פטרייה קטנה ומטריפה

אם את לא מצליחה להשביע את החשק למתוקים, ומצד שני לא נפטרת מהפטרייה האיומה שהתנחלה לך בנרתיק, יש סיכוי שקללת הקנדידה דווקא גם בך. במקום להדחיק, תני לנו להסביר לך איך להיכנס באמ-אמא שלה

אידי אוריאל

היא כמו סוכן סמוי. היא תתיישב לך בגוף ותוציא אותך מדעתך. היא תגרום לך להתפתל, להתגרד, לחדש את הביטוח המקיף בקופת החולים, ואת בכלל לא תדעי שזו היא. היא ערמומית, היא מחליפה פנים וצורות, ורוב הרופאים הקונבנציונאליים בכלל מתכחשים לקיומה. הכוונה היא כמובן לקנדידה, הפטרייה המאוסה והמבאסת בתבל, שממררת לכל כך הרבה מאיתנו את החיים. אז לא, את לא היפוכונדרית, ולא, את לא ממציאה. יש דבר כזה, ואם תלמדי להכיר אותו, תוכלי גם להילחם בו ביעילות.

נעים להכיר, קנדידה

אז במה מדובר בעצם? הקנדידה היא פטריית שמרים הנמצאת במערכות העיכול של כולנו, ובמינונים מסוימים גם בפה, בגרון, בנרתיק ועל העור. כשהגוף מאוזן - כלומר, כמות החיידקים ה"טובים" מספיקה כדי להתגבר על החיידקים ה"רעים" - היא בלתי מורגשת, ואינה גורמת שום נזק, אבל כשהאיזון מופר - אם בגלל נטילת אנטיביוטיקה ואם בגלל כשל כלשהו במערכת החיסונית - היא מתפשטת לאזורים אחרים בגוף ומתחילה לגרום נזקים.

רובנו מכירות את הצד הוואגינלי של הקנדידה, שנוטה להופיע בדמות פטרייה בנרתיק. אלא שהפטרייה הספציפית הזו לא תמיד תיעלם בעזרת שימוש בנרות הרלוונטיים, שהיום נמכרים גם בלי מרשם רופא, אלא פעמים רבות תבנה לה מעון קבע באזורים המוצנעים שלך.

אבל הסימפטום הוואגינלי הוא רק אחד מרבים. הקנדידה יכולה להופיע במגוון מרשים ומייאש של צורות, ולפגוע בערך בכל מערכת בגוף שאת יכולה לחשוב עליה: בתחום מערכת העיכול היא יכולה לגרום לשלשולים, עצירויות, גזים ונפיחות; בתחום מערכת העצבים היא עלולה להביא לכאבי ראש לא מוסברים, ירידה במצב הרוח, דיכאון, תשישות וחוסר ריכוז; מבחינה הורמונלית, אל תתפלאי אם יירד לך החשק המיני; בנוסף, ייתכן שיופיעו אצלך פטריות, ברגליים או בציפורניים, אפטות בפה וגירויים בקרקפת או באוזניים, צינון תמידי, בלוטות לימפה נפוחות ודלקות אוזניים וסינוסים.

חוץ מהרשימה המכובדת הזו, הקנדידה מורידה את רמת כדוריות הדם הלבנות, כלומר פוגעת במערכת החיסונית, עלולה לגרום לך לתשוקה מטורפת לסוכר ולעתים מקשה על הירידה במשקל. אם את קמה בלילה כמה פעמים להשתין - גם בזה את יכולה להאשים אותה. נשמע ממש כיף חיים, אה? חשוב לסייג ולומר שלא סביר שכל הסימפטומים יופיעו ביחד, אבל אם את מסתכלת על הרשימה ואומרת לעצמך "וואללה" - יכול להיות שהקנדידה עושה אצלך בגוף מסיבה.

מור, 28, מספרת שבמשך שלוש שנים תמימות חוותה חלק מהסיפטומים האלה, ולא ידעה מה לעזאזל פגע בה. "זה התחיל באפטות בפה, לפעמים אפילו חמש בבת אחת, שהיו פזורות על הלשון ובתוך חלל הפה", היא מספרת. "לאט לאט גם שמתי לב שהלשון שלי לבנה ויש עליה כתמים אדומים. האמת שנלחצתי, כי כשחיפשתי באינטרנט את הסיבות לאפטות, הגעתי לאתרים שעוסקים בסרטן הלוע והגרון".

אחרי ביקורים אצל מומחה פה ולסת ורופא משפחה החליטה מור לתקוף מחזית נוספת, ופנתה לאפיקים האלטרנטיביים. "אחרי בדיקה מעמיקה הגעתי לכמה אתרים של נטורופתים שעוסקים בקנדידה, והתחלתי להבין למה יש לי כאבי ראש, למה אני עייפה בצורה כרונית, ועוד כל מיני דברים שלא ידעתי שקשורים אחד לשני. בדיקת דם הראתה ירידה בכדוריות הדם הלבנות - דבר שהרופא ביטל והתעלם ממנו. לצערי הייתי צריכה לעשות את המחקרים האלה לבד. לשמחתי, סוף סוף הצלחתי להבין מה קורה לי".

אבל מה עשיתי?

בניגוד להרבה צרות אחרות שיש לנו בחיים, במקרה של הקנדידה דווקא אפשר למצוא תשובה לשאלה "למה דווקא אני?". במילים אחרות: יש כמה דברים שאם יצא לך לעשות או לחוות, סביר להניח שהעלית את הסיכון שלך לחלות בקנדידה. הראשון ואולי המרכזי ביותר הוא טיפול אנטיביוטי. תפקידה של האנטיביוטיקה הוא לחסל חיידקים, אבל לצערנו היא לא מספיק חכמה בשביל לנטרל רק את החיידקים ה"רעים", ובדרך היא פשוט מחסלת מכל הבא ליד - כולל את החיידקים שאמורים לשמור לך על המעיים. אם את בריאה בדרך כלל, ושומרת על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, הגוף יוכל להתגבר על נזקי האנטיביוטיקה, אבל אם את חובבת ג'אנק פוד ומכורה לפחמימות - את ממש מזמינה את הקנדידה להתנחל לך בחיים.

האם את לחוצה? עצבנית? היפראקטיבית? ידוע שלחץ יכול לגרום להרבה בעיות ומחלות - והקנדידה היא אחת מהן. כשלך יש מצב רוח רע, היא במצב רוח מצוין.

סיבה נוספת להשתלטות הקנדידה יכולה להיות חוסר אנזימי עיכול. תפקיד האנזימים האלה הוא לפרק את המזון, המורכב מפחמימות, שומנים וחלבונים, ואם יש לך חולשה כלשהי בלבלב, המזון לא מתפרק כמו שצריך - ונוצרת תסיסה במערכת העיכול.

אם את מחסידות הגלולה, כדאי שתדעי שגם היא מעלה את הסיכון לחלות בקנדידה. השימוש בגלולה מעלה את רמת הגליקוגן, מה שמגביר את הסיכוי לחטוף קנדידה וגינאלית. מחקרים הראו שרמות הסוכר אצל נשים שמשתמשות בגלולות גבוהות יותר, והקנדידה, כאמור, חולה על מתוקים.

גם לתזונה שלך יש השפעה ניכרת על הקנדידה: אם את חובבת קופסאות שימורים, אוכל מעושן, צבעי מאכל וכדומה את מעלה את הסיכון לחלות, כך שאולי זה הזמן לעבור לאוכל קצת יותר בריא. חוץ מזה, גם הבגדים הקצת יותר מדי צמודים שלך לא עוזרים, כי הם משמרים את הלחות באזורים האינטימיים ולכן מספקים מצע מצוין לגידול של הפטרייה.



"לצערי הייתי צריכה לעשות את המחקרים האלה לבד". אילוסטרציה

אז מה עכשיו?

או.קיי, עד כאן ההפחדות והביאוסים. הבנו איך מקבלים את הקנדידה לפנים, עכשיו הגיע הזמן להבין איך נפטרים ממנה, או לפחות ממזערים את הנזקים. דניאלה שפי, מנהלת שותפה ומטפלת בכירה במעבדה לאבחון וטיפול בקנדידה, מבהירה: "דבר ראשון צריך להבין שהטיפול הוא אינדיווידואלי - אם את סובלת בעיקר מבעיה וגינאלית, הטיפול בך יהיה שונה מהטיפול במישהי שסובלת מקנדידה בפה, לדוגמה. הפטרייה הזאת מייצרת מעל ל-100 רעלנים שונים, ולכל סוג יש השפעה אחרת על המערכות בגוף, ולכן כל סוג מצריך טיפול שונה".

ובכל זאת, ישנם אלמנטים המשותפים לרוב בעלות הקנדידה. "המשותף לסובלות מקנדידה הוא בדרך כלל עייפות, חולשה, חוסר אנרגיה ונפילות של אנרגיה במהלך היום, בטן נפוחה, בעיות עיכול הכוללות עצירות, שלשולים או שילוב, גזים, כמיהה לפחמימות, נשירת שיער, השמנת יתר או הרזיה לא ברורה", אומרת שפי.

צורת הטיפול במעבדה של שפי מתבססת על שילוב בין רפואה קונבנציונאלית לרפואה משלימה, ומתחלקת לשלושה חלקים: הצעד הראשון הוא ניקוי של המערכות, הנערך באמצעות תה צמחים של גדילן מצוי ופורמולות לניקוי כדוגמת קלינטוקס או דיטוקס; השלב השני הוא טיפול אנטי פטרייתי, והוא תלוי בחומרת המצב ובדרגת הפטרייה; והשלב השלישי הוא שיקום פלורת המעיים בעזרת כמוסות פרוביוטיקה.

במקביל לכל אלה יש לערוך גם שינויים בתזונה - שבלעדיהם יהיה קשה מאוד להצליח בטיפול. השינוי התזונתי הוא קשה, אפילו קשה מאוד. בין היתר תצטרכי לוותר על סוכר, קמח לבן, שמרים, אלכוהול וחומרים משמרים, שמצויים בערך בכל מאכל שאפשר לחשוב עליו. נכון שזה נשמע בלתי אפשרי, אבל הגוף שלך צריך את זה. תסתכלי על זה ככה: בסך הכל את מוותרת על דברים שלגוף שלך קשה לעכל. לא תעשי את זה בשבילו?

רוב המטפלים מסכימים שכדאי לקחת גם כמוסות פרוביוטיקה, שמכילות כמויות מאוד גדולות של חיידקים ידידותיים, שיעזרו לשקם את המעיים.

ד"ר יפה שמעוני, יו"ר האגודה הישראלית לנטורופתיה, ממליצה על תרופה טבעית בשם קולורקס, המכילה שני צמחים, צמח ההורופיטו וזרעי אניס, ששילובם גורם לפירוק התא של הקנדידה. התרופה אמורה לעזור בתוך פחות מחודש - בשילוב עם תזונה נכונה כמובן. לימור, 32, ניסתה את הקולורקס וראתה את האור: "שילבתי כמוסות פרוביוטיקה עם הקולורקס, ואחרי שבוע וחצי של טיפול, בשילוב עם תזונה מתאימה, הסימפטומים נעלמו".

לילך נהרי, נטורופתית מוסמכת ומנהלת מרפאת טבע הריפוי, מדגישה את יעילותו של הטיפול בצמחים: "ברוב המקרים השינוי בעקבות הטיפול הנטורופתי הוא דרמטי", היא אומרת. "לאחר חודש ניתן לראות שיפור מדהים, ולאחר חודשיים הסימפטומים נעלמים. השאיפה היא להחזיר את המטופלת למצב של תזונה מאוזנת ואורח חיים מאוזן, כדי שהקנדידה לא תחזור להתרבות".

באופן קונבנציונאלי

אם תחליטי להתייעץ עם רופא המשפחה שלך, תיתקלי באחד משלושה מקרים: או שהוא יגיד לך להפסיק לבלבל לו את המוח ושקנדידה זו המצאה של שרלטנים שמחפשים לעשות כסף, או שהוא יגיד לך שהוא משתתף בצערך אבל לרפואה הקונבנציונאלית אין מה לעשות בשבילך, או שהוא ישתף פעולה.

ליבי, 30, נתקלה ברופאים מכל שלושת הסוגים. "כשהתחלתי לנסות לבדוק מה קורה עם הגוף שלי, התייעצתי עם רופא באינטרנט, ששלח אותי לעשרים בדיקות שונות. כשצייצתי על האופציה של קנדידה הוא איבד את הסבלנות וטען שחבל לי לבזבז זמן על המצאות של הרפואה המשלימה. רופא המשפחה שלי לא ממש שיתף פעולה, אבל לא הפסקתי לבלבל לו את השכל, עד שהוא החליט להפנות אותי לנטורופת, כי לו עצמו לא היה איך לעזור לי, ורופא המשפחה השלישי הפתיע לטובה. שאלתי אותו אם הוא מאמין בקנדידה, והוא אמר שהבעיה היחידה שלו היא עם אלה שמאשימים את הקנדידה בכל דבר אפשרי, אבל שזו בהחלט מחלה שקיימת ושיש לה טיפול. הוא רשם לי נסטטין והפנה אותי לבית טבע לקנות פרוביוטיקה, הסימפטומים נעלמו ואני כמו חדשה".

אם הקנדידה השתלטה באזור הדרומי יותר של גופך, כדאי שתערכי ביקור גם אצל רופא הנשים. ד"ר אבישלום שרון, רופא נשים ומיילד, אומר שקודם כל יש לזהות את הבעיה הבסיסית, שהביאה להתפתחותה של הקנדידה, ולטפל בה (למשל, לאזן את הסוכרת או להתחיל להימנע ממתוקים).

"בדרך כלל טיפול אנטי פטרייתי חד פעמי עוזר", אומר ד"ר שרון, "אפשר לשלב נרות ומשחה ואפשר לקחת כדורים דרך הפה, אלא שישנן נשים שאצלן הפטרייה היא כרונית, כלומר חוזרת בתדירות גבוהה יחסית או לא עוברת. כאן יש להניח שמדובר בזן לא שגרתי של הקנדידה, ואז יש לתת טיפול ממושך, כי טיפול חד פעמי לא יעזור".

"בחלק מסוים של המקרים נותנים טיפול מונע למשך חצי שנה", מוסיף ד"ר שרון. "במקרים כרוניים מקובל לתת טיפול דרך הפה של פרוביוטיקה, המדללת את מסת הפטרייה במעיים. אבל מעבר להכל, חשוב להיבדק אצל רופא הנשים. אני לא ממליץ לטפל בבעיה ללא אבחנה מדויקת, כדי לא להגיע למצב שיש דלקת אחרת, שאינה קשורה לקנדידה, והטיפול בה מתעכב", הוא מסכם.

ואפשר גם...

בראייה הסינית הקנדידה מאובחנת כחום, לחות וחולשה של מערכת החיסון. שחר דוידמן, מטפלת ברפואה סינית, מספרת שהטיפולים בקנדידה ברפואה הסינית כוללים שילוב של דיקור וצמחי מרפא, ששניהם ביחד מחזקים את מערכת החיסון ואת מערכת העיכול. "הצמחים מכילים חומרים אנטי אוקסידנטיים, ויטמינים ומינרלים, אשר תומכים בגוף ומחזקים אותו", היא אומרת.

שרון, 25, עברה דיקור, ומדווחת על שינוי מהותי. "המדקרת עבדה על אחת האצבעות ברגל שלי והקיזה קצת דם", היא מספרת. "היא הסבירה לי שניקוז הדם נועד 'לקרר את הקיבה', כי הקנדידה גורמת לחום בקיבה. אחרי כמה טיפולים, ובשילוב של צמחי מרפא, נפטרתי מהפטרייה".

שיטה נוספת וטבעית לחלוטין היא ההומיאופתיה. השלב הראשון בטיפול הומיאופתי יהיה תשאול - כלומר מעין שיחת היכרות, שבה מטרת המטפל היא להבין איך את חיה, ללמוד על העבר שלך, הרגשות, החלומות וכדומה, דברים שמשפיעים על צורת הטיפול.

"השינוי צריך להיעשות ברמה הרוחנית", אומר שלומי זילברמן, חבר באגודה הישראלית להומיאופתיה קלאסית RCHom. "ברגע שנעשה שינוי בחיים הרוחניים הקנדידה תיעלם, ואיתה הסימפטומים".

הטיפול עצמו נעשה על ידי תרופה הומיאופתית המיוצרת ממינרלים, תמציות של צמחים ועוד, שמשתנה כמובן בהתאם למקרה הספציפי. את השיפור את אמורה להרגיש תוך מספר שבועות, אך כדי להחזיר את הגוף לאיזון תצטרכי, על פי ההומיאופתיה, כמה חודשים.

שאלה של בחירה

בקיצור, את לא חייבת לחיות עם הקנדידה. יש לך אופציות, והשאלה היא רק באיזו מהן לבחור. יש סיכוי שצורת טיפול אחת תשפיע עלייך יותר מהאחרת, והדרך היחידה לדעת זאת היא באמצעות ניסוי וטעייה. מכיוון שלא מדובר בכימיקלים, אלא לרוב בתרופות טבעיות ובשינוי הרגלי התזונה - אין לך באמת ממה לחשוש. אז יאללה, שנסי מותניים, ותראי לקנדידה הזאת אחת ולתמיד מי שולט.