זה מה שהיא אמרה לי אתמול, יחד עם "תתחתני בגיל 25"...

ואני לא יודעת אם צחקתי יותר או נבהלתי.

לא יודעת אם הווידויים של אתמול, לאנשים שלא מכירים אותי כלל היו מתוך בטחון?

מתוך השלמה? מה זה היה?

-

אתמול היתה המסיבה של לאון,

ים ואש, גיטרה והמון אנשים שאני לא מכירה

ואפילו היה כייף.

גם אם הרגשתי שבוחנים אותי קצת

פה ושם.

בחזרה ערס אחד החליט שזה ברור שהוא כוסון על

ושאנחנו רוצות אותו ולא מבוהלות רק סתם "משחקות אותה קשות"

בחיים לא נסעתי כל כך מהר בעיר,

בחיים לא הרגשתי בסרט אימה כמו אתמול...

-

בלילה התכתבויות עם לאון העניקו לי הרדמות עם חיוך,

בהחלט לא עניין של מה בכך...

~~

נראה לי שאת היום כדאי לשכוח,

סתם הורס את הכייף של אתמול,

יש ימים שרק צריך לישון או פשוט להתעלם.

לילה טוב.

בשבוע שעבר הבנתי סופית שנועדתי להשתחרר,

השחרור הזה היה דווקא רעיון טוב ועכשיו הגיע הזמן לעשות כסף באמת כי אם לא, לא אטוס ולא כלום.

הלכתי לבקר את אייל. שיחה של אני-בסדר-מדחיקה-אבל-זה-בסדר ב-7:30 בבוקר...

אני באמת חושבת שאני שלמה עם המצב שלי כרגע. אני יודעת שיבואו נפילות ושאעבור אותן לבדי ואני בסדר עם זה, אני יודעת שיש המון דברים לפתור ולהבין עוד ויודעת שאני דוחה את זה ומדחיקה אבל כל עוד אני מצליחה להרגיש קצת, לחיות קצת, עם הגבולות הנכונים. זה מה שחשוב.

אתמול קצת הבנתי כמה חשוב לי לתת, כמה אני באמת חיה בשביל האנשים שחשובים לי, וזה מצחיק כי עם זה באה הבנה מסויימת שהחלטתי לחיות לבד בכדי להשאיר קצת לעצמי. ואולי זה באמת עדיף ככה.