NRG-ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/43/HP_866.html

הנשים של אושו

בשנות השישים הנשים בקומונה של אושו היו השולטות: נשים בשלות בגילאי 35-40 שתפסו את כל תפקידי המפתח ונחשבו לבודהות מלידה שיכולות להציל את הגברים בעזרת סקס משוחרר. החוקרת סוזן פאלמר בדקה האם הגורו הפמיניסט, שהמליץ לתלמידותיו להימנע מלידה וללדת את עצמן מחדש, אכן הצליח לכונן סדר נשי חדש

מאת:ירון שוורץ

נשים חוגגות באשראם 

אחד האישים הכי דחויים באקדמיה הוא אושו. לאקדמיה קשה איתו, גורו נערץ על ידי מיליונים שהפך לשם נלווה כמעט לכל פעילות רוחנית. אושו-שמושו, כך שמעתי לא מזמן שדרנית מתבטאת בגלי צה"ל. המדיטציות של אושו, התרפיות של אושו – העידן החדש שייך לאושו. באקדמיה מביטים בו בעין עקומה ואומרים, אושו? דבריו הרי ריקים מתוכן. בנוסף, הפלילים שנחשד בהם, העושר הרב שיוחס לו בחייו, כל אלו הופכים אותו לאחד שלא היה מתקבל אפילו לחוג לפילוסופיה.

בכלל קראו לו ראג'ניש, אבל ארבעה חודשים לפני מותו הוא החליט לשנות את שמו, בידיעה ברורה שמיתוג עצמי מחדש עשוי למחוק היסטוריה של שלושים שנות פעילות שנויה במחלוקת. שלושים שנים אמרנו? נו, זה כבר היסטוריה, והיסטוריה היא רקע מצוין לחקירה אקדמית.

שלושה עשורים של פעילות, מיליוני תלמידים, מאות שיחות שתועדו, הוקלטו ונשמרו. אדם שפעילותו הרוחנית חצתה גבולות, מדינות ואת שלושת העשורים החשובים של המאה העשרים – שנות השישים, השבעים והשמונים – שהיה הנביא של הניו אייג' המודרני, שעסק בדת, בפילוסופיה, במדיטציה, בפסיכולוגיה, בפוליטיקה ואפילו בספרות, תזונה והומור. אם נתבונן בעובדות הללו דרך משקפיים של ארכיאולוג תרבות, או של היסטוריון מודרני, נגלה ש"מחקר ראג'ניש" עשוי לתת לנו עוד מבט על המאה העשרים ועל פוטנציאל אנושי אחר שאולי היה שם. כתבה זו תעסוק בנשים, בראג'ניש ובפוטנציאל הייחודי שניתן להן באותם ימים שהתאגדו סביבו בהמוניהן.

סקס הוא אחת הדרכים המומלצות להתפתחות רוחנית

אושו  

לא רבים יודעים זאת, אבל בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התוודו כמה חוקרים בינם לבין עצמם כי הם עוקבים בשקט ומהצד אחרי ראג'ניש ותנועתו. לאחר מותו החליטה קבוצה זו לקיים כנס חד פעמי בנושא "מה בעצם היה שם?". אותם חוקרים הכירו מחייהם האישיים את ההתנגדות העמוקה של האקדמיה לפעילותו של האיש, ולכן הזמינו לכנס רק את תלמידיו של אושו, הסניאסים. לכבוד האירוע ניסתה חוקרת בשם סוזאן פאלמר להבין מה היה מקומן ותפקידן של הנשים בתנועתו של ראג'ניש. פאלמר ראיינה עשרות נשים שהגיעו מפונה לקומונה המרכזית שהקים ראג'ניש בצפון אמריקה, במדינת אורגון, בשם ראג'ניש-פורם (עירו של ראג'ניש), וגם נשים מקומונה מקבילה שצמחה במונטריאול, קנדה. עבדכם הנאמן מתכוון לעשות שימוש באסופת הנתונים שגיבשה פאלמר ולבדוק מה עומד בצומת שבין נשים, ראג'ניש, מיניות ודת.     

ההיסטוריה מטבעה נוטה להרחיק אותנו מעובדות העבר, וככל שעובר הזמן, אנו נוטים לראות את המצב כיום כעדות למה שהתרחש פעם או כתוצאה שלו. כיום, באשראם של אושו ובקומונות מקבילות שממשיכות את פעילותו, הרוב המוחלט הינו גברי. המנחים, המנהלים, התחזוקה, כולם נתונים בידיים גבריות.

אבל כשראג'ניש היה עדיין בחיים והתנועה היתה בשיאה, היו שם יותר נשים מגברים. באותה תקופה התנועה של ראג'ניש התקיימה לא רק בפונה אלא גם במרכזים מקבילים בארצות רבות, ביניהן יפן, גרמניה, אנגליה, קנדה וכמובן ארצות הברית. גם במרכזים הללו היוו הנשים רוב פעיל ודומיננטי על פני הגברים, ובהתאמה גם ניהלו אותם. מי היו הנשים הללו, מה היה מעמדן, כיצד נראו חיי המשפחה שלהן ומה משך אותן לראג'ניש?

ראג'ניש הכין את הקרקע לכך שבקומונות שלו תהיה חלוקת התפקידים בין גברים לנשים שונה מזו הנהוגה בחברה. הוא לא דיבר באופן ברור על מה שאנחנו מכנים היום בשם "מגדר", ובמקום זאת הציע התייחסות קצת אחרת לנושאים כמו זוגיות, סקס ומדיטציה:

א. הסקס הוא אחת הדרכים הנכונות והמומלצות להתפתחות רוחנית. המודעות מגיעה לשיא לאחר האורגזמה, הזמן חדל מלהתקיים וכל מחשבה נעלמת, ממש כמו ברגעי השיא של המדיטציה.

ב. בני האדם אוהבים לחקור הכול, גם זה את זה, לכן היו מעדיפים לקיים יחסי מין עם כמה שיותר בני זוג. אבל הגברים פוחדים מנשים, המיניות שלהן מרתיעה אותם, ולכן הם החליטו לכפות על החברה חיים של זוגיות קבועה, וכך הפך מוסד הנישואים ל"ארון המתים של האהבה והתשוקה המינית".  

ג. הדרך להארה היא אינדיווידואלית ולכן יש לצעוד

בה לבד. בייחוד חשוב הדבר עבור נשים, מכיוון שבאופיין הן עצמאיות הרבה יותר מהגברים.

ד. לפיכך המשפחה הביולוגית מיותרת. הפתרון הוא חיי קומונות וקיום "משפחות רוחניות" בלבד.
ה. היריון? פעם זה היה אידיאל קדוש. היום זוהי דרך גברית לניצול האישה, להשארתה בבית ולנטילת כוחה הרוחני. מי שבכל זאת רוצה ילדים יוכל להשתמש במדע שבקרוב יציע לנו הזרעה, הפריה ורחם מלאכותיים.

וכך הוא מסכם:

"משחר בריאתה היתה חווה כפופה לאדם. ומאז חיו הנשים בעבדות לטובת הגברים. מבחינה כלכלית לא הורשתה להן עצמאות, מבחינה חינוכית לא הורשה להן להשתוות לגברים, והכי חמור, מבחינה דתית היא נחשבה לפחותה, וכתבי הקודש היו תמיד סגורים בפניה. כנפי הנשים קוצצו בדרכים רבות, אבל הנזק הגדול ביותר שנגרם להם היה בנישואים. הפסיכולוגיה של הנישואים מכריחה הן את הגברים והן את הנשים לפעול כנגד היצר הטבעי שלהם, אולם עבור הנשים היה הדבר כרוך בסוגים רבים מדי של עלבונות. מכיוון שאף גבר לא יכול היה להסתפק באישה אחת בלבד, יצרו הגברים את מוסד הזנות, והפיכת האישה לזונה הינו הרצח הנורא ביותר שיכול היה הגבר לגרום לה".

בקומונה שלו, הבטיח ראג'ניש, תוכל האישה להיפטר מאזיקי המעמד החלש, להפוך למנהיגה ולהוביל עידן חדש בראשות הנשים.

כוהנות ונהגות בולדוזרים

טנטרה 

שלא תטעו, ראג'ניש לא תמך בפעילות הומוסקסואלית. ברוב הקומונות, הדחף לקיום פעילות מינית עם בן אותו המין נחשבה בעיניו למשחק ב"פאזל הקטן", שמשמעותו בריחה מההתמודדות עם "הפאזל הגדול", כלומר עם פיצוח אתגר היחסים בין גברים לנשים. כדי ללמוד את הפאזל הגדול עודדו בקומונות יחסים זוגיים ומיניים קצרי טווח.

בקבוצות התרפיה נלמדו טכניקות שעודדו את המשתתפים לשחרר מעצורים ועכבות, לבטא רגשות מיניים וללמוד להשתמש במגע אינטימי לתרפיה ולחיזוק אנרגטי ולא רק לפורקן צרכים גופניים.
עדויות רבות מספרות שעל התלמידים הופעל לחץ מסוים להתנהג באופן היפראקטיבי מבחינה מינית. יחסי מין עם בן זוג אחד היו גורמים לרוב לכיווץ מצח קל ולפליאה. התפישה היתה כי האנרגיה הזוגית "נתקעת" כאשר בני הזוג מתעקשים לבלות רק זה עם זה. מנגד, כל התמסרות לבני זוג נוספים, אפילו ללילה אחד, נחשבה לשחרור אנרגטי ולצעד חשוב בדרך להתמודדות עם רגשות כמו קנאה, שנאה וכעס.

הסקס נתפש כאמצעי להבנת העצמי ולביטוי עצמי, מוטיבים שהיו חשובים הרבה יותר משיתוף פעולה הדדי. התפתח קוד חדש של מוסר מיני שכלל מושגים ניו אייג'ים כמו "אמון", "להיות פתוח" ו"לחלוק". החופש המיני הצליח להסיר במהירות מכשולים תפישתיים, מוסריים וחברתיים שהפריעו לשינוי תודעתי, והמטרה היתה ללמוד להיות אותנטי בכל אינטראקציה ולא לנסות להציג דמות עקבית. יחסים מיניים כנים ללא מעצורים נתפשו כדרך הנכונה ביותר לעורר באדם אהבה עצמית מחדש.
מובן שהיו גם תלמידים שנהנו מאוטונומיה זוגית בחייהם הפרטיים, אך דרכי ההתמודדות שלהם עם בעיות היו שונות מאלו המקובלות בחברה שמחוץ לקומונה.

מאינטימיות לאוטונומיה

אושו 

מדוע הגיעו לקומונות של ראג'ניש דווקא נשים מצליחניות, רווקות/גרושות וללא ילדים? התשובה לשאלה זו עשויה להצביע על הדילמות החברתיות, הרגשיות והרומנטיות שנשות המערב התמודדו עימן באותה תקופה. ראג'ניש ביקש להוציא את הפמיניזם מהתחום התיאורטי ולהציע פרקטיקה חברתית שתאפשר לנשים לממש את עצמן באמת. 

הנשים הוזמנו להנהיג ולממש את הניסיון, הידע והפוטנציאל שצברו במהלך חייהן, באופן  שלא יכול היה לבוא לידי מימוש בחברה שהעניקה תמיד עדיפות לגברים. בקומונה של ראג'ניש הן יכלו לנטוש בקלות את אותם תפקידים שבאופן מסורתי-חברתי הוקצו להם, הן  כבר לא חשו מחויבות להיות עקרות בית או אמהות וגם לא נאלצו לחוש כישלון אם לא מילאו בהצלחה את התפקידים הללו. נשים קרייריסטיות שוויתרו על ילדים, נשים שלא הצליחו להרות, נשים שאיבדו את ילדיהן ומשפחתן בתאונות, כל אלו מצאו מפלט בחברה ששמחה לקבלן.

עניין נוסף, שאינו טריוויאלי כלל וכלל, היה העובדה שנשים רווקות מעל גיל ארבעים הוזמנו לחזור ולמצוא את כוחות הפיתוי והחיות שהודחקו עם השנים מכורח הלחץ החברתי. בניגוד למסורות דתיות רבות, שבהן אישה מבוגרת אמורה להפנות עורף לחיי ההוללות ולתור אחר חיים רוחניים בנזירות ופרישות סקסואלית, קיבלו הנשים אצל ראג'ניש את התמיכה החברתית לחזור וליצור את עצמן כסקסיות ואטרקטיביות ולחדש את פעילותן המינית.

"המאהבת" היתה המעלה הרוחנית הגבוהה והנחשבת ביותר. בנוסף, שמירה על אורח חיים צמחוני, עבודה פיזית, השתתפות יומית במדיטציות אקטיביות, בריקוד ובשירה וכמובן גם הימנעות מהיריון, כל אלו העניקו לנשים בקומונות מראה רענן ובריא, שהוציא אותן ממשוואת ההזדקנות.

"כל אישה יכולה להפוך לחץ לכיוון האלוהות. הברכה שהיא מביאה עימה, הנועם, היופי שלה, האהבה שלה, הדבקות שלה יכולים להראות לנו את הדרך למציאות גבוהה יותר של ההוויה, לאזור הגדול של התודעה"

אורגזמה כפנס להארה

אושו 

אך האם בכך מסתכם החלום הפמיניסטי? האישור להימנע מנישואים ומאמהות? האישור למתירנות מינית נשית ולדומיננטיות נשית בחברה? האישור של "המאהבת" כתפקיד רוחני? ראג'ניש זיהה משהו מעבר לכך; הוא הבחין ביכולת רוחנית שלא היתה מובנת מאליה, שהוחבאה והוכחשה על ידי המין הגברי:

"אישה יכולה להפוך לתלמידה המושלמת ואף למאסטרית המושלמת, אף גבר אינו יכול להתחרות עם נשים באיכויות הללו... לנשים היתה מאז ומתמיד היכולת לחדור לפנימיות של הגבר, לבחון את המוסר שלו, את האאורה שלו, את הכריזמה שלו. אבל הכישרון הזה הפחיד את הגברים, הם עשו כל מה שיכלו כדי לקחת מנשים את היכולות הרוחניות שלהן, הם בחרו להדגיש רק את הממד הפיזי, רק את המשיכה הסקסואלית, כל דבר שהיה יכול להיתפש כרוחני מצדן הציגו הגברים ככישוף, כמקור הרע. לכן היו חייבות הנשים לשמור על גופן כל הזמן ולא יכלו לטפל בצד הרוחני שלהן... מיליוני נשים חיו ומתו ללא הידיעה שהן מסוגלות לחוות אורגזמה, ומובן שאף אחת מהן גם לא ידעה שאותה אורגזמה שנאסרה עליה יכלה גם להעביר אותה לממד רוחני שונה, ואפילו להיות הפנס בדרך שלה להארה. 
 
"בחזון שלי, העידן הבא יהיה עידן הנשים. הגברים ניסו במשך יותר מ-5,000  שנה ונכשלו. עתה הגיע הזמן לתת לאנרגיות הנשיות להשתחרר, ואם הנשים עצמן לא ישתחררו הן לא יוכלו להפוך למוארות. אותן תנועות לשחרור האישה לא יוכלו לעולם להעניק להן את אשר הן מחפשות. רק אישה-בודהא תזכה לחופש מהאזיקים החברתיים שבהם היא שבויה... אלפי נשים נאספות סביבי, דבר זה לא קרה לפני כן מעולם, המסע הרוחני היה תמיד עניין גברי. עתה הגיע תורן של הנשים".

אם נבחן את החברה הנורמלית, אם נתבונן בדתות השונות שבהן נשים יכולות או מאולצות להיות חברות, אם נבדוק את רוב הכתות והדתות שנדדו מהמזרח למערב, נראה כי אף אחת מהן אינה מאפשרת לנשים את ההתנהגות החברתית האחרת שמציע להן ראג'ניש. רבים מהתלמידים הרוחניים שהסתובבו בהודו בשנות השבעים והשמונים ידעו לציין שראג'ניש היה אחד הגורואים היחידים דאז שלא התייחסו בזלזול לנשים, לא ראו אותן כנחותות ולא התעקשו על פרישות מינית. 

אישה שבאמצע החיים חשה את עצמה נטושה, לא מושכת ומדוכדכת הוזמנה להצטרף לקומונה של ראג'ניש, להחיות את עצמה מחדש ואף להעניק לחייה נופך רוחני. סביר להניח שאישה שהיתה פועלת בסגנון ראג'נישי מחוץ לקומונה היתה נתפשת כבעיה מוסרית, כדמות מגוחכת שיש להתייחס אליה בחמלה בשל חולשותיה. אצל ראג'ניש התנהגות כזו היתה מתפרשת באופן ברור ככריזמטית.

בסיכום מחקרה אומרת פאלמר כי לאחר שבחנה יותר מעשר כתות ודתות חדשות שהתפתחו באמריקה, ואף כאלו שנדדו מהמזרח למערב, כמו תנועות זן ומסדרי הארי קרישנה, היא לא מצאה באף אחת מהן מקום כה נרחב לנשים כמו אצל ראג'ניש. מקום שהעניק להן אפשרות למנהיגות נשית, חיים מדיטטיביים וביטוי מיני ללא הגבלה. מקום שבו גם נשים בנות ארבעים, קרייריסטיות וללא ילדים, יכלו לראות עצמן כמבורכות וכרוחניות.
נכון, כתבה זו מתעלמת מחשדות רבים שהועלו לאורך ההיסטוריה לגבי אותו אושו-ראג'ניש על ניצול תלמידים, הפקרות, הדחה לפשעים ועוד מעשים פליליים, אבל, מעבר לכך, היא מבקשת להציג כת ייחודית לזמנה שהציעה מרחב למנהיגות נשית, אינטימיות פיזית וחיים קומונליים שכוונו להתפתחות רוחנית ומדיטציה.

קיומה של קומונה כזו, כאירוע היסטורי ייחודי, בתקופה המודרנית יכול רק להעיד על התקופה שבה אנו חיים ולהעלות את השאלה, האם זה באמת העידן החדש, או שמא אנחנו למעשה משחזרים את עצמנו משחר ההיסטוריה שוב ושוב ללא כל התקדמות של ממש?

על המחבר

ירון שוורץ הוא בוגר החוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב והתמחה בהגות הודית מודרנית. כיום הוא סטודנט בתוכנית ללימודי מגדר של אוניברסיטת בר-אילן

המאמר פורסם לראשונה בגיליון יולי של המגזין "חיים אחרים", ירחון אלטרנטיבי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית

שיפוץ בדיוני: הדמיה של טיפול פלסטי

 

אתר אינטרנט חדש מאפשר לכל אחד לראות כיצד ייראו פניו אחרי ניתוח פלסטי

 

אוריה ברקו

 

לכל מי שרוצה לברר איך הוא ייראה אחרי ניתוח פלסטי – הנה ההזדמנות: אתר אינטרנט חדש מאפשר לכל אחד לקבל טיפול פחחות מעמיק מבלי לגעת בסכין.

האתר, שנקרא Lift Magic נועד לספק הצצה לפנים של כל אחד, כפי שייראו לאחר שורה של שיפוצים. מאחורי האתר עומדת חברה קנדית הנקראת Modiface. 

מתוך אתר האינטרנט

המשתמש מעלה תמונה כלשהי לאתר, ואז מחליט באילו

הליכים הוא מעוניין. האפשרויות כוללות בין השאר, ניקוי של השקיות מתחת לעיניים, העלמת קמטים וניתוח אף. תוך כמה שניות לאחר בחירת ההליכים, מופיעה התוצאה.

NRG-גוף ונפש: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

אז איך מחטבים את הגוף?

איך יודעים אם מתאמנים מספיק קשה? כמה פעמים צריך לתרגל עד שרואים תוצאות? והאם אימון פילאטיס הוא בכלל

אפקטיבי? ד "ר איתי זיו – סגן מנהל בית הספר שיאים באוניברסיטת תל אביב, משיב על כל השאלות

ד"ר איתי זיו

איזו פעילות עלי לבצע על מנת לחטב את הגוף? האם על מנת לחטב את הגוף עליי לבצע תרגילים הנערכים בסטודיו כנגד גומיות ואביזרי עזר שונים, או שמא עדיף לבצע תרגילים כנגד משקולות בחדר הכושר? האם ביצוע של כפיפות גו ('כפיפות בטן')- יסייע לחטב את שרירי הבטן?

זוהי רק רשימה חלקית של שאלות שכיחות בקרב מתאמנים השואפים להשיג מטרה שכיחה במיוחד – חיטוב ועיצוב הגוף.
לשאלות אלו ואחרות לא תמיד יש תשובה מדויקת אחת והדבר תלוי בפרמטרים שונים, כגון:

א. גיל המתאמן – בגילאים צעירים, טרם ישנו ריכוז גבוה דיו של הורמון טסטוסטרון וקיים קושי להעלות מסה שרירית שתשפיע באופן מהותי על חיטוב הגוף. מנגד – בגילאים מבוגרים ישנה ירידה במסת שריר, בטסטוסטרון והתוצאות אותן ניתן להשיג טובות פחות.

ב. המצב הבריאותי – כאשר מתאמנים הינם בעלי דרגת סיכון למחלות שונות, או לחילופין – עם בעיות אורטופדיות, יש לעתים להימנע מלהעלות את דרגת הקושי באימון בשל חשש להרעה במצב הבריאותי או לפציעה בשל עומס האימון הגבוה.

ג. מספר הפעמים בשבוע המוקצה לפעילות גופנית – על מנת לשפר את ההופעה החיצונית (שתתבטא בהעלאת מסת שריר וטונוס השריר באופן ממשי, יש לדבוק ב- 6-3 אימונים בשבוע.

ממשיכים להזיע. חשוב לבדוק אם האימון אפקטיבי (צילום: cc-by)

ד. משך כל אימון – לא ניתן להשיג תוצאות ממשיות כשזמן האימון קצר במיוחד. כ- 60-30 דקות של אימון (חלק מהאימונים בשבוע קצרים וחלק ממושכים יותר) יספיקו לשם השגת מרבית מטרות המתאמנים.

ה. משקל הגוף ומידת אחוזי השומן הנוכחיים – ככל שהמצב הגופני פחות טוב, משקל הגוף ואחוזי השומן רבים במיוחד התקופה בה יושגו התוצאות – ממושכת יותר. 

ו. גנטיקה –אדם שלו מבנה גוף מוצק ושרירי (מכונה 'מזומורף') יפתח בנקל מסת שריר, יפחית אחוזי שומן וכדומה לעומת אדם אחר שלו מבנה גוף שמן (מכונה 'אנדומורף') שיתקשה בכך.

חיטוב ועיצוב אינן מילים מדעיות, אך נעשה בהן שימוש רב בקרב מתאמנים (ואף אנשי מקצוע) והכוונה הנה למצב שבו מופחת אחוז השומן התת-עורי בגוף והשרירים נראים לעין. לשם השגת מטרה זו ניתן לבחור בפעילויות ספורטיביות שונות העשויות להביא לתוצאה זהה אצל מתאמנים שונים. להלן מספר דוגמאות של מתאמנים המבצעים פעילות גופנית שונה אך עשויים להגיע לתוצאה זהה:

1. בחורה בת 30 המבצעת פעמיים בשבוע שיעור קיק בוקס ובנוסף מבצעת שלושה אימונים בחדר הכושר.

2. אישה בת 50 המבצעת 4 שיעורי ספינינג בשבוע ובנוסף – 3 שיעורים בסטודיו כנגד אביזרי עזר.

3. גבר בן 35 השוחה 4 פעמים בשבוע ובנוסף מבצע שלושה אימונים בשבוע בחדר הכושר.

בכל המקרים המצוינים לעיל קיימת חשיבות רבה לאופן בו מבוצעים האימונים. לדרגת הקושי בה מתבצעת הפעילות הגופנית משקל רב ואם אינה גבוהה דיה, ההשפעה על חיטוב הגוף – זניחה.

איך נדע אם התאמנו בדרגת קושי מספיק גבוהה?

תרגיל המתבצע כנגד משקולות, או משקל גוף, או אביזרי עזר שונים (כגון: גומייה, פיטבול, Body Bar) מומלץ שיתבצע כך שבחזרה האחרונה בכל תרגיל באימון קיים קושי לבצע חזרות נוספות. אם במהלך אימון ההתנגדות הרגשתנו נוחה במיוחד, איננו חשים בקושי כלשהו וביכולתנו לבצע מספר חזרות רב ללא מאמץ ניכר, הרי שזה הסימן לביצוע אימון לא אפקטיבי (הנחיה זו מתייחסת למתאמנים לאחר מספר שבועות של אימון).

יש קשר בין מספר החזרות המבוצע בכל תרגיל להשפעה על שרירי הגוף וההופעה החיצונית?

כן!!!
מספר החזרות הנבחר בכל תרגיל משפיע באופן מהותי על צורתו של השריר ועל ההופעה החיצונית כולה לאחר מספר חודשי אימון. לדוגמה: תרגילים המתבצעים בטווח חזרות של 15-8 במשקל גבוה יחסית (ככל שמספר החזרות רב יותר המשקל נמוך יותר ולהיפך) בכל תרגיל יניבו תוצאות טובות יותר לעומת ביצוע אותם תרגילים בטווח חזרות שבין 30-16 במשקל נמוך יחסית.

הדבר יתבטא בהשפעה (בעיקר) על המשתנים הבאים:

- שינוי בהרכב הגוף (שינוי חיובי במסת השריר לעומת המסה השומנית).
- חיזוק השרירים.
- חילוף חומרים מוגבר.
- העלאת הטונוס השרירי (מתח שרירי).
- העלאת צפיפותה של העצם.

כמה פעמים יש לחזור על כל תרגיל על מנת להשיג תוצאות ממשיות?
- יש להפעיל בכל אימון את כל קבוצות השרירים העיקריות בגוף (8 סה"כ): רגליים, חזה, גב, כתפיים, פושטי מרפק, כופפי מרפק, בטן, זוקפי גו.

- בכל תרגיל יתבצעו 3 סטים וסה"כ – 24. בשלבים מאוחרים יותר לאחר מספר חודשי אימון ניתן לבצע עד 27 סטים.

- משך האימון – 60 דקות לכל היותר (יצוין, כי לבצע אימון איכותי גם ב-30 דקות באמצעות קיצור ההפסקות שבין סט לסט ובין תרגיל לתרגיל).

מבחינת ההשפעה על השריר, האם יש הבדל בין ביצוע תרגילים המתבצעים כנגד משקולות לעומת תרגילים המתבצעים כנגד ממתחי גומי או אביזר עזר אחר?

בעיקרון לא! חשובה במיוחד היא דרגת העומס המופעל על השריר ופחות סוגו (משקולות, משקל גוף, אביזרי עזר וכדומה). כלומר: ניתן לבצע תרגילים כנגד משקולות והעומס באימון יהיה נמוך משמעותית לעומת ביצוע תרגילים כנגד ממתח גומי או משקל גוף.

הידעת?

ילדים במקרים רבים מפעילים עומס רב יותר על מערכת השלד והשרירים בתרגילים המתבצעים כנגד משקל גוף לעומת תרגילים הנערכים בחדר הכושר כנגד משקולות ומכונות כוח (במקרה זה ההמלצה הנה ביצוע של 15-10 חזרות בכל סט באימון).

האם ביצוע של אימון פילאטיס יספיק על מנת לחטב את הגוף?
תלוי! בפילאטיס מושם דגש רב חיזוק שרירי מרכז הגוף ( מכונים שרירי ה- "core"). אלה הם השרירים המייצבים את רצפת האגן,שרירי הבטן, זוקפי הגו וסרעפת.
אמנם ניתן לחזק באימון פילאטיס את השרירים המניעים, אך הדגש העיקרי הוא על השרירים המייצבים. בפילאטיס תרגילים רבים מתבצעים ללא תנועה (כיווץ סטטי של השרירים) כך שההשפעה על העלאת מסת שריר אינה רבה במיוחד, לכן בשל אופי התרגילים הנהוגים בשיטה זו צפויות תוצאות פחות מרשימות (בהיבט של העלאת מסת שריר, הגברת חילוף החומרים ועוד) לעומת אימון המתבצע כנגד משקולות, משקל גוף וכדומה ומתבצע תוך כדי תנועה (ולפי הכללים).

ומה לגבי התזונה?

גם האימון האפקטיבי ביותר ושמירה על כל הכללים באימון, לא יניבו תוצאות ללא תזונה נכונה המתאימה למטרה אותה אנו רוצים להשיג.
אכילה לפני אימון חשובה לא מעט מאשר הארוחה שלאחר האימון. כמו כן יש להקפיד צריכת נוזלים רבה שתסייע גם להשיג את המטרה עליה לעתים אנו חולמים..
לסיכום: כל אחד יכול להשיג גוף חטוב, אך הדרך להשגת המטרה לא תמיד
קצרה ותלויה רבות בנקודת ההתחלה, מידת הכושר הגופני הנוכחי, התזונה והחשוב ביותר - התמדה.

*ד"ר איתי זיו – סגן מנהל בית הספר שיאים באוניברסיטת תל אביב ומנהל תחום קורסי מדריכים למועדוני בריאות וכושר. לאחרונה ראה אור ספרו: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" — מדריך בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר המיועד למתאמנים ולמדריכים.

מתוך zooza-אתר הכושר של ישראל: http://www.zooza.co.il/

הכתבה לקוחה מתוך סקסי NRG

חפשי מי ינענע אותך

מתמטיקאים חישבו וגילו את היחס הגופני שמוליד את הענטוז המושלם. הישבן הרוטט של ג'סיקה אלבה

עקף בסיבוב את מרילין מונרו, קייט מוס ואנג'לינה ג'ולי

אודי סייס

מערכת nrg סקסי חוזרת ואומרת: אסור לשלב מתמטיקה וסקס! אין לנו שום דבר נגד מתמטיקאים, אבל דומה שהם נחושים בדעתם להוציא לנו את הכיף מהמיטה.

קחו לדוגמא את ג'סיקה אלבה בת ה-26, עוגיה ממין נקבה ששימחה אותי, כמו גם מיליארדים ברחבי העולם בסרטים כמו "עיר החטאים", "ארבעת המופלאים", וסרט המופת "מעולם לא התנשקה".

מתמטיקאים מאוניברסיטת קיימברידג' החליטו שהם צריכים להשתמש בנשק המדע כדי לנתח, לאבחן ולקרר את אחת מהתעלומות המופלאות של היקום – סוד הענטוז של אלבה.

המדענים האלו חישבו ומצאו שהיחס המושלם בין היקף המותנים והיקף הירכיים הוא 0.7; היחס הזה אמור לצייד את פלג הגוף העליון במספיק כוח כדי להרקיד את הירכיים בזמן הליכה.

לאלבה, לפי המדענים האלו, יש את היחס המושלם – ירכיים, מותניים, הכל. למרילין מונרו, האישה המושלמת לשעבר, היה יחס של 0.69 בלבד. גם קייט מוס ואנג'לינה ג'ולי, שסוג סקסיותן היה עד כה בגדר תעלומה בלבד, מתקרבות ליחס הזה אבל לא מגיעות למושלמות הירכית שהיא ג'סיקה אלבה.

לא פוגעת. קייט מוס. צילום: רויטרס

ניתוח פלסטי משפר סקס, אורגזמה  

מערכת BeOK
פורטל בריאות ויופי  

מה הקשר בין סקס, אורגזמה ותשוקה מינית ובין ניתוחים פלסטיים? מחקר מציע כי לא רק שניתוחים פלסטיים תורמים לביטחון העצמי ולתחושת הרעננות של נשים רבות, הם גם מסייעים לנשים להנות יותר במיטה ולחוות אורגזמות טובות יותר - חלק מהגדול מהנשים שהשתתף בסקר שערך מנתח פלסטי ידוע בארה"ב דיווח הן הצליחו להגיע לאורגזמה טוב יותר לאחר הניתוח  למרות מה שיאמרו לכם פסיכולוגים בנוגע לדרך הטובה ביותר לשיפור ביטחונכן העצמי, ניתוחים פלסטיים (כגון הגדלת או הרמת חזה) המשפרים את מראן של נשים רבות, מביאים גם לשיפור בתחושה אצל אותן נשים, שחשות עצמן סקסיות וצעירות יותר.

כעת, מציע מחקר חדש, תורמים ניתוחים פלסטיים לא רק למראה, כי אם גם לשיפור חיי המין, ובמיוחד משפרים את הסיכויים של אותן נשים לחוות אורגזמות ואת איכות האורגזמות.

לכאורה לא אמור להיות קשר בין הדברים, שכן אנשים רבים, שנחשבים לפחות מושכים (בעיני החברה המערבית) נהנים מחיי מין מהנים, וההפך: אנשים מושכים רבים לא נהנים במיטה.

אולם לפי סקר שנערך בארה"ב על ידי רופא פלסטי מפיטסבורג, ד"ר גאי סטופמן, סקר שממצאיו מופיעים במהדורת פברואר של כתב העת Aesthetic Surgery Journal , נראה שהניתוחים הפלסטים תורמים גם תורמים להגברת ההנאה במיטה.

"במשך תקופה ארוכה תמיד נטען שניתוחים פלסטיים משפרים את המראה ובעקבות כך את הביטחון העצמי, וברור שכאשר מישהו חש טוב יותר לגבי עצמו הוא גם מרגיש יותר בטוח במיניות שלו ויותר סקסי, אולם עד עתה לא היו נתונים לגבי תפיסה זאת", אמר סטופמן לאתר WebMed.