|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סרטן השד בראיה הוליסטית. סרטן השד כתוצאה מאי קבלת הנשיות / אירית רושין
מאמר זה הינו קטע מתוך ספרה של אירית רושין: "נשיות"
הגוף הנשי, יותר מכל אלמנט בחברה שלנו, נושא בתוכו את צלקות המחלה החברתית הקולקטיבית של אי קבלת הנשיות. הביטוי "אי קבלת הנשיות" הוא ביטוי אלגנטי מאד, ומתורבת, אך הוא חובק בין מילותיו העדינות, אמיתות בוטות וקשות. שורשי היחס השלילי אל המהות הנשית חבויים עמוק מאד בלא מודע הקולקטיבי, ומכילים חומר נפץ רגשי שמחפש לו דרכי ביטוי. אחד מביטוייו הוא סרטן השד.
האיבר המשקף יותר מכל, את נשיותה של האישה הוא השד. השד הוא איבר הישרדותי, שנועד לכלכל את הילוד בעודו חסר אונים לחלוטין, אך הוא ממוקם באזור הרגש שלנו, אזור הלב, ויש לו עוצמה ממגנטת של יופי, חום ורכות. השד הוא מוקד המשיכה של האישה. בהיותו רך, עגול, שופע, הוא מכריז בקול את הנשיות וחושף אותה לעולם. השד, לכן, קולט יותר מכל איבר אחר בגוף הנשי, את התנגדות האישה לנשיותה.
בתפישה ההישרדותית, הלא מאוזנת שלנו - הן אצל נשים והן אצל גברים, הנשיות הרכה, בעלת התנועה הרגשית האינסופית, נתפשת כמשהו רע ושנוא, המעורר רצון עז להכחידו. עדיף לנו, על פי תפישתנו ההישרדותית, להיות יציבים וקשים כסלע איתן. אצל רבים, גברים ונשים גם יחד, מהווה הזיווג המיני הוצאה לפועל, לא מודעת, של הרצון להכחיד את הנשיות. פעמים הגברים מבטאים באקט המיני את רצונם להרוג את הנשיות, המוסתרת בגופה של האישה, עמה הם מזדווגים. הם רואים באיבר מינם חרב, אתה הם מבתרים את הנשיות החבויה.
מדוע המיניות הנשית כל כך שנואה?
הגוף הנשי מכיל את סודו בתוך אגם הרוך. הגבר המבקש להיכנס אל גופה של האישה אמור לדאוג לכך שגופה יהיה נינוח ומשוחרר. כדי להשיג זאת הוא אמור לוותר על הצד הלוחמני שבו. ובכך להעניק לאישה את מרב הביטחון לו היא נזקקת כדי להיפתח.
הכניסה אל מקדשה של האישה היא זכות. היא זכות הניתנת לגיבור - אך לא לגיבור החרב, אלא לגיבור האהבה. זה שמוכן לצאת לעולם נטול הגנות. הגיבור המאמין בעצמו, זה שיודע שבזכות עוצמתו הפנימית, יופיו, רכותו, מיוחדותו הוא יתקבל. הוא יודע לבטח שהוא רצוי ואהוב, וידיעתו הנינוחה היא שממיסה את הבריחים הנועלים את דלתות חדריה של הנשיות המצפה לו.
הגבר הגיבור אינו הגבר הבא בחרבו להרוג את ה"מפלצת", אלא זה שיכול לעמוד מול הנשיות ערום מכל הגנה. הגבורה הגברית אינה אלא אומץ הלב לעמוד מול האהבה ולהביט בה בעיניים גלויות.
השנאה כלפי המיניות הנשית, אם כן, נובעת מן העובדה שהיא דורשת כניעה מלאה לשקט, לרוך, לאהבה. האנושות מאמינה בכיווץ, בנוקשות, בגבולות, במלחמה, במאבק, בשנאה, בשליטה, בכיבוש, בסבל כאמצעים ראשוניים להישרדות. השנאה כלפי הנשיות מקורה בפחד מן האהבה. בפחד מן האחדות. ההכנעה שהנשיות מבקשת מאיתנו פירושה סוף עידן המלחמה - והאנושות עדיין אינה מאמינה בכך.
הגוף הנשי, חושף את סוד נשיותו, כשהוא משוחרר ופתוח כפרח ענוג אל השמש. המצבים שמאפשרים לגוף להגיע למצב זה הם: שקט, בטחון, קצב נכון של התפתחות המהלכים, הקשבה, רוך, זרימה. פעמים רבות הגבר בא אל האישה כשגופו מכווץ ונוקשה. הוא חסר זרימה, נטול הקשבה לעצמו ולבת זוגו, והוא פועל כשהוא חסר נינוחות. מתוך כך, במקום לשחרר את גופה של זוגתו הוא מגביר בו את הכווץ, ומכניס אותה כולה למצב של מגננה ופחד. לא פעם הגבר, בא אל האישה חסר סבלנות, שואף לעמוד במשימה, דוחק בזוגתו להפשיר מהר, לקצר ב"בולשיט" המקדים, ולמלא אחר צרכיו שלו. בעיני גברים רבים - צרכי הלב, סביבה בטוחה ונאה, הקשבה, שיח, טקסיות, ריחות טובים, מילות אהבה רכות וכדומה אינם רלוואנטיים לעניין המיני. לעומת זאת, לגבי נשים רבות זה לא "בולשיט" כלל וכלל, זהו צעד ראשון שאין כל דרך לעקפו - כי נשיותה האמיתית של האישה מחוברת אל ליבה, ולכן הדרך להגיע אליה עוברת דרך הלב.
האישה, שעומדת חסרת אונים מול חוסר הרגישות של הגבר, מגיבה בשתי דרכים - או שהיא דוחה את הגבר שוב ושוב, ומכה בגבריותו המוכה כבר ממילא, או שהיא נעתרת באופן כלשהו - בדרך אותה היא גילתה בעצמה כדי להגיע לפתיחה כלשהי. פעמים היא פשוט מתנתקת מעצמה, ומותירה את גופה חסר חיים על המיטה, מחכה בשקט שהאירוע המטריד יעבור, ופעמים היא עצמה נכנסת לפעילות מלאת אנרגיה של עשייה וכיבוש כשאין מאחוריה כל אמת רגשית.
הנתק שמותיר גוף פסיבי ומת, והאוטומטיות הפעלתנית חסרת הרגש, שניהם מסוכנים לגוף. בשני המקרים הגוף חווה הפקרה. האישה מתנתקת מרגשותיה הנשיים ואינה מאפשרת לגוף המאוכזב לבכות את בכיו ולבטא את כאבו. הנשיות הנטושה בגוף מרגישה נבגדת, והיא מתמלאת בזעם אדיר. ביום אחד בהיר, זעם זה מתפרץ בגוף הנשי כמחלה, ובמקרים הקיצוניים הוא מופיע כסרטן שד.
בימינו, סרטן השד הפך להיות נפוץ ביותר. רבים מעדיפים להאשים את נפיצותו בסיבות הקשורות לאורח החיים המודרני: לרעלים, לזיהומים, לוירוסים, לתורשה, למתח החיים וכדומה. הכל נכון - הכל אכן חובר לתמוך במחלה - אך הסיבה האמיתית למחלה היא זעמה של הנשיות המגיבה לרצונה של החברה להדחיקה ולהכחידה. האישה, שדוחה בתוכה את נשיותה, אינה מתמודדת עם עוצמתם של שדיה. היא רואה בהם את אלו שחושפים את נשיותה בריש גלי. הם כמו נכפים עליה, וכופים עליה להיחשף לעולם, על כל פגיעותה. לכן, כשאינה יכולה לשאת יותר את נשיותה, היא פוגעת בשדיה באמצעים תת הכרתיים, והיא מחלה אותם במחלה הדורשת את כריתתם.
למרות שהאופנה היום מזמינה את האישה לחשוף את שדיה, להוסיף להם נפח ולהתגאות בהם, אין זה מעיד על כך שהאישה עשתה שלום אמיתי עם נשיותה. היום האישה רואה בשדיה אביזר אופנתי. האישה מנצלת את גופה כדי להשיג יתרונות. הוא הופך עבורה לנשק. לחפץ נסחר. היא אינה חווה את הנתק הקיים בה, בין אותה החצנה, פתיינית מנקרת עיניים - נשית כביכול - לבין נשיותה הפנימית, הנמקה זנוחה במרתפי התודעה.
מאמר זה נכתב על ידי אירית רושין - סופרת, אמנית ומורה רוחנית. מן המובילות בתחום המודעות הנשית בארץ, ומפורצות הדרך בתחום הטיפולים האלטרנטיביים. אתר: www.iritrushin.com
|
נכתב על ידי
Feminine-admirer
,
2/8/2007 23:17
בקטגוריות סרטן, סרטן השד, אהבה עצמית, אהבת הגוף, בנות, בריאות, בעיות מיניות, גברים, הנאות החיים, העצמה נשית, זרימה, חיבור אל האני הפנימי, מיניות, נשים, נשיות, עוצמה נשית, עוצמה נקבית, קבלה עצמית, רפואה אלטרנטיבית
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Feminine-admirer ב-3/8/2007 17:25
|
|