אוופ המצב הזה כבר ב ל ת י - נ ס ב ל.

באמת שנמאס לי מהמצב נמאס לי ממני וממנו.

כמה אפשר לסחוב?

עברה חצי שנה ,כלום לא השתנה.

רק דיבורים דיבורים דיבורים ,

וכמו שאני יודעת..מדיבורים לא עושים ילדים.

אז הוא אומר שהוא אוהב ,ולא לוותר..שיש עוד סיכוי,

וכל הבולשיט הזה:|
אבל איפה אתה בכל הסיפור ? למה אתה לא מנסה ? למה אתה מוותר ?

זורק את כל מה שיש לנו לפח .

גורם לי לסבול , לפתח ציפיות ..גורם לי רגשות אשם

עושה לי נקיפות מצפון

ואאאאאאאאאאי באמת שאני לא יכולה עם זה יותר,

לא עומדת בזה..

נמאס לי מלבכות ולרחם על עצמי ..נמאס לי מהאהבה הזאת.

רק תגיד לי איך כל מה שהיה בינינו נעלם ?

איך לא הבנתי,בלי ששמתי לב..הכל התפוצץ לי בפנים.

לא הייתי מוכנה לזה :(

אם רק היית יודע איך הקור,
לא עוזב אותי וחודר לי ישר לעור,
כמה קשה לי מאז שאנחנו לא שניים,
כשהשארת אותי עם דמעות בעיניים.

אמרתי לעצמי שדי, שאני אתגבר,
שאני אמצא מישהו טוב הרבה יותר,
חיפשתי אחר, עברתי מאחד לשני,
אבל לב כמו שלך באף אחד מהם לא היה.

ועכשיו אני לבד, כותבת לך מכתב,
איפה אני בכלל? ואיפה אתה עכשיו?
האם יבוא יום שלתוך הלב שלי שוב תיכנס?
אני לא מבקשת הרבה, רק בוא תנסה.

בוא תנסה ביחד איתי את האהבה לשחזר,
בוא שוב פעם חיבוקים ונשיקות נפזר,
רק תבוא, ואני מבטיחה שיהיה בסדר,
כואב לי כל כך ובלב שלי יש שבר.

למה עזבת? הרי לא מצאת מישהי יותר טובה,
אי אפשר להמשיך הלאה כשאותי אתה ממשיך לאהוב,
כמה שתכחיש, אתה לא יכול לחיות,
עם העובדה שאני מנסה ויוצאת עם אחרים.

אז בוא נחזור הלאה לפני שיהיה מאוחר,
בוא נשוב לאהבה שאלוהים ברא ויצר,
אוהבת אותך אהוב שלי, מתגעגעת לטעם,
שהשארת על שפתיי ולא חזר עוד אף פעם.