אז מה אם אני משקרת לאמא שלי בלי סוף?
אז מה אם אני יורדת בלימודים בקצב מהיר כמו טורבו?
אז מה אם אני מעשנת כמו אח שכשאני רצה מטר אני מתה?
אז מה אם אני אוהבת אותו [נראה לי] אבל הוא ירד מהעניין?
אז מה אם אני מתאפקת לא לקרוא לו את האווי ובסוף להתייאשת?
אז מה אם אני אובססיבית לשעות עם מספרים זהים וזה עושה לי טוב?
אז מה אם אני הולכת לישון כל יום ב10 כמו ילדה קטנה?
אז מה אם אני מחביאה מצתים בארון?
אז מה אם  אני בוכה ניאגרות ומרגישה טוב יותר?
אז מה אם אני מדברת על אנשים שאני שונאת מאחורי הגב ואחריזה מחייכת אליהם?
אז מה אם אני צריכה תשומת לב יתרה לפעמיים?
אז מה אם אני לא כמו כולם?
אז מה אם אני לא שלמה עם עצמי בכלל והמראה היא האויב הכי גדול שלי?

אין לי לעניין תשובות.
פשוט על הזין. אז מה שאין לי אבל עליו.

העיקר שיש לי חיוך על הפנים.
ושגם אם הוא נחמק לזמן מה
הוא תמיד חוזר ובענק D: