קודם כל בוקר טוב .
דבר שני , מה אני לא מבינה ..
בתמצית ממש: חבר שהיה הכל . באמת הכל. קשר רציני ראשון. וויתרתי על זה כי תמיד אחרי שעוברים תקופה מבינים כמה היא באמת הייתה טובה.
שמעו אחרי שנפרדתי ממנו היה לי הכי כיף בעולם השגתי באמת את מה שרציתי "הריגושים" אחרי תקופה רבה הבנתי שבעצם מה שרציתי זה כלום גדול.
ופתאום אחרי שהוא כבר באמת עבר הלאה (היה לו נורא קשה) אני מחליטה שבאלי עליו!
ניסיתי להדחיק את זה אבל זה פשוט בלתי ניתן לאיפוק.
שלחתי לו חפירה מאיזשהו מקום - בלי רצון לכלום רק שיהיה מיודע.
ואני קיבלתי ממנו סוג של ..הבנתי כבר שזה נגמר.
הכוח שפעם היה לי עליו ...זה מדהים איך הוא נעלם.
אני לא מבינה את זה..באמת שלא..למה אני ככ רוצה אותו פתאום?
כשאז רק חשבתי איך אני נפרדת ..והסיבה האמיתית לפרידה היא הרצון להכיר עוד. שהוא לא יהיה הראשון והאחרון שאני רוצה עוד להנות וללמוד.
אבל..
בעצם כל מה שחשבתי אז בכלל לא אכפת לי.
הרצון הזה כבר לא מעניין אותי - לא כי עברתי עוד..
אני פשוט לא ילדה כזו של סתם.
והבנתי כמה הייתי בראש של ילדה.
ומסקרן אותי איך זה יעבוד עכשיו.
רק שהוא במקום אחר ..ואני לא מאשימה אותו. והוא כבר בקשר עם מישהי (לא יודעת בדיוק איפה זה עומד.הוא בכלל לא אמר לי על זה)
אוף...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
