טוב, מה היה לנו החודש?
קודם כל, חגגתי לעצמי יום הולדת 21 :) הזמנתי אליי חברים הביתה, היה בשר על האש, אלכוהול, אנשים... היה נורא נחמד :)
ניסיתי להשתכר אבל ללא הצלחה, עצרתי לפני שאני אקיא, ולכן לא השתכרתי לגמרי :)
טוב לא נורא, היה עדיין טוב :)
אה למי שלא יודע, התאריך היה 7/9 :)
אממ מה עוד?
וואלה, תכל'ס אני לא זוכר יותר מדי מהחודש, מה שהיה...
בצבא היה רגיל, שטח כל הזמן... כבר לא יכול לחכות להחליף תפקיד... יצא לי מכל החורים... :(
ואני לא זוכר מה עוד היה לי..... =/
משהו מעצבן מאוד שקרה -
הייתי אמור בסוף השבוע שהיה כרגע לטוס לחו"ל, לקוס, עם המשפחה, שישי עד שני... האישורים של היציאה לקחו זמן להוציא, היו בעיות עם זה, אבל נעזוב את זה לרגע...
ממש כמה שעות לפני שהיינו צריכים לצאת חמישי בלילה), אנחנו מגלים שיש שביתה ברשת המלונות שהיינו אמורים להיות בה, קלאב מד, וסגרו זמנית את המלון בקוס....
עכשיו כל הטיסה הייתה אמורה להתרכז במלון, פעילויות, לנוח שם... אז הטיסה בוטלה... עכשיו ניסינו אחר כך לנסות לארגן טיסה למקום אחר השבוע בדקה ה90, אבל לא ענו לנו, ולא הצלחנו לארגן את זה... אז זה נפל, החופשה, הטיסה...
בעעעע
מה שכן, חוץ מזה היה דווקא סופשבוע נחמד... גם ארוך במיוחד בגלל שחזרתי הביתה בשלישי אחה"צ לכבוד הטיסה... יצאתי עם חברים לפאב, הייתי עם המשפחה בים, עם חברים...
היה טוב
וזהו... אני לא זוכר מה היה לי בשאר החודש אז אני מצטער מראש אם שכחתי משהו....
אה ראש השנה בבית היה טוב, אוכל טוב :) ויום כיפור בצבא שסגרתי בסוף לא היה נורא כל כך... כלומר התבאסתי מאוד כשסגרתי אותו, פעם ראשונה בצבא, אבל.. בסוף עבר בסדר... לקראת הסוף תמיד קשה לי הצום, בשעות האחרונות, אבל עברתי :)
וזהו, שתהיה שנה חדשה טובה ומתוקה לכולם, ושלא תפרוץ לנו מלחמה :)
רועי
ועכשיו לקטע האומנותי :)
פסק זמן
=====
מנסה להתפרק, להתנתק מהעולם שאותי מוחק.
הלחץ והדרישות, השחיקה התמידית,
שגומרים אותי בצורה כה איטית:
ויכוחים עם אחרים, רגשות מכבידים.
לכן יש לי את הזן, ה"אין" ששומר עליי מאופס.
כך אני נח מהכול, נרגע, מכוסה בשמיכה עבה
של רגש.
לרגע אני נקי, מטוהר, ריק מכל השאר,
רק אני והמילים שלי.
עוד מעט חוזרים לחיים.
רצון (זה שיר שכתבתי אחרי שחשבתי על זה שהשירים הפוסט-מודרנים ממש מפגרים, ואני לא כותב ככה... ואז אמרתי לעצמי להביא דוגמה כאן, והתחלתי לחשוב על משהו, ובסוף יצא סוג של שיר. לא יודע כמה הוא טוב, אבל עדיין... זה לא הסגנון שלי :) )
====
למה,
כששואלים אותי מה אני רוצה,
תמיד, אבל תמיד,
אין לי תשובה?
אולי פעם הייתי אחר
ואיבדתי משהו במשך הזמן.
Fake
====
Fake.
It’s all for the sake
Of some stupid pretense
I no longer believe.
True,
It may not be too smart,
Destroying such a foundation to my sanity.
Though it may be false,
It still has a cause,
And uprooting it may yet destabilize me.
But I no longer can
Ignore this damned masquerade
That my life has become…
So I must act, no matter the outcome.
Red Alert
========
How can I destroy this stupid burst
Of emotions unquenched, internal unrest?
Increasingly unstable, I seek to slake this thirst
Of deadly desires.
I try oh-so-hard, yet keep losing my grip;
Mocked and belittled, they keep trying to trip
Me and deny me that one little sip
Of quiet, simple acceptance.
What would become of this endless tirade?
Yes, spin the wheel again, and pray it’s not a bad day:
That he will shrug off insults and keep on smilin’,
That he won’t be hurt, that he won’t end up tryin’
Something he might later regret.
That he will keep it together, and will not break.
נ.ב.
אני לא במצב שהשירים גורמים לחשוב...
אבל השירים נכתבים כשאני במצב רע