לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Fool enough to almost be it, And cool enough to not quite see it, And old enough to always feel this

כינוי:  Symphony

בת: 37

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

Something new, Somwthing old...



השבוע בחיפה נעלם מהר יותר משציפיתי.
כשיש זמן ולא לחוצים להספיק לדחוס את כל העולם ביום וחצי, ויש זמן אפילו בשביל ימים שלמים של בהייה חסרת מעש בטלויזיה,
הכל עובר הרבה יותר טוב.

הגעתי לחיפה במוצ"ש הקודמים , בהם כבר הספקתי לקבל הודעה מה - Boy in port Haifa שלי, הלא הוא המוסיקאי,
למרות שהערב נחתם בנשיקה ולא בסקס, כמו שקיוויתי, עוד נפגשנו מאוחר יותר השבוע ושם דווקא כן קיבלתי את מבוקשי.
עם הבחור החדש, שהיה בקריות עד שלישי בלילה, הייתי אמורה להיפגש בראשון, ואז בשני, ובשלישי, כשהוא על האוטובוס לילה לאילת
הוא התקשר אלי לשאול אם אני כועסת...
עניתי שאני לא כועסת, מאוכזבת כן - כועסת לא.
הוא ניסה להוציא ממני הישפכות רגשית ולא הצליח, ניסה להוציא הצהרות אהבה או סליחה ולא הצליח.
בסוף חתם בכך שהוא "לא רוצה לאבד אותי כידידה", עניתי שידבר איתי כשאני אגיע לאילת.
בשלישי גם נסעתי למרכז - פגשתי את הקצין (האקס מהצבא - היינו יחד שנתיים וחצי), שהוא כבר לא כ"כ קצין מאז שהוא השתחרר
וגילה את הסמים :)
נדהמתי מהיכולת שלו לגרום לי להתאהב בו כל פעם מחדש, לא משנה מה היה ביניינו וכמה זמן עבר מאז.
בין לבין היו עוד פגישות עם חברים, שופינג עם אמא, סבא וסבתא, פסיכולוגית וכיוצא בזה.
חמישי בערב נפגשתי שוב עם המוסיקאי - הפעם אחרי הקפה הוא כן הציע לי לעלות אליו לדירה.
שוב היה אותו סקס נרקסיסטי ואדיש - אבל כ"כ מספק וממלא.

כל אלו, יחד עם התחושה המדהימה שחורף סגרירי וגשום בחיפה מעורר בי - לא כ"כ חיזקו את הרצון שלי לחזור לאילת.
לא כי לא טוב לי שם - מצאתי את המקום שלי, בערך, ואני בונה את עצמי בו לאט לאט, יותר כי אני שונאת את אילת עצמה,
עיר מיותרת, חור תרבותי - אילולא הים וענף הצלילה המפותח, אין סיכוי שהייתי מגיעה לשם - הלוואי והייתי יכולה להעביר את החיים
שלי שם לחיפה.

ואז הגיע שישי בערב - בו החברה הכי טובה בחיפה, הדיאטנית, ואני הלכנו לנו לפאב הקבוע לשתות בירה אחרונה לפני החזרה שלי.
שם פגשנו 2 אידיוטים - שנייהם חברים, שנייהם אינפנטילים ועם שנייהם שכבתי לפני שנתיים כשעברה עלי תקופה לא מזהירה של
פרפרות יתר מתוך חיפוש עצמי מסויים.
הם התיישבו לידיינו, חבר שלישי שלהם התחיל עם חברה שלי ומכיוון שלא נותר לי אלה לדבר איתם - מצאתי את עצמי נצלבת על
מזבח ההשפלות על שטויות שעשיתי לפני שנתיים.
המפגש הניפלא הזה הוציא ממני כל ספק שהיה אצלי לגבי לחזור לאילת והשאיר רק את חוסר החשק ההגיוני שמתקבל אצל כל אדם
שפוי בסוף כל חופשה.

היום בשבע אני טסה הבייתה, דרומה, ענני הגשם יעלמו, הצבע הירוק יצהיב, ומתחתי יפרסו מרחביו הענקיים של המדבר.
ובשמונה וחצי בערב, שבוע וחמש שעות אחרי שעזבתי אותה, אני אנחת במקום היחיד על פני האדמה בו אני יכולה לבלות את רוב
זמני בשקט ובריחוף המופלאים שיש מתחת למים.

נכתב על ידי Symphony , 31/1/2009 14:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Do you know what you're supposed to
do to meet a mermaid?

 

You go down to the bottom of the
sea, where the water isn't even blue
anymore, where the sky is only a
memory... and you float there,
quietly, quietly and stay there...
and you decide that you will die for
them... Only then do they start
coming out.  They come and greet you
and they judge the love you have for
them... If it's sincere.  If it's
pure... They will be with you and
take you away forever.

                 

קדימה - מי יודע מאיזה סרט זה לקוח?

 

נכתב על ידי Symphony , 28/1/2009 13:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הנסיכה הקטנה ב-16/2/2009 21:10
 



The City of Mountain and Sea



התפטרתי.
אתמול היה היום האחרון שלי במועדון צלילה ומפבואר אני מתחילה לעבוד במועדון אחר - יחד עם הנמוך והמנומשת.
מאחר ועזבתי את העבודה, ומאחר ולא קיבלתי אפילו יום חופש אחד מאז חנוכה - הרשתי לעצמי לקחת שבוע חופש
בין העבודה הישנה לחדשה, לארוז את הכלב והבעיות ולנסוע לסדר את הראש בחיפה ובעיקר - לישון.
בלי סמים, בלי סיגריות, בלי אלכוהול בכמויות מופרזות ובעיקר - בלי צלילה...
להשאיר את כל מה שמרכיב את חיי האילתייים בדרום לשבוע ולחזור להיות קצת הילדה הקטנה של אמא ואבא.

יצאתי מאילת באוטובוס צהריים ביום שבת והגעתי בשבת בערב.
באופן משעשע - הראשון שקפץ והופיע חזרה בחיי ברגע שהייתי בתנועה צפונה הוא המוסיקאי, למרות שלא דיברנו
מאז ההגעה האחרונה שלי לחיפה - כבר כשהאוטובוס היה באיזור קיפוץ קטורה קיבלתי ממנו הודעה שמבקשת להיפגש.
אז נפגשנו - אתמול, הלכנו לראות איזה אומו אחד שחושב שהוא עושה קאברים לדילן - היה משעשע.
הערב נחתם בנשיקה באוטו ולא שום דבר מעבר - מה שדי הפתיע אותי כי כבר בניתי על הזמנה לקפה וסקס אדיש ונרקסיסטי
כמו שהיה פעם שעברה.
אבל לא - נשיקה, ובזה נחתם הערב.
מוזר.

את היום הראשון בבית העברתי בעיקר בלשבת מול הטלויזיה ועל המחשב בפיג'מה - הייתי צריכה קצת להתבטט (מהמילה
בטטה - כאילו...) אחרי תקופה כ"כ ארוכה של עבודה 7 ימים בשבוע.
יש סיכוי לצאת בערב - הבחור החדש עוד לא חזר לאילת, הוא בבית בקריות ויש מצב לאיזה בירה היום (סקס?)... נחיה ונראה.

בינתיים התקווה הכי גדולה שיש לי מהשבוע הזה היא לנוח כמה שיותר ולחזור לאילת עם כוחות מחודשים:
אני אזדקק להם


נכתב על ידי Symphony , 25/1/2009 20:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Symphony ב-26/1/2009 10:15
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSymphony אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Symphony ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)