אני חושבת שרק היום באמת הבנתי שאני לא אוהבת אותו או מרגישה משהו בכיוון הזה.

התחלתי את היום הזה די בעייפות והחלטתי, כמו בכל בוקר נורמלי בזמן האחרון, שהיום אני לא אציק לו.

וזה באמת קרה. בשעתיים היסטוריה שלמדנו בקושי דיברנו והוא לא הציק לי.

אבל כשחזרנו לשיעור מחשבים הוא בא וביקש ממני עזרה.

ישבתי לידו ועזרתו לו לפחות שעתיים, צחקנו והצקנו אחת לשנייה.

אבל באיזה שהוא מקום הרגשתי שזה נעשה מתוך ידידות בלבד בלי שום רצון שלי שהוא ישים לב אלי או משהו כזה.

לא יודעת זה מרגיש קצת מוזר...

אולי אני מבולבלת? כנראה שכן.