החלטתי שהפוסט הזה יהיה על משקל וכל השיט הזה ..
אפעם לא הייתי שמנה או סופר רזה, הייתי כמו שצריך להיות.. אפעם לא הייתה לי בטן שטוחה לגמרי,
תחת פיצפון, ורגליים מקל .. גם אני לא גבוהה עם רגליים ארוכות ורזות.
הגובה שלי זה 1.63 והמשקל שלי אם אני לא טועה הוא 53 בערך,
כן לפי מה שאומרים זה המשקל הרצוי לגיל שלי בלה בלה בלה בלה.
האמת, מצידי לשקול 60 קילו העיקר שיהיו לי בטן ורגליים רזות, כי אחרי הכל 60 זה רק מספר, לא?
אז לא בחיים לא ניסיתי להקיא, או משהו בנושא. כי אותי זה מפחיד, מחריד ומגעיל.
למרות שאני לא יכולה לומר, ואני לא חושבת שאם ילדה אחת בעולם שאחרי שהיא אכלה משו לא
עברה לה המחשבה בראש "אולי לא הייתי צריכה לאכול את זה, ואולי אני אלך עכשיו להקיא?"
כמובן שאחרי שעובר המשפט הזה בראש שלי אני ישר מורידה את החלק של הלהקיא, אבל כן משאירה את
החלק הראשון . רק בנות יבינו כאלה דברים, אחרי שאוכלים משו ואפילו לא שמים לב שאוכלים אותו
את כועסת על עצמך, ובתור מישהי עם שכל והיגיון היא לא תלך לעשות שטויות, אלה היא תבכה על זה ותמרמר,
וכן, אני מעדיפה להתמרמר ולהתבכיין מאשר ללכת ולהזיק לעצמי ..
בואו נגיד ככה, את הצד הגנטי שלי אני לא כלכך מחבבת, ועוד אני? הכי נידפקתי.
כל הגנים הטובים והמשובחים של ההורים דילגו עלי, למשל העיניים .. בשני הצדדים יש היסטוריה של עיניים בהירות
וגם לאבא שלי לאחי ולאחותי יש עיניים בהירות, ורק אני לא .
או למשל בשתי הצדדים יש גובה, אבל כמובן שאני לא קיבלתי אותו.
או שלמשל בצד של אמא, יש חילוף חומרים מהיר מצורה מטורפת, וכל פעם שאני רואה את הבת דודה שלי
שהיא בגיל שלי, והיא בגובה 1.73 עם בטן שטוחה רגליים ארוכות ותחת מושלם באלי לקחת חבל ולתלות את עצמי.
אני יכולה להמשיך ברשימת הדברים הטובים שדילגו מעלי, אבל אינלי את כל הלילה ואני רוצה להספיק ללכת לישון עוד היום.
תמיד שאני חושבת למה הם קיבלו, ולא אני אני מתחרפנת.. כן אתם יכולים לקרוא לי שיטחית, רדודה, אבל זה לא זה
אני לא כזאת, טוב אולי קצת אבל יש בי דברים יותר חשובים מי זה ..
זה באמת מחרפן, לראות את כל מה שהיה יכול להיות שלך [ואני לא מדברת רק על גנים או כל השיט הזה]
אבל זה לא, כל מה שאתה היית יכול לעשות, אבל אתה פשוט לא .. ואל תגידו לי שעכשיו אני לא צודקת !
ככה או ככה, תמיד הייתי מפסיקה להתעצל ובאמת להשקיע בספורט . זה היה קורה כל כמה חודשים,
אבל בסופו של דבר הייתי מתעצלת ומפסיקה .. כמו תמיד. בא החשק, הרצון אבל במהירות שהוא בא ככה הוא גם הולך..
הפעם החלטתי, שדיי הפעם אני באמת אתאמץ. הפעם יש לי מניע אמיתי, הגעתי למקום חדש, אנשים חדשים,
הכל חדש . זה לא שאנשים מעירים לי, ממש לא, כמו שאמרתי אני לא שמנה אבל גם לא כוסית על, אני סבבה, חבר שלי אוהב אותי איך שאני וכועס עלי כשאני מתחילה לומר דברים כמו עכשיו, חברות שלי לא מבינות למה אני אומרת את זה, אבל זה כבר לא קשור אליהם, זה משו בשבילי, שאני ארגיש באמת בנוח עם עצמי ואפסיק לדאוג ולהיות כלכך מודעת לעצמי ..
פשוט בא לי משו שונה.
אני באמת מקווה שהפעם אני אתמיד עם ריצות, אוכל, חדר כושר.. והפעם זה ישאר.
אני לא רוצה להוריד הרבה, לא משנה לי אם זה יהיה 5 קילו או 2 העיקר להראות יותר טוב..
היום רק ראיתי כמה העלתי בזמן האחרון, וזה כלכך הכעיס אותי שבגלל הסיבה הזאת אני פה,
כותבת את השטויות האלה, השיטחיות האלה, שלמרות הטיפשות שלהן הן כלכך חשובות לי ..
ואני בטוחה שלעוד הרבה בנות כמוני זה חשוב, גם אם הן יכחישו D: .
אז בקיצור, נחמד לפרוק את זה ולא להרוג את עצמי במחשבות,
לילה טוב אנשים מקווה שאני באמת אצליח במטרה (:..
3>
*ושוב, תבינו אותי, זה פוסט חד פעמי. מבטיחה .
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
