נמאס לי. הכל נמרח ומתערבב לסיוט אחד גדול.
אני לא יכולה דבר עם אף אחד על מה שיש לי בפנים, כי אני אפילו לא יודעת מה יש לי בפנים
ורע לי, באמת. למה?
לא יודעת.
כן, הכי קל לומר לא יודעת כשאני יודעת בדיוק
ולמרות זאת לא יכולה לנסחאת זה בשום דרך..
ריקנות
בדידות
חוסר מיצוי משווע
התנוונות
דיכאון
אני לא מועילה
לאף אחד
אף פעם לא הועלתי
ואין לי כבר עם מי לדבר יותר, אף אחד לא אשם בזה חוץ מעצמי
כי אני לא יודעת לדבר
אף פעם לא באמת ידעתי לדבר
תמיד הכנתי לעצמי גוש ענק בבטן.
גרגיר אבק
חוסר תכלית
וריקנות.
ואני מודעת טוב מאד
אתם לא צריכים אותי יותר. הנה זה מתחיל.
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
