לפני שבוע ויום...

חושבת מאיפה הרצון הזה בא? האם הוא יחזור? האם הוא הלך?

השקיקה הזאת לעשות את זה, דווקא כשהיה יחסית טוב, זה רודף אותי.

אני בסדר, עדיין נותרת מאחור, עדיין הכל רץ.

אבל ניחא... אין לי יותר מדיי מה לעשות בנושא בין כה וכה, מנסה לרוץ יחד עם הזמן.

מנסה לנצל כמה שיותר רגעים עם שלומי, אתמול הוא היה פה.

יצא שממשיכים כרגיל, כלום לא קרה.

הוא מנסה להכין אותי לדברים שהוא יעבור שם, אני מתנגדת.

אני מפחדת עליו. הרבה יותר מעל עצמי, אני מפחדת עליו.

מצאתי רעיון למתנה בשבילו, מקווה שאצליח.

הוא יעלם לי או אני לו, אני מרגישה את זה.

מתגעגעת לאחראי בעבודה אבל אבא מכריח אותי להיות אצלו בנתיים ומותק איתי.

אתמול היה יום חשוב. עכשיו אין לי תירוץ להשאר.

אני ברשות עצמי, החיים האלו, עכשיו הכל בידיים שלי.

לא בריא להשאיר דברים בידיי קלוצית כמוני.