אתמול היתה המסיבת פרידה שלי
היו כמה אנשים שלא הגיעו..אבל היה ממש ממש כיף!!
אפילו נכנסתי לבריכה (וכמעט טבעתי כי השפריצו עלי המון מים ולא הצלחתי לנשום :P )
אחרי זה ישבנו במעגל ודרשו ממני "לשאת נאום"..ולא היה לי נאום מוכן..(לא שנתנו לי הרבה רשות דיבור :P )
אז..החלטתי שאני יכתוב אותו כאן , עכשיו..כי יש לי זמן לחשוב עליו..
אז ככה..
כולכם הייתם חלק מחיי ב3 השנים האחרונות
חלק קטן, חלק גדול, משמעותי או פחות
אני אוהבת את כולכם ואתגעגע המון
החלטתי לעבור כבר מזמן מזמן..
בהתחלה היו לי כל מיני סיבות שונות ומשונות
לא הצלחתי בדיוק להצביע על הסיבה העיקרית
עכשיו אני יכולה..
הסיבה היא שינוי.. אני צריכה שינוי..אני רוצה משהו חדש, משהו מרגש מאתגר ,אני רוצה להכיר מקום חדש , אנשים חדשים
זה פשוט ממש כיף
אני אף פעם לא עברתי בית ספר לפני זה..
אפשר לומר שאני תקועה בבית ספר הזה כבר 9 שנים
שזה ה-מ-ו-ן זמן!
ועברתי המון דברים, השתנתי, גדלתי , ובגרתי
וראיתי חברים שלי גדלים ביחד איתי
צחקתי, בכיתי , רבתי , השלמתי , התעצבנתי ונרגעתי (בסופו של דבר:P )
ואני שמחה שעברתי את הכל ביחד איתכם
כל אחד ואחד מכם תרם משהו שונה ומיוחד משלו לתוך החיים שלי
הזיכרנות הטובים שלי מכם תמיד ישארו איתו
וככה גם אתם..בלב שלי לנצח נצחים
פרידה היא קשה..תמיד
אני יודעת..וגם הכרית שלי יודעת..היא ספגה כ"כ הרבה דמעות בזמן האחרון
וזה לא מזיכרונות רעים ..
ההפך..מזיכרונות טובים
מהרגעים שבהם אני מבינה מה אני הולכת לעזוב
את הצחוקים עם אלונוש..על כמה שאני דומה לעז ולפרה ולכל בהמה שאתם יכולים לחשוב עליה
את השיחות הארוכות עם לידורוש ושניקוש לתוך הלילה (לא הלילה האפל :P )
את השיחות החכמות והמלמדות עם איוש בטלפון ולא בטלפון
את החיבוקים הכיפיים של ברוש
את שירקה שהיא ההוכחה החיה לזה שבלונדיניות לא באמת נהנות יותר
את מורושקה ואת התמימות שלה שמעלה לי חיוך בכל פעם מחדש
את שרון ואת כל הסיפורים שלה על יפנים הומואים (חחח..אני מאוד אתגעגע לזה)
את סיון (שלא מייבשת את עצמה!)
את גל גל גלגלצ! , את הגלגלונים המצחיקים שלה XD ..(שמת לב, גל ..גלגלונים..את צריכה להצדיק את השם שלך :P ..חח..סתם)
את ישקה!..וואי..בלי שהוא יגיד לי "מפגרת!!!" ..כעבור חצי דקה.. "נוו..אל תעלבי... אני סתם צוחק עלייך!"(כן כן.. גם אני צוחקת עלייך..)
בלי נמרוד שירים אותי ויתן לי חיבוק חזק כ"כ עד שהצלעות שלי כמעט ישברו..ובלי סיפורים על חברות רוסיות (OHH NOO!!)
ובלי שלי שתספר לי על הבייסיטרים המוצלחים שלה (ואולי תסדר לי כמה עבודות בעתיד :P )
כל זה.. עושה אותי כ"כ שמחה וכ"כ עצובה באותו הזמן
אני מניחה שכולנו נגיע לנקודת פרידה בעוד שלוש שנים..וגם אז זה יהיה ממש קשה
אבל אני יגיד לכם את זה - חברים טובים נשארים לתמיד..לא משנה כמה הם רחוקים פיזית
ואני גם לא אהיה כ"כ רחוקה..
נשמור על קשר(חסר לכם שלא!)
אני אוהבת אותכם מכל הלב
ושולחת המון חיבוקים ונשיקות 3>
מחכה עד לפעם הבאה שניפגש
עידית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
