confessions of a depressed mind

אני כמעט ואף פעם לא כותב פה על נושאים שביום יום. אבל הפעם אחרוג ממנהגי.

כמובן, גם הפעם יש לכך הצדקה פסיכולוגית – אני משלם המון כסף להשכלה גבוהה. הרבה, אבל הרבה יותר משל רוב הישראלים משלמים, והדיסוננס הקוגנטיבי שלי אומר לי להצדיק את זה. אז הנה:

YNET  מעצבנים, כמו גם לא מעט אתרים אחרים, אבל אני בעיקר קורא ב YNET, אז זה מה שאני יודע. ומה שאני יודע הוא שיש איזושהי אג'נדה גם בוואינט וגם בכלל בהלך הרוח הישראלי לגבי שכר לימוד. כאילו, שבכל מדינות העולם שכר הלימוד נמוך ואילו בישראל שכר הלימוד גבוה ומה פתאום, ולמה דופקים אותנו.

ואני שואל, ברצינות, השתגעתם? אתם פאקינג משלמים פחות מ 10,000 שקל לשנה על משהו שמניב פירות (לכאורה ולמעשה). על זה אתם מתלוננים? אתם רציניים. מטומטמים, תפסיקו ללמוד.

מה שאני רוצה לעשות כאן, זו השוואה קלילה, אם כי מעמיקה יחסית בין ישראל לארה"ב, שרק תבהיר מדוע לדעתי ישראל, היא בסופו של דבר, מדינה של בכיינים, והסטודנטים (כמובן שלא כולם) בראשם.

ולעובדות (טוב, האמת היא שיש פה גם השערות אבל נראה לי שהן סבירות בהחלט).

דיסקליימר קטן: האמת היא שכל המחאה החברתית מעצבנת אותי נורא. אבל אני גר באמריקה, ולא ברור שיש לי זכות לדבר על ישראלים וכאלה. אבל אחד מהדברים הכי מעצבנים במחאה הזאת, זה זה. אז הנה כמה נתונים שיסדרו את הראש ואולי גם יגידו את האמת, בפנים:

1. בישראל לומדים יותר, הרבה יותר: אם השאלה היא שאלה של ביקוש והיצע, הרי שישראל נמצאת במקום מאד טוב מבחינת אחוז הלומדים. בסופו של דבר, ישראל ממוקמת שביעית בסקר של 25 מדינות מפותחות, כאשר ל 41.5% מהאוכלוסיה שבין גילאי 25-34 יש תואר אקדמי. אם נזכור גם שבסופו של דבר, רבים מסיימים בישראל את התואר האקדמי בערך בגיל 27-28, אז האחוז אפילו גבוה יותר. אנחנו ממוקמים לפני המון מדינות שבהן שכר הלימוד לכאורה נוח יותר, כמו דנמרק, שוודיה ופינלנד (אצלן מדובר במשהו כמו 40% כל אחד), וגם לפני מדינות רבות אחרות, כמו הולנד (37%), גרמניה (23%!!), וכמובן ארה"ב עם בערך 40% במקום ה-11.

מעניינת כמובן במיוחד בהקשר הזה היא גרמניה. גרמניה הגדולה, שלפי YNET (לא בדקתי, יכול להיות שזאת האמת), שכר הלימוד בה ברוב המקומות שואף לאפס, ממוקמת במקום נמוך יחסית רק עם 23%, ובכל זאת היא מדינה משגשגת ורצינית. יכול להיות שצריך ללמוד משם משהו? מה פתאום, שהישראלים ילמדו?

אז מה זה אומר? זה אומר שאנחנו במקום טוב בצמרת. אפילו לא באמצע. בצמרת. נכון, שחמשת המדינות הראשונות באמת מופרכות משהו, כך למשל קנדה, קוריאה ורוסיה חולקות את שלוש המקומות הראשונים עם 55% כל אחת. ועדיין, אין לנו במה להתבייש.  אגב, אני לא באמת אחפש נתונים על קוריאה ורוסיה, אבל בקנדה שכר הלימוד גבוה יותר מאשר בישראל, כך לפחות על פי YNET.

אז מה, שכר הלימוד גבוה מדי? באמת? אז למה אנחנו ממוקמים בצמרת לעזאזל?

2. שכר לימוד הוא השקעה. לימודים אקדמיים הם השקעה: אבל השקעה מקרו כלכלית חכמה של מדינה, יכולה להיות רק כל עוד יש לה הצדקה. מה שמבחינתי אומר, ששכר הלימוד בישראל צריך להיות גבוה במידה כזאת שיש בה הצדקה.

אבל האם במדינת ישראל יש הצדקה? נכון, מקצועות הרוח והחברה נמצאות בירידה ברורה כבר שנים. מה שחבל, כי האמת היא שהירידה ממש לא תלולה מספיק. לרוב המקצועות האלה פשוט אין הצדקה. תרבות? תשאירו את 50 הטובים בכל תחום דשא ודשא, וזהו. הרי ברור שאם שכר הלימוד היה גבוה קצת יותר, כל אותם מאות שמשום מה חושבים שתואר בגיאוגרפיה בבר אילן, או תואר בהנדסה במכללת שואסמו, מצדיק השקעה של 30 אלף שקל או יותר, לא יחשבו כך ברגע שההשקעה תשולש או תרובע. כמו שצריך.

ועם זאת, ישראלים רבים לא רואים בשכר הלימוד השקעה. לא ולא, הם רואים בו זכות יסוד. זכות יסוד של מה בדיוק? לא ברור לי. אבל זכות יסוד, כי ככה זה אצל הרבה יותר מדי ישראלים – מגיע להם. אז מה אם הם לא מוכשרים מספיק בשביל להתקבל לפקולטאות שוות ואשכרה לעשות משהו עם התואר שלהם – העיקר שמגיע להם שליד השם שלהם יהיה כתוב BA. בשביל מה זה טוב? זה אכן לא טוב בשביל כלום.

3. השוואה קלילה בין ארה"ב לישראל:

בניתי מודל קטן, שיעזור לי להבין מה הולך. רוב הנתונים די מבוססים, חלקם אכן משוערים, אבל אני לא מתכוון לבזבז 8 שעות על מציאת כל הנתונים. מה שיש, זה מה שיש.

א. בארה"ב – שכר הלימוד הממוצע הוא כ 18,000 דולר. 47% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות פרטיות בהן שכר הלימוד הממוצע הוא 7,500 דולר בערך. אבל 53% האחרים לומדים במכללות פרטיות בהן שכר הלימוד קרוב ל 30,000 דולר לשנה. הממוצע שמתקבל הוא בערך 18,000 דולר.

בישראל לעומת זאת, אין לי נתונים מדויקים לגבי כמה לומדים במכללות פרטיות וכמה באוניברסיטאות, אבל לקחתי 15,000 ש"ח לשנה כמספר ממוצע הגיוני, בקירוב. יתכן כמובן שזה קצת פחות (אולי 13 היה מספר מדויק יותר), בכל מקרה, זה לא משמעותי מדי.

ב. בארה"ב מתחילים או ללמוד או לעבוד בגיל 20 בממוצע. בישראל מתחילים את המסלול בגיל 23 בממוצע. בשתי המדינות מסיימים בגיל 65 פחות או יותר.

ג. בארה"ב, השכר ההתחלתי לבוגר אוניברסיטה הוא כ-45,000 דולר בשנה, זה נתון. נתון נוסף הוא שבוגר אוניברסיטה מרוויח בערך 2.1 מיליון דולר בכל החיים. על מנת להגיע מ 45,000 בשנה הראשונה לנתון של 2.1 מיליון דולר לכל החיים, צריך לשער עליית שכר בשנה של 0.7% בערך. נתון שהוא די הגיוני.

בישראל, השכר ההתחלתי לבוגר אוניברסיטה מסתכם בכ- 60,000 שקל לשנה (5,000 לחודש). זו השערה סבירה שמתבססת על השכר החציוני במשק (שכולל כמובן אנשים שהם לא בוגרי אוניברסיטה). כדי להשוות את שתי המדינות, הנחתי גם כאן, עליית שכר שנתית של 0.7%.

ד. בארה"ב, השכר ההתחלתי לאדם שאינו בוגר אוניברסיטה הוא 26,000 דולר בערך. ידוע לי גם שבמשך החיים הם ירוויחו משהו כמו 1.2 מיליון דולר. מה שמצדיק עלייה מינימלית ודי זניחה של 0.2% בשנה בשכר.

בישראל לעומת זאת, הנחתי הנחה שמרנית במיוחד. אין לי באמת נתונים, אבל נניח ששכר התחלתי של אדם שלא למד, הוא משהו כמו 3,500 אלף שקל, שזה פחות משכר המינימום במשק (4300 שקל בערך). הסיבה היא – הנחתי שחלק מהאנשים האלה, לא יעבדו במשרה מלאה, אלא יסתפקו בפחות. בכל מקרה, גם כאן הנחתי עלייה זניחה של 0.2% בשנה.

4. עד כאן המודל, ומכאן לנתונים.

ארה"ב:

ישראל (בש"ח)

מקרא קצר:

בארה"ב בוגר קולג' צפוי להרוויח קצת פחות מ 2.2 מיליון דולר בחייו. הערך הנוכחי של אותו סכום, כולל ההשקעה הראשונית על הלימודים, הוא כ-800,000 דולר (בהנחה של 4% DISCOUNT RATE). כמו כן, ההשקעה שלו בלימודים מהווה כ 9% בסך הכל, מהערך הנוכחי שלו.

בישראל לעומת זאת, בוגר אוניברסיטה או מכללה צפוי להרוויח 2.75 מיליון שקל, כאשר הערך הנוכחי של הסכום הוא קצת מעל 1.1 מיליון שקל, וההשקעה שלו בשכר הלימוד היא רק 4% מסך הערך הנוכחי הנ"ל. מה שאומר אגב, דבר די פשוט:

על מנת להשוות בין ארה"ב לישראל, על שכר הלימוד הממוצע בישראל להיות שווה ערך לכ-32,500 ש"ח לשנה.

אם תרצו, תעשו את אותו תרגיל רק עבור אחוז ההשקעה של ההבדלים (שכר לימוד/ההבדל בין הערך הנוכחי הנקי של בוגרי אוניברסיטה לבין אלו שאינם בוגרים). ואז שכר הלימוד צריך להיות בערך 22,700 ש"ח.

אגב, אם אשנה קצת את המודל, ואניח שבוגר אוניברסיטה בישראל היום מרוויח בדיוק 6000 ש"ח (השכר החציוני במשק פחות או יותר) בחודש, ואילו זה שאינו בוגר אוניברסיטה מרוויח בדיוק שכר מינימום (4300 ש"ח בחודש), הפועל היוצא הוא אפילו קיצוני יותר, ומגיע לכך ששכר הלימוד אם נתייחס רק לאחוז ההשקעה של ההבדלים, כלומר שכר הלימוד חלקי ההבדל בין ה NPV של בוגר אוניברסיטה לבין אלו שאינם בוגרים, צריך להיות 25,270 ש"ח.

כך או כך, זה לא באמת משנה. ברור לגמרי ששכר הלימוד צריך להיות בערך כפול משיעורו היום. נקודה.

בארה"ב בוגר מכללה ירוויח פי 1.43 בנתוני ערך נוכחי מאשר מי שאינו בוגר מכללה, במשך חייו, ופי 1.75 בנתוני ערך מוחלט.

בישראל לעומת זאת, בוגר מכללה ירוויח רק פי 1.28 מחברו שלא למד במכללה או באוניברסיטה בנתוני ערך נוכחי, ופי 1.46 בנתוני ערך מוחלט.

אתם יודעים מה זה אומר? זה אומר שוב, את מה שאמרתי קודם. בישראל לא משתלם ללמוד (אלא אם כן אתה כמובן לומד מקצוע אמיתי). כי בסופו של דבר, בשביל השקעה של שנים וכסף, אתה כולה מרוויח 28% יותר, במשך כל החיים מאשר אחד שלא למד.

או כמו שאמרתי קודם – יותר מדי אנשים בישראל לומדים, פשוט הרבה יותר מדי.

פתרונות:

האמת היא שהפתרונות נורא פשוטים, למרות שהם נוגדים את הלך הרוח הציבורי.

1. שכר הלימוד חייב להיות גבוה יותר. דיברתי על 32,500 שקל בשנה בממוצע, אם רוצים להשוות את המצב שלנו לזה של אמריקה (שאני לא אומר שהוא אידיאלי). מה שברור הוא ששכר הלימוד כרגע נמוך מדי. אם לימודים הם באמת השקעה, ולדעתי אין ספק שלימודים הם אכן השקעה. כי אחרת – בשביל מה ללמוד. אז שהסטודנטים יתכבדו נא ויוכיחו שהם מוכנים לשים כסף במקום שצריך.
2. ברור כמובן כי ברגע ששכר הלימוד יעלה ופחות סטודנטים ילמדו (אבל רק המוכשרים ילמדו, כי הם אלה שאכן ייצא מהם משהו), אזי גם מערכת המלגות, ובמיוחד מערכת ההלוואות חייבת ליישר קו. כיום אין מערך הלוואות מסודר לתואר ראשון, כי תואר ראשון מבטיח מעט מאד, כפי שהוכח במודל הקצר כאן. בהנחה שתואר ראשון יהיה שווה קצת יותר, סביר גם להניח שבנקים ישמחו לתת יותר הלוואות.
3. לחילופין – לא חייבים להעלות את שכר הלימוד, אבל כן חייבים להגביל מאד את מספר הלומדים באוניברסיטה, דרך חתכי פסיכומטרי או חתכי קבלה אחרים, גבוהים הרבה יותר. כרגע יש יותר מדי לומדים, שמקבלים מעט מדי בעבור מה שהם לומדים.
4. אני מניח שבגרמניה, הסיבה לאנומליה המסוימת (למרות השגשוג) היא פשוטה – מי שלא מצליח לעבור שנה ראשונה, לא ממשיך באוניברסיטה. אני יודע מחברים שכך זה בבלגיה. אז כן, אפשר להמשיך לקבל את כולם, ואת כל מי שרוצה, ואפשר להשאיר את שכר הלימוד על 10,000 שקל או אפילו להוריד אותו. אבל מי שלא יהיה בעשרים אחוז העליונים בכיתה שלו אחרי שנה, פשוט יעוף. גם טוב, והאמת – אחלה פיתרון. כך לאף אחד לא יהיה פתחון פה. ההזדמנות ניתנה לו.

ברור לי שכל מה שכתבתי כאן לא יהיה פופולרי, אבל מדובר בסופו של דבר, בפרופוגנדה מכעיסה של אתרים גדולים ושל קובעי דעת קהל. וכאמור, בהרחבת תרבות ה "מגיע לי" למקומות ש.. אני מצטער, אבל פשוט לא מגיע. ממש לא.