ואיך שהזמן עבר..

מה?! אני זונה?!

אני מופקרת?!

ככה אני נראת בעיני כולם?!

רק בגלל שאני רוצה להיות עם החבר שלי אחרי 12 בלילה?!

אני לא מבינה מה הקטע שלה?! לאסור עליי להיות איתו...

אני לא מבינה מה היא רוצה ממני?!

מה כבר?! אני לא גדולה?!

אולי אני רק בת 15, אבל כ"כ לא מרגישה ככה.

כ"כ מרגישה בוגרת, כ"כ מרגישה בשלה.

ולא אמרתי שזהו, עכשיו מזדיינים!?

אבל מה?! מה כבר עושים?!

אני רוצה להיות איתו, להיות איתו ולא לעזוב אותו.

אז "תיסעי הביתה" כי שם, זה לא המקום.

ואני יודעת שאנחנו רק חודש ביחד, אבל כ"כ הרבה קרה.

ועכשיו!?" אני מרגישה בחילה.

לא, לא אמא אני לא אגיע להפלה.

אני רוצה רק עוד חיבוק, או איזה נשיקה ארוכה.

וכן, כן יש לו צרכים, אבל לי, לי יש דעות ברורות ואותן הוא מכבד.

אז תפסיקי לחשוב שאני אהיה זונה כשאהיה גדולה!

מה כבר רציתי?! עוד קצת חום, ואהבה!