מחפשת תשובה

נעלמה לי הציניות

מישהו אמר לי שציניות נובעת מייאוש

אבל דווקא עכשיו שאני מיואשת אני לא מסוגלת להיות צינית

נראה לי המוח שלי מתנוון

אז אחרי ערב ווסיקי ודמעות אני יכולה לומר שבאמת התפרקתי והספיק לי!

אני חייבת להתאושש

אני חייבת להמשיך הלאה

אבל מה זה עוזר לי שאני אומרת לעצמי משהו שאני לא מאמינה בו ולא רוצה אותו

תאחלס אני לא רוצה להמשיך הלאה אני גם לא מסוגלת

לא משנה עם כמה גברים אני ייצא מבחינתי זה כאילו אני יוצאת לבד

הם לא קיימים, אף אחד לא קיים רק הוא...

אני לא מסוגלת לראות את עצמי מתאהבת שוב

אני עכשיו רק מתחילה לעכל שבאמת נפגעתי!

והבן זונה מחזיק אותי על אש קטנה!

ואני רק רוצה שיבין מה הוא הפסיד ויחזור אלי על 4

אבל אני חיה בסרט זה לא יקרה 

אני לא מצליחה להתגבר 

כל מה שאני עושה מזכיר לי אותו

כל הודעה ממנו צובטת אותי וגורמת לי לפתח ציפיות שאולי יש עוד סיכוי

אני שבורה...

אני לא מסוגלת להתרכז

אני לא מסוגלת לצאת לדייטים עם אחרים

כולם אומרים לי שהוא אידיוט

שהוא אפס אם הוא ככה התנהג אלי

אבל כמה שהוא התנהג כמו אפס אני כרוכה אחריו

עבר רק שבוע או אולי עבר כבר שבוע (וחצי) והוא עדיין לא בא בהצהרת התחרטות או כוונות עתידיות

כנראה שאני חיה בסרט (מתאים לי)

מזל שאני הולכת להיעלם מכל הטכנולוגיה והאנשים במשך חודש

ואולי קצת יותר...

ככה שבטוח אני יתגבר אם זה עדיין לא קרה

מוזר שהפעם דמעות לא היו לי

אני תמיד בוכה אבל למה עכשיו שבאמת נפגעתי אני לא בוכה??

כי אולי בכל מה שקשור אלי אני קצת מתה?....