[לכותרת הפוסט אין כל קשר עם תוכנו]
זהו. פסח נגמר, מחר סוף סוף אקבל את מנת הלחם ויסתיים הקריז של כל השבוע הזה (אפילו חלמתי על לחם!)
זהו. מחר יסתיים מבחן סיום ההסמכה שלי. לא יודעת אם זה טוב או לא, זה פשוט יקרה.
זהו. עכשיו המפלט היחיד הוא קצונה בעוד כמה חודשים, מפלט או שמה עונש??
זהו. מחר בולי ומריה ותמי וכולם יחזרו לבסיסים שלהם. אנחנו כולנו כבר חיילים לחלוטין וההוכחות לכך נראות בשטח,
אתמול כולם נפגשו אצל תמי, שעות של צחוקים ודיבורים על הצבא. אין מה להגיד.
זהו. ממחר חוזרת הדיאטה למקומה. הלחם קצת יהרוס אבל אני מקווה שרק קצת.
זהו. סיגריות אצלי בראש כדרך קבע כבר.
זהו. עיניים נעצמות, לא אצליח לסיים את "לעולם לא עולם" היום, עם כל הרצון, לא אצליח.
זהו. לילה טוב. מוות קל ונטול יסורים, לפחות זה.
חה, ואין פה אפילו הגיון!, מה יותר צבאי מזה??
לא, זה לא מצברוח רע. זה פשוט... פשוט יאוש.
בסוף כן סיימתי, נשארתי ערה עד מאוחר אבל סיימתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
