מחבקים את השרלילות

מאת: שני יפת, מערכת וואלה!

כשאתה במסגרת בית ספרית כולם תמיד בתוך התחתונים של כולם. כולם יודעים את מי אתה עושה וכולם מתעניינים. לזאת יש שם של שרמוטה, הנותנת של השכבה וזאת המתחסדת שמתנשקת רק אחרי שהיא ביחד עם מישהו חצי שנה. הזוי? ממש לא. בית הספר הוא כמו קהילה קיבוצית, ממש כמו ישוב בו כולם מרכלים על כולם וכולם בתחת של אחד של השני. ככל שהשנים עוברות, אנחנו מדברים יותר על סקס באמת, ולא מתעסקים בלשים תוויות על אנשים שאנחנו בקושי מכירים.

בחורה בת 26 יכולה לעשות מה שבראש שלה. גם אם היא תצא עם 20 בחורים ותשכב איתם, רק החברים הקרובים שלה ידעו מזה והם וודאי עושים את אותו הדבר ומפרגנים לה. אולם, ילדה בת 16 שמתחרמנת עם מי שבא לה, סביר להניח שהכינוי "שרלילה" ידבק לה במהירות.

קנאת פין

על בנים אני לא מתפלאת. הרבה בנים קוראים לבנות שונות שרמוטות מכל מיני סיבות של מרמור וחוסר ביטחון. הכל אגו, קנאת פין אולי, נתעלם. אבל בנות - אנחנו לא יכולות לעשות את זה לעצמנו. גם ככה הבנים מנסים לדכא אותנו בואו לא נעזור להם. בואו כולנו ניקח נשימה ארוכה ונתחיל לפרגן. אפילו לפריס הילטון, הרי מה היא כבר עשתה?

(צילום: רויטרס)

על מיניות בגיל ההתבגרות

מאת:נלי שטיין

"האם מותר לאונן?", "מתי הגיל הנכון לקיים יחסי מין?", האם השאלות הנשאלות באינטרנט רומזות על סוף עידן שיעורי חינוך מיני? להיפך, נלי שטיין ממליצה לעודד את בני הנוער להיפתח למין ולהבין את גופם

שאלות כגון: "מה עושים עם הריח של ההפרשות מהגוף שלי?", "כיצד בנות מאוננות?", "האם איבר המין שלי באורך מתאים לגיל שלי?", מסקרנות ומעסיקות כל נער או נערה מתבגרת.

בני נוער רבים ובנות נוער רבות פונים מדי יום לאתר האינטרנט של 'הדלת הפתוחה' או לפורומים נוספים בנושא סקס ושם הם מוצאים כתובת לקבלת מידע, עידוד ותמיכה.

הבושה, המחסומים, הדעות הקדומות - כל אלה חוברים יחדיו ליצירת השתקה בנושא מיניות מתבגרים, או לראייתה רק כבעלת פוטנציאל לפורענות: מחלות מין והריון לא רצוי.

בני נוער רבים מרגישים לעיתים שאף אחד מבין המבוגרים שמסביבם לא באמת מוכן לשוחח עמם על הגוף המשתנה הזה, על הנפש שצריכה להתאים עצמה לשינויים הגופניים-הורמונליים ועל החששות והלבטים.

אם מתקיימת שיחה כלשהי, למשל במערכת החינוך או במשפחה, היא בדרך כלל שיחה מעשית - "עושים כך וכך בזמן הווסת", "אלו הם אמצעי מניעה מתאימים" וכדומה. לא שזה לא חשוב, אבל זה בהחלט חלקי ולא מספק.

אז מה באמת קורה בגיל ההתבגרות מבחינת ההתבגרות המינית והנפשית? אולי בכלל מגזימים שטוענים שהגיל הזה כל כך חשוב? יש הורים הטוענים שלהם אף פעם לא הסבירו כלום, ובכל זאת הם גדלו, התפתחו והסתדרו.

מה באמת חשוב לדעת? הנה שתי נקודות מרכזיות ביחס להתפתחות מינית בגיל ההתבגרות:

1. כולם כבר יודעים שבמהלך השנים האלה, בין 12 ל-18 בממוצע, הנקראות "גיל התבגרות" מתרחשים הרבה תהליכים: הורמונליים, נפשיים וחברתיים.

למעשה, גיל ההתבגרות מהווה צומת חשוב כל כך בחיינו היות שבפעם הראשונה "החלקים מתחברים".

כלומר, היכולת שלנו לחשוב, להבין, להיות סקרניים ויצירתיים, יחד עם ההתפתחות הגופנית-מינית, חוברים יחדיו ומאפשרים לנו להיות פעילים, כאלה שיש להם יכולת להגדיר מה הם רוצים, לנסות להשיג זאת (למשל על ידי חיזור), לבטא את הסקרנות, האהבה והתשוקה.

בה בעת אנו כבר מודעים לסביבה החברתית-תרבותית בה אנו חיים, למה נחשב 'בריא'? ומה נחשב כ'סטייה'? מה נחשב 'גברי'? ומה 'נשי'? ומנסים להבין את כל המציאות המבלבלת הזו.

לכן, יש לזכור שמיניות הנעורים הינו צומת חשוב בחיינו, ומה שנלמד בתקופה זו על עצמנו ועל העולם המיני ילווה אותנו שנים רבות.

2. לאור הנאמר עד כה עולה החשיבות במתן הסברים נכונים ומידע אמין ביחס למיניות בגיל זה, והם צריכים להינתן מתוך הבנה של מעגל החיים המיני הכולל.

מדובר, כאמור, בהשתתת בסיס לקראת התפתחות מיניות בוגרת, בריאה ומהנה. כך לדוגמא כדאי להסביר על אוננות בגיל ההתבגרות, הסבר המופנה כלפי כל אחד מהמינים, תוך מחשבה על החיים המיניים הזוגיים בעתיד.

בקרב נערות - נערות רבות נרתעות וחוששות מלהכיר את איבר המין שלהן. תפיסות חברתיות ביחס לאיבר זה כ'מלוכלך', 'מסריח' ואפילו 'טמא' מעכבות ויוצרות מחסומים, והן נמנעות מלהכיר את הדגדגן ואת מבנה הפות בכלל.

חוסר ידע והבנה גורם לנערות החשות גירוי מיני להחדיר חפצים לנרתיק, מה שעלול לגרום לפציעה. אבל, יותר מכל, עם התבגרותן, הן עלולות להגיע לקיום יחסי מין מבלי להבין כיצד הן יכולות להגיע לאורגזמה, עם הרבה פחדים ותלות בבן הזוג.

לכן, נדרשים הסברים סבלניים וברורים, כאלה המסייעים להשתחרר מהבושה והפחד, לגבי החשיבות בלקיחת הזמן להיכרות עם הפות, על פתחיו השונים ועל הדגדגן המצוי בו (למשל, בעזרת ראי). זאת במטרה ללמוד לגעת בו ולהכיר איזה מגע ואיזה סוג של לחץ מעביר תחושות נעימות עד כדי אורגזמה.

בקרב נערים - על בסיס התפיסה החילונית הרי שאוננות הינה פעילות מינית מקובלת ונחוצה לשחרור המתח המיני ומאוד מאוד נפוצה.

ההדרכה לנערים בנושא זה צריכה לקחת אף היא בחשבון את מרכיב הבושה, הלחץ והסכנה לבנות 'אוטומט' של פליטה מהירה, שתפריע להם בחייהם המיניים בעתיד - עם בנות זוג.

לכן, כדאי להמליץ לנערים לאונן כשהם לא לחוצים (שמישהו יכנס, ידפוק בדלת או בכלל), 'לקחת את הזמן' ולבדוק מה נעים להם, איזה סוג מגע ובאיזה חוזק, הדגש הוא על לגיטימציה לפעילות מינית מעין זו, על שחרור מהבושה ועל הכרת הגוף.

אז מה אתם אומרים? נשמע הגיוני? אולי קצת מביך להסביר זאת לילדים? אולי אנחנו יודעים משהו מזה אבל לא חשבנו שזה כל כך קשור למה שיקרה בעתיד?

נלי שטיין
''מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. מתמחה בטיפול זוגי ומיני. רכזת מקצועית של "הדלתות הפתוחות" באגודה לתכנון המשפחה. בעלת קליניקה פרטית בת"א

לאתר זוגיות של נלי שטיין
לאתר של דלת פתוחה

BeOK-מין וסקסולוגיה: http://www.bok.co.il/Articles.aspx?ArticleCategoryID=15

 חשד: מטפלת קיימה יחסי מין עם ילד בן 14

המטפלת והנער הכירו במחלקה לאשפוז יום בבית החולים "שיבא". מחומר החקירה עלה כי

המטפלת שלחה לנער הודעת אס.אם.אס בה החמיאה על גודל איבר מינו. החוק אינו אוסר על

נשים לקיים יחסי מין עם ילדים ונערים, לכן נחשדת המטפלת דווקא בהזנחת מושגח

אבי כהן

מטפלת פרטית בת 27 במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר חשודה שקיימה יחסי מין עם נער בן 14, השוהה בטיפול יומי. היא נעצרה לחקירה והובאה הערב (שבת) לבית משפט השלום בתל-אביב לדיון בהארכת מעצרה, בסופו נשלחה למעצר בית בן ששה ימים. מבחינה משפטית, אין איסור חוקי על קיום יחסי מין בין אשה לבין קטין, אלא אם הדבר נעשה בכפייה.

הורי הנער הגיעו ביום חמישי האחרון למשטרת מסובים וסיפרו שהמטפלת, סטודנטית לפסיכולוגיה, קיימה מערכת יחסים אינטימית עם בנם. המטפלת שומרת על ילדה הנמצאת באשפוז יום בבית החולים, סמוך למיטתו של אותו נער. עם קבלת התלונה, החלו החוקרים לגבות עדויות. וממנה עלה שהנער מטופל מזה זמן באשפוז יום בבית החולים ובסמוך למיטתו מאושפזת הילדה שעליה שומרת המטפלת.

מחומר החקירה שבידי המשטרה עולה כי הנער בן ה–14 אושפז בחודש ינואר השנה לאחר שהותקף על-ידי חיידק טורף. לאחר ארבעה חודשים הוא שוחרר לביתו, אולם המשיך להגיע לאשפוז יום במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

כאשר עבר לטיפול יום, לפני כחודש, הוא הכיר את המטפלת ולאט לאט התפתחו היחסים ביניהם, ובאחת הפעמים אף "נתפסו מתעסקים זה עם זו" על-ידי אחת מאחיות בית החולים. עוד עולה מהחקירה כי במהלך החודש הזה שלחה המטפלת לנער כמה הודעות אס.אם.אס, בהן, בין השאר, החמיאה לגודל איבר המין שלו.

פרקליטה של המטפלת, עורך הדין דרור מקרין, אמר ל–ynet כי "מדובר בפעם אחת בלבד, וגם בפעם הזאת הפריעו להם באמצע. מדובר בנער שמתנהג הרבה יותר בוגר מכפי גילו, לא היה כל ניצול מיני והיחסים היו בהסכמה". עוד הוסיף עו"ד מקרין כי המטפלת נקשרה אל הנער רגשית. לדבריו, "מדובר בהתפתחות של מערכת יחסים, מאחר והנער עזר רבות לבחורה בה היא מטפלת. מדובר בבחורה שמונשמת ומוזנת על ידי מכונות, והוא היה עוזר בטיפולים לאחיות".

המשטרה מייחסת למטפלת, פרט למעשה מגונה ובעילת קטין, גם הזנחת מושגח. עו"ד מקרין טען כי לא מדובר בשום אופן בעבירה פלילית, מאחר והנער הוא מעל גיל 14.

לאחרונה אירעו מספר מקרים נוספים, שבהם נשים קיימו יחסי מין עם נערים. באחד המקרים, קיימה מורה לערבית ב"גימנסיה הרצליה" בצפון תל-אביב יחסי מין עם שני נערים בני 16 מבית ספר אחר. המורה נחקרה אך לא ננקטו נגדה סנקציות במישור הפלילי, משום שהחוק אינו מגדיר כעבירה יחסי מין בין אשה לבין קטין. במקרה אחר, נעצרה מורה מרחובות בחשד שחשד שקיימה יחסי מין עם תלמידים בישיבה התיכונית "ישיבת הדרום" בעיר.

היחסים האסורים התקיימו לפני למעלה משנה. בלי קשר לכך, בשל סיבות בריאותיות, הפסיקה המורה ללמד במוסד באוקטובר 2004. מזה כמה ימים חוקרת תחנת רחובות תחת מעטה של סודיות את הפרשה, שנחשפה לאחר שאחד מאנשי הצוות בבית הספר, שידע על מערכת היחסים החריגה בין המורה לתלמידים, התלונן במשטרה.

מקרה דומה קרה לי עם המורה שלי שתרם לי הרבה,אז אולי הגיע הזמן לשינוי התפיסה החברתית כלפי המיניות ויתר פתיחות בנושא. (יוסף)