אמא אומרת שהכל יעבור,
אמא אומרת שכל מה שהיה לא משנה.
אמא אומרת שאני עוד ילדה קטנה.
אבא אומר שיש ממה לפחד,
אבא אומר שצריך לרוץ ולתפוס מחסה.
אבא מזהיר מפני סופה קשה,
אבא תמיד נותן חיבוק ונשיקה.
אח שלי תמיד יהיה גדול ממני,
אח שלי כבר לא יהיה כמו שהיה.
אח שלי הגדול, אומר שיש מפלצות.
אח שלי הגדול לא אוהב בני אדם וחיות.
חבר שלי אוהב ים וסירות,
חבר שלי אוהב גם להפליג ולצעוק.
חבר שלי אמר לי שאותי הוא אוהב.
חבר שלי השאיר אותי עם לב כואב.
חברה שלי הייתה פעם חברה
חברה שלי אהבה ונשברה.
חברה שלי פעם הייתה חברה שלי
חברה שלי כבר אינה עוד חברה שלי
אני אומרת לעצמי שהכל יהיה טוב
אני מכניסה לעצמי לראש שהכל יסתדר בסוף.
אני חושבת שאני אוהבת אותו
אני יודעת שאני אוהבת אותו
אני כבר לא יודעת כלום.
בין הלילות והימים
אני מחפשת את המשפט המתאים
את המשפט הנכון, המוצדק, הטוב והיפה.
המשפט שפשוט יסביר לי מה קורה.
אבל בנתיים אף אחד לא מסביר.
אף אחד לא באמת מבין
ככ הרבה דברים בראש של ילדה אחת
תעזבו אותי כבר, תעזבו ותלכו
כי אני צריכה רק את עצמי עכשיו
בלי אבא, או אמא, אפילו בלי אח חבר או חברה.
רק עצמי, לבד, להבין מה קורה.
כי אתם לא הסברתם לי עדין, אז אני יוצאת לחפש תשובות לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
