ניראה לי שזה היה "צאי לי מהחיים" אחד יותר מידי.
או שלפחות אני מקווה ככה. או שלא?
זה לא פעם ראשונה שאתה מתעצבן עלי ולא שולט על עצמך מתפרץ וצועק עלי ומגיע למסקנות ממש קיצוניות של לנתק קשר
ואחרי זה אנחנו חוזרים לדבר כאילו לא קרה כלום מתחבקים מתנשקים וחוזרים לאהוב. כן גם במיטה.
אחת הפעמים האלה הגעת לגבול היכולת שלי לבלוע את זה ופשוט לא הסכמתי "לחזור" אם נדבר בהגדרות.
אבל זה שצעקת עלי שאצא לך מהחיים לא מנע מאיתנו להפגש ולשכב.
ושתתחנן אלי שנחזור ואתה לא יכול בלעדי.
מסתכל עלי עם העינים הכחולות שלך,
ויודע שאני לא אעמוד בפני הבקשה שלך.
אני אוהבת אותך אבל הקשר שלנו לא מושלם. הוא רחוק מלהיות מושלם.
ולהיות כנה איתך?
היו הרבה פעמים שהרגשתי שאתה אוהב אותי יותר ממשאני אוהבת אותך,
ולפעמים גם הרגשתי שאני מתפשרת.
אם להסתכל לאחור היה לי כיף איתך
אתה מצחיק כיפי ושונה ממשהכרתי עד עכשיו.
אתה מושך אותי ומסקרן אותי.
אבל ככל שהכרנו יותר ככה הבנתי שחסר לי הרבה דברים אצלך
וגם הגעתי להבנה שהקשר הזה לא יצליח.
לא תהיה פה חתונה.
אבל היה לנו טוב אז המשכנו.
וכל פעם אני סולחת לך על ההתפרצויות שלך ואתה בולע את העלבונות שכנראה יש לך ממני.
אבל אחרי שזקרת אותי בסמס בתקופה הכי קשה בקורס,
אחרי שהמשכנו להתנהג כאוהבים ללא מסגרת מוגדרת,
אחרי שקיבלת את התפקיד החדש שלך בצבא שהרבה יותר חשוב לך ממני ומכל דבר אחר
ניראה לי שצריך לבחור במשהו אחד - וזה לא אני.
איך אני אמורה להתנהג עכשיו?
לנתק קשר? אני לא מסוגלת לזה...
איך ממשיכים מכאן?
למי אפנה כשאתגעגע?
אני כבר מתגעגעת...
עם מי אדבר?
על מי אפנטז ואחלום?
אני עדיין אוהבת אותך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עוגיה בהכחשה P=
