אין לי הגדרה ליומיים האחרונים, לא יודעת אם נהניתי או לא, אפילו שזה עצמאות... לא יודעת.

דברים לזכור:

• שבת - ים ואש
• ראשון - אופנוע
• שלישי - תסכול שבועי + "איך החומר זוכר?"
• רביעי - מחלה נשית + שעור + רורו ודידי לצהריים + ריב סופני עם בל

בכל יום זכרון אני נשארת מול הטלויזיה בלילה, רואה ובוכה.

כל יום זכרון אמא נכנסת לשאול אם אני לא הולכת לישון ומופתעת לראות את הדמעות.

אתמול בערב נערך מפגש חשוב. אני לא יודעת מה אני חושבת על זה עדיין.

אחרי כן פגשתי את טל ותמי והסתובבנו בעיר, הופעות, זרחנים וקוקים כמו בכל שנה

היה נחמד ועכשיו, שוב, יש לי חשק להופעה.

אחרי כן נסענו לת"א, בדרכנו נתקלנו בחבורת דתיים שהלכו על הכביש רוקדים עם דגלים,

מחמם את הלב...

ישבנו בבית קפה ובדרך חזרה ביקרנו את לאון שסוגר. מבט מוזר -"מה?" אולי הוא חושב קצת יותר משהוא צריך...

בדרך חזרה שוב היתה כמעט-תאונה על הכביש המהיר,

שגרמה לי לשקול ברצינות להפסיק לנהוג זמנית כי הפעם זה היה ממש ממש ממש קרוב.

כשהחזרתי את תמי שוב נתקענו מתחת לבית שלה. שיחה שלא רציתי שתבוא, ויכוח וכאב.

הפעם לא בכיתי. לפחות זה. אבל אני צריכה למצוא פתרון לכאב שלה, או שזה פשוט לא יחזיק.

-

היום בבוקר גירדתי את עצמי מהמיטה ונסענו כל המשפחה לעשות על-האש

שוב "התפרעתי" עם המצלמה, חייבת לצלם את כל הילדים בנסיון לקלוט לפחות תמונה אחת טובה...

חזרנו לא ממזמן ואני עייפה. תוהה אם להתקשר ללאון או לא...

-

מקווה שנהניתם, לילה טוב.