לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

..Just Another Me..


Create Your Own Reality


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

Past Progressive


זמן עובר,אנשים משתנים.
לאו דווקא משתנים באופי או יופי,משתנים מבחינת נוכחותם בחיים שלי.

אני כנראה בן אדם אכזרי,ואגואיסטי,וגאוותן אבל אני לא יכולה להיות בחברת אנשים שאני לא מרגישה עצמי אתם.
יכול להיות שכן הרגשתי עצמי איתם מתישהו,מן הסתם גם היה לי כיף בחברתם.
כמובן שנהניתי,היה נחמד,היה מעניין...אז.

אבל מגיע שלב כלשהו בחיים שאני רוצה לשנות משהו.
מצחיק להגיד את זה אבל לפי ההגדרות האסטרולוגיות הנפוצות אני טלה טיפוסי.
לא יכולה כשהכל אותו הדבר,משעמם לי. אני רוצה תמיד חידושים.
לפעמים זו תספורת שעושה את השינוי,לפעמים זה מקום ששובר את השגרה,ולפעמים זה האנשים..
אבל כשאין חידוש,אני נסגרת בתוכי ולא מוצאת מנוחה. לא טוב לי ככה.

לכן אני מנתקת קשרים.

אני מסבירה את זה כ"לא רוצה לחזור לעבר".
כששואלים אותי למה,אף פעם אין לי תשובה ברורה.זה לא שכל כך נפגעתי בעבר שאם אני אחזור לראות את אותם האנשים אני אבכה ואהיה בדיכאון.
אבל זה כן נקרא לחזור אל העבר. לאותן התקופות השונות בחיים שלי. לאותם שינויים שקרו אז.
כי לרוב בתקופות האלה שהכרתי אותם החיים שלי שינו את הכיוון ב90 מעלות כל פעם מחדש...כמובן שלמדתי הרבה מכל האנשים האלה.
גם חוויתי הרבה,הלכתי למקומות שאף פעם לא הייתי בהם,אזרתי הרבה אומץ ועשיתי דברים ספונטניים שכל הזמן שינו בחיים שלי משהו ואפילו בי.
לפעמים עולות לי מחשבות על היותם היום. מעניין איך הולך להם ומה קורה איתם. אבל אני לא ארים טלפון. אני לא חוזרת לשם- לא מחכה יותר לטלפונים של אנשים.

ופתאום הם צצים.

ופתאום אני עונה.

הרבה טלפונים ושכנועים שמעתי. הרבה שאלות על "מדוע ולמה אני לא רוצה להפגש איתם". והכל אותה התשובה.
אני עומדת על שלי. תמיד.
יכול להיות שזה שטותי וילדותי,אבל אני לא מתכוונת לקבוע פגישות עם העבר שלי.
לא שהוא היה כזה זוהר,אבל טוב לי ככה. בהווה.

לדבר בטלפון עם אותם אנשים אני תמיד יכולה,הם מתקשרים לפעמים ושואלים לשלומי,אפילו מאחלים יום הולדת שמח מדי שנה,וזה סבבה מצידי.
אפילו באינטרנט לדבר זה נחמד.כל עוד לא נקבעת פגישה. אני לא אומרת שאני אתעלם מאותם אנשים כשאראה אותם בטעות,אני אגיד שלום,אשאל מה נשמע ואלך לדרכי :)
נתקלתי אפילו בסימני חרטה מצידם,מעניין היה לשמוע את זה. אבל היה מה שהיה ומה שלא היה...too bad..
 
והכי מצחיק שפתאום גם האנשים הכי מוזרים צצים.

כאלה שהיו ביסודי שלי והציקו לי הרבה זמן כדי להפגש כי ההורים שלנו הכירו ו"איבדו קשר".והם עד היום צצים בחיי באופן הכי עקיף. חבר של חברה למד איתו וכאלה. זה מצחיק.
וכאלה שמחקתי מהרשימה שלי לפני שנתיים ושכחתי שהם קיימים[שכחתי גם לחסום אותם]
והיום ביום מעצבן במינו הבנאדם המיותר מאוד הזה גרם לי לגחך ולהסתלבט עליו. עוד לא החלטתי אם לחסום אותו או לא.


אז נכון, יש לי אידיולוגיות לא שגרתיות.
אני לא מורידה מוזיקה ואני לא שומרת על הקשרים עם הרבה אנשים מעברי.
אני מוזרה כזאת,
ואוהבת את עצמי ככה.

נכתב על ידי , 27/8/2007 21:53  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיר ב-6/9/2007 00:46
 



Three years ago


מ15.8-26.8.2004 הייתי במחנה שלום בברצלונה. אישית,מאוד נהניתי. הייתי לבד מהביצפר וזו הייתה חוויה מרגשת. פגשתי שם עוד 140 אנשים בגילי שמדברים בשפות שונות,עם תרבות שונה,ובכל זאת שווים.

כמובן שאחרי שנה שלמה דאגתי לתעד את הרגשתי כלפי החוויה הנ"ל.
לא נשאר מה להגיד,חוץ מהעובדה שהטכנולוגיה פותחה ועכשיו אני יכולה להעלות תמונות כי שלחו לי דיסק שלם של תמונות מSAVE THE CHILDREN שזו חברה שסבסדה את כל העניין.
אז ראו תמונות ותתרגשו איתי [:
קצת קשה לי להסביר מה באמת זה היה ואיפה,אבל המחנה עצמו היה בתוך "Forum Barcelona 2004". כמובן לפי השם ניתן להבין כי היה זה פורום בינלאומי שדסקס על ענייני שלום ותרבות.בין היתר דאג לארגן מחנה שלום של יותר מ20 מדינות ברחבי העולם,שכולן או מדינות אויב,מדינות משבר כלכלי(הודו,אפריקה וכאלה) וגם משבר פוליטי(עזה,ישראל,בוסניה) וכדומה.

אנסה לשחזר את הפוסט שכתבתי לפני 3 שנים בהוספת תמונות (:

נו טוב,אתחיל.


"15.8 -היום הגדול. טיסה. ב1 היינו בנתב"ג התרגשנו..היו כמה שבכו ובלהבלהלבה...אבל אני לא (:

אני נהניתי דווקא. וכל כך התפלאתי על עצמי! בד"כ אני מקיאה(לא משנה באיזה כלי תחבורה) ובמטוס הרגשתי נפלא יותר מתמיד. ובגלל שזה לא היה אל-על אלא קו טיסה איטלקי,אז נסענו לנו לרומא לשעה חח.

ראינו סרט 50 דייטים ראשונים שראיתי עם חצי עינים סגורות,אבל סבבה...וזהו,הגענו לברצלונה והיה לילה. חח

במטוס היה נוף יפייפה..ובאנו,והלכנו לישון.

ולגבי המחנה,הגיעו רק 2 משלחות..אז חפיף. עוד לא ראינו אף אחד..אבל ילדים מעזה אמרו לנו שלום!(זה מחנה שלום..)



זה המקום,אוהלים צבאיים מול הים. תענוג.


16.8- הגיעו עוד משלחות!!! חילקו אותנו לאוהלים,ומשלחות אחרות באו!!!

ומה עוד עשו,לקחו 2 בנות(במקרה שלי) מכל משלחת,וחילקו אותן לאוהלים,כדי שנהיה כולנו מעורבים. אז ישנתי עם עוד 10 בנות(אוהל צבאי)מכמה ארצות שונות ומשונות!

ביום הזה בגלל שהמשלחות רק הגיעו לא היו כל כך פעילויות אז סתם שיחקנו לנו והכרנו תמקום..




                                                                           וזה כדור בלילה (: ענקי!


17.8-זה היום שגיליתי בו שביום זה שיא החום,ובלילה זה שיא הקור. בגלל שאנחנו היינו על שפת הים כמעט..חח

והלכנו לים ולא היה לי כיף \: כי יש שם חול עם אבנים חדים אז כולם חזרו עם חתכים ..



הדבר הלבן הזה,זה בית מקרטון,במקור האוהלים שלנו היו אמורים להיות כאלה,אבל היה גשם חזק והאוהלים נפלו..

18.8-זה היה היום שהשתגעתי בו. יש לי שני חברים במשלחת שהם ממש לא מנסים להצחיק,וכל פעם שאני עומדת לידם,אני תמיד אמצא סיבה לצחוק!

אז קיצר היה משו כמו יצירה חופשית,ומשיעמום ציירתי פרפר וכתבתי butterfly והתחלתי לצחוק. ולמה?

כי כשהייתי קטנה אז אמרתי בוּטרפלְי. ואז צחקתי כמה זמן..ואז שמתי לב שציירתי כנפיים בצורת תחת כזה.ואז התחלתי לצחוק. ואף אחד לא הבין למה,ואז אחרי מצב כפית לא מוגדר ולא צפוי,התחלתי להסביר שזה מצחיק שבמילה butterfly יש butt (: ואני עוד ציירתי תחת. הם צחקו עליי אבל הבינו אותי..חח




אתם שמים לב? הודו,אפריקה,ועוד. בהרבה שפות.



19.8-נפלה ילדה אחת מהמיטה מקומה שנייה :( שמעתי בום אבל כשפתחתי תעיניים אז הילדה שנפלה סתם הסתכלה לצדדים והמשיכה לישון על הריצפה..אז גמני הלכתי לישון. o.o

אחרי ארוחת בוקר(האוכל גרוע ברמות!!! ורק בימים האחרונים התחלתי להתרגל אליו..חח) קיצר באותו היום הלכנו לאיזה אצטדיון ששם היה אימון של קבוצות Barca וespanol(מי שמבין משו בכדורגל-מבין את זה) אז כולם עשו מזה הסטריה,התחילו להצטלם להחתים את כולם..בלהבלהלבה..אה וגם הבנות שהיו צמאות לבנים,הלכו לקבוצה צעירה של כדורגל וגם איתם החליטו להצטלם ובקיצור הבנים האלה נגעו לבנות בתחת \: חח כמה נחמד שאני ישבתי על הרצפה באותו הזמן.ובכלל לא ידעתי מה מתרחש. היו בנות שהתרגשו מזה והיו כאלה שבכו מזה :(



חדר אוכל עם האוכל הלא רגיל                                וזה באצטדיון המפורסם הזה..


20.8-אוי,הלכנו ללונה פארק בספרד!! חחח

היה לי כל כך כיף!!! אני פשוט הייתי גאה בעצמי שלא הקאתי בשום מתקן ושלא התרגשתי בשום מתקן! וגם הייתה שם רכבת הרים שבחיים לא הייתי עולה עליה,אבל פתאום אני קולטת את עצמי עומדת בתור ולא מרגישה פחד ולא כלום.חחח

בקיצור נהניתי כמו אף פעם!! ואני שונאת את החברים שלי בגלל שהם כל הזמן מתעללים בי.חח והדבר הכי לא הגיוני,זה שאין לי ביצים לעלות על אנקונדה בת"א והייתי ממש אמיצה ועליתי על דבר פי אלף יותר גדול ויותר מפחיד! חח

ועליתי גם על מתקני מים,שכזה אתה נופל ממפל וכל המים עליך..אז החברים שלי ואני ישבנו בשורה הראשונה,אז כשנפלנו במפל,אז כל המים עלינו! וכל התיק\בגדים\אני נרטבנו! חחחח (אוי אני מקווה שהמצלמה שלי עובדת)



הלונה פארק הזה עם 8 לופים                               והדבר הזה עם המפל...ישבתי בשורה ראשונה עוד!


אני זוכרת שפעם ראשונה במחנה היה אוכל טעים. היה ציפס! והיה המבורגר! חח

ושיחקנו עם כל הארצות דג מלוח ופרה עיוורת והם נהנו ממשחקי ישראל(?),והיה רגע מפחיד שבערב באו אליי כמה ארגנטינאים שאני מדברת איתם כשאני סתם משחקת\בשולחן בחדר אוכל,אז כאילו באו להגיד לי לילה טוב ונישקו בלחי. אני יודעת שזו מסורת אצל כל מי שמדבר ספרדית(אגב,אני לא יודעת ספרדית,אבל אין לי מושג איך הצלחתי להתקשר עם בני אדם חח) אבל זה היה כזה מוזר! חחח אה וגם באותו היום שמתי לב על איזה מישו (: שיש לו עיניים יפיפיות! גאד,הסתכלתי על הבנאדם 24 שעות! חחח

אבל הבנאדם לא שם לב -.- נו טוב.


זה מגרש משחקים                                                     וככה זה נראה כשכל המחנה משחק

21.8-לא זוכרת מה עשיתי.אבל בערב היה איזה משחק גמדים וקוסמים והייתי בקבוצה עם אותו האחד ששמתי עליו. נקרא לו מותק. חח אז בגלל שאני כל כך גרועה בהבנת ספרדית אז הוא מדבר באנגלית נפלא(חייבת לציין שלא הרבה דיברו אנגלית שם..) אז הוא התחיל להסביר לי מה לעשות..ואני בכלל לא הקשבתי לו אלא הייתי שקועה בו יותר. חח בהיתי בו ונהניתי מכל מילה שהוא הוציא.חח

עכשיו אני אוהבת מבטא ספרדי באנגלית ;-;. ודווקא באותו היום היה לי מאוד כיף (:



מגרש המשחקים בפורום,איזה כיף זה


22.8-מייצג ישראל. כל אחד עושה פינה שבה מייצג את מדינתו,ומכין פעילויות..ובלהבלהלבה

בקיצור נהנתי בפעילות הזו כי ביקרתי בכל הארצות(מעניין איפה הייתי ראשונה..) ונהניתי גם כשהוא(אותו אחד עם עיניים) הסביר לי איך לשחק בארצו וגם נהניתי כששיחקנו! חח טיפשה שכמוני לא דעת להסביר.

בערב(פעילות ערב) כל ילד היה צריך לבחור בן זוג כדי ללכת ל"מסעדה בלונדון" כדי לאכול אוכל שמאפיין את מדינתו.אז עשינו לביבות. ובקיצור,הלכתי עם חבר של חברה שלי,ולא יודעת,בהתחלה לא רצינו בכלל ללכת,ואז כשנכנסנו ל"מסעדת לונדון"(הו,איזה שם..) אז השיחה התחילה להתפתח וכל הערב דיברנו על כל מיני שטויות וממש יצא לי להכיר תבנאדם וקיצר גם נהניתי איתו..(והאוכל כרגיל,היה מגעיל..חוץ מכדור שוקולד טעים של בוסניה-בן זוג שלי שהייתי איתו באותו הערב היה משם ,ולביבות של ישראל.אז זרקנו את כל שאר האוכל..כי הפח היה לידנו ואף אחד לא ראה שזרקנו.חח)

והכי נחמד היה באותו הערב ששמעתי משום מקום סאונדטראק של שר הטבעות..כל כך התגעגעתי לזה!!!! ואז התחלתי לדבר עם "בנ זוגי" על זה והוא אמר שהוא ממש אוהב את זה ובלהבלהלבה..קיצר היה לי כיף(:ו עוד עשו את זה באווירה של נרות חח


ככה הצגנו את המדינה שלנו                                      זה היה יום של המסעדה ומאכלים תרבותיים


23.8-כל היום הלכנו למופעים,והיה פשוט מדהים בכל מופע שהייתי בו באותו היום.(וכמובן הייתי תמיד קרובה להוא עם העיניים חח והוא גם הסביר לי כמה דברים..הוא מסביר נפלא אגב!)

באותו היום חלמתי חלום מוזר על תפוחים(תראו למה הרעב גורם...)


איזה הופעות מדהימות! על קביים                          מחזה מרהיב של אורות.


24.8-סוףסוף הלכנו לטייל בברצלונה.(המחנה סגור,ככה שאי אפשר לצאת סתם ככה,אה ואסור היה להוציא יותר מ2 מצלמות ואסור היה לקנות..כדי לעשות שוויון..כי להודו ואפריקה אין כסף..)

וכל היום טיילנו טיילנו ובערב הייתי עם עוד 5 אוהלים(ובבוקר היינו רק 2 אוהלים) אז בין ה5 היה גם את המותק שלי,ואז הוא גם הסביר לי כל מיני דברים על כל מיני בניינים(כי הוא מספרד) ואז הלכנו ושרנו שיר של המחנה..חחח היה כל כך כיף להפריע ולהפחיד אנשים עם השריטות שלנו...ואז באמצע שום מקום עשינו מעגל ע-נ-ק והתחלנו לשחק משחקי חברה(של אפריקה) והיה ממש ממש כיף! ואפילו אנשים שסתם עברו במקרה התחילו לשחק איתנו!! חחחח היה כל כך מצחיק! וגיליתי שאני ממש אוהבת את החיוך של אותו הילד..יש לו גומות חן ואני אוהבת את זה!!! גם הפלגנו איזה 20 דק' עד המחנה והיה לי כל כך גרוע! אני פשוט גאה בעצמי שלא הקאתי.

בערב,זה היה הערב האחרון של המחנה..שכל המשלחות בייחד.. אז עשו מזה ערב מיוחד.

ועוד הפעם צריך לבחור בן זוג,ועוד הפעם מארץ אחרת..אבל הפעם הייתי כל כך בטוחה בעצמי.אז כשעשינו הפסקה באיזה מזרקה חח אז עשו לנו הפסקת אוכל כזו,אז הסתכלתי רוב הזמן על הבנאדם(מותק.כן נכון,שכחתי שקראתי לו ככה) ואז פשוט ניגשתי אליו ושאלתי אותו אם יש לו בת זוג אז הוא אמר שלא,והיה לו מבט כל כך חמוד כאילו שהוא ציפה למשו חח אז שאלתי אותו אם הוא רוצה שנצא ביחד באותו הערב,והוא כזה: כן כן! ובלבהבלה..בקיצור,בערב זה היה מסיבת ריקודים


ורוב הזמן היה סלואו אז ממש נהניתי. וגם הבנאדם יותר גבוה ממני אז יצא לי לחבק רק תגוף שלו כי כדי להגיע לצוואר,הייתי צריכה לעמוד על כיסא...בקיצור התחבקנו ממש ממש חזק ושמעתי תפעימות לב שלו..וגם היה לו נוח לשים תראש שלו על שלי חח אז בכלל נהניתי. :( וזה היה הערב האחרון שאנחנו מבלים במחנה..אז בכלל...

מפורסם מאוד.


25.8- יום האחרון..כמה משלחות עוזבות. בינם משלחת ספרד. התחבקנו הצטלמנו עם כולם.כולם בכו כזה..היה יום עצוב..

ומותק אמר לי שאני תמיד אשאר בליבו.. ואני נמסתי :(

והמשלחת שלנו הלכה לטייל בברצלונה,והיה נחמד..אבל הייתי עצובה,כי נפרדתי מהבנאדם שהכי התחברתי אליו במחנה הזה..והיה לי מוזר..כי לא הבנתי שאני לא אראה תבנאדם אף פעםבחיים שלי..חוץ מבתמונות.

אז בערב כשחזרתי למחנה אחרי הטיול..ראיתי את הילד ההוא מבוסניה(שיצאתי איתו לארוחה) אז הוא הראה לי טבעת של שרה"ט שקנה(באותו היום הרשו לקנות) וממש כעסתי עליו..חחח אבל זה היה בצחוק.

ואז פתאום איזה מדריך בא אליי ומעביר לי מעטפה..ואומר שזה ממותק(חח איזה שם נפלא) קיצר,התרגשתי יותר מדי אז לא היה לי אומץ לפתוח תמעטפה ..וכל הערב כל כך הייתי שמחה בגלל שהוא העביר לי משו וחשב עליי בכלל!(סוףסוף מישו חושב עלי) אז בסוף כשפתחתי גיליתי שזו טבעת כזו. נחמדה. אבל בגלל שאני לא בנאדם שלובש טבעות,אז משאירה את זה למזכרת,ואני תמיד אזכור אותו..



חחחחח מצחיק שצילמתי את זה                        זו הכוס קולה ששילמנו עליה 2 יורו וקיבלנו כוס [: יש כסף בפנים!


26.8-חחחח בלילה(25-26),בכלל לא ישנו. הטיסה ב6 בבוקר אבל ב4 צריך להיות בשדה תעופה. קיצר היה צריך לשמור על שקט,ואנחנו לא מסוגלים לזה,אז רצינו ללכת למקום שאף אחד לא ישמע אותנו,והמקום הזה נמצא בצד השני של המחנה,אז עשינו מבצע קומנדו חח הלכנו אחד אחד רצנו,קפצנו..כמו גיימס בונד כזה. אבל כמובן שראו אותנו,וכשאנחנו גילינו שראו אותנו,עמדנו על איזו חומה שהיינו צריכים לקפוץ ממנה,אז כשקפצתי(בשלום) אז היה צריך לשבת..ובגלל שעמדתי ממש ליד הקיר הזה אז כשהתיישבתי,אז המרפק שלי התחכך עם הקיר ויצאו כמה שריטות לא קטנות מכל הסיפור הזה..קיצר כשהמדריכים באו,קלטו אותנו משחקים אה-קווה קווה דה לה אומה. חחחחח

ואז מלוות משלחת התעוררה בגלל שעשינו המון רעש וכעסה עלינו,אז כל אחד נשאר באוהל שלו,ובלילה,כשסתם שכבתי וחשבתי,אז ילדה הודית אחת נפלה מהמיטה :( והיא התחילה לבכות וזה היה ממש עצוב...אבל היא בסדר (:

וזהו..הייתה טיסה...ישנתי..במילאנו אכלתי פיצה אמיתית של איטליה! ואז טסנו איזה 4 שעות עד ישראל.

ואז פגשתי את אבא ואחותי וממש התגעגעתי אליהם!! וזהו. סוף הסיפור...

ומסקנה מכל זה-זה היה הקיץ הכי כיפי שהיה לי עד כה!


תמונה מרוחה אבל יש פה אותי חחח


ויצא ממש ארוך..חחח מצטערת..טוב נו, מי שיגיע עד לנקודה הזו של קריאה! אני גאה בו!

תודה מקרב לב! ואם יש אנשים שכן מתעניינים בחיי ורוצים לשאול שאלות,shoot.

ולמי שאין כוח לקרוא. סבבה."


ככה כתבתי לפני 3 שנים,ברור שהרבה דברים השתנו,אבל סתם,מצחיק להזכר בזה.

תודה על תשומת לב [:

נכתב על ידי , 20/8/2007 23:13  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תמר ב-30/8/2007 22:33
 



Family day


וואו...
כמה טוב שיש לי משפחה..

ביום חמישי אבא שלי לקח יום חופשה,אמא לא הייתה בבית,אז אבא הלך לקנות מצרכים,אנחנו סידרנו את הבית,ואפילו בעצמנו הלכנו לקנות מים מהקיוסק.
כשאמא חזרה הכל היה מסודר ונקי,והם התחילו לבשל. נשמע מאוד רגיל,אבל בעיני,חזרתי לימים הטובים..
לימים שכולם עבדו והיו עסוקים,וביום שישי כולם עסוקים בהכנות לקראת ה"נחת"..התגעגעתי לזה..
סוףסוף אבא לא עבד יום אחד וראינו אותו וביום חמישי הרגשנו כאילו זה יום שישי...צחקנו כל היום,והיה כלכך כיף..
הרבה זמן לא היה ככה,גם בגלל הרבה קשיים שהמשפחה שלי עברה וגם בגלל זמנים שונים..כולם עסוקים ואין זמן להתאחד..

במפתיע גם היום הוא לא עבד,עשה לעצמו חמשו"ש ארוך ונחמד.נסענו לאצ'קלונה.
לראות את הבן של בת דודה שלי[אחיין?]
הנסיעה לשם הייתה מוזרה למדי,אני בנאדם מאוד עצבני על הבוקר-במיוחד כשזה עם המשפחה, אצלנו לא יוצאים ביחד בלי קצת שחרור עצבים טוב בבוקר..40 דקות ואתה שם,מתל אביב הרועשת ומלאה בפקקים ורמזורים,מצאתי את עצמי באשקלון,עיר שקטה מאוד שאין שם רמזורים ובקושי רואים מעבר חציה..נראה לי מאוד מוזר..כי לא היו אפילו כיכרות..אצל הבני דודים מאוד נחמד בבית,גם התינוק חמוד מאוד..איכשהו התרשמתי לטובה מהם..למרות שדעתי הייתה שונה לפני כן.

פעם ראשונה באשקלון,בטיול עם כל המשפחה,אצל קרובים שהותירו רושם עמוק ועם עייפות אבל סיפוק.
זמן איכות עם המשפחה,
גם אם זה כולל קצת עצבים..

נכתב על ידי , 10/8/2007 22:17  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של love 4 u ב-15/8/2007 18:58
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה




25,337
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle tears of big fears אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little tears of big fears ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)