מאקו נשים/סקס ואהבה: http://www.mako.co.il/women-sex_and_love

סקסית בעירום מלא

השתמשי בצבעי סדין מחמיאים, אל תחפפי אבל כן תתקלחי, אל תאכלי יותר מדי לפני, הדליקי נרות, דאגי לטמפרטורה, סדרי את הפריזורה למעלה ולמטה ועכשיו תגמרי. נו, נהנית?

לילי שרצקי

בתוכנית "בעירום מלא" ניסו לגרום לנשים שרק בבואתן במראה עושה להן חשק להקיא, להצטלם בעירום מלא. לימדו אותן לאהוב את עצמן, לזכות בהערכה מחודשת של גופן ושל מי שהן, ואז - תוך 25 דקות זריזות כולל פרסומות, אתגרו אותן במשימה מהפכנית: בואי נסדר לך את השיער, את האיפור, נלביש אותך יפה יפה ועכשיו נבקש ממך להוריד את הכל, ולהצטלם עם סדין. חלק מהנשים דמעו ובכו, חלקן חשו מאותגרות ובסופו של יום, כמעט כולן נעתרו למשימה. עכשיו תורך: להיראות סקסית בעירום מלא זו משימה מורכבת וכמעט בלתי אפשרית כמעט כמו ללכת לחוף הים מבלי לערוך הכנה מקדימה של חודש. מצד שני, עם הרבה כוח רצון זה יכול לקרות, את רק צריכה לעזור לתחושה הסקסית הזאת להגיע.

אז נכון שהגישה הבריאה אומרת שאת יכולה ללמוד לאהוב את עצמך כמו שאת, להבין שזה מה שאלוהים רצה וככה יצא ולהרגיש שלמה ומושלמת עם אותה אישיות לבבית וחברותית שניחנת בה וראש בריא ומחוכם שקיבלת מהורייך. אבל כשאת מביטה מטה ורואה בטן עם שערות סוררות, צמיג שלא במקום וחזה נפול, אז קצת קשה להיאחז בתדמית הסקסית. בעזרת אתר sheknows ניסינו להעלות כמה קיצורי דרך שיעזרו לך להרגיש נוח עם עצמך ואפילו חושנית בחדר המיטות. לפחות עד שתיפגשי עם פסיכולוג.

תחליפי מצעים

לא בא לך על קרמים משזפים? חוששת תמיד שתצאי יותר כתומה מברזילאית מסוקסת? הנה סוד כמוס: בחרי בסדינים צבעוניים שעושים טוב לגוון עורך. הקונטרה הזאת בין הלבן-חיוור של גופך לכחול נייבי של המצעים תשווה לך מראה מעודן, ואף שזוף קלות.

דאגי לתאורה נכונה

כבר צבעים מחמיאים, אז תאורה בוהקת היא נפלאה כשאת רוצה למרוט שערות או לסדר גבות, לא כשאת רוצה להתנות אהבים. תאורה עדינה של נרות או אור עמום יכולים לעשות הרבה חסד למבנה גופך, מה גם שזה לגמרי מכניס לאווירה. זה לא אומר שצריך ליצור חלל חשוך עד אשר לא תמצאו אחד את השני, אבל הצצה קלה שתחשוף את הסילואט המרשים של גופך תעשה פלאים לאורגזמה ותסתיר את כל מה שאת רוצה להסתיר.

אל תחפפי

כן, זה מעט סותר את הסעיף הקודם, אבל לא בדיוק. אנחנו לא מציעות לך חלילה להעביר שבוע בלי מגע של שמפו מרענן על שיערך, אבל זה ידוע שיום אחרי חפיפה, השיער מסתדר הרבה יותר טוב וכשאת במיטה, את רוצה אותו פרוע, חצוף ומוכן לאקשן. מצד שני, אל תחכי שעדת זבובים ינברו לך סביב הרעמה. השיער אולי יסתדר לך פיקס, אבל הסקס כבר מזמן הלך לאיבוד.

תגזמי

ואם כבר שיער, דאגי לפריזורה גם למטה. אם את בעניין של מראה חלק כמו תחת של תינוק, לכי על זה. אם את דווקא אוהבת את זה א-לה יערות הכרמל, גם מקובל. רק במקרה השני, עשי לעצמך טובה גדולה ותגזמי בצדדים. אנחנו בעד המראה הטבעי, אבל גם יערות צריכים עזרה צדדית מדי פעם. וכמובן, דאגי לריח טוב. שזה אומר בקצרה: התקלחי פעם ביום.

שימי לב למז"א

כווני את טמפרטורת החדר לטמפרטורת הגוף. ולמה? כי כשאת מתערטלת כולך ומדגמנת את גופך לנפש התאומה שהכרת זה עתה בבר, את לא רוצה למצוא את עצמך מטפטפת טיפות זיעה על הסדין ומפיצה ניחוחות יזע עזים לאוויר. מצד שני, את גם לא מעוניינת לרעוד, להתעטש ולנקוש בשינייך מקור של ינואר, על אף הפטמות הזקורות היטב. לכן, עשי מה שצריך כדי להיכנס לאקלים הנכון: מפזר חום, או מאוורר תקרה או מניפה שאמך רכשה כשהיית בת חמש במקסיקו ולעולם לא ידעת מה יש לעשות איתה. אז עכשיו את יודעת.

תאכלי מעט

אל תאביסי את עצמך למוות לפני סקס אופציונאלי. הכוונה כאן היא כמובן למקרים בהם את עדיין לא מכירה את הבחור או לחילופין, את רוצה לפנק את בעלך ביום נישואים העשירי שלכם. להימנעות מבליסה המונית יש כמה סיבות הגיוניות: א. בטן נפוחה. ב. חשק מיני ירוד. ג. גזים. לנו זה מספיק. אם את בזוגיות מתמשכת, תאכלי כמה שאת רוצה. גם ככה זה ייגמר תוך דקה, ואחרי הכול, הוא כבר קלט את הנפיחות שלך יותר מפעם אחת.

חדש בתל-אביב: עוזרת בית בעירום מלא

תמורת 100 שקל לשעה מנקה ג' (20) בתים שבעליהם מזמינים את שירותיה ללא בגדים. ג': "אני אוהבת את הגוף שלי וזה לא משפיל אותי"

מאת:רן הר-נבו ואתי אברמוב

מדהים ככל שזה יישמע, לא מדובר בעוד אגדה אורבנית חסרת בסיס: בחודש האחרון מוצע לגברים תושבי תל אביב שירות חדש ומקורי. תמורת 100 שקל לשעה יכולים גברברי העיר להזמין אל דירתם את ג', עוזרת בית וסטודנטית ישראלית למהדרין, בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, שמנקה את הבית, תאמינו או לא, בעירום מלא.

השירות החדש, שפועל בצורה דיסקרטית ומצומצמת בימים אלה ברחבי העיר, הוא יוזמה פרטית של הצעירה, שבראיון השבוע לעיתון "תל אביב" הסבירה כי "לא מדובר במתן שירות מיני מכל סוג או ברמיזות כאלה, אלא בניקיון הדירה בצורה שונה מעט מהמקובל. מדובר בבחירה שלי

"אני מאוד אוהבת עירום, את האקסהיביציוניזם שבעניין. אין לי עם זה שום בעיה, אני אוהבת את הגוף שלי וזה לא משפיל אותי. אני באמת מנקה את הבית, ומנקה מצוין, וגם משלבת בזמן הניקיון איזה סוג של טריפ למזמין השירות. זה סוג של מופע חשפנות.

"אני מגיעה אל הבית, מתפשטת ומתחילה לנקות. זה מביך מאוד את הבן אדם ומאוד מרגש אותו. אף אחד לא נוגע בגוף שלי בשום צורה, גם לא נשיקה".

אותך זה לא מביך?

"לא, ממש לא. אני משמשת גם כדוגמנית עירום. אני אוהבת את העירום שלי ולא רואה שום בעיה בלעשות ממנו כסף. אני צריכה לממן לימודים ושכר דירה. זה נורא משתלם כלכלית, ואני חייבת להודות שאני ממש נהנית מזה.

"יש בחורות שיגידו שזה משפיל, אז מה? אני פמיניסטית לא נורמלית ובצורה קיצונית. רק מתוך החוזק שלי אני יכולה לבוא ולהתפשט. הכוח הזה של המבוכה של הבחור מול הפתיחות שלי הוא מה שהכי מהנה אותי".

את לא מפחדת מסוטים?

"קודם כל אני תמיד מדברת בטלפון עם הבן אדם, מקשיבה לו. אני תמיד מסבירה ללקוח ששום מגע מיני לא יתרחש בינינו, אלא אם אני מעוניינת, אבל זה לא קשור ולא קרה עדיין בדירות שניקיתי. מעבר לזה, המחירים גבוהים מאוד, והם מושכים סוג מסוים של לקוחות שאני מאמינה בו. על מחיר אני לא מתפשרת. הטלפון עובר בשיטת 'חבר מביא חבר', וגם זה משהו שמרגיע אותי".

ויש ביקוש למנקות עירומות?

"בנים כמובן מתעניינים. היתה גם התעניינות של זוגות, אבל של בנות עדיין לא. בכל אופן, זה מותאם רק למי שיכול לעמוד בסכום".

YNET-תל אביב: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1489,00.html

גבולות העירום

מאת:יהושע אשכנזי

זה מתחיל בלבוש מלא, אט אט נושרים הבגדים ומתחילות הנגיעות.

קומת המרתף בביתם של בן ואפרת שומר מוארת באור נרות, שתי מיטות טיפולים ניצבות בה ושטיחים רכים מכסים את רצפתה מקיר לקיר. זהו 'המתחם הקדוש' בו מעבירים השניים טיפולים אישיים ותהליכים קבוצתיים לתושבי מודיעין והסביבה. מסאז'ים מפנקים, סדנאות רייקי או סדנאות טנטרה עם בגדים ובלעדיהם. לזוגות נועזים ופתוחים במיוחד מקיימים השניים סדנאות נועזות יותר, המלמדות מגע אמיתי מהו, כאלה שהולכות לעיתים עד הסוף.

סדנא אחת, למשל, מתוך מגוון הסדנאות שמקיימים השניים, עובדת על סוגי מגע. אנשים זרים בחדר אחד, אווירת נרות רומנטית, והמשתתפים, בעירום מלא או חלקי לומדים איך לגעת בבן או בת הזוג שמולם. לא בהכרח מדובר בבן הזוג לו הם נשואים כבר הרבה שנים.
"אנשים לא יודעים לגעת, ויש מקום ללמד אותם לגעת נכון, לעצור, ולהיות קשוב למגע" טוענים בן ואפרת. "ישנם זוגות שאוהבים זה את זו, אך תקועים בתקשורת המילולית ובדפוסים קבועים. הם לא מודעים לאפשרויות לגעת זה בזו מעבר להרגלים והתנוחות המוכרות, ולכן הם מתקשים לפתח את האינטימיות והזוגיות ביניהם".

איך מעגל של 20 אנשים זרים תורם לעניין?

בן:"זה היופי שבדבר. לקחת בן אדם שרגיל רק לדבר, לכסות לו את העיניים ולתת לו לעשות 'עבודה' במגע עם מישהי שהוא לא מכיר. פתאום הוא מגלה שיש דרך אחרת לתקשורת, כי הוא לומד דברים חדשים... מתי הוא עצר לרגע כדי ללמוד משהו על עצמו ועל הגוף שלו?".

וזאת שהוא לא מכיר, מה פתאום היא נותנת לגעת?
אפרת: "זה אותו הדבר. קודם כל יוצרים את המקום הבטוח. כשאני לומדת שיש לי לגיטימציה בכל רגע נתון להגיד 'לא', אז אני מרגישה שאני יכולה להתנסות ולבחון את הגבולות שלי. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי ליצור את תחושות הביטחון האלה, ושאישה מרגישה שהיא יכולה להרשות למישהו זר לגעת בה, תוך שליטה מלאה בנעשה, היא מרגישה שהיא יכולה לחגוג, כלומר לחוות חוויות מעבר לגבולות האישיים שלה".

מייעוץ מס לקידוש המיניות
ד"ר בן שומר (47) עבד במשך שנים רבות בתעשייה הביו-טכנולוגית בארץ ובחו"ל. איש שמחובר עם שני רגליים על הקרקע. הוא אפילו היה, הוא מגחך לעצמו, ראש היחידה לביוטכנולוגיה באוניברסיטה דתית בארץ. אפרת שומר, אשתו מזה למעלה מחמש שנים, שימשה במשך 22 שנים כיועצת מס. כל אחד מהם עבר תהליך מקביל של מציאת הייעוד האישי בחיים, עד למפגש הגדול ביניהם אצל... 'רמי לוי, שיווק השקמה'. אפרת למדה אז משחק שהיה חלק חשוב בחייה ולמדה הדרכה בשיטת גרימברג, מסלול הדומה לקואוצ'ינג של היום.

בן החל את דרכו אל הפגישה הגורלית עוד בשנת 1997, כשעבד בחברת ביוטכנולוגיה בקונטיקט. "עמדתי בספרייה של החברה בה עבדתי ונתקלתי בספרו של סטיבן קובי, 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד'. הספר היה כל כך מעניין שעמדתי שעות וקראתי בו ולבסוף שאלתי אותו לביתי. באותו היום חליתי למשך שלושה ימים, כאילו הזמנתי לעצמי את הזמן לקרוא את הספר. מדובר בספר שעוסק בתפיסה הוליסטית הנותנת לאנשים את הפתח לשינוי בכל כיווני החיים. התחלתי את התהליך והעצמתי אותו בארץ".

בן ומשפחתו חזרו מחו"ל עם חובות כבדים תוך התמודדות אישית לא קלה, והליכי הגירושין קיבלו תוקף במהלך שנת 2002. בן יצא מהבית, כשהוא מבקש לנוח ולהירגע מהתהליך שזה עתה סיים. אפרת סיימה תקופה ארוכה של דייטים בלתי פוסקים והחליטה אף היא לנוח ולהירגע ממרוץ החיים שניהלה. הפגישה המתקרבת נולדה ממקום נקי לגמרי, הם מדגישים, כי שניהם היו במקום שלא רצה כלל 'זוגיות'. אבל הגורל רצה אחרת. אפרת הצטרפה ל 'פורום גרושים גרושות' ב 'קהילות תפוז'. בן התנדב באותו הפורום לארגן קומזיץ לעשרות אנשים שהוא לא מכיר. אפרת, שלא רצתה שהאירוע שאמור להיות קרוב לבית יתבטל, שלחה אליו מסרים שהיא מוכנה לעזור. הוא ביקש עזרה בקניות, והאיחוד הגדול, בין מדפי הסופרמרקט, הושלם במלואו.

"זה היה הרגע בו שני התהליכים חברו להליך אחד מאוד עוצמתי. כל אחד הביא לאיחוד הזה את התובנות שלו והתהליכים שכבר עבר, והתחלנו ללכת יחד, כזוג, לפסטיבלים הרבים כגון 'סגול', אשראם במדבר' , 'פסטיבל אדמה' ועוד", הם משחזרים.

בן: "מהר מאוד הרגשנו שיש בנו משהו מיוחד. בפסטיבל סגול הראשון שלנו אנחנו מסתובבים ואנשים סתם ניגשים אלינו לשאול משהו או לתת חיבוק. ההרגשה כי יש פה משהו התעצמה לאחר שני אירועים נוספים: הגענו לסדנה ראשונה של 'טנטרה' בה הרגשנו קליק לא נורמלי, שגרר אחריו תהליך מאוד עוצמתי ומהיר של למידה. באותו פסטיבל ראשון נאמר לי שיש לי אנרגיות עצומות ושאני חייב ללמוד רייקי (שיטת טיפול אלטרנטיבית המבוססת בין היתר על מגע). אפרת: "במקביל גם אני קיבלתי תגובות כאלה מאנשים שתהו אם יש לי הילינג או רייקי. כשחלקנו את החוויות האלה, הסקרנות וההבנה שלחו אותנו ללמוד קורס משותף ולראשונה חיברנו את שתי האנרגיות שלנו יחדיו ונוצר תהליך בעל עוצמה אדירה של איסוף כלים, לימוד טנטרה ומתן טיפולים יחדיו כזוג".

השניים החלו בתהליך מואץ של לימוד ועבודה. תחילה בביתם הקודם שברעות, שם, בחדר קטן, לפני או אחרי יום עבודה קונבנציונאלי, הם היו מעניקים טיפולים אישיים. מסאז'ים, רייקי וכדומה, ובמקביל העמיקו בעולם הטנטרה- תפיסת עולם המאמינה בלקיחת אחריות אישית, בדיקה והרחבת הגבולות האישיים, כדי להגיע ל 'חגיגה של החיים'. בסיסה של הטנטרה הוא 'עקרון האחד', לפיו הבורא נמצא בכל מקום, באדם, במים, באדמה ובצומח ולפיכך כל החיים מתנהלים בדרך של קדושה. כולל כמובן, קדושת המיניות וגוף האדם. את התפיסה הזו של הקדושה, מעבירים כיום בן ואפרת בסדנאות טנטרה בביתם בשכונת 'השמשוני' בעיר.

לנועזים בלבד
המיניות הזו נחשפת במודעות הפרסום באתר האינטרנט של השניים, המזמינות את המעוניינים להשתתף בסדנאות טנטרה שהם מקיימים, נועזות פחות ונועזות יותר. "פיתוי מענג. ערב טנטרה שהולך רחוק", נכתב במודעה על רקע שפתיים חושניות, ובהמשכה ניתן ההסבר הבא: "במהלך הערב תהיה עבודה בעירום ומגע, ועבודה ישירה על המיניות. לא יהיה מגע מיני מלא בין המשתתפים (גם בין בני הזוג שלנו) במהלך הסדנה הרשמית". אבל מודעה אחרת, על רקע תמונה של להבות מרצדות בצבעי אדום, צהוב ושחור, מזמינה ל'ערב מיוחד של גחלים לוחשות. ערב טנטרה, נועז ואחר, לזוגות בלבד'. הסדנה הזו, כך נכתב, "מתבססת על סוטרות שונות של הטנטרה, ומאחר ואנו רוצים לאפשר למשתתפים לבחון את מודעותם בכל רגע ורגע, נאפשר לקיים מגע מיני מלא ממקום מאד מדיטטיבי, מודרך ומוקפד, אך ורק בין בני זוג שיעבדו יחד. לא בהכרח בני הזוג שעימו באו".

אפרת: "עקרון האחד מכתיב דרך חיים מיוחדת, המתנהלת בדרך של קדושה. אני רואה בך ניצוץ אלוהי, אז אני רואה בך קדושה. כך קורה שכל אחד בחברה מתנהל ומסתכל על המיניות מתוך קדושה. טנטרה, בעיניים מערביות, זה סקס- יחסי מין וחילופי זוגות. אבל לא כך הדבר. בגלל שהכל כיום מוחצן אז תפיסת עולם שנותנת לגיטימציה למיניות זה 'וואו'.

בן: "החברה האנושית חיה מאוד באמביוולנטיות. יד אחת עושה נו-נו-נו והיד השנייה מרגישה את הכסף ואומרת 'בסדר', זה מוכר. אז אנשים נכנסים לסטיות בנושא ונוצרים מצבים של התנהגות מינית מעוותת.

אפרת:" היום אנשים לא יודעים מה לעשות. מצד אחד זה אסור ומצד שני זה זועק מכל עבר. עיתונים, מודעות, טלוויזיה. סקס עושה כסף אך יוצר אנשים מבולבלים. הטנטרה נותנת ערך למיניות. יש קדושה לדבר הזה. יש לה לגיטימציה. כלומר? "הטנטרה היא תפיסה שאומרת שכל עוד אתה לא פוגע באחר אז הכל נכון. הכל מקודש והכל אפשרי. היא לא עוסקת במוסר ולא קובעת טוב ורע. היא הרי מאמינה שהכל אחד הוא. הטנטרה עוזרת לך לבדוק את הגבולות שלך, אלה שהוטמעו בך על ידי ההורים, הסביבה או התקשורת. הגבולות האלה הם לעיתים מה שמקבע את חייך, ופריצתם או הרחבתם יכולים לשנות את חייך לטובה מן הקצה אל הקצה".

אז מה קורה בסדנת טנטרה כזו? "לכל סדנא יש את הנושא שלה, שסביבו יוצרים את התהליך של אותו ערב. התהליך דורש שקודם כל תבין מה קורה סביבך ותרגיש בטוח להתנסות, לעבור חוויה ולבחון את הגבולות שלך. אחרי שעברת את התהליך הזה והסביבה מספיק בטוחה עבורך אתה יכול להיפתח למתרחש. בסדנאות שלנו ישנם ערבים קלילים וישנם מאוד מעמיקים. יש הנוגעים בקלילות בנושא המיניות ויש העוסקים בנושא באופן ישיר. הפעילות מתרחשת במתחם שהופך למקודש ומוגן עבור המשתתפים, כעשרים איש בדרך-כלל.

הם יודעים ששם שום דבר לא יכול לקרות להם בניגוד לרצונם, וגם ששום דבר לא ייצא מתחומו. הסדנה מתחילה למשל, בריקודים לחילוץ עצמות, ושם אתה כבר רואה מי חי בתוך גבולות. אלה שנדבקים למרצפת אחת ולא מתבטאים בקול, חיים על 'בלטה' כזו גם בחייהם. אנחנו מעודדים אותם לזוז ולהוציא קולות ופתאום חלק מהאנשים מצליחים לעשות זאת והחיוך עולה על פניהם, ויש אחרים שלא מצליחים ועוד עבודה רבה לפניהם.

והעירום בסדנאות?
"הסרת הבגדים היא עבודה על גבולות. כשיש סדנאות העוסקות מגע, אז הבגדים יוצרים חיץ מיותר, המגע בלעדיהם הוא אחר לגמרי. הבגדים מהווים הגנה מדומה, חומות של כלא שיש לפרוץ אותן. כשאתה מסיר את החומות האלה אתה חווה חופש מסוג חדש. פרצת גבול ואתה עכשיו יכול להרחיב אותו לעצמך. אפילו כשיש כרס קטנה או צלוליטיס, המשתתפים לומדים לקבל את עצמם כמו שהם, ומקבלים את אותה תחושת קבלה גם מהמשתתפים האחרים".

אז מתפשטים.
"רוב החברה האנושית תופסת את העירום כשווה למיניות. שעירום דורש שהגוף צריך להיות בסטנדרטים של דוגמנית-על ושעירום הוא לא מוסרי. אבל מי שמגיע לסדנאות מגלה שזה לא כך. אתה מגלה שאתה מרשה לעצמך לפרוץ את הגבול. יש שעוברים את כל הסדנה בבגדים, יש שמורידים רק חולצה ויש שמעיזים להוריד בכל פעם קצת יותר".

"יהיו אנשים ממודיעין?"
בן ואפרת מקיימים מפגשים אישיים למי שבוחר בכך (יכול להיות שיש גברים שבאים רק לראות עירום ולגעת?). בין אם מדובר במפגש אחד או בתהליך הדורש טיפול ממושך יותר. יש המגיעים אליהם לכבוד יום הנישואין, יש הזוכים לקבל סדנת טנטרה שכזו כמתנת יום הולדת. בן ואפרת מגלים לבני זוג איך להכניס נשמה ואנרגיה לזוגיות שלהם, הם עוזרים לחולת פוליו להיגמל מחרדה ממקומות עם מדרגות ומסייעים, לאחרונה למשל, לאישה בגיל 50, שטרם חוותה זוגיות, או אפילו אורגזמה.

האנשים האלה מגיעים אליהם מכל רחבי הארץ, רבים מהם ממודיעין וסביבתה ואחרים מנהריה ועד אילת. הרכב המשתתפים אינו קבוע, ולרוב מדובר באנשים זרים הנפגשים לראשונה במתחם שלהם. למרות שיש כאלה שלא דואגים לפגוש את השכן באחת מהסדנאות שלהם, בין השאלות המקדימות, מודים בן ואפרת, עוסקת בנוכחותם של משתתפים נוספים ממודיעין באותה הסדנה.

"יש כאלה שמסרבים לבוא אם הם יודעים שיהיו משתתפים נוספים מהעיר, כאילו שהם עושים משהו אסור. אנחנו לא מבינים מה הבושה הגדולה. להיפך, היינו שמחים אם לאחריה היו המשתתפים שומרים על קשר ביניהם, אבל אנחנו מקפידים על שמירת הסודיות במקום כי כל חוויה היא פרטית בהחלט", הם אומרים. אגב, על הפרטיות הם מקפידים גם בערבים הנועזים, שם יכולים הזוגות לעסוק בענייניהם עם כיסוי עיניים בלבד. "תהליך העבודה אצלנו מאוד נעים", מסכמים בן ואפרת, וניתן להניח שיש מי שיסכימו איתם בהחלט.

מתוך הסדנאות: אחת מתושבות העיר הגיעה לפני כשלשה חדשים לסדנת יחידים, כשהיא חוששת ומובכת מאד, אך עם רצון ללמוד ולחוות משהו חדש בחייה.

בסדנה הראשונה ('שכרון חושים') שעסקה בנושא העצמה חושית היה לה קשה מאד להשתתף. היא הייתה טרודה מדימוי גוף נמוך ובחלקו הראשון של הערב היא נותרה לבושה לחלוטין,למרות שהפסידה בכך חלק גדול מהחוויה. לקראת חלקו השני של הערב, היא החליטה לחשוף את עצמה מעט יותר, והרימה את החלק התחתון של החולצה כדי לחשוף את הבטן למגע.

למחרת הסדנה, בשיחת טלפון, היא הודתה בפני אפרת ובן שלמרות הקושי בנושא הלבוש היא נהנתה מאד וחשה שהסדנה חוללה אצלה מהפך פנימי.

ימים ספורים לאחר מכן, היא הגיעה כולה מחויכת לסדנת יחידים אחרת ('עוד נגיעה' שעוסקת בסוגי מגע ובתקשורת במגע). הפעם, היא החליטה להתמודד עם קשייה. בתחילת העבודה, ניכר היה עד כמה קשה לה עם עצמה, אך מתוך החלטה פנימית, היא הסירה את חולצתה ואף הרשתה לעצמה ליטול חלק הרבה יותר פעיל בסדנה. אט- אט, יחד עם התהליך האישי שהלך והתעצם, היא הגיעה לעוד סדנאות ואף נטלה חלק בסדנה מיוחדת לנשים שאוהבות נשים. כדי להבין עד כמה עוצמתי היה התהליך שעברה.

תוך חודשיים שלושה, ניתן לחשוף, שלאחרונה היא השתתפה יחד עם ידיד, בערב זוגות "פיתוי מענג" שעסק באופן ישיר במין ומיניות, ואפילו בערב "גחלים לוחשות" שכדוגמתו מתקיים ביום חמישי הקרוב, שהינו הערב אולי הנועז ביותר מבין הסדנאות של בן ואפרת.
על כך אומרים השניים: "חשוב להבין, שעיקר התהליך לא היה ביכולת להשתתף בסדנה כזו או אחרת. עיקר התהליך הינו בשינויים מרחיקי לכת בדימוי העצמי, בדימוי הגוף, שינויים ביכולת הפנימית האישית לבחון ולפרוץ גבולות, לאו דווקא בהקשר המיני, אלא בכלל.

לאתר של בן ואפרת: http://www.benefrat.org/

חופשה בלי בושה

נודיזם - אאוט, נטוריזם - אין. ולא, אין זו חבורה של היפּים תמהונים, אלא אנשים מן היישוב שנשבו בשגעון הבריאות והחליטו שלהיות בלי בגדים זה הכי נעים. השמרנות בארץ מביאה אותם לבלות בחו"ל, אך גם לחופש יש חוקים משלו. שלום לתמימות

מאת:מיכל קריסטל

"אין דבר טבעי מזה בעולם" מכריז אריאל, נטוריסט בן 32 ועורך דין במקצועו. "ילדים הולכים עירומים כל הזמן ואנחנו, הנטוריסטים, מחפשים לחזור אל אותה תמימות, להרגיש קרובים לטבע ולחיות כמו שנבראנו". בימים אלה מתכנן אריאל את הנסיעה השנתית שלו לכרתים, שם ישתזף בחברת חבריו לאידיאולוגיה גם במקומות שאינם זוכים, בימים כתיקונם, לחזות באור השמש.

אריאל לא לבד. מה שהיה בעבר הלא רחוק נחלתם של היפּים שוחרי שלום, שהיו נוסעים לקרחות יער מבודדות או לחופים נסתרים, קראו לעצמם נודיסטים ועסקו בעיקר בפיזור אהבה חופשית, הפך בתוך שני עשורים לדרך חיים של מאות אלפי אנשים מן היישוב, אמידים ומשכילים, שנשבו בשיגעון הבריאות והחליטו שבלי בגדים זה הכי נעים.

עם האוכלוסיה, השתנה גם השם - הנודיזם שהיה טעון באסוציאציות שליליות של אורגיות המוניות או גברברי יורו-טראש בחוטיני זרחני, הוחלף בנטוריזם. לדעת הרוב, מדובר בשם נקי יותר המרמז על האידיאולוגיה שמאחורי העירום: מודעות לגוף ולסביבה, וקשר עמוק עם הטבע של אותם חובבי שיזוף "או-נטורל".

את השוק ההולך וגדל הזה מבקשת תעשיית התיירות לכבוש, ומציעה שלל אתרי נופש ובתי מלון יוקרתיים לנטוריסטים בלבד. הכוונה היא לייצר אווירה של יוקרה אקסקלוסיבית שתתאים לצרכיהם של הנטוריסטים החדשים, המעוניינים להשאיר את הביקיני בבית אבל בהחלט לא לזנוח איתו את התנאים המרופדים להם התרגלו.

כיום ניתן למצוא אותם בכל אתר נופש יוקרתי מהקריביים ועד לאיי סיישל. אפילו בבירות אירופה, שלא התברכו בחופים שטופי שמש, תמצאו עשרות בתי מלון המציעים ספא, קזינו, בר ובריכה - הכל בעירום מלא, כמובן. רוב אתרי הנטוריזם יקרים יותר ומתיימרים להעניק למבקרים חוויה גן עדנית עם סוויטות מלכותיות עם נוף אל הים, ארוחות גורמה טבעוניות, בריכות תרמיות וכמובן חופים זהובים ומבודדים. 

תשכחו מאורגיות, אנחנו מתחברים אל הטבע (צילום: אייל בן-צבי)

להרגיש אחד עם המושב המרופד

הישראלים אינם חובבי עירום חברתי במאופן מיוחד, והתופעה בארץ מצומצמת יחסית לעולם המערבי. בשנת 1998 הוקמה העמותה לנטוריזם, המקיימת מפגשים עירומים בחיק הטבע לחבריה ופעילויות נוספות שונות.

למרות הגידול במספר הנטוריסטים הישראלים בכל שנה, קטן מספר החופים המיועדים לרחצה בעירום, וגם אלו הקיימים אינם מספקים פרטיות מלאה למתרחצים שזוכים למבטי זימה מנערים מתבגרים וסקרנים שבאים להתפעל.

לעומתנו, בארצות הברית, מעוז הפוריטניות השמרנית, נמצא הנטוריזם דווקא בפריחה, וענף התיירות העירומה מכניס כ-440 מיליון דולר בשנה ואף קיבל שם רשמי - נייקיישן (שילוב המילים חופשה ועירום באנגלית). אותם תיירים, ממש כמו אריאל שלנו, מופעים למשרד בעניבה ובז'קט ורק בחופשות השנתיות מסירים את הרסן והופכים לנטוריסטים הוללים.

גם בפעילויות השונות נופלת ישראל מאירופה ומארצות הברית. בעוד בארץ עוסקים בעיקר בארגון פיקניקים וימי בריכה, בגרמניה מתכננים את הטיסה הנוטוריסטית הראשונה (בה כל הנוסעים למעט צוות המטוס יוכלו להשיל את הבגדים המעיקים בכניסה למטוס ולהרגיש אחד עם המושב המרופד), בבודפשט ישיקו ב-20.7 שיט נטוריסטי לאורך הדנובה, ובארצות הברית מתארגנים לקראת מפגש היוגה הנטוריסטי השנתי.  

ליגה אחרת. ארוחה נטוריסטית בניו יורק (צילום: רויטרס)

"קשה לנהל אורח חיים נטוריסטי בישראל", מסכים עומר כרמל, סמנכ"ל "עולם אחר" ומסביר הבחירה לפנות לשוק הנטוריסטים נובעת מהרצון לפנות לקהילות בעלות צרכים מיוחדים שאין להן ייצוג בחברות התיירות הגדולות. "אנחנו חיים במדינה דתית ומאוד מציצנית. יש לנו מעט מאוד חופים המיועדים לרחצה בעירום, וגם אלו אינם פרטיים דיים כדי שהנטוריסטים ירגישו בהם מספיק בנוח. לכן רבים מעדיפים לטוס לחו"ל למקומות המיועדים לנטוריסטים, שם יוכלו לנפוש בניחותא עם תיירים אחרים השותפים להשקפת עולמם".

אחד מאותם אתרים הוא מלון וריטומארטיס שבדרום כרתים, המרוחק ממלונות אחרים וחולש על רצועת חוף יפה שסגורה משני צידי על ידי שני סלעים גדולים השומרים בקנאות על פרטיות הרוחצים. העירום מוגבל לשעות היום בלבד ולשטחים החיצוניים של המלון - במדשאות, בחוף, בבר ובבריכה, כך שבחדר האוכל לא תמצאו את עצמכם מול ישבנים קשים לעיכול.

למרות האפיל הנהנתני של הנטוריזם, אתרי נופש רבים מציבים חוקים נוקשים לאורחיהם זאת כדי למנוע אי נעימויות שבסביבה בה כולם ערומים עלולות לבוא בצרורות. בחלק מהמקומות מבקשים מהאורחים שלא לצלם בתחומי המלון, ויש גם חוקים לגבי נגיעות, מבטי זימה וכניסה של נערים ללא ליווי הוריהם. במקומות אחדים אף אוסרים את הכניסה על נטוריסטים רווקים. אולם, לפי כרמל, נטוריסטים הם אנשים ליברליים ושלווים בדרך כלל שלא צריכים כל כך הרבה חוקים: "זו חברה פתוחה מאוד המנהלת את חייה בשלווה, אף אחד לא מפר את פרטיותו של אף אחד".

החופש מעוגן בחוקים נוקשים (צילום: יח"צ) 

העירום דווקא מפיג את המתח המיני

לדבריו של אריאל, העירום אינו קשור לסקס, אלא דווקא מדובר בשיא התמימות. "בניגוד למה שמקובל לחשוב, העירום דווקא מפיג את המתח המיני הקיים באופן טבעי בין נשים לגברים. אישה שהולכת מולי בביקיני מעוררת סקרנות גדולה יותר בגלל שהבגדים מרמזים שהיא מסתירה משהו. במפגש בין גבר לאישה עירומים הכל פתוח, אין מה להסתיר, ולכן, לרוב אנשים מביטים זה בזה בעיניים ולא בגוף".

"גם אין מפגשי סקס סוערים בפומבי - זה לא קורה לעולם באתרים נטוריסטיים. מדובר באנשים שלווים ופתוחים המחוברים לטבע ושומרים על אורח חיים בריא. עירום הוא בעינינו הדרך הטבעית ביותר לנהל את חיינו ועם זאת אנחנו מודעים למגבלות החברתיות ולא נכפה את השקפותינו על עוברי אורח תמימים. השחרור מהבגדים אינו רק שחרור ממוסכמות חברתיות אלא מאפשר חיבור בלתי אמצעי לאדמה ולגוף".

אריאל מעיד על עצמו כנטוריסט מילדות. כמי שגדל במושב והרבה לטייל ברחבי הארץ, השכיל למצוא מקומות מסתור לרחצה בעירום, "יש בארץ המון מקומות שאף אחד לא מגיע אליהם ואפשר למצוא בהם פרטיות מוחלטת. לפני שגיליתי את הנטוריזם החברתי, זו היתה הדרך היחידה בה יכולתי להיות נטוריסט. אחרי שנים שמעתי על חוף געש ועל ים המלח וחוויתי בפעם הראשונה את השחרור שבעירום החברתי - ללא צורך להתבודד או להסתתר". למרות זאת הוא מסביר כי אינו משתייך לעמותה הישראלית. "נטוריזם זה לא כת ואני לא מרגיש שיש לי צורך בהצהרות חברתיות, אני פשוט רוצה מקום שיהיה מספיק אינטימי להפגש ולהיות נטוריסט".

אז למשרד אתה לא מגיע עירום? "הלוואי ויכולתי! לא, אני חי בתוך החברה ומכיר את הנורמות על פיהן עליי לפעול, לכן גם כשאלך לחוף שאינו מיועד לנטוריסטים אבוא חמוש בבגד ים כדי לא לזעזע אמהות ושמרנים. בעבודה יש אנשים שיודעים על היותי נטוריסט וזה עדיין לא זיעזע אף אחד - אפילו לא את אמא". 

השחרור שבעירום החברתי (צילום: יריב כץ)

למרות שסוציולוגים קושרים את התחזקות הנטוריזם למודעות העצומה שיש בעולם לשמירה על בריאות הגוף ותזונה נכונה, נטוריסטים אינם ניחנים דווקא בגזרות מושלמות. "לא כולם דוגמנים. כולם דואגים לעצמם מבחינת התזונה אבל יופי חיצוני הוא לחלוטין לא העניין בנטוריזם", אומר כרמל. "אף אחד לא שופט אדם לפי הפרופורציות הפיסיות שלו. מי שחושב לבוא מסקרנות ומציצנות עלול להתאכזב".

בעניין המציצנות, מוסיף אריאל ש"לבוא עד לכרתים ולשלם את מחיר המלון רק כדי לבהות באנשים מן המניין מסתובבים עירומים זה בזבוז מוחלט. עדיף כבר לשבת בבית ולגלוש לאתרי פורנו".

• למי שמעז לצאת לחופשה הבאה לבוש בקרם שיזוף בלבד, באתר הבא מדורגים כל הפעילויות ואתרי הנופש הנטוריסטים ברחבי העולם

YNET-תיירות: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-598,00.html

עירומים כביום היוולדו

בעוד שחלק מההורים נוהגים להסתובב עירומים ברחבי הבית, יש הורים שמקפידים להסתיר את גופם

מהזאטוט • כיצד מנהגי העירום של אבא ואמא ישפיעו על מיניותו העתידית של הילד?

ליאת נחום-ליפשיץ

אין כמו תחושת החופש והטבעיות. להתפנק ארוכות תחת זרם המים במקלחת, לקרצף כל איבר בגוף בהנאה, לפתוח את דלת המקלחון ולדלג בטפטופים אל עבר מתלה המגבת. להתנגב, להשליך את המגבת הרטובה על הרצפה ולגשת אל ארון האיפור, לא לפני ביקור חטוף במטבח כדי להציץ מה יש במקרר ולקחת שלוק מבקבוק השתייה הקר. אכן, תחושה נפלאה. אבל רק אם אתם לגמרי לבדכם בבית. אם בסלון יושבת בתכם בת ה-6 ובחדר המשחקים נמצא בנכם בן ה-‭,4‬ יכול להיות שקצת שכחתם את עצכמם והפרזתם בפתיחותכם.

קיימות לא מעט גישות פסיכולוגיות באשר לגוף האדם ולעירום, המושפעות גם ממחלוקות הקשורות במין. עד כמה משפיעים מנהגי העירום בבית על מיניותו של הילד? "אין אמירה חד משמעית בעניין‭,"‬ טוען דני עמית, פסיכולוג חינוכי ומרצה בכיר במסלול להורים ב"מכון אדלר‭."‬ "בכל הקשור לנושא ההתנהגות בבית אין נורמה אחת שמחייבת את כולם. הדרך שלנו להתמודד עם עירום היא למעשה המסר החינוכי שלנו, ולגיטימי שבכל בית יהיו נהלים אחרים. המסר שילד אמור לקבל הוא שעירום הוא מרחב פרטי ולא משהו שנעשה בפרהסיה.  

"ישנם בתים בהם מקובל להסתובב עירומים, כשלא מעט תפיסות תומכות בכך. תפיסות אחרות גורסות כי חשוב שיהיו בבית גבולות ושההורים לא יסתובבו עירומים ליד ילדיהם. הטענה העיקרית מצד זה היא שמגיל מסוים העניין עלול לעורר מבוכה, ומגיל מבוגר יותר זה עלול לעורר תחושות מיניות שיכניסו את הילדים ללחץ. ישנן אמהות שלא יעיזו להסתובב עירומות ליד ילדיהן, בעוד שאת פעולת המקלחת אין להן בעיה לעשות עם דלת פתוחה. בכל בית ישנם קווים אדומים אחרים‭."‬

לכך מצטרפת סוגיית המקלחת המשותפת. הדבר מתחיל מחוויה ראשונית של הורה עם ילדו במקלחת. מגע הגוף הקרוב והנעים של התינוק מתגלגל במהרה לנוחות הזמינה שבמקלחת זריזה, ללא צורך בטקסים והכנות שלעתים נוח מאוד לדלג עליהם. השאלה המתבקשת היא: עד מתי. "אין משמעות ממשית למקלחת משותפת של אם ובנה או אב ובתו כל עוד זו מקלחת נורמטיבית‭,"‬ אומר עמית. "מקלחת משותפת היא עניין של נוחות עבורנו, ובארצות אחרות הדבר נעשה כחלק מהתרבות. אין שום בעיה, כל עוד ערים לתגובת הילד ומבחינים מתי הדבר הופך להיות מביך עבורו, מעורר בו חרדות או פוגע בפרטיותו‭."‬

אסור או מותר

"עירום הוא דבר שתינוקות מרגישים כבר כשהם בני שנה. תינוקות נהנים מתחושת העירום והשחרור שבאי לבישת בגדים. הם מבינים שמשהו שונה קורה להם, אך אינם מבינים את המשמעות החברתית של הדבר. ילדים מתחילים להבין את משמעות העירום בגילאי הגן, שלוש-ארבע. בתחילה, כשהם יראו אדם מבוגר עירום, הם יבינו שזה מוזר ומבייש, וכמובן שיש לכבד את זה. זה קצת כמו היציאה מגן עדן. ככל שאתה גדל אתה מבין את חשיבות הצנעה ואת משמעות העירום. בגיל ההתבגרות, כל נושא הפרטיות חשוב יותר ומשמעותי הרבה יותר‭."‬

פעילות מינית היא חלק אינטגרלי מקיומנו כבני אדם, והיא מלווה אותנו מרגע היווצרותנו ולאורך חיינו באופנים שונים ומשתנים. הסקרנות שמגיעה בסביבות גיל שנתיים עד חמש והיצר הטבעי לראות, לגעת, להכיר ולחקור הוא דבר טבעי, שאינו מגיע בהכרח כתוצר לוואי של עירום בבית. וגם אם כן, אין בכך כל דבר שלילי, להיפך. לדבריו של עמית, הכרה ומודעות מינית, הכוללת הבחנה בין בת לבן והכרת האיברים השונים, יכולה אף להתפרש על ידי הילד באופן טבעי וברור יותר כשיש בבית עירום גלוי. "התעוררות מינית קשורה בעיקר לבשלות פיזית או להורמונים, ולאו דווקא לעירום בבית‭,"‬ מסביר עמית.

ומה לגבי חשיפה לעירום של אדם זר? כיצד נעביר לילד את המסר שאם מישהו זר מסתובב לידו עירום זה לא בסדר?
"עלינו, כהורים, להסביר לילד שעירום הנגלה אליו על ידי אדם זר אינו בסדר. פעוט בן שנתיים יכול לשים לב שמחוץ לבית לא מסתובבים עירומים או אם בא אלינו חבר לא נסתובב לידו עירומים. ההתנהגות הטבעית שלנו היא זו שלמעשה מדגימה באיזה מעגל לגיטימי להיות עירומים ואיפה לא. חשוב כמובן גם להסביר באופן מילולי שאם מישהו חושף בפניהם את גופו עליהם להתרחק ממנו ולספר על כך. חשוב ללמד ילד מה מותר ומה אסור בנושאי עירום כמו כל נושא אחר‭."

כמו בצעקות
האם מבחינת בשלות מינית או התעסקות במין קיים הבדל בין ילד שגדל בבית שבו הוריו הסתובבו עירומים לבין ילד שגדל בבית אחר?
"קרוב לוודאי שילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים באופן נורמטיבי יגדל להיות בוגר עם פתיחות מינית גדולה יותר מזו של בוגר שגדל בבית שבו הסתתרו מפניו כל היום. בוגר שגדל בבית שבו נושא העירום היה עניין טבעי ופתוח לא יראה את גופו כמשהו שעליו להסתיר. כשהורה מחליט שלא להתלבש בפני ילדו, הוא עלול להעביר לו מסר שמרני וקרוב לוודאי שיהיו לכך השלכות.

"הילד גדל בבית שבו הוא למד שהגוף הוא דבר פרטי שלא חושפים. כל הורה יודע איזה מסר הוא רוצה להעביר לילדיו, כל הורה יודע מה הוא מלמד את ילדיו, אבל אף הורה אינו יודע מה נקלט בראשו של הילד. אולם חווית העירום החופשי בבית הופכת להיות פחות נוחה כשיש ילדים בגילאי ההתבגרות. הסקרנות והמבטים על הגוף מגיעים כבר מהזווית הארוטית, ובמקרה זה יש דברים שהצנעה יפה להם. בכלל, ככל שהילד גדל צריך לכבד את הפרטיות שלו ופחות להיחשף לידו‭."‬

האם עלולות להיות השלכות שליליות על ילד שגדל בבית שבו הסתובבו עירומים והתחושה הפריעה לו?
"כל ילד חווה משהו אחר בילדותו, וטבעי שכל אחד יחליט איזה חלק מאופן התנהגותם של הוריו הוא ירצה לאמץ ואיזה חלק ירצה לשנות. כל עוד העירום בבית מתנהל בגדר הנורמה, ההשלכות יהיו שוליות ולא יפריעו לתפקודו של הילד כמבוגר. תחושת החריגות היא זו שעלולה ליצור מצבים לא נוחים בקרב הילדים, ולכן על ההורים להיות קשובים ולשים דגש על התנהגות הילד.

"תקשורת פתוחה בבית תאפשר לגלות ביעילות כיצד הוא מרגיש עם אופן התנהלותם של הוריו בכל הקשור לנושא, ולהביא לשינויים במידת הצורך. זה בדיוק כמו שיש בתים שצועקים בהם ויש בתים בהם אסור לצעוק. אם מחקרים היו מצביעים באופן חד משמעי על כך שעירום בבית משפיע על הילד לרעה, כבר היו טורחים להגדיר משהו שיבלום את התופעה" .

NRG-בריאות: http://www.nrg.co.il/online/HP_43.html

אוננות לאישה המדריך המלא

הכשרת דקה / דקיני (חלק א')

בהנחיית בועז שגב

מסלול ההסמכה המעמיק בישראל לטנטרה

ללמוד עם המנחים המובילים בישראל

ללמוד ברמה המקצועית

ועוד לא התחלנו...

לא רק למען המקצועיות...

הרשמה ופרטים נוספים:

   

בשיתוף עם להיות טנטרה - פורטל הטנטרה הישראלי

מתוך המגזין מאדאם: http://www.madam.co.il/site/index.html

פה גדול

פורסם על-ידי איריס שחר

אמנם התרגלנו לכך שפס-הקול הסטנדרטי שאנו מפיקים במיטה מורכב בעיקר מאנקות-גניחות-צעקות (תלוי בווליום, בהעדפה אישית, ובואו נודה בכך, גם בכישרון של הפרטנר). אבל הגיע הזמן להחליף את הדיסק.
מי לא יאהב לדבר גסויות בזמן סקס? מי לא יאהב לשמוע את הפנטזיות של בן הזוג בזמן שמתעלסים בלהט? מי לא ירצה לשמוע כמה זה טוב? במהלך התעלסות מינית אנחנו אוהבים להשתמש בכל החושים, אז למה להזניח את חוש השמיעה? אנחנו אוהבים להגיד דברים. לחדור עמוק לתוכנו ולחשוף את הפנטזיות שלנו במערומיהן. אבל לפעמים, ואולי רוב הזמן, אנחנו נתקלים בעכבות. למרות שמה שחששתם לומר, יהפוך לגירוי חזק שמלהיט את הפרטנר שלכם למיטה.
אם חששתם עד עכשיו – זה הזמן לחשוף את הקלפים.

תמיד טענתי שגברים רוצים שנשים יזיינו אותן. אחת התנוחות החביבות על הגברים היא שהאישה למעלה. הם ישמחו לשמוע אותך אומרת להם "אתה רוצה שאני אזיין אותך? " אני אזיין אותך ואקרע לך את הצורה", בליווי תנודות עולות ויורדות של האגן. ולגברים מעודנים יותר, שאולי לא היו רוצים להיכנס למיטה עם ג'ורג' החוקר של מוסטפא דיראני, תוכלו להבטיח תוצאה דומה אך בשפה רכה יותר. לגברים מומלץ להימנע מביטויים חריפים מדי, לפחות עד שיתהו על קנקנה של בת הזוג ויוודאו שהעניין לא ייגמר בטראומה על רקע אלימות מילולית.

"אני רוצה אותך"
נכון שזה שאתם כבר יחד במיטה זה רמז עבה לכך שיש משיכה ביניכם. אבל תמיד כיף לשמוע את זה, וזה גם לא מזיק כלל להערכה העצמית. אז תלחשו באוזן, או תאמרו בקול רם "אני רוצה אותך". נשמע פשוט ? יש לזה אפקט בלתי נשכח... בכלל, זה משהו שכולם, גם גברים וגם נשים צריכים להגיד ולשמוע כל יום, לפחות פעם ביום.


"היית רוצה עוד בחורה כאן עכשיו ?"
קודם כל, כשמציבים את השאלה הזו בפני גבר, זו דוגמה קלאסית למונח "שאלה רטורית". שנית, גם אם אתם אוהבים לעשות זאת בשניים אפשר לפנטז ביחד על בחורה נוספת במיטה. אם תרצו פעם להוסיף מישהי כדאי לדבר על זה כבר עכשיו. ואתה, אם לא תתבייש לשאול. "מה היית עושה אם היתה כאן עוד מישהי?" או " על איזה בחורה את מפנטזת? " תתפלא איזה תשובות תקבל. עם זאת, מאוד לא מומלץ להעלות את התהייה הזו עם בת-זוג קנאית...


"איך את/ה מפנטז/ת עלי?"
נשים יודעות שאתה מאונן עליהן כשאתה לא איתן. אז למה לא לספר להן בדיוק על מה אתה חושב ואיך אתה עושה את זה? וגם להיפך. תספרו את הסודות הכי כמוסים. (את הפנטזיה שלך על השכנה ממול תדחה לפעם אחרת, בבקשה).

"מה עושה לך טוב?"
כולנו לומדים להכיר אחד את השני. לפעמים כבר יודעים היטב מה בדיוק עושה לנו ולפרטנר/ית טוב מאוד. אבל זה כל כך טוב להגיד את זה. ואם משהו לא עושה טוב.. כדאי מאוד להגיד גם את זה. בעדינות מותק.

פיסקה תיאורית
נכון שלא כולנו זוהיר בהלול, אבל אפשר ללוות חלק מהסקס בתיאור מצב. כן זה מרגש אותה לשמוע כמה אתה נהנה להיות בין הרגליים שלה. ומה עובר לך בראש. אז תגיד לה! כן זה מרגש אותו אם תגידי לו כמה טוב להרגיש אותו בפנים. והכי חשוב לצעוק גוללללל !


לא דיברנו עוד על אהבה...
אם את אוהבת אותו. אם אתה אוהב אותה. אין דבר יותר נפלא מלהגיד את זה. בעצם, לשמוע את זה- עוד יותר טוב. אז אל תתביישו. בכלל כל משפט עם הפועל "אוהב/ת" מתקבל בברכה.

קצת צניעות
אל תזמינו שקרים חשוב מאוד לא לשאול שאלות כמו :
"האם אני הכי טוב שהיה לך ?" או "נכון שאני הכי טובה במיטה?" גם אם שמעתם "כן" – קחו בחשבון שזה נאמר למען הגירוי והסדר הטוב. נראה לכם שמישהו יכול היה לומר לכם לא?


"איך היה לך ?"
נכון שהתרגלנו למלא משובים בצבא ובאוניברסיטה, אבל במיטה? לא מומלץ. אם היה כל כך נפלא, אז למה צריך לשאול? אז אם אתם מצפים לתשובה כנה ייתכן שתשמעו משהו כמו : "היה נחמד. אבל לא משהו. כבר היה לי סקס הרבה יותר טוב בעבר"

נשים, קצת טאקט
בעולם התחרותי של הגברים הגודל הוא נושא כאוב. יש להימנע בכל מחיר מלומר לגבר ביקורת כלשהי על מימדיו. למרות שאנחנו יודעות שהגודל לא קובע, סליחה , כן קובע, סליחה, לא קובע.... במקרים קיצוניים הימנעי במיוחד מהשאלה : "הוא כבר בפנים?"
גברים, פשוט אל תעלו את הנושא וזהו. נקודה סוף משפט.

זיוני שכל
אחיותיי הנשים. כבר הוכח מדעית שהמוח שלנו מפותח יותר מילולית משל הגברים. אין צורך להוכיח זאת במהלך המשגל. הימנעו מזיוני שכל מיותרים. את השיחה בנושא בחירת צבע לספה החדשה תדחו למועד אחר. כנ"ל גם שיחות נפש אחרות שיש להן כבוד, אבל בעיתוי אחר. ואם את לא חושבת שהוא אוהב אותך, אל תשאלי.


בין אם מצאתם פה משהו שאתם אוהבים, ובין אם לאו (שתפו אותנו קמצנים!) חשוב להתבטא. אנחנו מבטאים את האהבה שלנו בדרכים רבות, וביניהן שפת הגוף והמגע הם החשובים ביותר. אבל גם למילים יש עוצמה. נסו ותיהנו. ואם אתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים – אז תבקשו...תתחננו או תדרשו ! העיקר שזה יעשה לכם טוב בגוף ובנשמה.

כל מילה אמת,אני אוהב שהן טוחנות לי את הצורה כשהן דוהרות מעליי.