יש הקוראים לי פרנואידית,
יש הקוראים לי פרפקציוניסטית,
יש הקוראים לי היפראקטיבית,
יש הקוראים לי מצחיקה,
אבל אני זאת אני.
ובכל זאת, לא תמיד יש לי מצברוח.
בזמןן האחרון אני מתנהגת מוזר, כאילו אני מנסה להרחיק ממני את האנשים הקרובים אליי.
אני מעליבה ופוגעת ולא אכפת לי. אני לא רוצה את זה. אבל יש כאלה שמגיע להם.
בכל מקרה. חשבתי לי על זה, כנראה שמשהו חסר לי בחיים.
אני בפתחה של שנה שהולכת להיות (בתקווה רבה) שנה מדהימה.
עם בית-ספר חדש, מגמת מוזיקה, שיעור מוזיקה והרבה חוסר זמן.
אני כאילו מנסה להרחיק את העבר שלי מהעתיד, ואני באמת שלא יודעת למה.
אז נכון, הייתי הילדה ה-מאד- מרדנית, ויש סיבה למה לא באמת כדי לי לספר על העבר הרבה. אבל זאת סיבה למחוק אותו?
אני באמת שלא יודעת..
פעם עוד חשבתי שידעתי, היום אני כבר לא בטוחה בכלום.

כנס אנימה, 2008
היה כיף. 33>