עשר וחצי בלילה.

הרכבת טסה על המסילה, בגשם הכבד.

טיפות זולגות לאורך החלון החשוך, אני בוהה בהן בעין חצי עצומה.

אנחנו נוסעים כבר שעה, הוא ואני.

הקרון חצי ריק וחוץ מעוד כמה חיילים רדומים אין אף אחד.

אני יושבת לידו, צמודה, מודעת לגוף שלו, לכל נשימה שהוא נושם.

גם הוא לא נראה רגוע לחלוטין. זז לפה ולשם, לא מוצא את מקומו.

היד שלו מונחת באופן מאוד נוח ליד הירך שלי. אני מרגישה אותה צמודה אלי.

מרגישה איך לאט לאט הוא מעביר אותה יותר ויותר צמוד לאורך הירך כולה.

אני נושמת נשימה עמוקה, עורגת אליו.

הוא מלטף את הירך שלי באיטיות, מרטיב אותי בלי לנסות.

מלטף יותר ויותר עמוק, מגיע לאיזור החם שלי.

מלטף את האיזור כולו בעדינות ובשקט, משגע אותי איך הוא מתנהג כאילו כלום לא קורה,

כאילו היד שלו פועלת מעצמה.

אני מרגישה שאני לא יכולה יותר, חייבת להרגיש אותו צמוד אלי.

אני מורידה את היד שלו מהירך, הוא נראה כאילו התעורר מחלום ארוך,

מעבירה רגל אחת מעליו, מתיישבת עליו, המדים נצמדים אלי בתנוחה הזאת,

אני מרגישה את האיבר שלו,

הוא מניח את ידיו על עצמות האגן שלי, אני מתכופפת לעבר האוזן שלו,

מלקקת בעדינות את תנוך האוזן ולוחשת "בוא".

אני קמה ולוקחת את התיק שלי, ויוצאת מהקרון.

איש לא שם לב להתרחשות. הוא לקח את התיק שלו ויצא אחרי.

אני עוברת מס' קרונות ומוצאת תא שירותים ליד הקרון האחרון, העזוב ביותר.

אני נכנסת לתוך התא, הוא נראה נקי למדי יחסית לתאי השירותים ברכבת.

הוא נכנס אחרי בלי היסוס.

נועל את התא, מוריד את הנשק, מניח על הרצפה, ומביט בי.

אני פותחת בעדינות את כפתורי החולצה שלי, חושפת את הגופיה הלבנה והצמודה שמתחת.

הוא מביט בגופי ואז בפני, מוריד את חולצתו גם כן, נשאר עם גופיה לבנה, חושף ידיים שריריות ושזופות.

אני ניגשת אליו, צמודה, מריחה את ריח גופו המתוק, מרגישה את נשימותיו, מביטה בו, ומנשקת אותו.

הוא מעביר את ידיו לאורך כל גבי, ומוריד את הגופיה שלי בעדינות.

אני מכניסה את ידי מתחת לחולצתו, מעבירה אצבעות על הבטן שלו, ריבוע ריבוע, מלטפת הכל.

אני מתכופפת על ברכי, מלקקת את החזה שלו בדרך, את הבטן שלו, את פס השיער הסקסי הזה שמוביל למטה, לאן שאני רוצה.

אני פותחת את החגורה שלו ואת כפתורי המכנס, מתחת יש בוקסר שחור וצמוד, מבליט את הזין שלו.

אני מורידה את הבוקסר בלי היסוס, הוא נשען על הקיר מאחוריו, אוחז בראש שלי בעדינות.

אני מתחילה ללקק אותו בעדינות, מלמטה, למעלה, מעבירה את הלשון החמה שלי על כולו.

הוא נאנח וגונח בשקט, מתנשם, מתנשף. ידי מלטפות את הבטן שלו בזמן שאני מוצצת חזק ככל שאני יכולה, עולה ויורדת במהירות.

אני מרגישה אותו גדל ותופח יותר ויותר, יודעת מה המשמעות, ומפסיקה.

אני עולה למעלה, מעלה את הבוקסר שלו חזרה.

הוא אוחז במתניים שלי ודוחף אותי לעבר הכיור, מושיב אותי עליו, מפשק לי את הרגליים.

הוא עומד בין רגלי ואנחנו מתנשקים כמה שניות. הידיים שלו מטיילות על כל כולי.

הוא עובר לצווארי, מלקק כל נקודה, יורד לעבר החזה שלי, מנשק את הבטן ולש את שדיי בעדינות.

הוא פותח לאט לאט את רוכסן המכנס שלי, מוריד אותו ממני, וגם את התחתונים.

הוא נצמד אליו ואני מרגישה את הבוקסר הרטוב שלו.

הוא מעביר אצבע אחת על הדגדגן שלי, מרגיש כמה שאני רטובה. מכניס אצבע אחת, אני נאנחת בתשוקה.

לאחר מכן מוציא אותה ומוריד את הבוקסר שלו.

מטייל על הזין שלו מסביב לכניסה, משחק איתי בזמן שאני משתגעת. לבסוף חודרלתוכי במהירות, אני פולטת צעקה קטנה של עונג.

הוא מזיין אותי לאט לאט, נכנס עמוק ויוצא. אני מתענגת על כל שניה של התחושה הזאת, מתנשמת חזק.

אני מרגישה אותו גדל ותופח בתוכי, יוצר לחץ יותר ויותר גדול, יודעת כמה הוא קרוב.

אני אוחזת חזק בישבנו, דוחפת אותו עמוק יותר ויותר, נאנקת ונאנחת, גומרת אחרי כמה שניות.

הוא נאנח חזקים הוא, חודר מהר יותר ויותר, מאיץ את הקצב, מלקק את שפתי וגומר באנחה גדולה.

"נוסעים נכבדים שלום, התחנה הבאה- עכו..." אנחנו שומעים את הכרוז. צוחקים.

מסתדרים כמה דקות, מתלבשים, מדגמים את עצמנו.

אני יוצאת ראשונה מהתא והוא אחרי.

מולנו עומדים מול פתח הרכבת כעשרה אנשים, ארבעה חיילים, כמה נשים מבוגרות, ועוד 2 גברים בחליפות.

הם מסתכלים עלינו, אנחנו מסתכלים עליהם. החיילים מגחחים בשקט.

הוא אוחז בידי ואנחנו יוצאים מהרכבת, מחויכים.