קצת חבל להוריד את הפוסט הקודם למטה אבל זה הרי דיי ברור שתהיה ירידה אחרי עליה... זה דיי מחזורי אצלי.

בכל אופן, הוא התקשר 3 פעמים במשך השבוע ><" אני לא הייתי.

מסתבר שאני חייבת להודות לאחראי כי שלומי התקשר ביום חמישי (כשהייתי במצב הרבה יותר מדיי רגיש מכדי לדבר איתו) והייתי בעבודה :) כי האחראי ביקש ולא יכולתי לסרב P: .

הממ בכל אופן, דיברנו, לא הרבה.

מוזר לי לקרוא הודעות ממנו שמתווסף להן "אל תכעסי" כי הוא לא יכול לדבר או "אם את רוצה" לדבר תשלחי הודעה ...

לא יודעת אם אני אוהבת את זה, לא חושבת.

לא יודעת אם עשה לי טוב לדבר איתו, לא חושבת.

לא יודעת. כלום.

מה אני מרגישה,

מה אני רוצה,

מה יהיה הלאה.

יודעת רק שאני מתחמקת ממנו... מפחדת לראות אותו.

בסוף כל הנסיונות לדבר (כל פעם אני לא יכולה ואז הוא... חוזר חלילה) זה חזר להתחלה של "אני אתקשר אחר כך" בלי לקיים.

יודעת שלא אהבתי את זה גם אם ידעתי מראש שהוא לא יתקשר.

אין בי כבר כוחות לנסות להציל את זה, אני לא חושבת שאפילו שיש בי רצון לעשות זאת.

שבוע לא דיברתי איתו ואמרתי לאדם זר שחיים יפים, מה זה אומר? זה יכול להגיד רק דבר אחד.

ואין פה אפשרות לקחת עוד הפסקה. אם תהיה עוד אחת היא תהיה לתמיד, אני מרגישה את זה.

עוד פחות מחודש הוא מתגייס, אין לי כבר תירוץ להגיד לו למה אני צריכה הפסקה ואני מרגישה שאני כל הזמן מסתירה מפניו עוד ועוד, פעם זה היה רק דבר אחד להסתיר, היום זה כל כך הרבה.

לא מסוגלת לספר לו כלום, לא רוצה שידע אם רע לי, אם טוב לי, אם אני חותכת או מעשנת או מקיאה או בוכה, לא רוצה.

וזה לא כל כך כואב, באמת שלא. אני עדיין יוצאת וצוחקת ומבלה עם אנשים... רק לא איתו.

וזה כבר לא ממש ברור אם זה לטובה או לרעה.

רוצה לחזור אחורה לזמן שלא סיפרתי לו.

סיבוכים בעבודה \: הרגשה רעה, מאוד. מקווה שהדברים יסתדרו...

ביום רביעי היה מקס ברנר :) טעים! (מומלץ ביותר - סמוזי תות) צילמתי את בולי והצמוד ^^" הם חמודים, מצטערת שכמעט עיוורתי ><"...

בנסיעה לשם שלומי התקשר \: הצמוד ענה (כי בולי בוגד טלפוב) "אממ היא נוהגת" >_< אני תוהה מה שלומי חושב...

אתמול נפגשתי עם הפטל לכמה דקות ^_^ מותק !!

בערב תמי הוציאה אותי בכח ממתחת לשמיכה לאוויר הקר של בחוץ, בירה עם שיחות בגינה, אחר כך נפגשנו עם עוז, היה לו השבוע יום הולדת והוא נפרד מהחברה אז הריכוז היה סביבו... \: אבל הוא יהיה בסדר, למרות שהפרידה לא היתה נעימה בכלל (כמה שפרידות יכולות להיות נעימות...). הריכוז סביבו העניק לי זמן לחשוב על שלומי (יהיי! -_-) ... לא עלה כלום.

מחר נוסעת לקחת את השמלה (אה כן! מצאתי שמלה, סוף סוף...), אולי לקנות בגדים עם אמא, עבודה (האחראי *_*)...

במהלך השבוע אני נוסעת לדודה שלי, כניראה צובעת, ונפגשת עם מיקמיק וסקאי :)

אולי, כניראה, גם עם שלומי. |:

יהיה טוב, עכשיו בסדר+ כניראה... תזכורת עצמית - דיי לנתח!

*די* שבוע טוב!