לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

It’s just two of us =]


Hey Mishel, Do You Remember? You And Me Aginst The World..

כינוי:  מוריי ויערונת :]

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008


אין לי כוח.

לכלום, לשומדבר, לאף אחד.

עוד מילים שיכולות למלא את הריק הגדול הזה?

לא נראה לי..

 

עבר חצי יום, ועכשיו אני בשלה יותר לכתוב..

את האמת אני לא יודעת אם מישהו עוד קורא פה,

או ייקרא, אבל גם לא אכפת לי..

גם ככה מדובר פה על 5 נושאים שונים,

ואני מאמינה שאף אחד, חוץ ממני לא יבין,

אפילו אם ינסה בכל כוחו.

 

תארו לכל כדור צמר,

שלפני תקופה היה גדול, מנופח,

מלא בקשרים, יפה כזה..

עכשיו - כל הקשרים בו ניתקו.

נישאר רק הכדור הגדול, הוא ריק.

אבל בוחרים להיות עיוורים ואפטיים אליו.

לא חבל? להזניח משהו שהיה כ"כ חזק, מנופח ויפה?

אבל המציאות הושלמה.

אני מאמינה שהמסגרת שלו בחיים לא תתפרק,

אף אחד לא יכול עליה, אבל באמת.

היא דבוקה בדבק מגע.

אבל כל הבפנים התמלא ברע, בגועל נפש,

באינטרסנטיות, בצביעות, בשקרים.

נכון אני מקצינה.

אבל אולי איי פעם מישהו יבין.

זה בור גדול בבטן שכולנו מכסים.

אחד מהאנשים הכי חשובים לי בערך לימד אותי משהו,

"הכי חשוב לאהוב את עצמך, ולהיות שלם."

תכלס, אני מעריצה אותו על זה.

כל הכבוד לו.. שהוא חזק באמונתו..

כל כך הרבה התפרק כבר,

ושומדבר לא ניתן לתיקון.

כי אף צד לא רוצה, ואני שוב יקצין, גם לא צריך.

טוב לכל אחד בנישה שהוא בנה ותפס לעצמו,

אז מתישהו מישהו ישים לב שאבד לו משהו בדרך הכל כך פנאטית שהוא הלך בא,

ואז זה באמת ייכאב.

צריך להמשיך ללכת בתלם, לא לברוח לצדדים, נכון.

רק הדרכים מתפצלות, בשלב הזה כולם יודעים לראות את עצמם ורק..

זה נחמד, עד שלב מסויים.

אז הכל טוב, הכל ימשיך להיות טוב,

שכל אחד ייעשה את הטוב ביותר בעיניו ולא יביט לאחור.

אני מודה לאלוהים כל יום על מה שיש לי,

נראה לי שזכיתי באנשים הכי מקסימים שעומדים לצידי.

לא יכולתי לבקש טוב יותר,

אבל הפאזל מהעבר עדיין לא הושלם,

כל דבר בעיתו..

אני אומרת שהתשובה היא; מה שטוב לך, טוב.

כי ככה כולם לימדו אותי.

את מי שאני באמת צריכה, יש לי.

והם גם יודעים בדיוק, בלי הצטדקויות של מה אני שווה, בלי כל ההצגות היפות.

אז זה נחמד בסך הכל..

 

כשבנאדם אחר היה במצוקה,

היא שמה עליו אלף זין.

הנה הגיעה השעה שלה.

השעה שלה, לשים אלף זין חזרה.

והיא כואבת.

היא, לא שכחה,

השלימה עם הרע שבה,

אבל השנייה לא תשכח כמה טוב היה בה.

אנטיפטיות והצגות עוטפות אותה,

ניצול במלוא מובן המילה.

היא אומרת שהחיים וורודים,

באמת, הבועה וורודה,

ביום אחד מן הימים היא תבין,

וגם השנייה תבין.

מה היה חסר לה.

אולי מישהו שיכניס לה סרטים לראש?

כי הוא גם ביקר שם..

הנאה, זה מה שהיא איחלה לה, למרות הכל.

אבל רק עוד משהו אחד, מרחק ומהר.

 

טוב לי במצב העכשווי,

ותמיד, אני אוהבת לסיים עם טעם טוב בפה.

יש לי להגיד על כל כך הרבה דברים

טובים בבוקר תודה לאלוהים.

אני לא מצטערת על הדרך שלי,

ועל הצעדים שאני פוסעת אט אט.

תמיד לימדו אותי שאפשר לשנות את העולם..

"הכל מתחיל בי" שכזה,

שזה יישאר על הדף, לומר ולא לעשות.

העיקר שאחד מהאנשים החשובים לי בעולם,

הגיע אליי היום תוך שנייה והעלה לי חיוך על הפנים,

הכי אמיתי והכי גדול בעולם, למרות הכל.

תודה בובי!..

 

שיהיה לכולנו ערב מקסים,

יש לי כ"כ הרבה דברים לעשות..

אני לא יודעת מאיפה להתחיל..

אני רק יודעת,

שהטוב ביותר ייעשה. בלי חרטות.

ערב טוב (:

 

נכתב על ידי מוריי ויערונת :] , 8/12/2008 20:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





21,250
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוריי ויערונת :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוריי ויערונת :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)