שבוע בלי אינטרנט, למה?

סתם ככה. עייפות...

נפילה ארוכה מדיי למטה והעלייה לא נראית באופק

זה כואב כי אני כבר לא ממש מצליחה לשלוט בזה

זה כואב כי אני כבר לא ממש יודעת מה לעשות

זה כואב כי זה מרגיש כל כך, כל כך לבד שאין לי אפילו את עצמי.

נגררת בכח

אם אמות מחר זה יהיה מאוחר מדיי

מצחיק שאני אומרת את זה לעצמי כבר שבועות

והיי! זה חג שבועות

לפחות קצת חופש...

קצת.

לילה טוב שיהיה,

חג שמח (וטעים!) שיהיה.

life goes on, and I'm dragging with it

the nothing I become, it never felt so much real like today

all alone

לילה טוב לכוכבים,

לשמיים השחורים,

לילה טוב.

*די*

לא רוצה להעליב, לא רוצה לפגוע.

המקום הזה כבר לא ממש שלי, כבר לא ממש מרגיש כמו הבית. אין לי בית. קשה מספיק לכתוב פה, תרשו לי לכתוב לפחות חלק.