אימוץ יחידני

פרק מהסדרה "הנכס החמישי": "מתים לדעת", ששודר בערוץ הופ-הורים.  פרק זה עוסק במצב האימוץ בקנדה ומציג 3 סיפורים שונים שמציגים את אותו המסר: אנשים שקשורים לאימוץ ש"מתים לדעת" או להעביר מידע חשוב על ההיסטוריה הגנטית-הרפואית שלהם.

סיפור א:

אישה ילדה בגיל 16 והתינוק נלקח ממנה. במשך הזמן מתברר שהיא ואחיה ועוד בני משפחה חולים במחלת כליות גנטית קשה. אחיה עבר כבר 2 השתלות כליות. היא כתבה לסוכנות האימוץ שלה נמסר התינוק לאימוץ, וביקשה שיעבירו לו מידע על המצב הגנטי של המשפחה הביולוגית ושיבקשו אותו לעבור בדיקה שיכולה להציל את חייו ואת חיי ילדיו. אולם סוכנות האימוץ מסרבת להעביר את המידע. האישה הדגישה שמה שחשוב לה אינו למצוא אותו, אלא להעביר לו את המידע הרפואי החשוב, אך הם מסרבים. לאחר מאבק מאוד מאוד ארוך היא מקבלת הבטחה שהמידע נמסר לו.

 סיפור ב:

אישה שנמסרה לאימוץ בילדותה יולדת בן, והתינוק מקבל עוויתות. הרופא שואל אותה אם יש מחלות שקשורות לעוויתות במשפחתה והיא אומרת שאינה יודעת. הרופאים אינם יודעים כיצד לטפל בתינוק, וחשוב מאוד לדעת את הרקע הגנטי שלו. היא כותבת לסוכנות האימוץ שטיפלה באימוצה, אולם מסרבים לתת לה מידע שיכול להציל את התינוק שלה! היא פותחת במאבק מאוד קשה וארוך, פונה לטלוויזיה ולעיתונות, ומנסה להפעיל את דעת הקהל כדי שמסך הסודיות יוסר ושיינתן לה מידע רפואי חשוב שיכול להציל את התינוק שלה. רק אחרי 5 חודשים מאפשרים לה לפגוש דודה ביולוגית שלה, שמספרת לה שבמשפחה היה רק מקרה אחד של אפילפסיה. המידע הזה חשוב מאוד לרופאים ובעקבות זאת הם מטפלים בתינוק ובהצלחה, ויותר הוא לא מקבל עוויתות. מודגש שכל המידע שקיבלו על המצב הרפואי במשפחה הביולוגית שלה נכנס לתיק הרפואי שלה ושל בנה, ושמעתה ואילך יש להם הסטוריה גנטית ידועה שיכולה לסייע גם בעתיד.

סיפור ג:

שוב סיפור על אישה שנמסרה לאימוץ בילדותה. במשך כל ילדותה היא היתה חולה מאוד, ומחלותיה הלכו וגברו אחרי שילדה 3 ילדים. הרופאים לא יודעים מה יש לה ומדוע היא כל הזמן חולה. היא מבקשת לדעת מידע על ההיסטוריה הרפואית-הגנטית שלה וכותבת לסוכנות האימוץ שדרכה אומצה, אולם גם לה מסרבים!

היא מנהלת מאבק ציבורי גדול ומופיעה גם לפני גוף מחוקק כלשהו שדן בשינוי החוקים הקשורים לאימוץ,  במטרה לקבל את המידע הנחוץ לה.  לאחר מאבק ארוך מאוד היא מקבלת את המידע הזה: היא נולדה כפגה ליולדת צעירה וחולה מאוד. כשהיא פוגשת את המשפחה הביולוגית מתברר לה שהיולדת ואחיה ועוד בני משפחה חולים במחלות גנטיות קשות מאוד, ושמדובר כבר בדור שני של אותן מחלות, שגם לה יש.

בעקבות המידע שקיבלה, גם 3 הילדים נבדקים ומתברר שכולם חולים באותן מחלות גנטיות... גיבורת הסיפור אומרת שהיא מאוד אוהבת את ילדיה ולא היתה מוותרת עליהם בשום פנים, אבל אם היתה יודעת מראש שהיא תעביר להם את מחלותיה ואת בעיותיה, היא היתה מעדיפה לאמץ ולא להוליד ילדים שיהיו חולים לכל ימי חייהם... כמו כן, אם הוריה והרופאים שטיפלו בה במשך כל ימי חייה היו יודעים את ההיסטוריה הרפואית שלה - הם היו יודעים טוב יותר איך לטפל בה.

מראיינים מישהי שטיפלה בתיק האימוץ שלה כשהיתה תינוקת, שמסבירה שהעובדות הסוציאליות חשבו שאת התינוקת הזו אף אחד לא ירצה לאמץ, ולכן הן החליטו לא למסור את המידע הרפואי להורים שיאמצו אותה. אישה זו אומרת שהחלטה זו אכן סייעה לאימוץ של התינוקת, אבל הקשתה על חייה לאחר מכן, ושלדעתה כן צריך לתת את כל המידע ובכך להבטיח שרק הורים שיכולים לעמוד בכך יאמצו תינוקת חולה.

בסיום שלושת הסיפורים הללו נאמר שעכשיו מתחולל בקנדה מאבק לפתוח מעט את מעטה הסודיות של האימוצים. מסיפורים אלו אני מסיקה שהמצב בקנדה שונה מהמצב בישראל, ולא מאפשרים לאנשים שאומצו לפתוח את תיק האימוץ ולקבל מידע בסיסי. לדעתי, המצב בישראל עדיף כמובן ומקווה שגם בקנדה המצב ישתנה.