כל היום מתרוצצת, עובדת, יוצאת, פוגשת אנשים ...
כמעט ולא בבית...
אדישות השתלטה עליי...
יש הטוענים שזה לא טוב, אני טוענת שזה עדיף על מצב-רוח-רע,
טוענת אבל לא באמת מאמינה בזה.
הכל "נחמד", הכל "בסדר" ... ho well, I'll have to live with it
זה באמת אמור להיות עדיף על בכל "חרא" ...
קצת מאוכזבת מדברים מסויימים שקראתי פה [אהמאהמ] אבל אין לי זכות לדבר, אין לי זכות להגיב.
קטע קצת מוזר היום בחנות... אישה מבוגרת נכנסת, מודדת, "את יפה" אומרת,
מספרת את סיפור חייה (אני לא ממש מאמינה, מותק מאמינה...) "יש לך חבר?" שאלה ... ><
הפחיד אותי...
היא גם שלחה נשיקות באוויר וכשמצאתי לה עוד זוג אמרה "נו אני לא אוהבת אותה לחינם"
והיא פאקינג בת 84! >_<"
תמי שאלה אם היא ניסתה לשדך אותי לנכד, אבל היא דיברה רק על נכדות...
היא סתם נחמדה... כן. זה מה שהיא.
עוד קטע מוזר, כשהיא שאלה אם יש לי חבר עניתי שלא, אמרה שגם לנכדות אין ו"מה יהיה" כזה...
עניתי שיותר טוב בלי. ~__~ מאיפה הדברים האלו יוצאים לי??
כניראה שבאמת, כרגע, יותר טוב בלי. אולי אפילו בכלל... יותר טוב בלי.
מתגעגעת לאבא... עוד שבוע... אולי אפילו פחות.
יום ראשון - שלומי מתגייס
יום שני - שנה לרשיון
שלישי - אבא חוזר
רביעי - תמי וג'ג'ה חוזרות
חמישי - השחיף מתגייס וה"פ הסרט יוצא
... !TOO MUCH
*די*
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
