ראש מסוחרר,
הלב אולי פועם.
מתעבת את המחר,
האני כבר לא שלם.
עיוותים צורות וקוצים,
מתוך הראש הם מבצבצים,
כמו עשבים משוטטים,
אסור לגעת - הם נושכים!
צד צורח וצד דומם,
והפרצוף עוד מדמם.
הטירוף עוד ישתלט,
והכל בגלל אותו החטא.
הכל סוגר ואין מנוס
הקירות דוהרים כדי לרמוס.
ההד כבה, הקור חדר,
ואני שוכבת, מתה כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
tayrane