעך מצד לצד, קדימה ואחורה או במעגלים. עכשיו אתה יכול להכניס שתי אצבעות ולמצוא שיטות שפשוף אחרות, שמתפרשות על שטח רב יותר. ניתן להשתמש בבוהן של יד ימין כדי לעסות גם את הדגדגן. ניתן לשאול את המקבלת אם תסכים שהזרת תוחדר לה לישבן. אם היא מסכימה עליך לסוך את האצבע (לא לפני שבדקת שאין לך ציפורן זרת ארוכה!) ואז בעדינות להחדיר אותה פנימה. שים לב, כולנו רגילים להוציא משם דברים ולא להפך. יש נשים שהתחושה של משהו שנדחק בכיוון הלא-נכון עלולה לצמרר אותן. לכן פלס דרך בעדינות. נשום תוך כדי. במצב כזה, כשהזרת בישבנה, האצבעות בג'י ספוט והבוהן על הדגדגן, אתה נוגע לה בכל אזור הצ'קרה התחתונה. כל שילוב אצבעות ייצר תחושה אחרת. ברגע זה אתה כמו נגן המנגן על כלי. כמו בחצוצרה, לחיצה בשילוב עם לחיצה אחרת תנפק צליל אחר ותחושה שונה. בטנטרה אנחנו אומרים שבמצב אצבעות כזה אתה מחזיק בידך את כל אוצרות העולם כולו.

ומה אתה עושה עם יד שמאל?

אתה יכול ללטף את חזה האישה או לעסות את בטנה בתנועות ספירליות סביב הפופיק. איננו ממליצים שביד שמאל תיגע בעצמך כי אז הפוקוס שלך יעבור מהמטופלת – אליך. זכור שהמסאז' נועד להעמיק את הקשר והאינטימיות בניכם והצלחתו לא תגיע מגירוי מקסימלי שתחווה המטופלת אלא מהכוונה שלך. המשך לעסות, הבט לה בעיניים, שנה את הקצב והלחץ. המטופלת עשויה לחוות רגשות עזים והיא עלולה לבכות או לצחוק. נשים רבות עברו השפלות מיניות ורישומם של כל אלה נשאר חקוק ביוני. טיפול כזה שניתן ביד אוהבת, עם כל ההנאה שהוא יכול להביא, עשוי גם לפתוח מחסומים וצלקות ישנות. במקרה שהאישה מחליטה ללכת על אורגזמה, המשך לעשות אותה בעדינות והתחל לנשום יחד איתה, באותו קצב. אל תפסיק גם שנדמה שהגל הראשון עבר משום שבמסאז' יוני מייצר ריגוש עמוק שהדיו מייצרים יותר מגל אחד. אם אתה מרגיש שעומד לבוא עוד גל, השאר בנשימות המשותפות, לווה אותה שהיא גולשת עליו. נשים רבות לומדות להיות נשים רב-אורגזמיות תוך כדי מסאז' זה. המשך עד שהיא תגיד לך להפסיק. כשהיא נרגעת, משוך את ידיך אט אט ובעדינות, עם הרבה כבוד ואהבה. קום וצא, תן לה להמשיך לשכב ולחוש את הזוהר הבוהק של אחרי. אם היא רוצה ליטופים, עשה זאת. אם היא רוצה חיבוק – גם. אם תלמד ותשלוט במסאז' היוני תגלה שחיי המין שלך השתפרו והקשר שלך עם המיניות הנשית יתחזק.

 

עבודה נעימה.

נכתב ע"י:רפיק ידידיה

 

המאמר לקוח מתוך האתר טנטרה:

http://www.tantra.co.il/

מלחמת המינים

הניאו-טנטרה היא תורה פרקטית, ארצית מאד שמציבה לעצמה מטרה ברורה: לחתן את האדם עם ההפך שלו. להשכין שלום פנימי בין הרצונות הסותרים של הנפש. אלא מאי, שאין שלום. הגבר נמשך אל האישה ופוחד ממנה. האישה נמשכת לגבר וכועסת עליו.

רפיק

טנטרה: האהבה כסמל רעיוני והזדווגות כסמל פלסטי

אלי לנצמן

הטנטרה, שפירושה מארג או מתווה, היא מסורת ספרותית-דתית רבגונית ועשירה שמקורה בהודו שהתבססה על ה"פוראנות" שהם חלק מספרות הסנסקריט-הינדואיסטית. בהתייחסות עממית רואה המערב בטנטרה מלה נרדפת לפולחן מיני-אזוטרי ומתעלם מהמגוון העשיר של מסות ספרותיות והגותיות שנכתבו משך הדורות.

הפוראנות כוללות סיפורי כשפים ושדים בצד דברי הגות פילוסופית ודתית עמוקה. הן מספרות ביו היתר  על מעשי זנות בין האלים, ומהם נבעה האמונה כי "כל מעשי הבריאה הם תוצאה של היוני (אבר המין של האישה)", והתפתח פולחן שיווה לינגא (האלהת אבר המין הזכרי), מה שהוביל לרעיון שהתרופה הבדוקה ביותר לגאולה הם יחסי מין. רעיון זה הביא לצמיחתה של תנועת השאקטי (אנרגיה נשית) שסיסמתה כללה גם את האלהת הזנות והמין. הטנטרה מתייחסת ליוגה המינית כאל עיסוק לגיטימי ואל המין כתרגיל של שליטה עצמית בדומה לתרגילי הנשימה.

הטנטרה השפיעה גם על הבודהיזם, והביאה ליצירת אמנות מורכבת הנושאת סמליות מינית-קוסמית-מאגית: היא ראתה בתחום המיני מוטיב חשוב, והשתמשה בצורות גיאומטריות וצורות מופשטות אחרות (yantra) במטרה להציג את השאיפה לגאולת הנשמה ולשחרור ( moksa), ולתאר התמזגות הישויות:  הפיזית-ארצית והאלוהית-קוסמית, הקונדאליני (kundalini).

טנטרה היא תפיסה פילוסופית ודרך חיים ההפוכה לחלוטין מתפיסת החיים המערבית. בעוד תפיסת אפלטון גורסת כי יש לחיות לאור ערך כלשהו אשר השגתו תביא לשיפור החיים, הטנטרה גורסת כי לחיות הוא ערך בפני עצמו.

הערך העליון בטנטרה-בהיותו גם נקודת מוצא וגם מטרה- הוא ההוויה. אפלטון היה קורא לזה אידיאת ההוויה, אלא שטנטרה מדגישה ומפתחת דווקא את אותו היבט אשר לא קיבל הדגש מספיק בתרבות המערבית ואומרת כי האדם בצורתו הגופנית הארצית, בבשרו ובחומריותו, הוא אחד מהתגלמויותיה הרבות והאינסופיות של ההוויה עצמה ולכן גם הוא מהווה ערך עילאי בפני עצמו. 

מה יעשה אדם אשר בתוקף נסיבות חייו שאליהן נתגלגל, סטה באורח חייו ובתפישתו מתודעת ההוויה המקורית והוא מוצא עצמו כבול לתפישה השכלתנית או שבוי באנוכיות? מה יעשה אדם  שחייו רוויים מתיחות, מוכי שממון, נטולי-סיפוק, וחסרי חדוות-חיים והוא מבקש להשיג את מצב ה"חסד""? מהי תקוותו להגיע למצב זה מבחינה מעשית ?

הטנטרה עונה על שאלות אלו בכך שהיא מציעה לאדם דרך מעשית שהיא בטווח השגתו  והופכת את מצב החסד  לאפשרי. הניסיון לפשר בין המתח  ותחושת התסכול ובין תחושת ההגשמה נקרא "הדרך". הדרך היא תרגול של השגת ההוויה, המודעות להוויה  וההשארות בה.

ומהי הדרך ?  "אל תדכא ,אל תשלול, אל תבלום, אל תטיל דופי, אל תכפה, אל תעריך, פשוט חייה ותן לחיות".

לצורך הדגמה ניתן להשוות את תפישת האהבה לפי תורת טנטרה,  לתפיסת האהבה המערבית. השקפתו של אפלטון בעניין האהבה הארוטית (כפי שמובעת מפיה של דיוטימה), טוענתו: "ארוס הוא האהבה ליפה.... הוא חומד את היפה."  ולשם מה רוצה ארוס את היפה? לשם "הולדה ביפה, הן מצד הגוף והן מצד הנפש.... וההזדווגות של הזכר והנקבה הולדה היא. והמעשה מעשה אלוהי, ובברייה בת התמותה ההריון והלידה הם מיסוד האלמוות, ואינם יכולים להתהוות בדבר שאינו הרמוני, והמכוער אינו הרמוני ביחס אל כל האלוהי".

מכאן שהיופי הוא האמצעי של האהבה הארוטית ומעשה ההזדווגות, מהיותו מקור היצירה וההתחדשות של בני-תמותה, הוא התגלמות היסוד האלוהי שבו.

למעשה, מתורת אפלטון ולאורך כל ההיסטוריה המערבית, מצמצמות התפיסות הרעיוניות המערביות את אופקיו של אותו רעיון אפלטוני ומוהלות אותו בתפיסות חומריות, שמעמידות את הקיום על בסיס מה שנתפס על ידי החושים הארציים.

אפלטון, כאמור, רואה את האהבה הארצית כמניע ההזדווגות והלידה מהיותן סמל כוח היצירה האלוהית, כאשר האהבה היא המניע לבריאת ההוויה. לעומת זאת בטנטרה האהבה היא היצירה עצמה כמצב של הגשמת אידיאה, וגם סמל לכוח המלכד את מגוון מרכיבי ההוויה ומביאם לכלל הרמוניה ואחדות.

הרמוניה, יופי, יצירה והזדווגות שבתפיסתו של אפלטון מתפצלים  בין המושג "אהבה" למושג "הזדווגות ולידה" – מיוחסים  בטנטרה כולם למושג אחד ויחיד : "אהבה", האהבה היא ההזדווגות וההזדווגות היא האהבה, הכל נתפס כשלמות אחת.

מעשה האהבה הארוטית הוא בראש וראשונה מימוש הוויית הגבריות לגבר והגשמת ההוויה הנשית עבור האישה. את גילום ההוויה באמצעות המפגש הפיזי בין גבר לאישה רואה הטנטרה בשני מישורים – הגופני והחוויתי. הקשר המיני אמור להוביל לשלמות ולהתמזגות הנכספת הן במישור הארצי והן בזה הקוסמי.

א.                   קרמהמודרא (Karmamudra) – הוא המפגש החיצוני בין הגבר לאישה (הזדווגות)

ב.                   ז'אנאנאמודרא (Jnanamudra) -  הוא המפגש ה"פנימי" בין הגבר לאישה (מיזוג התודעה/חוויה)

קרמהמודרא: היא המפגש הפיזי בין הגבר לאישה הכולל את כל המגעים הגופניים בין בני הזוג - החל מליטופים הדדיים ומגע זה באברי מינו של זה וכלה באקט המיני, באורגאזמה ובתחושת ירידת המתח ורפיון סערת הרגש. סיטואציית הקרמהמודרא טומנת בחובה גרעין דו-משמעי, שכן היא עשויה או להוביל או לא להוביל את האדם אל מישור ההוויה העמוק יותר – הז'אנאנאמודרא (jnanamudra). הדבר תלוי באופן ואיכות חשיבתם של בני הזוג ובדרך התייחסותם לחיים, ולפיכך גם האחד אל השני.כאשר במצב הקרמהמודרא שרויים בני הזוג בהתאמה רבה ובהרמוניה נפשית זה עם זה מתמזגת הסיטואציה - שהיא בשרית מעיקרה – עם ממד התודעה העל גופנית.

ז'אנאנאמודרא היא המפגש ה"עמוק" של תודעה וחוויה בין הגבר לאישה בעת ההזדווגות. הגוף הוא נקודת המוצא הראשונה ברם חווית הז'אנאנאמודורא משובחת ונעלה יותר בכך שהיא מגשימה את ממד ההוויה המוחלטת.

הטנטרה רואה באישה את המפתח למומנט האלוהי והנעלה שבהגשמת ההוויה. האישה היא "אלה"  שגלומות בה כמה מתכונות האלוהות, ולכן בעצם המגע עמה וקליטת הגבר אותה בראייתו הפנימית, האינטואיטיבית – טועם אף הוא מאותה איכות אלוהית שבה. היא מדגישה מיזוג, איחוד, הרמוניה, שלמות, יצירה וחיים. מאחר שהאקט המיני, הן בהתגלמותו הבשרית והן במשמעותו הרגשית, הוא אקט מובהק של איחוד ומיזוג ישויות הוא משמש כסמל באמנות כדי לתאר את סיטואציית הקרמה מודרא ואת רעיון האיחוד וההרמוניה בין מרכיבי ההוויה. לפיכך אמנות טנטרה, שהיא דתית מעיקרה – גדושה הן בפיסול והן בציור במוטיבים המציגים את הקשר האינטימי בין זכר לנקבה ואת ההזדווגות (mithuna).

מטרתן של יצירות אמנות אלו היא להביא הן את היוצרים והן ואת הצופים לתחושה של סיפוק פנימי, חדווה ושמחה עד כדי התרוממות הרוח. האמן יוצר מתוך אהבה ומתוך תפישה ערכית של הוויית הדמויות. החום האנושי הבוקע מתוך יצירות הפסול מקרין חיבה וחום אנושי ועוזר למתבונן להגשים את הווייתו ולטעום טעימה קיומית מתחושת ההוויה. הצורה החיצונות, הפלסטית, מקרינה בדיוק את המהות הפנימית - זו החומרית וזו הרעיונית - כשתי ישויות חופפות  בהרמוניה. הדמויות המזדווגות מביעות לא רק את הקשר הפיזי אלא בראש וראשונה את האיחוד בין מרכיבי ההוויה בממדים העל-חומריים. לכן, מופיעות יצירות פסול רבות דווקא על פני מקדשים, מקום שם יש לאדם ההזדמנות לבוא במגע עם שרשי הווייתו.

מצב הקרמהמודרא משמש כאמצעי פלסטי לאמן טנטרה להביע את מצב הז'אנאנאמודרא, כאשר תנוחות ההזדווגות המגוונות אמורות לגלם שלב זה או אחר שבמצבי ההוויה המתרחשים תוך כדי המגע המיני.

הדמויות שלוות לחלוטין, נעימות וקורנות אושר. גופן עגלגל ודשן וחמוקיהן מתקערים ומתקמרים בחן בפיתולים לטפניים, כאילו לצלילי מנגינה סמויה.

דמות הגבר עגלגלה ואין בה רמז לשרירי גוף או לכוח פיזי, לעתים הוא בעל כרס קלילה, אך כולו חן ונועם ומקרין תחושת בטחון וחוסן פנימי בעמידתו הגאה אך חסרת שחצנות. הדמויות אינן מעוצבות בדיוק אנטומי ורחוקות מלהציג אידיאל של יופי פיזי מקובל.

בעוד שהפיסול מוגבל במגוון הנושאים בגלל אופי החומר, הרי שציור טנטרה מנסה להביע את רעיון השילוב וההוויה האנושית והקוסמית באמצעות סמלים וצורות רבות ומגוונות. האחדות שבין האנושי לקוסמי מובעת גם בציורים המציגים הזדווגות אנושית: הפעילות בחלל ריק מצורות, או כאשר הדמויות צבועות בצבע,  לרוב כחול, המעיד על ישותם העליונה.

תנוחות ההזדווגות הן שונות ומגוונות וכל מצב מביע שלב התגלמות מסוים שבאינטראקציה הפנימית בין בני הזוג. מאחר ובמשך שלב ההזדווגות הגופנית נכנסים בני הזוג לשלבי מודעות שונים של האחד את השני   ולמצבי הוויה שונים, הרי שכל תנוחות הזדווגות אמורים לגלם שלב זה או אחר שבמצבי הוויה אלו המתרחשים תוך כדי מגע . אך מצב ההזדווגות איננו רק סמל למצבי ההוויה הנוצרים כתוצאה מהמגע הפיזי בין זכר לנקבה: זה גם סמל קוסמי לאחדות הקיימת ביקום בין יסודות הוויה מנוגדים. לפי תורת טנטרה אין מרכיבי הוויה נשארים או קיימים במצב של מתח או ניגוד זה כלפי זה, אלא מתמזגים בינם לבין עצמם להרמוניה הווייתית אחת. השלמות ההווייתית מוצגת לעתים בתנוחות הזדווגות בלתי סבירות מתוך כוונה ליצור צורה גיאומטרית מושלמת המעידה על אחדות מוחלטת, ארצית וקוסמית.

סמל אחר הנפוץ באמנות טנטרה הוא פרח הלוטוס, המסמל את רעיון ההארה והתגלמות ההוויה: בכך שפריחתו מעל פני המים היא התגלמותו  זרע  הטמון מתחת לפני המים. כדברי בודהא, "כשם שפרחי הלוטוס העולים ממחשכי המים של האגם, עומדים בשלבי בשלות שונים – אלא שרויים עדיין במעמקי מחשכים, אלה קרובים לפני המים ואלה כבר פתוחים ונכונים לגמוע את קרני השמש המאירות – כך בדיוק מצויים בין בני האדם ובין האלים אי אלה המוכנים להקשיב".

שמונת עלי הכותרת של פרח הלוטוס מסמלים את יסודות החומר והרוח: אדמה, מים, אוויר ואש הם יסודות החומר, ואילו אתר, רוח, אינטלקט ואנוכיות הם יסודות הרוח.

סמל טנטרה אחר הוא שרשרת הפרצופים התלויה כמחרוזת מסביב לצוואר האלים או האלות. שרשרת זו מסמלת את הפנים השונות של ההוויה. מהויות או מציאויות על-חומריות כמו ההכרה האנושית מופיעות לעתים כראש ממנו צומחים ראשים רבים נוספים לכל הצדדים. ציור הנחש מציין את זרימת האנרגיה הקוסמית המאחדת את פריטי היקום ומדגיש עקרון אחדות האנרגיה .

הביטוי הפלסטי לרעיון ההארה הוא שמש גדולה המופיעה לעתים כרקע לסצינות הזדווגות, או כוכבים נוצצים התלויים בחלל הפתוח – סמל לפתיחות המאפיינת את מצב ההארה,  לרוב נושאים אלו מצויירים בצבעים זוהרים, עשירים ורעננים, כרמז לפתיחות המאפשרת לאדם לראות את המציאות ללא גבולות. העץ מסמל את התגלמות ההוויה, ואילו הפרחים מסמלים את צורות החמלה השונות, או גילויי האמפטיה השונים כלפי הזולת, ואולי את האלטרואיזם, אהבת הזולת, משום שהפרח מציג עצמו כמות שהוא, במלוא יופיו, ללא בקשת תמורה וללא תנאי מוקדם.

סמלים המביעים את זוהרה של המציאות במצב ההארה – הם התכשיטים שאמנות הטנטרה שופעת בהם - רמז לעושר הרוחני הפנימי המוקרן מהאדם שהשיג את ההארה. כל דמויות הטנטרה, בפיסול ובציור – ובכל מצב הזדווגות – עוטות עדיים רבים: על הראש, על הזרועות, על הקרסוליים, מסביב למצח וסביב המתנים, המקנים הן לדמויות והן לכלל היצירה תחושת עושר, חגיגה ואצילות המעמד.

היוגה, טכניקה של ריכוז ושליטה על תהליכי התודעה באמצעות תרגילי נשימה מכוונים, שנפוצה בהודו בקרב זרמים וכיתות דתיות רבות, מקובלת גם בטנטרה. נושאים נוספים המככבים באמנות הטנטרה  הם היוגה המינית ומראות הצ'אקרה (chakra) -  שש  הנקודות המציינות את מיקומן של "מערבולות האנרגיה" בגוף האדם,  המחשה גרפית של הקונדליני (kundalini), ה"אנרגיה הכמוסה" הממוקמת בבסיס חוט השדרה, והאלה המייצגת כוח מיסטי זה.

התמזגותן של הספירות הארציות אל תוך החלל האינסופי, והיחס בינן לבין הספירות השממיות מוצאים ביטוי בציורים על ידי דיאגרמות המורכבות מצורות גיאומטריות (yantra). יחסים וזיקות בין גרמי השמים לכוכבי הלכת מותווים ע"י צורות גיאומטריות שונות המאוירות במסלולים סביב עיגול, ואילו הרעיון  של הולדת הקוסמוס מוצג באמצעות ביצת זהב שבה טמון הזרע, מקור כל האנרגיות.

המגן-דוד שהוא סמל הודי עתיק, מציג את האיחוד שבין האל שיווה (זכר) והשאקטי (נקבה). המשולש המצביע מטה מציין את היסוד הנשי ואילו הקודקוד המצביע מעלה מציג את היסוד הגברי. שני המשולשים נארגים כישות אחת שחלקיה משלימים זה את זה.

ציור הטנטרה מקפיד על ההרמוניה הצבעונית והצורנית כאחת. בציורים שבהם מופיעות אלוהויות בדמויות אנוש ה"צפות" בחלל, ומסביבן מכלול צורות של מרכיבי חיים (צמחים, בעלי חיים, וכדומה), צורות אלו סדורות בסימטרייה שוות-משקל משני צדי הדמות המרכזית.

בעצוב הדמויות עצמן, אין כל ניסיון ליצור תחושה של ממד פלסטי. הצורות קלילות ומרחפות בחלל, לעתים עננים וגרמי שמיים רומזים על מיקומן של הדמויות. הציור עצמו הוא קווי באיכותו, בעל קווי מתאר דקים, ועדינים. בציור שכולל דמויות בסצינות אהבה/הזדווגות הקו נקי ובוטח, ואין בו זכר לרעידות או התרגשות. גם כאן אין שום ניסיון לעיצוב ריאליסטי של הדמויות, אלא ההפך -  פרטי הגוף מצומצמים עד למינימום ההכרחי כדי שהדמויות לא תהיינה כבולות לזהות של מודל מוחשי זה או אחר כך שיכילו יסוד של נצחיות סמלית. כאמור, האיכות הקישוטית מתוגברת לעתים באמצעות תכשיטים שהדמויות עונדות הדמויות, המעניקים עושר לציור בנוסף למשמעות הסמלית של עושר הווייתי.

מהר פחות, חזק פחות, טוב יותר

יש לכם חיי מין מספקים? אתם יודעים בדיוק מה צריך לעשות בין הסדינים? אם כך, הכתבה הזאת נועדה בשבילכם. אפשר לשפר כל דבר – אפילו מין מצוין. אז הנה כמה עצות מתחום הטנטרה, שיהפכו את הסקס המעולה שלכם לממש, אבל ממש מדהים

מעיינה שנהר

המספריים של אושו

גלו את "תנוחת המספריים". לפי הטנטרה זוהי תנוחה שוויונית, שנותנת כבוד גם לאל שיווה (התגלמות הגבריות), וגם לאלה שאקטי (התגלמות הנשיות באמונה ההינדית). במילים אחרות, שניכם נמצאים באותו מעמד.

העניין עצמו הולך ככה: שניכם שוכבים במיטה על הצד, זה מול זה. נניח שאת שוכבת על צד ימין, ובן זוגך על צידו השמאלי. את מעבירה את ידך הימנית מתחת לראשו, והוא את ידו השמאלית מתחת לראשך. את משחילה את רגלך השמאלית בין שתי רגליו. הוא מעביר את רגלו הימנית מעל רגלך ומניח אותה מאחורי רגלייך, על המזרן. מהמצב הזה הוא יכול לחדור אלייך. תנוחה זו מאפשרת שהייה ממושכת באותו מצב, בלי שאף צד יתעייף במיוחד. בהתחלה שוכבים כך בשקט, בלי תנועות דחיפה, ובעצם, בלי תנועות בכלל. משתדלים להתרכז בחום של הקרבה והחדירה. מסתכלים זה לזה בעיניים. מניחים את היד על החזה של הפרטנר, בצד הלב (ולא, הכוונה היא לא להתחיל למזמז את השדיים). בחדירה מתמשכת וסטטית כזאת, כל אחד יכול להתרכז בתחושות שלו, ולעשות מעין מדיטציה מינית. משם, כמובן, אפשר לקחת את הסקס לאן שרוצים.

רעידות

בשעת אקסטזה בכלל ואקסטזה מינית בפרט, הגוף נוטה להגיב ברעידות ובהתכווצויות. לכן, כדי להכין מראש את הקרקע לאורגזמה חזקה, כדאי לרעוד עוד לפני שמתחילים באקט המיני. עמדו זה מול זה ונערו-הרעידו את גופכם, כמו שרואים בסרטים על שבטים אפריקאיים (זה דורש קצת התגברות על בושה ומעצורים, אבל התוצאה מצדיקה את המאמץ). הפיקו קולות קצובים כאשר אתם מוציאים אוויר מהריאות. הוסיפו נשימות קצרות ושטוחות. כל אלה מאפשרים לגוף להיכנס לתדר של הנאה, משהו כמו "היי" טבעי בלי כימיקלים. אחר-כך, בזמן המשגל, האדרנלין שעוררתם קודם יעצים את הרגעים שלפני האורגזמה, שהם המתוקים ביותר, וייתן לאורגזמה עצמה מימד חדש, עמוק וחזק יותר.

התנועעו

לאשה מומלץ לנענע את האגן, לכווץ אותו ולהניעו קדימה ואחורה, כבר בשלב של המשחק המקדים. עשייה כזאת גורמת לאגן להתחמם לקראת החדירה, ולאיבר המין להיות לח יותר.

תשומת לב

העניקו יותר תשומת לב לאזורים בגוף שמוזנחים בדרך כלל. למשל חיץ הנקבים: אצל הגבר הוא נמצא בין שק האשכים לפי הטבעת, והוא די ארוך. אצל האישה הוא נמצא בין הנרתיק לפי הטבעת, והוא קצר יחסית. כדי לענג את החלק הזה אצל האישה, מחדירים בוהן לנרתיק ואצבע לפי הטבעת (בתנאי שאין לגברת התנגדות). שתי האצבעות חודרות בצורה שטחית ביותר. הגבר מזיז את האצבעות בצורה מעגלית, כך שחיץ הנקבים זוכה לעיסוי מענג מבפנים. לגבר אפשר להעניק עיסוי דומה, אם הוא מעוניין..

משחקי מלחמה

לשיטה הזאת קוראים "מלחמה ושלום". כשאתם נמצאים בעיצומה של החדירה, ממש לפני האורגזמה, עצרו, כשהאיבר שלו נשאר בנרתיק שלה, ללא תזוזה. נשמו עמוק, ובמשך כמה דקות תנו לעצמכם להרגיש זה את זה. אם הגבר מתחיל לאבד

זקפה, אפשר לזוז שוב. מהנקודה הזאת, ניתן לסיים את המשגל ב"מלחמה" – כלומר בסקס רגיל שבו שני הצדדים גומרים. אבל אפשר גם לסיים אותו ב"שלום", שזה אומר ללכת לישון בלי להגיע לאורגזמה, כשהגבר נמצא בתוך האישה, ושניהם נהנים מהאינטימיות העמוקה שנוצרה. לטכניקה הזאת יש גם בונוס: היא מלמדת את הגבר לעכב את השפיכה, כלומר היא תיתן לשניכם יותר זמן ליהנות מסקס. היא גם מגבירה את היכולת שלכם להיות קשובים זה לזה, ובהמשך להפוך למולטי-אורגזמיים.

התנועה המעגלית

משחק מקסים אחר הוא התנועה המעגלית. כאשר הגבר נמצא קרוב (אך לא קרוב מדי) לשפיכה, במקום לדחוף פנימה והחוצה, הוא מתחיל לנוע במעגל. להבדיל מהתנועה קדימה-אחורה, התנועה המעגלית ממתנת את הדחף לפלוט. הגבר יחווה תחושה של "להישאר על הקצה", או "לרכוב על הגל", כלומר ירגיש נפלא במשך הרבה יותר זמן. בשביל האישה, תנועה מעגלית בזווית נכונה מגרה יותר מהרבה פעולות מיניות אחרות – כי היא מעסה את נקודת הג'י.

שינויי קצב ועומק

הגבר חודר באופן מדוד, רק עד השליש החיצוני של הנרתיק, ומבצע כשבע חדירות שטחיות כאלה. אחר כך הוא נכנס עד עומק הנרתיק, ומבצע עוד שלוש כניסות עמוקות. הוא נשאר קצת בפנים, וחוזר על הסדרה של שבע כניסות רדודות ושלוש עמוקות (כמובן, שבע-שלוש זו רק המלצה כללית, ומותר לגוון את המספר והעומק לפי הטעם האישי). אפשר לשחק גם עם קצב החדירות: הגבר נכנס לאט ויוצא בחדות, או נכנס בחדות ויוצא לאט. הבדלי הקצב יוצרים ציפייה, שגורמת לגירוי ולהתרגשות.

נשים מעל

זוג טוב הוא זוג שמקשיב זה לצרכיו של זה, שיש ביניהם התכוווננות והם משדרים באותו תדר. כדי להגיע למצב כזה, כל צד צריך לנוע טיפה לכיוון שהוא פחות טבעי לו: האישה צריכה להתחבר יותר לאיכויות הגבריות שלה, והגבר אל איכויותיו הנשיות. כדי ליצור את התנאים שבהם תוכלי להרגיש חופשית, שכבי עם הגב אל הגבר, כשהוא עוטף אותך בזרועותיו. הישארי בתנוחה זו עד שתרגישי חמימה ורגועה. כשתרגישי מספיק בטוחה, עלי על הגבר שלך בזמן שהוא שוכב בעיניים עצומות. את "מכניעה" אותו, את מכניסה אותו לתוכך, ומובילה את היד שלו שתיגע לך בחזה או במקומות אחרים שאת אוהבת. כשהגבר שלך נמצאה בעמדה של כניעה ועיניים עצומות, הוא מקבל ממך את התובנות שלך על מה שעושה לך טוב. ומכאן, כל אחד לוקח את המין לפיתוח האישי-זוגי שלו.

כתבה זו פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה". לצורך הכנת הכתבה נעזרנו באנשי המקצוע הבאים: תיקי וזאב אדלר, מנחי סדנאות לטיפוח מיומנויות זוגיות ברוח הטנטרה; חיה כספי ואורן גני, מורים לטנטרה ומקימי "מרכז תואם-טנטרה"; בועז שגב, מדריך ומטפל טנטרי; רישיקה, מנחת סדנאות טנטרה לנשים.