לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

..Just Another Me..


Create Your Own Reality


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

Past Progressive


זמן עובר,אנשים משתנים.
לאו דווקא משתנים באופי או יופי,משתנים מבחינת נוכחותם בחיים שלי.

אני כנראה בן אדם אכזרי,ואגואיסטי,וגאוותן אבל אני לא יכולה להיות בחברת אנשים שאני לא מרגישה עצמי אתם.
יכול להיות שכן הרגשתי עצמי איתם מתישהו,מן הסתם גם היה לי כיף בחברתם.
כמובן שנהניתי,היה נחמד,היה מעניין...אז.

אבל מגיע שלב כלשהו בחיים שאני רוצה לשנות משהו.
מצחיק להגיד את זה אבל לפי ההגדרות האסטרולוגיות הנפוצות אני טלה טיפוסי.
לא יכולה כשהכל אותו הדבר,משעמם לי. אני רוצה תמיד חידושים.
לפעמים זו תספורת שעושה את השינוי,לפעמים זה מקום ששובר את השגרה,ולפעמים זה האנשים..
אבל כשאין חידוש,אני נסגרת בתוכי ולא מוצאת מנוחה. לא טוב לי ככה.

לכן אני מנתקת קשרים.

אני מסבירה את זה כ"לא רוצה לחזור לעבר".
כששואלים אותי למה,אף פעם אין לי תשובה ברורה.זה לא שכל כך נפגעתי בעבר שאם אני אחזור לראות את אותם האנשים אני אבכה ואהיה בדיכאון.
אבל זה כן נקרא לחזור אל העבר. לאותן התקופות השונות בחיים שלי. לאותם שינויים שקרו אז.
כי לרוב בתקופות האלה שהכרתי אותם החיים שלי שינו את הכיוון ב90 מעלות כל פעם מחדש...כמובן שלמדתי הרבה מכל האנשים האלה.
גם חוויתי הרבה,הלכתי למקומות שאף פעם לא הייתי בהם,אזרתי הרבה אומץ ועשיתי דברים ספונטניים שכל הזמן שינו בחיים שלי משהו ואפילו בי.
לפעמים עולות לי מחשבות על היותם היום. מעניין איך הולך להם ומה קורה איתם. אבל אני לא ארים טלפון. אני לא חוזרת לשם- לא מחכה יותר לטלפונים של אנשים.

ופתאום הם צצים.

ופתאום אני עונה.

הרבה טלפונים ושכנועים שמעתי. הרבה שאלות על "מדוע ולמה אני לא רוצה להפגש איתם". והכל אותה התשובה.
אני עומדת על שלי. תמיד.
יכול להיות שזה שטותי וילדותי,אבל אני לא מתכוונת לקבוע פגישות עם העבר שלי.
לא שהוא היה כזה זוהר,אבל טוב לי ככה. בהווה.

לדבר בטלפון עם אותם אנשים אני תמיד יכולה,הם מתקשרים לפעמים ושואלים לשלומי,אפילו מאחלים יום הולדת שמח מדי שנה,וזה סבבה מצידי.
אפילו באינטרנט לדבר זה נחמד.כל עוד לא נקבעת פגישה. אני לא אומרת שאני אתעלם מאותם אנשים כשאראה אותם בטעות,אני אגיד שלום,אשאל מה נשמע ואלך לדרכי :)
נתקלתי אפילו בסימני חרטה מצידם,מעניין היה לשמוע את זה. אבל היה מה שהיה ומה שלא היה...too bad..
 
והכי מצחיק שפתאום גם האנשים הכי מוזרים צצים.

כאלה שהיו ביסודי שלי והציקו לי הרבה זמן כדי להפגש כי ההורים שלנו הכירו ו"איבדו קשר".והם עד היום צצים בחיי באופן הכי עקיף. חבר של חברה למד איתו וכאלה. זה מצחיק.
וכאלה שמחקתי מהרשימה שלי לפני שנתיים ושכחתי שהם קיימים[שכחתי גם לחסום אותם]
והיום ביום מעצבן במינו הבנאדם המיותר מאוד הזה גרם לי לגחך ולהסתלבט עליו. עוד לא החלטתי אם לחסום אותו או לא.


אז נכון, יש לי אידיולוגיות לא שגרתיות.
אני לא מורידה מוזיקה ואני לא שומרת על הקשרים עם הרבה אנשים מעברי.
אני מוזרה כזאת,
ואוהבת את עצמי ככה.

נכתב על ידי , 27/8/2007 21:53  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיר ב-6/9/2007 00:46



Avatarכינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה




25,337
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle tears of big fears אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little tears of big fears ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)