אני שונאת שהבלוג שלי נראה כמו של אחרים,
כולו כחול. כולו אותו הדבר,
משעמם אותי,לא בא לי לכתוב ככה.
אני לא מרגישה מיוחדת מספיק.
וכשאני מחליטה לשנות עיצוב,לחדש לעצמי,למצוא מקור להשראה,
מוזה,שום דבר לא הולך.
ובסוף יוצאים דברים לא מוגדרים.וזה הכל מייאוש.אוף אני צריכה להתאפס ):
בכל אופן,
אנלא מבינה למה אבל משהו מציק לי,הציק לי בכל אופן,
החלטתי שהדבר הכי נכון לעשות זה להבין למה.
התיישבתי עם עצמי,התחלתי לחשוב,ממה אני פוחדת,מה מפריע לי,
ומה אני צריכה לעשות כדי לשנות את זה.
ומצאתי פתרון- שכנוע עצמי.
זה תמיד נותן השראה חדשה להתחיל שינוי,כשאתה מכניס לעצמך שאתה כזה או אחר,
אתה מתחיל להאמין בזה,וזה לא תמיד דבר רע!
בקיצור,
כנראה שלא סתם ישבתי באינטרנט כל היום.
אני מקווה שהרגשתי תשתפר כשאסיים את הפוסט
(:
[בתקווה שהוא יעלה לישרא,כי אם הוא ימחוק לי את הפוסט הזה
בטענה שאני לא מזוהה יותר כמשתמש,אני לא אעדכן יותר.]
אנחנו תמיד רוצים להיות שונים,רוצים להיות אחרים,רוצים פשוט להיות...