אני יכולה לשלוח זרועות מנחמות שלעולם לא יגיעו כדי לחבוק אותך.
ואני יכולה ללחוש לך מילים רכות שלעולם לא יגיעו כדי שתוכל להקשיב להם.
ואני יכולה להסתכל עליך בעיניים כואבות שלעולם לא יגיעו כדי לחדור אליך.
ואני יכולה לצחוק צחוק פעמונים שלעולם לא יגיעו לאוזניך כדי לשמח אותך.
ואני יכולה לתת לך אוזן קשבת שלעולם לא תגיע אליך כדי שתוכל לשפוך בפניי הכל.
ואני יכולה לומר לך שאני אוהבת אותך.
אבל אתה אפעם לא תקשיב.
ואני יכולה לשקר.
וזה ייענג אותך.
-
עריכה.
וואי דניאל.
כמה שנהניתי!!
סורי שדפקתי לך ככה ברז, ספיר.
פוסט מורחב מחר =]