השמש מבצבצת, קרניה פרצו לקדמת החנות.
לא יכולה שלא לחשוב, אולי היום יהיה טוב יותר,
כי למרות המחסור בשינה אמש אני לא כל כך עייפה
ומעבר לכמה התקלויות קטנות היום התחיל דיי בסדר
והוא מגיע לאחר הפסקה קלה במהלכה ברחתי קצת יותר מהרגיל...

פתאום רואים את ההבדל שחיוכים וברכות עושים לאנשים, מרגישים חמימות עם כל תינוק שנכנס לחנות ומתחיל למלמל מילים שאף אדם פרט לו איננו מבין, רצון שימשיך וימשיך, יעזור להעביר את היום עם החיוך הזה נותר בך; עם כל ילד עם חיוך גדול ושטר ביד, קונה לעצמו צעצוע חדש וטבעת לאמא...

נכתב ביום חמישי... היתה לי הרגשה טובה באותו היום.





בנתיים מצבי הרוח שלי משתנים במהירות מירבית.
מתחילה לאהוב לצאת החוצה ולהרגיש קרירות של בוקר.
מתעבת את האדישות שהשתלטה עליי פתאום.
עוד יותר מתעבת את המחסור במילים והעודף רגשות.

דאגה קלה מקננת בלב.

יהיה טוב, באמת שבעבודה הרבה יותר טוב.
*די*