אישה בורחת מבשרה: מה מקור השנאה שנשים חשות כלפי גופן?

המחברת:טובי בראונינג

אין זה חשוב מי האישה או מה צורתה וגודלה - היא לעולם אינה שבעת רצון מגופה. מדי יום היא מביטה במראה, וכל שהיא יכולה לראות הוא הטעויות שעליה לתקן. הפחד מהנשי: סדרה חדשה של ד"ר טובי בראונינג

אף פעם לא מרוצה. Dave and Lynne Slater, cc-by

בכל פינה בעולמנו מתחוללת מלחמה: הנשים נלחמות בגופן. מחלה זו, ככל מגפה, אינה מפלה אף אחת. מפורסמות או אנונימיות – קשה למצוא אישה חסינה לגינוי עצמי, לאובססיה גופנית ולהפרעות אכילה במידה זו או אחרת. רובן לעולם אינן רזות מספיק, ואילו המיעוט הרזה – שהאחרות מתקנאות בו – מתענה בגין חוסר. אין זה חשוב מי האישה או מה צורתה וגודלה – היא לעולם אינה שבעת רצון מעצמה; היה זה כאילו חווה עדיין טורחת לכפר על החטא הראשוני של התעוררות הדעת על ידי שנאה עצמית, המופנית רובה כנגד גופה. מדי יום היא מביטה במראה, וכל אשר היא יכולה לראות הוא הטעויות שעליה לתקן. אולם אבוי, התיקון מתעתע בה. בכל פעם התגובה מבבואתה זהה: "עדיין לא טובה מספיק".

בכל פעם היא רואה טעויות חדשות. אם נשים אינן מתענות בגין משקלן וצורת גופן, הן סובלות בשל שדיהן, אפן, שפתיהן, עפעפיהן, שיניהן, עורן, שיערן ושיער עורן! יש נשים החיות בסיוט יומי של חרדה, פן יתגלה שיער פנים שהחטיאו במריטה האחרונה. חרדתן אינן פחותה מעוצמת פחדיה של האנורקסית מפני השומן. ואם כבר הכול בשליטה, מחכה מעבר לפינה הזִקנה, לענות את הנשים בקמטים ובבלות מדומיינת או עובדתית.

אכן, אין זו משימה קלה למצוא אישה שמעריכה כראוי את בן לווייתה הקרוב ביותר - את גופה. וכאן המקום לציין כי המחלה פוגעת גם בדוגמניות-על, שחקניות וכוכבות קולנוע.

נתונים מאוסטרליה מראים כי בכל רגע נמצאות שני שלישים מהנשים בדיאטה. עיתון ארצי ניחם את קוראיו באומרו: "נשים עושות דיאטה 130 פעמים בממוצע במשך חייהן. כך שאם את סובלת בניסיון לרזות, אינך לבד".

ממדי הצרה שנגועים בה מיליוני נשים, ילדות ומספר גדל של גברים ובנים, דורשים שנעצור ונתעורר. המצב הגיע לשיעורים מרקיעי שחקים בקרב בנות עשרה ואף צעירות יותר. רבות מהן התוודו כי הן פוחדות מעלייה במשקל יותר מהמוות עצמו.

האם אין זה אירוני שבחברה אינדיבידואליסטית כשלנו, שבה המקוריות מהוללת, אנחנו נכנעים לעדר? נשים עשויות להחשיב את עצמן מיוחדות, מקוריות ויצירתיות, אולם המבחן האמיתי לכל אלה הוא הפעולה הפשוטה של התבוננות במראה. כאן קשה למצוא מקוריות, שמביטה במראה באהבה ובקבלה על אף הלחצים החיצוניים. במקום זאת מופיע גל עצום הסוחף את הנשים. מיד עם פגוש עיניהן את בבואתן מתחילות הביקורות, ההשוואות, הנזיפות.

מה קרה לפעוטה שפעם נישקה את בבואתה במראה באותה טבעיות שבה הרעיפה את אהבתה על הכול, ושידעה להעריך את הקסם והיופי של כל הבריאה ללא שיפוט? עתה הפכה נדיבות זו לרדיפה. האם ייתכן כי הרסנות שכזו מקורה בלחצים חיצוניים בלבד, או שמא פורטים לחצים אלה על מיתרים פנימיים? איך ייתכן כי האינדוקטרינציה לרדוף את עצמן הצליחה באופן כובש שכזה אצל נשים מכל טווח האינטליגנציה?

קל לנו לחוש מזועזעים ונזעמים על גורלם של אזרחים, הנתונים לשלטון דיקטטורי ולפעלולי הפרופגנדה ושטיפת המוח שלו. אנחנו מאמינים כי הקיום שלנו חופשי מכל אלה. אף על פי כן חי הדיקטטור שלנו בתוכנו, והוא הרודה בחייהן של נשים ברחבי העולם על ידי עונשים וקנסות על כל בגידה, כגון אכילה, הנאה, החסרת שיעורי כושר או העלאת גרמים ספורים במשקלן. אלה שצחקו בהקלה ב-1984 ואמרו כי למזלנו לא התממש חזונו הקודר של ג'ורג' אורוול על החיים תחת עינו הבולשת של "האח הגדול" - שכחו להביט פנימה.
>

הפחד מהנשי בנשים מומחש היטב בשנאת הבשר שלהן. אופיו של הנקבי, של היין ((yin, הביצית – הוא עגול, רך, רחב. כבר בעת לידתן יש לנקבות רקמת שומן כפולה מזו של זכרים. אין זו טעות של הטבע – לכל תכונות הנשי יש מטרה. למרות זאת רוב הנשים חוות את הפחד הראשוני מפני הנשי ברובד הפיזי. כל גרם בשר שמתווסף להן, או שנדמה להן כי התווסף להן, מפעיל בנשים את אזעקת הגועל שלהן. מיד גואה החרדה, והצורך לשלוט בגוף הסרבן משתלט עליהן.

נשים מגייסות את סיועו של רגש האשמה כדי ליישם את העונש הראוי - נזיפות עצמיות, דיכאון, הימנעות מפעילות מינית בשל היותן "שמנות ומכוערות", וכמובן, דיאטות וצומות למיניהם.

עם הופעת סימני הנשיות מופיעים חרדה ורצון לרזות חזרה לממדי טרום-ההתבגרות. חלף העידן שבו נחגגו סימני הבגרות הנשית

על ידי הקהילה כולה. היום, אם לא החלה הילדה בטקס הדיאטה במטרה לצמצם את נוכחותה הפיזית עוד קודם לגיל ההתבגרות, הרי שנקודה זו מסמנת את ה"חניכה" להרס עצמי זה. עוצמת הסלידה שנשים חשות נגד בשרן גובלת לעתים באלימות. אילו רק יכלו לקרוע מעליהן פיסות בשר "מיותר", היו עושות זאת. לעת עתה הן משתדלות לעשות כן על ידי שאיבת שומן, דיאטות, משלשלים, משמעת כושר וכדומה. איכה הפך החומר, המגלם את החיים בכוכבנו זה, שנוא כל כך?

עצם הכורח להסביר לבנותינו או לעצמנו שהבשר נועד להגן עלינו, מגלה את עומק המחלה. אנו הנשים, שטיפלנו באחרים, טיפחנו והזנו אותם, אנו הכמהות להזנה בעצמנו – היכן הערכתנו לזה אשר מזין אותנו ומגן עלינו? במלחמתן בבשרן הנשים למעשה מחרימות את התגלמותה הפיזית של הישות הנשית בעולם הזה.

מפגש נוסף של נשים עם הפחד מהנשי מגולם בתסמונת המתח הקדם-וסתי (PMS). נשים רבות סובלות מתסמונת זו, האורכת כמה ימים עד שלושה שבועות לפני הווסת בכל חודש. תסמונת מציקה זו התגברה במקביל לגבריזציה של הנשים ולמרוצתן בניסיון להדביק את קצב הגברים. הנתק מהנשי העצים את תסמונת המתח הקדם-וסתי כריאקציה. כאשר מתח זה בשיאו, לא יכולים עוד הראש, השכל, להמשיך ולרדות בגוף בניסיון לעצב אותו. כמו להכעיס, הגוף מתגבר עתה בעזרת ביטויים נשיים מוקצנים: בטן ושדיים נפוחים, אגירת נוזלים, משקל יתר ותחושה כללית של תפיחות, התרככות ונורא מכול – מאגר רגשות המסרבים להיבלע. כאן בדיוק עשויה האישה לחוות ישירות את הפחד מהנשי ושנאת נשים, כשהעוינות והכעס בימים אלה מופנים ראשית כול נגד עצמה.

התחרות של שלטון הזרע דורשת מכל אחד ואחת להיות בשליטה בכל רגע, ואילו עיקר החוויה של תסמונת המתח הקדם-וסתי היא תחושה של איבוד שליטה. תחושה זו נוטה להצית רגשות זעם וקורבנוּת – "איך מעז הגוף הזה פשוט לעשות מה שהוא רוצה בלי להתחשב בנו, אחרי כל מאמצינו לעצב אותו ולשלוט בו!?"

בינתיים ממשיך החזה לתפוח ולכאוב, כמו גם הבטן התחתונה. הנשים חסרות אונים בפני המפלצת המתגברת. מחקרים מראים כי במחצית השנייה של המחזור (לקראת הווסת) נשים אוכלות יותר, וכי אין הדבר בשליטתן, שכן תהליכים הורמונליים מגבירים את התיאבון. לפיכך ממליצים החוקרים בחמלה "להגביל את הדיאטות למחצית הראשונה של המחזור" (שהרי דיאטות הן חלק בל יעורער בחייה של אישה).

אני יפה בדיוק כמו שאני  Melting Mama , cc-by

נשים רבות חוות, כחלק מהתסמונת הקדם-וסתית, עצבנות ושנאה עצמית. אם נדמה לכם שאתם סובלים מהנשים לפני הווסת, אינכם יודעים סבל מהו, שכן הן עצמן כטרף במלתעות האלימוּת הפנימית, שאותה הן אינן מבינות. החלק הזכרי, ההגיוני, בנשים עצמן, מביט בשאט נפש במתרחש. הן אינן זקוקות לביקורת חיצונית - גם אם הן סופגות אותה - שהרי הן מבקרות את עצמן לעייפה.

שיעורי ההתאבדות בקרב נשים הם הגבוהים ביותר בזמן זה של המחזור. להרוג! להרוג! מצלצלים המסרים הנושנים, מהדהד ציד המכשפות. כל הפחד, הנידוי והניכור – שהיו מנת חלקן של הנשים במשך דורות רבים, ושרובצים להם בזיכרון התאי שנעלם מאורו של המודע – פורצים עתה את כל הסכרים. ההורמונים הנשיים משתלטים ויוצאים בהפגנות ביוכימיות של מרד ומהומה, שכעת כבר איש אינו יכול לרדות ולשלוט בהם – ובוודאי שלא המארחת עצמה.

קשה לדעת אם מה שנחשב כשינוי הורמונלי טבעי במחצית השנייה של המחזור הוא אכן טבעי, או שמא זוהי ריאקציה לדחייה, למאגר המסרים הנושנים בשילוב הלחצים המודרניים. מכל מקום, בתקופתנו התובעת שליטה והיגיון, אין הנשים אמורות לחוות תקופות בלתי רציונליות, וכל הטוען אחרת מסכן את כבודו. בימינו נדרשות הנשים – בעיקר על-ידי עצמן – להיות לוחמות ממושמעות ועקביות, שאינן מושפעות משינויים מחזוריים ומתזוזות פנימיות כלשהן.

קצב החיים שיצרנו אינו מאפשר את השינויים המווסתים של הישות הנשית. היום אין לנשים זמן לדמם בנחת, להשיל את הישן ולהיטען בחדש, לווסת את הלחצים, לגשר בין העולם הפנימי לחיצוני – לחוש את הדופק הפנימי ולשאוב ממנו השראה לפעולה חיצונית. כל אלה הם כישוריה של הישות הנשית, ואין לנו זמן בשבילה.

תסמונת המתח הקדם וסתי היא רק דוגמה אחת של נקמת הישות הנשית על הפרידה שלנו ממנה. ככל שאנו מתרחקים ממנה ומתמקדים בגבריזציה גדלה והולכת של חיינו, כך היא מקצינה את קיומה בזעקתה לאיזון. האם נשמע אותה אי פעם?

מחיר הפחד מהנשי כבד בהרבה מהעינוי של התסמונת הקדם-וסתית. ההוכחה הדוממת לקרע שלנו מהישות הנשית מתגלה, כפי שראינו, בהרים הגדלים של האיברים הנשיים החתוכים והאכולים. ואולם מעבר לסממנים חיצוניים אלה, המחיר הכבד ביותר נגבה בנפש פנימה, שכן אין אומללות גדולה יותר מההתנכרות למהותנו. המחיר אינו פוסח גם על הגברים, משום שחוסר האיזון הזכרי-יתר מערער כל תחום וגורם לחיים להיות נשלטים על ידי תאווה לכסף, שלא ניתן לספקה, על ידי חרדות לנצח במירוץ ועל ידי התמכרויות המשתקות את החברה. בלי להחזיר אלינו את הישות הנשית ואת יכולתה הטבעית לאזן בין הזכרי לנקבי, אנו נידונים לפגיעות ההרסניות של חוסר איזון מתמשך.

ניתן לבצע את התרגיל מיד, ואם קשה לך, אפשר לדמיין אותו לפני שניגשים לבצעו.

התבונני בעצמך במראה, עדיף בעירום, כמו שהיית מתבוננת בנוף פראי בטבע. קחי כמה דקות כדי להשתחרר מהבעלות על הגוף "שלי, אני, עצמי" - בעלות שבדרך כלל מנפיקה רישיון מיידי לזלזל, לבקר, לגנות. חזרי לשחרר בעלות זו במשך התרגיל בכל זמן שאת מודעת למחשבות ביקורתיות. לעת עתה, לדקות ספורות, את פשוט מתבוננת בטבע, חופשייה מכל שיפוט. את חוקרת, נוגעת, מתפעלת מהרים, מגבעות, מוואדיות, מיערות, ביראת כבוד ובהתפעמות מעוצמת הבריאה. שימי לב לתגובות העולות בך.

בעודך חווה את המסע, נסי לקלוט איזה מסר ברור במיוחד מבטא לעולם הנוף הטבעי היחיד והייחודי שאת מתבוננת בו - אילו איכויות הוא מגלם? אילו הצהרות רגשיות הוא מצהיר בחומר? בטחי בכל אשר עולה.

לזמן מה פשוט היי הנוף, מסריו ואיכויותיו, ללא שיפוט וללא המזימות והחישובים הרגילים לשנות את אשר הוא. אחרי הכול, תוכלי לשוב לחישובים אלה בסיום. היי מודעת לאשר את חווה.

עתה עמדי או שבי בעיניים עצומות לכמה רגעים וחושי את נשימתך כרוח המחַיָה אתר זה בטבע. שימי לב מה הביאה עמה זווית ראייה חדשה זו. כתבי את תובנות התרגיל.

בשביל ריפוי ושינוי בר קיימא חזרי לתרגיל ולחוויה שחווית לפחות אחת לשבוע.

ולסיום, הצהרה יומית לנשים: הניחי למילים הבאות להדהד בך מדי יום:

"אני אחת מהתגלמויותיה של הישות הנשית.
אני משחררת את הצורך להתנכר ולהתכחש לכל חלק שבי.
הישות הנשית מרפאה אותי.
אני בריאה ומקבלת את כוליותי.
אני שלמה!"

על המחברת

טובי בראונינג 

מפתחת השיטה הבינלאומית ''עוצמת הרכות''(Holistic Pulsing), ומחברת הספרים ''עוצמת הרכות'' ו''איך הפכה האישה לגבר''

NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html

אוננות לאישה המדריך המלא

הכל פתוח

אניטה ומיכאל חזין התחתנו, הקימו משפחה ובגדו בסתר

יעל חן

כשמביטים באניטה ומיכאל חזין, ואני אומרת זאת בתקווה לא להישמע מתנשאת או יהירה, קשה לדמיין איך בני הזוג העגלגלים והמקסימים האלה מבלים חצי חיים בבגידה בבני זוגם. אבל זה מה שקורה, ואף מעוגן בתיאוריה שלמה שמסבירה למה הם בוגדים זה בזו ולמה החליטו אחרי שהתגרשו ונישאו מחדש, שמספיק לשקר ­ יותר טוב לעשות את זה בגלוי.חזין, 54, הוא צייר מחונן. תערוכה משלו, "צלילים בתערוכה", מוצגת משבוע שעבר בגלריה ברנרד בתל­אביב (תוצג עד תחילת ינואר). בתערוכה עשר תמונות, חלקן בגודל של יותר משני מטרים, המציגות כלייזמרים ממקומות שונים בעולם והכוללות גם ציורים מלאי עוצמה של הנגנים הרוסיים המנעימים לנו בקרן רחוב.הוא גדל באודיסה, בבית של ציירים: אחיו, אביו, כולם ציירו מיום שהוא זוכר את עצמו. הוא עצמו בוגר בית הספר הגבוה לאמנות ברוסיה, ותערוכות שלו הוצגו ברחבי העולם: בניו יורק, בוסטון, תל­אביב, מיאמי, מוסקבה ושווייץ. 11 ציורים שלו נרכשו על ידי מוזיאונים נחשבים בעולם, המוזיאון היהודי בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בדוברובניק, המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה, מוזיאון אולדן בשווייץ, ועוד. לארץ הגיע עם ד"ר אניטה חזין, רופאת שיניים, בשנת 1972, כששניהם מבריחים מאות זוגות של תחתונים עליהם רשומים שמות של סרבני עלייה מאודיסה. בני הזוג היו כבר מטופלים בתינוקת, נלה; כיום היא בת 31, אם לשניים והשלישי בדרך, מורה למתימטיקה בתיכון. החזינים התיישבו בנתניה, בה הם מתגוררים עד היום. עד מהרה נולדה בת שנייה, ליאנה, כיום בדרך להיות עורכת דין. מיכאל, שכל רצונו היה לצייר, נאלץ לעבוד בעבודות שיביאו הביתה פרנסה: גרפיקאי במשרד פרסום ובעל עסק עצמאי של הדפסי משי, כשהוא תומך באניטה שסיימה בארץ לימודי רפואת שיניים, ומטפל בילדות; אלא שעם כל העיסוקים והלחץ, מסתבר, מצאו בני הזוג זמן לרומנים מהצד.­ תמיד חייתם בצורה כזו? מיכאל: "ברוסיה לא דיברו על נישואים פתוחים. מי הכיר כזה מושג? אבל מרגע שבאנו לארץ, אחרי ארבע שנות נישואים, התחלנו לחיות כל אחד איך שהוא רצה".­ כלומר?אניטה: "בגידות".מיכאל: "מה זה בגידות? לאניטה ולי היו יחסים עם אנשים אחרים, בסתר".­ אניטה, היה לך מאהב?"כן. היתה לי אהבה במשך שלוש שנים".מיכאל: "תגידי את האמת, את לא לבד. כל הנשים ככה. לי זה כבר ל א משנה. בעיניי, אשה שלא בוגדת היא אשה שאין לה הצעות, שלא רוצים אותה. הכל תלוי במחיר, במה שמציעים לה, ואני לא מתכוון למחיר כספי. כך גם גבר. אין שום הבדל בינינו".אניטה: "היו לי כמה נאגלות של אהבות. זה קרה כמה פעמים במשך השנים".­ מיכאל, ידעת מה קורה?"לא רציתי לדעת ולא רציתי לראות. גם לי היה באופן קבוע נשים אחרות, גם לי היו אהבות. סתם סקס זה לא קבוע, היו לי נשים קבועות".­ ואיך הסתדרתם עם השקרים?"לא שיקרנו. פשוט לא דיווחנו. חסר זמן לסקס עם מישהו אחר? תמיד יש זמן. לא נעלמנו מהבית לשעות ולא לימים". אניטה: "באנו מהעבודה בזמן...".­ הסודות לא הרחיקו ביניכם?מיכאל: "אני מומחה בסודות. אני יכול להסתיר נהדר ואף אחד לא יידע מה יש לי בפנים. זה החלק שלי, המוגן. הקשר שלנו המשיך להיות חברי. נכון שלא דיברו על החלקים האינטימיים שלנו".אניטה: "מהיום שנישאנו, לא היינו בקישקעס אחד של השני. לא שאלתי אותו אף פעם 'לאן אתה הולך', או 'למה אתה הולך עכשיו'".מיכאל: "לא ידעתי כמה כסף יש לה בחשבון, מעולם לא פתחתי מכתב שלה, אפילו שהוא בא מהרשויות. הפרטיות נשמרה תמיד".­ המשכתם לעשות סקס זה עם זו?מיכאל: "כן. לי לא הפריע לשכב איתה ועם אחרות". אניטה: "גם לי לא".­ אם שניכם הייתם מאוהבים באחרים, למה לא נפרדתם?"לא חשבתי לעזוב, אפילו שהציעו לי נישואים. לא רציתי להתגרש ולהתחתן עם מישהו אחר".מיכאל: "נפרדנו רק כשהייתי בן ארבעים. עד אז, לא רציתי לפרק את המשפחה. בגיל ארבעים עברתי משבר ורציתי אתנחתא. אנחנו מכירים זה את זו מכיתה ד'. כשאניטה באה לבית הספר שלנו, אמרתי לה: 'את תהיי אשתי'. כשהייתי בן ארבעים, החלטתי שמספיק".את התהליך קיצרה אניטה, שלפני שש שנים התוודתה בפני בעלה על אהוב חדש בחייה. מיכאל אמר לה שזה מתאים לו, כי הוא רוצה להתגרש, המסגרת חונקת אותו, והוא לא מתפתח כמו שהיה רוצה.­ בקיצור, קפצת על המציאה.מיכאל: "זה היה אחרי שעברתי סדנת מודעות עצמית שהיתה אז מאד מודרנית, I AM. עברתי שם גם את השלב המתקדם. הבנתי שאם לא אוהב את עצמי, לא אוהב אף אחד. היה לי חשוב להתחיל לצייר בלבד, לא לעסוק בעוד כל מיני עבודות. רציתי לגור לבד".­ אניטה, איך הגבת?"לא שמחתי, אבל נשארנו ידידים. מאיתנו עורכי דין לא הרוויחו. תוך חצי שעה סגר נו הכל, דיברנו עם הילדות שהיו אז בנות 20 ו­13. לא היו סקנדלים".אגב הילדות, אומרים בני הזוג, עד לגירושים הן לא היו ערות לצורה המיוחדת בה חיים ההורים. אז, בשיחה הקשה המבשרת על פרידה, הודיעו להן אניטה ומיכאל שלכל אחד מהם יש מאהבים.­ איך הן הגיבו?מיכאל: "הן מאוד שמרניות, אבל לי היה חשוב לא להסתיר יותר, שאצלנו בבית הדיבור יהיה חופשי והבנות יקבלו חינוך הכי פתוח שיש. שכל הכביסה המלוכלכת תתכבס בבית". בשש השנים שחי לבד, עזב חזין את נתניה לטובת תל­אביב וצייר 18 שעות ביום. הוא החל להציג את ציוריו בהצלחה בכל מיני ערים בעולם, כשאין בלבו ספק שהניתוק הביא פריחה. "העזיבה הצמיחה אותי", הוא אומר. "לולא עשיתי את הצעד הזה, לא הייתי מגיע להיות אמן מוכר בעולם. יצאתי מהמסגרת, הורדתי התחייבויות למשפחה". ­ אגואיסטי קצת, לא?"אז מה? אגואיסט זה רע? נרקיסיסט זה רע. אגואיסט, על פי אמונתי, לא יעשה רע לאיש כי הוא גם לא רוצה שיפגעו בו. זו אהבה עצמית. את הילדות שלי ראיתי, הן באו אליי, אבל לא היו לי התחייבויות. לא הייתי צריך להפסיק לצייר בשביל לצאת לארוחת ערב משפחתית".­ ואהבות, היו ?"היו הרבה נשים, אבל הייתי חופשי. 90 אחוז מהזמן הוקדש לאמנות. כשעליתי על דרך המלך, הבנתי שאני צריך להיות עם אניטה, שהגירושים הסתיימו מבחינתי. נפגשתי איתה וביקשתי ממנה להתחתן איתי שוב. הצעתי לה את התוכנית הקודמת, שכל אחד יחיה חיים משלו, יעשה מה שהוא רוצה, והעיקר שנהיה ביחד. אמרתי לה שלא מסתירים יותר. היא רוצה לנסוע לכמה ימים? שתיסע. אני רוצה לנסוע? אני נוסע. יותר חשוב לא לשקר, שקר זה הכי גרוע".­ אניטה, זה התאים לך?"כן. הוא הציע שנינשא בחתונה דתית, יש לו אח סופר סת"ם שאירגן לנו חתונה ממש חרדית. ברוסיה לא התחתנו בחתונה כזו".­ למה זה היה חשוב לכם?מיכאל: "שנינו מאמינים באלוהים ואני גם לומד קבלה". ­ התנ"ך לא כל כך תומך בדרך החיים שלכם.מיכאל: "מי אמר?".­ "לא תנאף" מוכר לך?"אני לא מתייחס לזה ככה. בעיניי, אם רב ראשי מתפלל בראש השנה בבית כנסת ממוזג, שאת המיזוג בו הניח פועל ערבי, והחשמל זורם, לי מותר לנאוף. כל אחד מסדר לו את החיים על פי הדת, איך שנוח לו".­ אניטה, איך עברו עלייך השנים בלעדיו?"לא היה לי רע בלעדיו, אבל אני אוהבת להיות איתו. טיילתי, עבדתי, הייתי עם הילדות. היו לי בחורים שהכרתי". מיכאל: "ללא ספק".­ עכשיו את יודעת שהוא שוכב עם אחרות?אניטה: "כן. לא מפריע לי. החלטנו שהנפשות שלנו מחוברות וזה יותר חשוב מהגוף".מיכאל: "סקס זה גוף שוכב עם גוף. אנחנו ישנים אחד עם השני".­ אניטה, את לא קצת נגררת לזה?"לא, גם לי זה טוב, ההרפתקנות, להכיר עוד ועוד. אני אסביר לך איך זה עובד: לפעמים פוגשים מישהו, נוצרת סימפתיה גם אצלו וגם אצלי, בשלב מאוחר יתר נוצר קליק והרפתקה מינית. אני לא יוצאת לחפש אותה".מיכאל: "אם זה בא, זה בא. אני עובד בסטודיו רוב היום, לא מחפש ברחובות. דברים כאלה באים לבד, ובקלות".­ זה תורם לאמנות?"החופש תורם לה. אני לא שובר את הראש במה שלא קשור לאמנות, היא הכי חשובה לי. הנאמנות שלי לאניטה היא נפשית. אותה אני אוהב, אבל זה משפט שלא הוצאתי מהפה עשר שנים. ככה גדלתי. אבי לא אמר מעולם שהוא אוהב אותי או את אמי, ואני גם כזה. לילדות ולנכדות שלי אני אומר שאני אוהב אותן".אניטה: "זה בסדר, אני מרגישה שהוא אוהב אותי. הוא ביישן. קשה לו לדבר".­ החברים שלכם יודעים כל מה שסיפרתם לי?מ יכאל: "לא בפרטים, בכללי. אם שואלים אנחנו עונים, כדי לא לשקר. אבל לא כולם שואלים. זה מאיים עליהם. אם זה קורה אצלנו, זה עלול גם לקרות להם, וזה מפחיד מדי".

מאמר זה פורסם ב-NRG.

מסקנה:היו נאמנים לעצמכם ותאהבו את בן/ת זוגכם/תכם.

ניתוח פלסטי משפר סקס, אורגזמה  

מערכת BeOK
פורטל בריאות ויופי  

מה הקשר בין סקס, אורגזמה ותשוקה מינית ובין ניתוחים פלסטיים? מחקר מציע כי לא רק שניתוחים פלסטיים תורמים לביטחון העצמי ולתחושת הרעננות של נשים רבות, הם גם מסייעים לנשים להנות יותר במיטה ולחוות אורגזמות טובות יותר - חלק מהגדול מהנשים שהשתתף בסקר שערך מנתח פלסטי ידוע בארה"ב דיווח הן הצליחו להגיע לאורגזמה טוב יותר לאחר הניתוח  למרות מה שיאמרו לכם פסיכולוגים בנוגע לדרך הטובה ביותר לשיפור ביטחונכן העצמי, ניתוחים פלסטיים (כגון הגדלת או הרמת חזה) המשפרים את מראן של נשים רבות, מביאים גם לשיפור בתחושה אצל אותן נשים, שחשות עצמן סקסיות וצעירות יותר.

כעת, מציע מחקר חדש, תורמים ניתוחים פלסטיים לא רק למראה, כי אם גם לשיפור חיי המין, ובמיוחד משפרים את הסיכויים של אותן נשים לחוות אורגזמות ואת איכות האורגזמות.

לכאורה לא אמור להיות קשר בין הדברים, שכן אנשים רבים, שנחשבים לפחות מושכים (בעיני החברה המערבית) נהנים מחיי מין מהנים, וההפך: אנשים מושכים רבים לא נהנים במיטה.

אולם לפי סקר שנערך בארה"ב על ידי רופא פלסטי מפיטסבורג, ד"ר גאי סטופמן, סקר שממצאיו מופיעים במהדורת פברואר של כתב העת Aesthetic Surgery Journal , נראה שהניתוחים הפלסטים תורמים גם תורמים להגברת ההנאה במיטה.

"במשך תקופה ארוכה תמיד נטען שניתוחים פלסטיים משפרים את המראה ובעקבות כך את הביטחון העצמי, וברור שכאשר מישהו חש טוב יותר לגבי עצמו הוא גם מרגיש יותר בטוח במיניות שלו ויותר סקסי, אולם עד עתה לא היו נתונים לגבי תפיסה זאת", אמר סטופמן לאתר WebMed.

את ממש נימפומנית

המחברת:מילה בוייר

לפח וחסל

האם אני אמורה להשיב להזמנה לזיון

של צהריים בהודאה: "סורי בייבי, רצה

לשיעור גמרא"? מדוע איני יכולה

להציע במפורש לגבר זיון בלי ללכת

סחור סחור, בלי מילים מתיפייפות

ומעייפות? בלי מחזה עם שמונה חלקים?

מדוע איני יכולה להיות ישירה, ישרה

ועניינית?

הורה סוחפת

אני חובבת מין, תקראו לכך איך שתרצו, מסמפטת, שטופה, מולחמת

לצד המיני\סקסי שבי. אוהבת לאמץ את מחשבתי על מין, אוהבת לפנטז,

אוהבת להתחכך בגברים, אוהבת להתמשמש בהם, אוהבת להסניף את הארומה

שלהם, אוהבת לחולל עמם הורה סוחפת, והכי חשוב, אוהבת להזדיין איתם

(מרובם אגב, אני לא נופלת, לעתים מתעניינת במרכולתם, אם יש להם מה

להציע). כחרמנית מן השורה, ראשונה בין שוות, אני מרבה לבקר בברים

על מנת לאסוף במכמורתי את הזיון הבא. הפיק אפ הנו פולחן מסובך

ומפרך ולא רק בשל הצפיפות הבלתי נסבלת במקומות אלה, או משום שאיני

כוסית, אלא בגלל המוסר המיני והצביעות המינית של גברים. את ירון,

סטודנט בן 28 לרפואת שיניים, הכרתי באתר הכרויות. הפעם לשם שינוי

בפנייתי אליו, שפתי הייתה שקספירית בהתייחס לתכלית. כתבתי כי "אשמח

לדבר עמו". הבחור הבין ושאל בנימה של נער חרמן בן 16 עתיר זירעונים

ופצעונים "האם מתחשק לי סטוץ עמו?" מי אני שאומר לא, כשמדובר

בפוטנציאל לזיון? הבחור חשב כי הוא זכה במפעל הפיס ובימים לבוא לא

הפסיק להפציץ אותי בהודעות SMS עם בקשות למימוש פנטזיות (די

שגרתיות) - חילופי זוגות, אורגיות עם אישה וגברים, עם גדוד שלם.

כגון: "את רוצה שאבוא ואזיין אותך חזק? אהבת איך שזיינתי אותך? איך

שגמרתי לך בפה ועל הפנים? אני בא עם שני חברים ונעשה אורגיה, הם

ממש שווים. יש מצב שתפתחי לי את הדלת בעירום מלא? מהמחשבה כבר עומד

לי הזין?" לא חלפו להן שלוש דקות ועוד הודעה - "תנסי להשיג לנו

מישהי, תתני לי לזיין אותך בתחת? אני מת לגמור לך בפה כמו אז, זה

אפשרי? נעשה אורגיות - את יכולה להגיד לשותפה שלך שתראה ואז תחליט?

כמה בא לך סקס?" השבתי להודעות של אלון בטקסט שאינו הולם את ספרי

הלימוד של מערכת החינוך, מתוך נימוס, כחלק משעשוע החרמנות והכנת

הקרקע לזיון הבא בו ייבחן בשנית, וחבר השופטת המכובדת יחליט האם

לחיים או לבעיטה. ציפיתי לנאורות מינית מסטודנט תחכמוני לרפואת

שיניים, אלא שהבחור, לאחר הודעותיו המאוד לא נזיריות, קינח בהודעה:

"את ממש נימפומנית" ואתה? נזיר שתקן סגפן מתבודד הנושא על ירכיו

חגורת מסמרים להלקאה ועינוי תמידיים עצמיים?

רחב הזונה מתהפכת בקברה

מדוע לגברים מותר להצהיר בריש גלי על היותם חרמנים, זקוקים נואשות

לזיון, לא יכולים בלי? ועלינו הנשים חובה להדחיק את המיניות, את

חיבתנו, לעתים עזה כמוות, לסקס? מדוע אסור לי להתפאר בזקפת הדגדגן

שלי? האם אני אמורה להשיב להזמנה לזיון של צהריים בהודאה: "סורי

בייבי, רצה לשיעור גמרא"? מדוע איני יכולה להציע במפורש לגבר זיון

בלי ללכת סחור סחור, בלי מילים מתיפייפות ומעייפות? בלי מחזה עם

שמונה חלקים? מדוע איני יכולה להיות ישירה, ישרה ועניינית? "ממי

התפנה לי עכשיו זמן לזיין אותך, אתה בא?" כשלגבר מתחשק זיון זה

בסדר, כשלי מתחשק זיון או יותר ממשגל אחד, אני זוכה לתואר האבירות

המכובד "נימפומנית". במקרה הרע אני מככבת בשיחות החבר'ה הגבריים על

תקן פרוסטטוט, רחב הזונה או פוטה. מדוע גברים אליהם אני פונה בפיק

אפ ברים או באתרי הכרויות ומציעה להם באופן מפורש סקס, מתלהבים כמו

ילד קטן מן הצעצוע החדש ואחרי שנייה זונחים אותו, נבהלים מן

הישירות? מן האומץ? ממה?

גם לא צ'פחה ידידותית על הטוסיק

"אפידמית" החרמנות (אחת מן המחלות החיוביות הבודדות בעולם) אינה

נחלתם הבלעדית של גברים. גם לנו הנשים יש צורך עז בסקס, לא רק לדבר

עליו בשיחות סקס, אלא גם לעשות וכמה שיותר ויתרה מכך, ליזום את

השגתו. וכשאת עושה ועושה ומגלה בקיאות בחומר ובמעשה את נשאלת את

שאלת מיליון הדולר בזלזול מהול בסקרנות: "עם כמה גברים הזדיינת?"

ומה תשיבי? אתה הראשון? עם חמישה גברים? עם ארבעים גברים? האמת אי

שם בשביל הזהב? בכל מקרה תצאי כשידך על התחתונה. לאור ביצועייך

המטריפים, לא יפרסו בפניך שטיח אדום במסלול המהיר לקבלת מעמד

קדושה, אלא תואר מפוקפק, שתוותרי עליו בשמחה. גמרתי אומר לא לתת

דין וחשבון על אופיי - על מי שאני - ולא להתייחס לגבר שלא מעריך

אותי ואת פתיחותי המינית. לא אתן לו לגעת בי, אפילו לא צ'פחה

ידידותית על הטוסיק, במיוחד אם הבחור זלל את גופי בתאווה רבה ואחר

כך העז לפתוח ג'ורה, במקום לנשק את רגליי החטובות ודרומה, את כפות

רגליי, ולהודות לאימא אדמה על בריאתי. רק גברים עם ראש פתוח כמו של

קולומבוס יתקבלו בברכה בין ירכיי ויזכו לחקור את האנטומיה הכוסית

של גופי. גברים יקרים, השילו מעליכם את הצביעות המינית המאפיינת את

הגישה לסקס בשנות החמישים של המאה הקודמת, השתחררו והפנימו את

השוויון המיני לנשים, הרי אתם, חובבי הבצע המיני, תגרפו רווחים

רבים.

מתוך האתר בננות

מתוך האתר של ידיעות אחרונות.

מעגלי נשים סביב האמת העירומה

עבור רבות מאיתנו מין הוא סוג של טאבו. נדבר על זוגיות על כל היבטיה, על הבוס שעיצבן אותנו, על החלומות שלנו, נחלוק ונפרק כל רגש. אבל לא נדבר על היצרים, או על אורגזמה. חלק מאיתנו נבוכות מדי, וחלק פשוט לא יודעות מאיפה להתחיל. אפשר להתחיל עם מפגש היכרות ביום שישי

מפת דרכים למתקשות להגיע לאורגזמה / דלית-יעל אייזן

במידה ואת מתקשה להגיע לאורגזמה, או שמעולם לא הגעת לכזאת, יש כמה אלמנטים שכדאי להסתכל עליהם בהקשר של אורגזמה נשית. את מוזמנת לקרוא ולהתבונן על עצמך ואם תרצי, אז גם לשתף בפורום מיניות נשית במה שמצאת כדי להמשיך ולהיעזר:

דעי את עצמך וגעי בעצמך
האם את באמת מכירה את עצמך ואת האופן שבו את מתגרה, מגיעה לסיפוק, האם את יודעת בדיוק מה עושה לך טוב? ההכרות הזאת חשובה בעיקר עבור עצמך, אבל גם כדי לאפשר לפרטנר שלך להוביל אותך רחוק, עד הסוף. עשייה שמאד עוזרת לכך היא אוננות, בכל מיני צורות. שווה לנסות ולהצליח קודם כל לענג את עצמנו.

הכרות עם הגוף
הכירי את המקומות, את צורת המגע, את התזמון, את התנוחות, את הרגישויות המיוחדות של גופך. את ההעדפות שלך. את הדברים שאת לא אוהבת. הכירי ונסי ללמוד אותו עוד ועוד, עם כל התנסות.

קבלה של הגוף
האם את מקבלת את הגוף שלך כפי שהוא. אולי יש פחד או בושה שלא מאפשרים שחרור והליכה עד הסוף. אולי את מרגישה אשמה על ההנאה שלך. אולי לחץ להראות שגומרת כבר. פחד להיראות בעייתית שיוצר אפילו לחץ נוסף. אולי פחד לאבד שליטה.

קבלת מידע
את זה את כבר עושה עכשיו גם באתר הזה. אבל ברצינות, לפעמים חסר מידע פשוט למדי על איך לגעת ועל הטבע של הגוף ועל ההעדפות האישיות שלך, מה כדאי לעשות לפני מה, מידע שיכול לעשות שינוי משמעותי. את מוזמנת לשאול ולקבל את מידע.

ודאי שאת נינוחה
שאת רוצה, שמתחשק לך, שאת מוכנה. שעדיין מתחשק לך, גם תוך כדי...

אווירה, זמן, מיקום ופרטנר מתאים
כשאת בסיטואציה שהיא מינית, ודאי שאת מרגישה לגמרי בנוח, עם פרטנר שאת סומכת עליו. האם המקום מתאים לך ומרגיש טוב. או האם את לחוצה, ממהרת, מוטרדת. האם התנאים אופטימאליים ודעתך נינוחה מעניינים אחרים.

תקשורת עם הפרטנר
כנות, פתיחות, נכונות להתנסות ולהדריך. אמון ושיתוף. רצון לעשות טוב זה לזו. בטחון. דברים בסיסיים.

הרפתקנות
עשיות שונות ולא רגילות, בקשות מיוחדות, שימוש בויבראטור, פשוט להתנסות. להעז.

אמון
מרכיב חשוב בכל ניסיון שלנו להשתפר. האם את נותנת אמון שתוכלי להגיע לאורגזמה. מציעה לנסות ולתת אמון, שלא משנה מה היה הניסיון שלך עד היום, הכול פתוח והכול אפשרי...
 

אשמח לעבוד איתך ולהתקדם לעבר שיפור ההנאה ממין ובכלל :-)

לתגובות על המאמר ולהשתתפות בפורום

ממליץ לכל מי שרוצה סיוע ומוכנה לשינוי ואף לכל אחת ואחת מכן לפנות לדלית-יעל אייזן הנפלאה:http://www.artofliving.co.il/index.html

מיניות נשית
סידרת מפגשי התעוררות בנושא מיניות נשית
בהנחיית נגה עמית ודלית-יעל אייזן

מה?

אנו מזמינות אתכן לסידרת מפגשי התעוררות המיועדים לנשים הרוצות להתעורר מחדש אל העולם המופלא של הנאה ותענוג, עולם המיניות הנשית. במהלך המפגשים ניצור מגע מחודש עם האפשרות הטבעית שלנו ליהנות מעצמנו, מגופינו, ממגע וממין. מיניות נשית היא שער לעונג גדול, התרחבות הנפש והגוף והרמוניה עם עצמנו ועם אחרים, ואת ראויה לחוות אותה במלואה.

נדמה שרק לאחרונה נפתח העולם לזכותן של נשים ליהנות מגופן. רבות מאיתנו עדיין לא התרגלנו למצב החדש, מצב של חופש פעולה, שחרור ופתיחות, ואנחנו עדיין פועלות בתוך המגבלות הפנימיות שיצרנו לעצמנו לאורך השנים וההתנסויות. ביחד, בשילוב כוחו של המעגל הנשי, נלך אל מעבר לפחדים, לכאבים ולהתנסויות הלא קלות ונגלה שם עולם שלם של מיניות נשית המורכבת מתענוג, קבלה ואהבה עצמית.

בואו נגלה ביחד את התשוקה שלנו ונאפשר לה לזהור. באומץ, ובתוך מרחב תומך ומקבל, נפגוש את מה שעומד בינינו לבין היכולת שלנו ליהנות ממין, בפשטות, ונלמד זו מזו דרך שיתוף ושיקוף. ניפתח דרך תנועה, מגע, יצירה, תרגילי מודעות, תרגילים בזוגות ובקבוצה, קלפים ודמיון מודרך אל האפשרות הטבעית שלנו, אל הקסם. ביחד, אנחנו יכולות לרפא מקומות כואבים, להעז להתבונן עמוק פנימה למקומות חדשים, ולהתחבר אל מיניות חדשה, בריאה ומלאת עוצמה.

אם את רוצה לחזור אל כוחך, להדליק את חייך, להתחבר אל הנשיות והמיניות שלך, להרגיש ולהכיל את העוצמות האפשריות לך, אם את לא נהנית ממין, חווה קשיים, פחדים, עכבות ותסכולים בהקשר המיני וגם אם את כבר חוגגת את מיניותך ותשוקתך ורוצה להזניק עוד יותר את חייך, את מוזמנת.

למה (מעגל)?

פעם מזמן, כשעוד היה לנו שבט, מקטרות שלום, ונוצה בשיער, היינו מתכנסות באוהל האדום ומדברות. היינו שואבות מחוכמתן של הזקנות, היינו חולקות עם הילדות מניסיוננו. היינו בוכות ביחד, צוחקות ביחד, גדלות ביחד. גם היום אנחנו עושות את זה, אבל הרבה פחות. מעגלי הנשים נועדו להחזיר משהו מהתרבות השבטית הזו, ולתת לנו מקום לבטא את הקול שלנו בסביבה נשית עוצמתית, מעצימה ותומכת. כל מעגל הוא שונה והוא יצירה חד-פעמית, כפי שכל אישה היא שונה. בכולם יש הקשבה, כנות, שיתוף וכבוד. בואי ביחד וניצור את המעגל שלנו.

מי?

דלית-יעל אייזן – מטפלת, מדריכה ומלווה תהליכים יפים של התפתחות אצל נשים ואנשים ומנחת מעגלי נשים. מתמחה בטיפולים העוסקים במיניות נשית.

נגה עמית – שחקנית, כותבת, יוצרת ומנחת מעגלי נשים.

מתי?

ארבעה מפגשים המחולקים לשני סופי שבוע (ללא לינה):

סופ"ש I

מפגש ראשון: שישי 24.8 בשעות 13:00-20:00

מפגש שני: שבת 25.8 בשעות 9:00-16.30

סופ"ש II

מפגש שלישי: שישי 7.9 בשעות 13:00-20:00

מפגש רביעי: שבת 8.9 בשעות 9:00-16.30

איפה?

המפגשים יתקיימו בסטודיו קסום ואינטימי בתל אביב. מיקום מדויק יימסר לנרשמות.

כמה?

480 ₪ לסידרה כולה (אין אפשרות להירשם למפגשים בודדים).

לנרשמות עד ה-14 באוגוסט – 420 ₪.

מעשר מההכנסות ייתרם לנשים נפגעות תקיפה מינית.

איך (אפשר להכיר יותר)?

איך (נרשמות)?

 יהיה קוסם?

סביר להניח שלא. אבל קסמים יהיו גם יהיו. באחריות.

את ראויה! 

מחכות לפגוש אותך, דלית ונגה

האתר של נגה:

http://www.metaplim.co.il/kesemnashi

האתר של דלית-יעל:

http://www.artofliving.co.il/index.html