אני שונאת את הפייסבוק
אני שונאת לראות את מה שאני רוצה שיהיה לי ואין!
עד מתי לא יהיה לי את כל הדברים שאני רוצה??
אוף בא לי לצאת מהמצב הזה
אבל אני פשוט לא יודעת איך
בא לי חברות.....
למה אני לוקחת את זה כל כך קשה? גם בגיל כזה
אני כבר יותר מדי בוגרת בשביל להתעסק בשטויות
אז למה זה בכל זאת מפריע לי?
למה אני לא יכולה להיות בן אדם נורמלי?
מה לא בסדר אצלי שגרם לי להישאר לבד
וזה לא שאני לבד
יש משפחה, יש תמיד בנים ברקע. יש עם מי לדבר
אבל חלאס נמאס!
אני רוצה חברות! אני רוצה לצאת!, אני רוצה לדבר
נמאס לי מהבלוג האומלל הזה נמאס לי מהסוליסטיות הזו
אבל כבר התרגלתי למצב, בכל זאת 22 שנים זה מספיק בכדי להתרגל
ושלא תבינו לא נכון, מבחינה חיצונית אני משדרת את הבחורה הכי נורמלית בעולם, בעלת יחסי אנוש מעוליםף אינטלגציה סבבה (אפילו הוכחתי זאת לעצמי כשעברתי מבחני אישיות לא קלים בכלל שדורשים בין היתר דינמיקה קבוצתית, ואפילו עברתי בציון הרבה מעל הממוצע)
אז היכן נפלתי בדרך? מה עשיתי לא טוב? ולמה זה עדיין כואב גם בגיל 22?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
