|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פסטיבל זורבה
אני כרגיל לא אהיה שם אבל חשוב שתלכו:
פסטיבל זורבה - השער נפתח22/04/2008 - 26/04/2008
פסטיבל זורבה הבודהה
פסח 22-26.4.2008 (חול המועד וחג שני)
זורבה הבודהה השער נפתח
5 ימים של חגיגה ומדיטציה.
אנו מזמינים אתכם להתענג על 5 ימים של הופעות, סדנאות, מסיבות ומדיטציות, עם מיטב המנחים, המורים הרוחניים והמוזיקאים מהארץ ומהעולם.
פסטיבל "זורבה הבודהה" קורה בפעם ה-14 בנוף מדברי עוצר נשימה, עם הקהל הכי יפה בארץ.
בואו לחגוג איתנו ב"אשרם במדבר" את פסח, חג האביב, כשער לצמיחה והתפתחות, כשער לשמחת חיים, למוזיקה סוחפת ולמפגשים של לב פתוח.
מי יהיה שם?
מופעים:
הדג נחש, אברהם טל ,פרויקט מטבוחה, גיל רון-שמע & The Nomad Show
Reflections- Live Trance גרהרד ועינת, רומי נסיך האהבה ועוד
מנחים:
פראשאקטי (ניו-יורק), סטיבן מור (אנגליה), מירי אלון, רפיק, אוהד אזרחי, אפרת שר-שלום, אמין, ד"ר יואב בן-דב, ג'יוואן (פונה), אייל סלונים ואנשי אוטופיה, התנועה להתעוררות ועוד
מסיבות:
פאנקי גרוב,רגאיי, פרידאנס, אפרו-ביט, טראנס, מוזיקת עולם, אלקטרו-ביט ועוד
, dj Annarchy, dj Dick Trevorועוד
זורבה הבודהה קורא לנו להתפתח, להיפגש, למדוט, לחגוג, לאהוב ולעבור יחד תהליך משמעותי מלא בשמחה והשראה.
הרשמה ומחירים:
עלות כרטיס במכירה מוקדמת:
מחיר מבוגר: 300 ש"ח לכל ימי הפסטיבל
מחיר לילד מגיל 3 - 12: 150 ש"ח.
המכירה המוקדמת תסתיים ב- 10.4.08 בערב
מחיר כרטיס מיום ו' 11.4 ובקופת הפסטיבל: 350 ש"ח
מס' הכרטיסים מוגבל! הזמינו כרטיס בהקדם והבטיחו את מקומכם
להזמנת כרטיסים באשראי טלפוני:
מרכז נומיינד: 03-6244116
לרכישת כרטיסים במזומן:
רח' מנחם בגין 55 קומה 7 ת"א (בית מעריב)
אשרם במדבר , כביש 40 בין מצפה רמון לאילת. אין שכנים, אין בעיות, אין סוף מדבר.
| |
כוסיות וכוסים יקרים
פלשלייט ישראל מחלקת 40 כרטיסי כניסה לסקסטיבל לבחורים ובחורות נאים/ות עם אישיות מדהימה כדי שייחצנו אותנו בסקסטיבל!
חושבים שאתם מתאימים?
שילחו לנו אימייל ותמונה וספרו לנו למה כדאי לנו להשקיע 60 ש"ח בכם. אם שיכנעתם אותנו, תקבלו מאיתנו חולצה אותה תלבשו בסקסטיבל -
 
ערוץ אגו ייסקר את האירוע בשידור חי. אם תעלה לשידור ותדבר על פלשלייט ישראל -
$250 בדרך אליך!
כמה סירטונים אתם מעבירים ביום לחברים שלכם? וכמה מהם מכניסים לכם כסף?
פלשלייט ישראל תשלם לכם $500 אם סירטון שתצלמו בסקסטיבל, או שיצלמו עליכם/איתכם בסקסטיבל, לבושים בחולצה של פלשלייט, יופץ באימייל לכמה שיותר אנשים.
איך תדעו שזכיתם?
כנסו לפורום שלנו ודברו על זה.
| |
סקסטיבל-פסטיבל הסקס והאירוטיקה בישראל
בתמונה: עוד משתתפות נלהבות
באיחור אופנתי, גם בישראל שוקדים בימים אלה על פסטיבל סקס וארוטיקה ראשון.
השמועות טוענות שהמארגנים מנסים להגריל ביקור באחוזת פלייבוי
אילאיל גינות
לאחר שערים רבות בעולם זכו כבר בפסטיבלים שובבים משלהן, כעת הגיע תורה של ישראל.
ניצן קירשנבוים, שהביאה לנו את יריד המותגים ואירועי מוטור אקסטרים, שוקדת בימים אלו (יחד עם חברת ההפקות שלה) על הסקסטיבל, פסטיבל הסקס והארוטיקה הראשון מסוגו בישראל. האירוע ייערך בשיתוף אתר אגו וערוץ בלו האסלר ושמות מובילים בתחום ההלבשה התחתונה והארוטיקה. את הרעיון לפסטיבל שאבה קירשנבוים, לדבריה, מביקור בכנס ארוטיקה בברלין.
אמנם בחו"ל כבר הפכו כנסים ופסטיבלים מסוג זה לעניין של מה בכך, אך עבור מדינה שמרנית יחסית כמו ישראל מדובר בצעד נועז קדימה. לפי האתר, המותגים, המשתתפים ותקציב הפרסום הנדיב של הפסטיבל, ניתן רק להסיק כי אכן מחכה לנו ממתק אמיתי. נראה כי הוא גם ייערך בתזמון הולם - כמעט שבוע לפני חג הוולנטיינ'ס הרומנטי.
לדברי קירשנבוים,דוגמנית לשעבר, "כאשה אני רואה את הסקסטיבל כגורם שיוביל מהפכה בתפיסת הסקס בישראל. סקס הוא דבר לגיטימי, בריא, יצירתי ורלוונטי, כל עוד הדבר נעשה בהסכמה בין שני מבוגרים".
הסקסטיבל, שיימשך שלושה ימים, ייפתח לקהל ב-5 בפברואר בהאנגר 11 בנמל תל אביב. חרושת השמועות מספרת כי קירשנבוים ניסתה ליצור קשר עם יו הפנר האגדי, במטרה לארגן הגרלה במהלך הפסטיבל, כאשר הפרס הגדול יהיה ביקור באחוזת פלייבוי בלוס אנג'לס. אנחנו נחכה ונראה.
NRG-SEXY
| |
על פסטיבל פשוט.
 המלך הוא עירום ד"ר יואב בן-דב הגשים משאלה ישנה והעביר סדנת טארוט בעירום. על מבוכים, מבושים, פסיכולוגיה ומאגיה: פרק ראשון בסדרהבתחילת יולי התקיים, זו הפעם החמישית, פסטיבל העירום והמדיטציה " פשוט". הפסטיבל נערך ב"אשראם במדבר" ונמשך ארבעה ימים שבמהלכם התקיימו אירועים שונים כמו הופעות מוזיקה ומסיבות ריקודים, מדיטציות קבוצתיות והתנסויות בתרגילי נשימה מודעת, סדנאות לגילוי עצמי נפשי וגופני וטקסים דתיים אלטרנטיביים, שיעורי יוגה ויוגה-צחוק ואימפרוביזציות של ג'יבריש וריקודים אפריקאיים ומיניות טנטרית, מעגלי העצמה לנשים ומפגשים חווייתים על גבריות בהיבט רוחני. פסטיבלים דומים יש כיום הרבה בישראל, אבל פסטיבל "פשוט" הוא ייחודי בכך שאין בו חובה להיות לבוש, ורבים מהמשתתפים בפסטיבל אכן הסתובבו עירומים בכל שעות היום.
גם אני העברתי בפסטיבל הזה שתי סדנאות, האחת עם קלפי טארוט והאחרת עם קלפים פסיכודינמיים. בסדרת המאמרים הזאת אנסה לתאר את הפסטיבל ואת החוויות שלי בו, את הסדנאות שהעברתי וההיגיון שעמד מאחוריהן, ואת מה שיכולתי להבין באותם ארבעה ימים על עניינים כמו עירום ולבוש, התנסויות פסיכומאגיות, תהליכי שינוי אישיים ומחשבה שיוצרת מציאות.
"ברוך הבא לארץ הפריקים" אמרתי לעצמי למראה הצעיר העירום לגמרי שהתעסק באיזה עניין טכני במגרש החנייה שבכניסה לאשראם. אבל מי שהיה חריג ומוזר זה אני. כמה ימים אחר כך מישהו הזכיר את הרושם שעשיתי כשהגעתי "לבוש" למתחם הפסטיבל. אחרים הגיעו עם בד לונגי קל כרוך סביב המותניים או מכנסי שרוואל קלים, ולפעמים בלי חולצה. אני, לעומת זאת, נכנסתי לאשראם עם מכנסי גאפ מרופטים קלות, חולצת טי-שירט וכובע קש, ובידי מזוודת טרולי נגררת כאילו זה עתה ירדתי מטיסה לאתר נופש זול.
 ג'ון א. ווטרהאוס תצטרף אלינו? בריכה מלאה בעירומים
 הפסטיבל עצמו היה רק בתחילתו, בשלבי ארגון והקמה, ואנשים חדשים הגיעו בקצב גדל והולך. פה ושם היה אפשר לראות גבר עירום בשביל שבין המתחמים המוצלים. הנשים עדיין הסתובבו לבושות, לכל היותר בלי חלק עליון. התמקמתי בחדר שהקצו לי. כמנחה סדנאות הייתי זכאי למקום מוצל להקים בו אוהל אבל העדפתי לשלם עבור מיטה בחדר ממוזג עם עוד שותפים. ליתר ביטחון הבאתי את האוהל שלי, למקרה שארצה פרטיות שבדרך כלל כל כך חשובה עבורי. אולם משהו באווירה הפתוחה והמקבלת של הפסטיבל כנראה עשה לי את זה, והשהות בחדר משותף עם אנשים זרים נראתה לי כעת כעוד ביטוי של עירום והיחשפות. ויתרתי על האוהל. חשתי שהוא לא רק מיותר, אלא גם בעייתי בכך שהמרחב הפרטי עלול לגרום לי להתכנס לתוך בועה סגורה ומציצנית של עצמי.
לפני שבאתי לכאן שאלתי את עצמי איך יהיה ומה ארגיש, ועד כמה אעז להסתובב עירום במהלך הפסטיבל. אבל כעת חשתי מוכן יותר להשתלב. פשטתי את בגדי והלכתי בשמש הלוהטת כמה עשרות מטרים, עד לסככת הבריכה שהיתה בעצם מין גיגית גדולה בקוטר של כחמישה מטרים. בבריכה היו כמה גברים ושתי נשים עירומים לגמרי והצטרפתי אליהם. עדיין הרגשתי זר ולא ממש תיקשרתי איתם, אבל במים הייתי חופשי יותר להתמתח, להשתכשך ולהשתעשע. כשיצאתי עטפתי את מותניי בפיסת בד הודי וככה הסתובבתי עוד כשעה או יותר, עד שחשתי רגוע מספיק כדי להסיר אותה. בשלושת הימים הבאים, חוץ מאשר במהלך סדנה אחת, הייתי עירום בכל שעות היממה.
האם הרגשתי טבעי עם זה? לא לגמרי. גם בימים הבאים עלה בי לפעמים גל של מבוכה, והרגשתי חשוף כמו באותם חלומות מטרידים שבהם אני עירום בין אנשים לבושים. אחת לכמה שעות גם הייתי קושר את פיסת הבד למותניי כדי להיכנס למטבח ולמלא את בקבוק המים שלי. את זה עשיתי לא מבחירה: אמרו לי שאסור להיכנס בעירום מלא למטבח מטעמי תברואה. אבל שמתי לב שאחרי שיצאתי, תמיד עברו כמה דקות ארוכות עד שנזכרתי שאזור החלציים שלי עדיין מכוסה. הבנתי שהתחושה של לבוש, גם אם מינימלי, היא בכל זאת יותר טבעית ומובנת מאליה עבורי. אבל גם מצב לא טבעי יכול לעורר התענגות משלו. כשתפסתי את עצמי מכוסה הסרתי את הבד, ושוב הרגשתי חופשי, משוחרר, יכול לעשות דברים שבדרך כלל איני עושה.
אין מקום לפרשנויות סותרות
האפקט הברור ביותר של העירום היה מודעות גדולה יותר לנוכחות של הגוף, שהתעוררה דווקא מתוך התחושה הפיזית המטרידה של האיברים החשופים. בניגוד להרגלי ההימנעות מפעילות גופנית שיש לי בדרך כלל, ולמרות החום הכבד ששרר בשעות היום, כעת נהניתי להיות בתנועה, להסתובב בין המתחמים, לטייל במישור המדברי שמחוץ לגדר האשראם, ולמרות העייפות ותחושת הכבדות בשרירים, להתפתות שוב ושוב לקצב הריקוד של אירועי המוזיקה. את המודעות החדשה לנוכחות הגוף, שתחושת העירום הדגישה כמו מין תבלין חריף, קיבלתי בברכה. אבל עוד יותר נעמה לי התחושה של ניצחון מתמשך מעצם היכולת להתעלם מהמבוכה ולהישאר עירום.
יש דרכים רבות לאתגר את עצמך, להתמודד עם מחסומים פנימיים ולחזק את תחושת הבחירה והשליטה העצמית. אולם העירום מאפשר לעשות זאת בצורה ברורה וישירה ביותר. לרוב האנשים, עצם הרעיון שזרים יראו אותם בעירום נתפס כמשהו שאי אפשר להעלות על הדעת. אחיזתו של הטאבו הזה אינה קשורה לדת או לשמרנות מינית, ואפשר למצוא אותה באותה עוצמה גם אצל חילונים או אנשים המקיימים חיי מין מגוונים. אבל למה בעצם? אם לא מדובר בסיטואציה מאיימת, מדוע אנשים רבים מפחדים כל כך מהאפשרות שמישהו זר יראה אותם בעירום? ברור שזו לא רק מבוכה בגלל פגמים ואי שלמות של הגוף. אנשים אינם מנסים להסתיר את פרצופם רק כי הוא אינו יפה, או נמנעים מדיבור בגלל החשש שאחרים ימצאו את צליל קולם לא נעים. מדוע, אם כן, הרעיון שאחרים יראו את פרטי גופנו מפחיד ומרתיע אותנו כל כך?
מה שהופך את כל העניין למוזר עוד יותר הוא הפער העצום בין עוצמת החרדה לבין הקלות שבה, ברגע מסוים, היא יכולה להתפוגג. אתה מתעלם מתחושת אי הנוחות, פושט את כל הבגדים וזהו. אתה שם. ופתאום זה נראה לגמרי אחרת. אתה מתבונן אחורה אל הקיר המוצק והבלתי עביר, שעורר בך כל כך הרבה פחדים, ואין שם כלום. הכל היה רק בראש שלך. אנשים זרים וגם תלמידים שלי לשעבר רואים אותי בעירום. ו..? מה קורה? שום דבר. הסוד שהקפדתי כל כך לשמור עליו הוא שמתחת לתחתונים יש לי חריץ אחוריים ואיבר מין גברי. אבל בעצם, אף אחד לא ממש חשב שיש שם משהו אחר, ואף אחד לא נדהם לגלות שזו האמת.
תמיד אומרים שהדרך להתגבר על פחדים וחרדות, רבי עוצמה ככל שיהיו, היא להיכנס ישר לתוכם, לעשות את מה שמפחיד אותך ולראות שהפחד אינו ממשי. חוויית העירום ממחישה זאת בצורה חזקה וברורה במיוחד. גם בגלל החד משמעיות הפיזית של הדבר עצמו - כשאתה עירום אתה עירום ואין מקום לפרשנויות סותרות, וגם בגלל העוצמה המשתקת של הפחד שלפני, לעומת הקלות הנינוחה של ההסתגלות למצב החדש.
 המבוך של שארטר המבוך של שארטר
לקראת השקיעה של ערב היום הראשון, וכפי שעשיתי מדי ערב בימים הבאים, יצאתי לטיול קטן במדבר. לא רחוק מגדר האשראם מצאתי את "הדגם", תבנית של מבוך מעגלי שמסלולו מתפתל פנימה והחוצה עד שהוא מגיע למרכז. המבוך המקורי נמצא על רצפת הקתדרלה של שארטר בצרפת ויש בו 11 מעגלים זה בתוך זה. הדגם של שיטים קטן יותר, רק 7 מעגלים, והוא מסומן באבנים קטנות על מישור טרשים. תבניות נוספות של המבוך נמצאות במקומות ובמרכזים רוחניים אחרים בעולם. אבל כאן קוראים לו "הדגם", אולי בהשפעת ספרי הפנטזיה של רוג'ר זילאזני ("תשעה נסיכים לאמבר" והמשכיו). בספרים אלה מסופר על דגם גיאומטרי שאפשר לפסוע עליו, ואם עושים זאת מגיעים לרמות גבוהות של תודעה ויכולת מאגית.
על פי המסורת, הליכה על תבנית המבוך של שארטר אמורה להטביע בגוף ובנפש תבנית של ריכוז והתמקדות, שמסמלים אותה המעגלים ההולכים וקטנים ככל שהם מתכנסים אל המרכז. שמעתי על המבוך של שארטר לפני שנים רבות, אבל סיפרו לי שרוב הזמן הוא אינו פתוח למבקרים כדי למנוע תופעות של טראנס ספונטאני שהכנסייה הקתולית מסתייגת ממנו. גם הרעיון לעשות זאת בנוכחות קבוצות תיירים לא נראה לי, במיוחד משום שאינטואיטיבית היה נראה לי שאת ההשפעה החזקה ביותר אוכל לקבל אם אלך על תבנית המבוך בעירום. לא ידעתי איך ומתי אוכל לעשות זאת, אבל כעת היתה לי הזדמנות בתנאים כמעט אידיאליים.
הדגם נמצא בטווח ראייה מהאוהל העגול בקצה האשראם, שבו נערכה באותו זמן פגישה של עוזרי הפסטיבל. אבל כבר קלטתי את האווירה החופשית והמקבלת של האשראם, והרעיון שאנשי הפסטיבל יראו אותי לא נראה לי בעייתי. מה שהציק לי יותר היו אבני החצץ שדקרו את כפות הרגליים, אבל לא העליתי בדעתי לערוך את הצעידה בכפכפים. אינטואיטיבית זה נראה לי כחוסר כבוד לדגם: בכל זאת אני רגיל מהודו להוריד את הנעליים במקום מקודש. אבל הרגשתי גם שיש בזה מידה נכונה של אי נוחות, צורך להתמודד ולהתגבר על עצמי שהוא תנאי חיוני לכל תהליך של שינוי. זה מה שרציתי לעבור בשהות שלי כאן. לא להשתנות ולהיות מישהו אחר, כמובן, אלא לקבל יותר ביטחון במי ובמה שאני, לדעת שאני מסוגל להעז ולקחת סיכון.
 הדגם של שיטים הצרפתים יותר חופשיים
הרעיון לערוך סדנאות קלפים בעירום מלווה אותי זמן רב. באמצע שנות השמונים גרתי במשך שלוש שנים בפריז, והייתי תלמידו של הבמאי הסוריאליסט והמורה הרוחני אלחנדרו חודורובסקי (או "ז'ודו", כפי שקראו לו תלמידיו בצרפת). כשהגעתי אליו כבר הכרתי את קלפי הטארוט, לימדתי קריאה בקלפים בחוגים פרטיים וגם פירסמתי את הספר הראשון בנושא זה בעברית. אולם שיטות העבודה שלי, שנלקחו מהמסורת האנגלית של מסדר שחר הזהב, היו תבניתיות ומסודרות מדי. ידעתי שמה שאני עושה הוא מוגבל, והרגשתי שיש בקלפים עוד הרבה יותר. המפגש שלי עם חודורובסקי ועם שיטות העבודה היצירתיות והפתוחות שלו העלה אותי על דרך חדשה, ומה שאני עושה כיום עם הקלפים מושפע מאוד ממה שלמדתי ממנו. מחודורובסקי למדתי גם את הרעיון של פסיכומאגיה, שהיא שימוש בשיטות טקסיות וסמליות הלקוחות מעולם המאגיה והמיסטיקה המעשית כדי להניע תהליכי תיקון רגשיים.
בשלוש השנים שלי אצל חודורובסקי נכחתי בהרבה הרצאות (או כפי שהוא קרא לזה, מופעי קברט מיסטי) והשתתפתי בהרבה סדנאות. אבל את החוויות המשמעותיות ביותר עברתי בסדנאות של "מסאז' מיסטי" שנערכו בעירום מלא. בסדנאות אלה הוא שילב מגע גופני, סמלים מעולם המיסטיקה והטארוט, ואקטים תיאטרליים ופסיכומאגיים לתיקון מצוקות רגשיות שמקורן בהיסטוריה המשפחתית. בידי במאי גאוני ויצירתי כמו חודורובסקי, הסדנאות האלה פתחו מרחב לביטוי רגשי בעוצמות שנראו לי מדהימות, וחוויות ריפוי שהשפעתן ליוותה את המשתתפים במשך זמן רב.
כשחזרתי לישראל הנחתי את העניין בצד, מלבד כמה התנסויות פרטיות. באותו זמן לא הייתי בטוח ביכולת שלי לנהל תהליכים בריאים עם האנרגיות החזקות והמטלטלות שהעבודה בעירום מעוררת. חשבתי גם שבישראל היחס לגוף ולעירום הוא הרבה פחות חופשי, ומה שאפשרי בצרפת יהיה יותר מדי עבור האנשים כאן. אבל הנושא המשיך להעסיק אותי. בשנים האחרונות מצאתי פתרון של פשרה בדמות תרגילי עירום וירטואלי. אני מעביר למשתתפי סדנאות הטארוט שלי תרגיל של דמיון מודרך, שבו הם מסירים בזה אחר זה את החפצים ופרטי הלבוש שמזהים אותם חברתית: צרור המפתחות, הארנק עם התעודות האישיות, הטלפון הסלולרי עם רשימת החברים והמכרים, ואז הבגדים ופריטים נוספים כמו תכשיטים או שעון יד. את כל אלה הם שמים בתיבה, ושולחים אותה להיעלם באופק. כמובן, לא הייתי שוכח להחזיר את התיבה, הבגדים והחפצים הנוספים בתום המפגש, לפני שהמשתתפים יוצאים החוצה אל המציאות היומיומית. במצב כזה, שבו משהו מהתודעה חווה את העירום אבל מנגנוני המבוכה ומעצורי השמרנות אינם מתעוררים, אפשר לעורר דינמיקה פתוחה וזורמת יותר עם הקלפים.
כל אותן שנים הרגשתי שיום אחד אוכל לעשות את הדבר האמיתי, אבל נתתי לזה לחכות להזדמנות מתאימה. אחרי עשרים שנה, לא רציתי להעתיק את הסדנאות של חודורובסקי. העבודה שלו הושפעה במיוחד מהתיאטרון הסוריאליסטי והניסיוני, שיוצר אירוע חוויתי אבל לא מקפיד על כללי המבנה המקובלים של הטקס המאגי. אני מעדיף יותר ללכת עם הכללים והמבנים המסורתיים, שמייצגים עבורי תבונה מצטברת של אלפי שנים, ורק למלא אותם בתכנים ובסמלים חדשים. חשבתי גם שאני מעדיף לא להתעסק עם האנרגיות המיניות החזקות שמתעוררות מהצירוף של עירום ומגע גופני. דחיתי אפוא את הרעיון של מסאז' בסגנון חודורובסקי, ובהזדמנות זו גם את האופציה של סדנאות טנטרה ומיניות מקודשת כמו אלה שנערכות בשנים האחרונות בישראל. מה שמעניין אותי זה העוצמה החווייתית של העירום, שאפשר לנתב אותה לעבודה דינמית על תהליכי שינוי אישיים. כשעבדתי עם חודורובסקי התנסיתי בעוצמה הזו וחשתי בה באופן אינטואיטיבי, אבל לא באמת הבנתי איך ולמה זה עובד. כיום נדמה לי שאני מבין טוב יותר גם את תפקידו של העירום בעבודה פסיכומאגית, וגם את הביטוי שלו בשפת הסמלים של קלפי הטארוט.
בפעם הבאה: סדנת טארוט, בעירום מלא, כולל של המנחה
 יואב בן דב
לאתר של ד"ר יואב בן דב
| |
פסטיבל פשוט.
פסטיבל פשוט04/07/2007 - 07/07/2007
"פשוט" הוא פסטיבל עירום ומדיטציה היחיד מסוגו בישראל- 4 ימים מקסימים של סדנאות, מדיטציה, ריקוד, בריכות, מתחם נשים, יצירה, מוזיקה, יוגה, מסיבות, מודעות, קדושת הגוף והרבה כיף.
כן, זה כיף! לרגע אנחנו מתפלאים, אבל זו האמת, ולא משנה בני כמה אנחנו מאיזה מין, צבע עדה ומקצוע...
כיף להיות פשוטים! ומי שמעז לנסות- מגלה, שבעולם ללא בגדים הכל קצת יותר אמיתי.
ל-4 ימים אנחנו מוותרים על הבגדים שעוטפים אותנו בסגנון, מסווה, ומסתורין, ומגלים איך בני-אדם באמת נראים. אחרי שמתרגלים מגלים שזה טבעי, תמים ובאמת יותר פשוט...
זה לא חלום, זה אמיתי וזה קורה בפסטיבל פשוט.
התוכנייה של הפסטיבל איכותית ומשובחת, ומלווה את התהליך של העירום בהרבה תשומת לב.
בכל ערב יהיה תהליך מרכזי לפי נושא- מהתפשטות, אל קדושת הגוף, אל החיבור והתקשורת, ובסוף החגיגה:
יום רביעי- להסיר את עלה התאנה טקס ומדיטציה עם מנחי הפסטיבל
יום חמישי- קדושת הגוף עם אוהד אזרחי, טקס קבלת הגוף במדבר עם ארג'ונה
יום שישי- אדם וחווה באהבה- סשן מפגש לב עם עומר פלג ודריה, "שירים מהמגירה" עדי כץ וחברים
יום שבת- לחגוג את גן העדן- במסיבות, בריכה, שעשועי מים ואהבה.
חלק מהסדנאות שיועברו הם, דולפין אימפרוביזציה עם רוברטו, וו איז אין עם הארידס, בן ואפרת עם טנטרה קלאסית, מנחים כמו אוהד אזרחי על קבלת השבת, יואב בן דוב עם קלאפי טארוט, קרן ברס בסשן נשימות, הגר שאקטי במחול אפריקאי, ציור מודל עירום עם עדי כץ ועוד ועוד...
להרשמה ופרטים נוספים:
052-5443349
| |
פסטיבל שאקטי!
אישה יקרה ואהובה,
אנחנו שמחות ומתרגשות לשלוח לך את הניוזלטר הראשון של פסטיבל שאקטי. פסטיבל שאקטי הוא פסטיבל העצמה נשית, פסטיבל של נשים ולמען נשים. שאקטי מזמינה אותך לשלושה ימים לחגיגה של סדנאות, טקסים, מופעים וריקודים. לחוויה של שמחה ושיתוף נשי במרחב ייחודי, נטול גברים, המאפשר לכל אחת להשתחרר, לבטא את עצמה בחופשיות ופשוט להיות, בזכות עצמה. שאקטי קוראת לנשים להגיע יחד: אמהות ובנות, נכדות וסבתות, אחיות, חברות ושכנות, לימים של התקרבות והתבוננות רעננה זו בזו. יחד ניצור מרחב בו נוכל לחוות אחת את השנייה כפי שאולי לא חווינו מעולם, תוך כדי הרפתקה משותפת וגילוי מחודש של אווירת השבט הנשי. לאתר הפסטיבל לחצי כאן פסטיבל שאקטי מתקיים זו הפעם השישית ברציפות ,בסימן עצמאות נשים, בתחום הפיננסי, המקצועי, האישי,המשפחתי, הבריאותי ועוד. הדגש על עצמאות נשים הוא שהוליד לראשונה צוות הפקה על טהרת הנשיות. צוות ההפקה שלנו מורכב מארבע נשים יזמות, איילה מנץ, מרינה ול"ך, נירית שפירא ותמר ענבר, שרואות בהפקת פסטיבל השאקטי ובהעצמת נשים מטרה ושליחות. לצוות ההפקה חברה מוריה אגמון המרכזת את הפקת השטח מטעם מרכז אום, בהנהלת רפיק קמחי שהגה את הפסטיבל במקור, ואשר מארח את הפסטיבל במרכז אום שהקים במלון בית אורן. בפסטיבל יתקיימו סדנאות בנושאים שונים בעשרה מתחמים. תנחנה את הסדנאות כ- 80 מנחות ממיטב המנחות בארץ: איריס יוטבת, ארנינה קשתן, אוריאלה פז מורין, ד"ר טובי בראונינג, נילי דור האלה, נונה לילה מגד, אורלי אדלר ניזרי, אוהלה מוזיקנט ועוד המון מנחות מדהימות.
מתחמי הפעילות הם:
כסף, עסקים וקריירה - כלים מעשיים לניהול והקמת עסק, הבנת שוק ההון ויצירת שפע חומרי בחיים.
נשים בתרבויות ובעולם - תרבויות קדומות ועכשוויות, קרובות ורחוקות, מסורות ומקצבים מעולמות אחרים.
תבונת הגוף הנשי - חיבור למחזוריות ולחכמה של גופנו המסוגל ליצור ולתת חיים.
מיניות מקודשת - מרחב מוגן בו נוכל לדבר על מיניות, לחוות את עוצמתה ולרפא פצעי עבר.
מפתחות לעוצמה - מסע לעולם הרוח, הכוונה והחלימה, לשינוי תודעה ויצירת מציאות רצויה והרמונית .
אמנויות ונשמה - ריפוי וחוויה דרך קול, תנועה, פיסול וציור, מקום לביטוי יצירתי מלא וחופשי.
זוגיות, משפחה, קהילה - התבוננות על מערכות היחסים החשובות בחיינו, ליצירת תקשורת בונה בגובה הלב.
מתחם הבריכה - סדנאות, טקסים וחגיגות במרחב העוטף והזורם של מי הבריכה.
פעילויות ביער - מסעות שמאניים, סדנאות מול המדורה, התקרבות לאדמה ולעצמנו בפינות קסומות ביער .
מתחם ילדים - הפעלות לקטנטנים, לטובת אמהות המגיעות לפסטיבל עם פעוטות ותינוקות .
ללוח הפעילויות לחצי כאן
שאקטי הולכת השנה צעד נוסף פנימה, לתהליך עמוק ואיכותי יותר, כך שנוסף על שפע הטעימות החווייתיות בפעילויות השונות,
תוכלי לבחור גם בתהליכי עומק מיוחדים:
לבחור בהצלחה- סדנת בת שלושה חלקים לאימון עסקי- בהנחיית אורלי אדלר ניזרי. בסדנה יקבלו המשתתפות כלים מעשיים לבירור החזון האישי שלהן, ויעברו תהליך של שחרור מפחדים וחסמים לקראת הגשמת יעדיהן בתחום העסקי ובכלל. בכל ימי הפסטיבל יפעל מתחם אימון, שיספק מפגשים אישיים בתשלום לנשים שיהיו מעוניינות להעמיק ולקבל כלים נוספים להגשמת יעדים באופן פרטי. המתחם בהנהלת דורית חייט אשר עובדת יחד עם אורלי באופן צמוד.
בשורות טובות לוסת שלך- מודעות וסת – בהנחיית מירב שרמן. לראשונה תעביר מירב, מפתחת שיטת שרמן למודעות וסת, את הסדנה המלאה שלה במסגרת הפסטיבל! הסדנה עשירה בידע ייחודי ובחוויה, מחולקת ליומיים ומכילה 7 שעות. במהלכה תלמדנה המשתתפות כיצד לקצר את משך הוסת, להפחית כאב ושימוש בטמפונים ופדים על ידי התרוקנות מודעת תוך הקשבה לגוף.
ריפוי מיני - בהנחיית צ'ארו גל ויילר, מרינה ול"ך וענת גורודצקי. סדנה בת שלוש שעות בה נעבור תהליך של טרנספורמציה וצמיחה מתוך פצעי העבר, ונסיים בטקס הפתוח לכל משתתפות הפסטיבל .
האשה הפראית - בהנחיית ציפור שוסטר. מסע שמאני ביער בשני חלקים, כל אחד מהם בן שלוש שעות, לנשים שמוכנות להעיז וללמוד להר-פות ולהתרפא. המסע כולל טקס בנקודת עוצמה בטבע.
האלה שבתוכך - בהנחיית נונה לילה מגד. סדנה וטקס בני שלוש שעות, בהם ניצור מרחב מקודש בו נוכל לתת ביטוי יצירתי לאלה החיה בתוכנו- בפיסול וברישום של אשה את אחותה .
סווט לודג' - בהנחיית תמנע אל שרון ונגה אן ירושלמי. טקס אינדיאני מיוחד ב"בקתת הזעה" לניקוי, טיהור ופתיחת הלב. יתקיים בשני סבבים בני שעתיים וחצי כל אחד ובהשתתפות 20 נשים בכל סבב. ההשתתפות כרוכה בתשלום נוסף ובהרשמה מראש. למחרת תתקיים סדנת המשך "רפואת העורבני", בה נתחבר לדרך האדומה, לזמן הבשלת הפירות והזרעים שזרענו ותחילת הקיץ. הסדנה פתוחה לכל נשות הפסטיבל, ללא תשלום נוסף.
פורום פסטיבל שאקטי לשירותך לשאלות, בקשות ולחיפוש והיצע טרמפים. לפורום הקישי כאן
כמה? לרכישת כרטיסים במכירה מוקדמת עד 18/6 290 ¤, לאחר מכן ובקופות 320 ¤. מספר הכרטיסים מוגבל! עלות הכרטיס כוללת: כניסה למתחם הפסטיבל, לפעילויות וללינה בקמפינג מסודר עם מקלחות חמות ושירותים. לינה בחדרים והסעות בתוספת תשלום. להזמנות ופרטים נוספים : 050-4228722 להזמנות קבוצתיות (10 כרטיסים ומעלה): מרינה ול"ך 054-7898287 [email protected]
שאקטי זקוקה לך! הצטרפי אלינו לתרום ולסייע ליצירת פסטיבל שאקטי. תמורת כ-6 שעות סיוע ביום בתחומים שונים, תקבלי כניסה חינם וארוחות ובשאר הזמן תוכלי ליהנות משלל חוויות הפסטיבל. לפרטים אנא צרי קשר עם מיטל: 054-5858408 כמו כן אנו זקוקות למטפלות למתחם הטיפולים. לפרטים אנא התקשרי לטל: 04-8307416
|
נכתב על ידי
Feminine-admirer
,
15/6/2007 15:41
בקטגוריות פסטיבלים, פעילויות, נשים, נשיות, נקביות, סדנאות, מיניות, אהבה עצמית, אנרגיות, בנות, העצמה נשית, זרימה, חופש, חיבור אל האני הפנימי, חופש מיני, מדיטציות, מימוש עצמי, עבודה רוחנית, עבודה אנרגטית, עוצמה מינית, עוצמה נקבית, עוצמה נשית, קבלה עצמית, רוחניות, שחרור מתחים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feminine-admirer
