לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Behind Br0wn Eyes


בלוג שירי הרהורים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2009

רגע לפני


 

"When you talk, you repeat what you already know;

when you listen, you often learn something."

Jared Sparks

 


 

הכרתי מישהו אתמול.

לא נמשכתי למראה שלו יותר מידי. עד כמה שזה נשמע שטחי, השיניים שלו עקומות מעבר למה שאני אוהבת.

ככה זה אצלי. יש בנות שמחפשות את העיניים, יש כאלה שמסתכלות איך הוא נראה מאחור... אני לא אומרת שאני לא בודקת גם את הדברים האלו, אבל מבחינתי קודם כל - השיניים. הן לא חייבות להיות מושלמות. ממש לא. גם שלי לא מושלמות אפילו אחרי 3 שנים עם גשר. השיניים פשוט חייבות להיות מתאימות לבן אדם. שיהיו הולמות, לא מפריעות.

 

מעבר לזה ההרגשה הכללית שלי היתה מוזרה. עצם העובדה שלא נמשכתי יותר מדי לבן אדם מבחינת הלוק, אבל הרגשתי איתו כל כך טוב. וההרגשה הזאת לא נבעה מכמות האלכוהול המסחרית שזרמה בגופי, וגם לא מהמוזיקה הטובה ברקע, הוא פשוט ידע לגעת במקומות הנכונים (מבחינה מטאפורית כמובן..). הוא הצליח להבין אותי לעומק, למרות שאנחנו במסיבה באמצע ת"א ושנינו שתינו לא מעט... יצא שדיברנו על דברים עמוקים מעבר ל"מאיפה את?" ו"איפה משרת?". התחברנו.

 

והוא חייל. קרבי. מה שתמיד עושה כל בנאדם ליותר סקסי. והוא שונה. באיזשהו שלב התחבקנו, והרחתי אותו. היה לו בושם שלא מוכר לי. מאף גבר שהיה בחיי. בהתחלה זה הרתיע. עבר לי בראש "זה לא כמו האקס המיתולוגי, זאת לא אותה ההרגשה". ואת האקס מאוד אהבתי. את החיבוקים שלו. את הריח שלו. וזה היה שונה לחלוטין. ולפתע, למרות השיכרות, הגיחה לראשי ההבנה שאולי השוני הזה עדיף. שאולי שונה זה לחיוב, לא לשלילה.

 

ועכשיו? עכשיו נראה מה יהיה.. נראה לי אני אתן לו צ'אנס, למרות שיידעתי אותו שכרגע אני נהנית מהרווקות שלי ואני לא מחפשת.

 

בינתיים הוא לא התקשר.

הוא רק דיבר איתי המון אתמול אחרי המסיבה.

רוצה לקחת דברים ממממש מהר.

ואני מנסה שלא.

אין לי לאן למהר.

 

יש לי עוד חודשיים שלמים באזרחות ... :)

 

 


 

 

ואם לא הבנתם למה חודשיים באזרחות זה הרבה - הנה משהו קטן על הבנת הזמן..

 

להבנת ערכה של שנה, שאל סטודנט שנכשל בבחינת סוף השנה.

להבנת ערכו של חודש, שאל אמא שהרתה.

להבנת ערכו של שבוע, שאל את עורך השבועון

להבנת ערכה של שעה, שאל זוג אוהבים הממתינים חסרי סבלנו בכדי לפגוש אחד את השני

להבנת ערכה של דקה, שאל אדם שפספס את הרכבת, האוטובוס, הטיסה

להבנת ערכה של שניה, שאל מישהו ששרד תאונה

להבנת ערכה של אלפית השניה, שאל אדם שזכה במדלית הכסף בלבד, בתחרות האולימפית.

 

הזמן אינו מחכה לאף אחד.

העבר אותו עם הקרובים לך וערכו אף יעלה.

 

 

נכתב על ידי Mariana Shaked , 15/8/2009 19:41  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יש לי נטייה להרס עצמי


ולפני שמישהו נבהל- לא, אני לא מנסה להתאבד עם סכין גילוח ואני גם לא הולכת לגלח את כל השיער. פתאום זה נחת עליי היום - ההבנה הזאת. תמיד ידעתי את זה עמוק בפנים, אבל לצערי ההרגשה הזאת הגיחה היום, שוב. צצה וצפה מעל החיוך הדי קבוע בזמן האחרון ומעל העיניים הקצת יותר מחייכות.

 

אמרתי את זה היום לחברה שלי. שלחתי הודעה "אני עצבנית ונראה לי יש לי נטייה להרס עצמי ואני לא מצליחה להתבטא ואני מזדהה איתך על זה שאת עצבנית." היא ממממש נבהלה ושאלה אם אני צוחקת. ככה זה החברות שלי היום לא מכירות את ה"dark side in me ". ויש לי תחושה שהן גם לא מעוניינות יותר מידי בהכרות שכזו. או שאולי הן ביישניות מכדי לשאול עליו.

 

אבל אני כזאת. סוג של PSYCHO. אני רואה שטוב לי, אני מכירה בזה, ואז אני עושה הכל על - מנת לשנות זאת. החברות רוצות שניסע היום לחוף הים, נאכל משהו, נעשן קצת, אולי נשתה.. האמת שמתאים לי קצת שתייה עכשיו, עם כל מה שהלך בזמן האחרון, עם כל העצבים שמתעצמים בי ויהיה לי כייף, בטוחה בזה. אבל לא, סתומה שכמותי צריכה ליצור סיבות ל-למה לא לצאת היום. ובכן, "אין לי מה ללבוש" זה התירוץ הכי טוב שמצאתי. האמת שהוא לא טוב, והוא גם לא ממש תירוץ ואני מתארת לעצמי שאצליח למצוא איזה משהו בין ערימות הבגדים בחדר - בין אם הוא נקי או לא, בין אם הוא מתאים לים או לא. אבל זה התירוץ שמצאתי וסימסמתי לכל מי שעברה במוחי. "אין לי מה ללבוש אני לא באה".

 

בזמן האחרון עשיתי יותר מידי ביקורי חולים בבתי חולים ואיבדתי גם חבר קרוב. ולמרות הכל הצלחתי להינות הרבה בזמן האחרון. עברו כבר כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהיה לי כמעט הכל, ויכל להיות לי טוב ועשיתי ההפך. רק אני חושבת שאז לא הבנתי את זה. לא הפנמתי כמה טוב יש לי ויכול להיות לי  ובכל זאת עשיתי ההפך. עשיתי טעות. שיגאה של ילדה קטנה שאבדה. שאיבדה את עצמה.

 

והיום זה חזר. היום ניסיתי להרוס לעצמי. אבל יודעים מה? זה לא ילך לי. כי היום אני יוצאת ממעגל ההרס. אני יוצאת עם החברות. ואני אהנה. ואני לא אוכל להרוס לעצמי. כי אני באמת ובתמים אהנה. וחברות שלי לא יתנו לי להרוס לעצמי. כי למרות שאני מפגרת, ולמרות שמדי פעם עוברת במוחי המחשבה שהייתי עושה בשבילהן הרבה יותר ממה שהן יעשו בשבילי, הן תמיד יודעות לעלות לי חיוך על הפנים. והן יודעות להינות.

 

 

ולסיכום מסר לחיים:

 There is no one giant step that does it. It's a lot of little steps

נכתב על ידי Mariana Shaked , 13/8/2009 23:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Mariana Shaked

בת: 31

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMariana Shaked אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mariana Shaked ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)