אתמול הסתיים פרק הטיולים השנתיים בחיים שלי.

ביום ראשון ארזנו את עצמנו, שכבת י"ב ואת המורים שלנו ונסענו דרומה, לכיוון אילת.

בהתחלה היה קצת קריר אבל עם הזמן השמש יצאה והיה ממש נעים לטייל.

היינו בבאר שבע ועשינו מסלול ממש יפה בעין עובדת.

עשינו עצירה ממש טובה ביטבתה למרות שאחר כך לרובנו כאבה הבטן. השוקו היה טעים אז סבלתי בשקט את הכאבים.

בערב הראשון באילת היה לנו זמן חופשי. הטיילת הייתה ריקה מהרגיל (מימי הקיץ, מן הסתם).

הסתובבתי עם יעל ואור וידידים שלנו. היה ממש נחמד אבל לקראת הסוף כבר הרגשתי את העייפות משתלטת עלי.

למחרת קמנו בשעה סבירה ונסענו לכיוון הרי אילת. שם עשינו מסלול קצת יותר ארוך אבל קליל כזה.

השנה בשונה מהפעמים הקודמות הייתי בין הראשונים שהלכו ועשיתי את הרוב לבד בלי עזרה מאחרים כמו בד"כ.

אחה"צ נסענו למצפה התת ימי ועשינו ארוחת ארבע של חטיפים ושוקולדים כמו שצריך בכל טיול.

אני טיילתי לבד במצפה, עליתי וירדתי הרבה מדרגות באותו היום אבל היה כיף כי לכמה דקות קטנות היה לי קצת שקט משלי.

בערב, אחרי שהתקלחנו ונחנו כמו שצריך עשו לנו מסיבת חוף עם מוסיקה טובה וריקודים. זה ממש היה כיף,

לרקוד עם כולם, עם אנשים שבעוד מס' חודשים אני כבר לא אראה במסדרונות ביה"ס ובכיתה.

אנ יעל ואור המשכנו לאפטר פרטיי אצל הבנים עד שכמעט נרדמנו על המיטות שלהם.

את היום השלישי והאחרון, פתחנו בשייט בספינה שהיה מרגיע ונחמד מאוד.

אח"כ נתנו לנו זמן חופשי באילת להוציא קצת אנרגיות לפני הנסיעה הארוכה הביתה.

מילים לסיכום, היה כיף ואני רוצה שוב.

יש הרבה תמונות וסרטונים מצחיקים.

זה קצת מפחיד אותי כל הסיום הזה ובכלל עכשיו מתחיל הלחץ של הבגרויות.

אני מפחדת שאני מפספסת כל מיני דברים, שאני לא נהנת מספיק או לא מכירה מספיק את האנשים.