מכירים את זה?

שפשוט בא לכם להגיד לכולם "זין!!!" ולא לעשות כלום.

אולי אני אשמע כמו מתלוננת כפייתית ובכיינית ממורמרת, אבל דיי בנאדם, נמאס לי כבר!!! יש לי כל כך הרבה דברים לעשות, שכבר שכחתי מה זה לשבת ולראות טלוויזיה, וגם את הפוסט הזה אני בקושי כותבת, בין תרגיל לתרגיל בשיעורי הבית המחורבנים במתמטיקה [טפו].

מפה לשם, משם לפה. לא תמצאו אותי רגע קט בבית. ואם אני כבר שם אז זה כדי ללמוד [וגם אז אני מסתגרת בחדר] וכדי להתקלח, לאכול ולישון.

החדר שלי נראה כמו מזבלה [שזה ממש לא אנושי!]. יש האומרים שהבלגן שחוגג אצלי לא כל כך נורא בכלל, אבל תאמינו לי שבשבילי הבלגן הזה הוא בלגן ממש מבולגן [מממ מעניין]. בתור אחת שרגילה שהחדר שלה מסודר ונקי [היי, אל תסתכלו עליי, תסתכלו על אמא שלי הקרציה הזאת!!!] החדר שלי נראה לי ממש כמו דיר חזירים תקוע. ובכן, הסיבה היא פשוטה. כשאתם ממהרים לעשות משהו/ללכת לאנשהו אתם נלחצים נכון? יפה. אני מחפשת דברים ועושה דברים מהר מרוב הלחץ, ככה שלבסוף יוצא שכל הדברים שהשתמשתי בהם/חיפשתי אותם [וגם הדברים שנמצאים ליד מה שחיפשתי, כי הגיוני שאני אחטט בהם עד שאמצא מה שאני מחפשת לא?] זרוקים להם בשקט ושלווה על הרצפה ו/או על המיטה ו/או על הפוף. בגדים במיוחד!

ההורים שלי חושבים שזה תירוץ, כמובן. מה יכולתי לחשוב?

וגם כן המבחן הזה בתקשורת, לא נרגעתי עד שכל העולם ידע ש"למדתי למבחן עד 1 בלילה ואז קמתי בשש וחצי בבוקר כדי ללמוד עוד!!!". והמבחן עצמו היה חפירה אחת שכמותה עוד לא ראיתי! כתבתי 5 דפים שלמים!!! לא פחות ולא יותר!

בקיצור, אני צריכה לישון ומהר. אני מרגישה עצבנית, כל העולם מעצבן אותי אש, במיוחד ההורים שלי. [ואל תקחו דברים אישית, תודה.].

ורק שתדעו, שהיום זהר הייתה הרשע האנושי בהתגלמותו. יותר ממני אפילו.

נתראה בשמחות, ורק בריאות. 

[זה נחמד הסמיילים האלה..]

Incompatible, it don't matter though
'cos someone's bound to hear my cry
Speak out if you do
You're not easy to find

Is it possible Mr. Loveable
Is already in my life?
Right in front of me
Or maybe you're in disguise

Who doesn't long for someone to hold
Who knows how to love you without being told
Somebody tell me why I'm on my own
If there's a soulmate for everyone

Here we are again, circles never end
How do I find the perfect fit
There's enough for everyone
But I'm still waiting in line

Who doesn't long for someone to hold
Who knows how to love you without being told
Somebody tell me why I'm on my own
If there's a soulmate for everyone

Most relationships seem so transitory
They're all good but not the permanent one

Who doesn't long for someone to hold
Who knows how to love you without being told
Somebody tell me why I'm on my own
If there's a soulmate for everyone

The type of guy who doesn't see"
What he has until she leaves
"...Don't let me go

ואני פשוט יודעת שזה כבר ישן.

גם אם יש סיכוי שזה יקרה, וגם אם אין סיכוי, אני פשוט כבר הרמתי ידיים מראש.

כבר אין לי יותר סבלנות לזה, ואין לי יותר כוח. לפעמים אני חושבת שזה לא מספיק חשוב לי אפילו.

וזה כאילו שיש לי רגעי ייאוש כאלה, שפתאום אני אומרת לעצמי "אוף, למה?!?! למה?!?!" ובשאר הזמן אני יענו מתנהגת רגיל... אבל זה עדיין מציק לי מעט. כבר לגמרי מבולבלת.

וזה מעצבן. מאוד. כי פתאום כל אחד יודע מה אני אמורה לעשות. "תעשי ככה..." "תעשי שם.." "תעשי פה..." "תעשי את זה..". ואולי מה שאומרים זה לא הדבר שנכון לי לעשות? זה לא הדבר שמרגיש לי טוב לעשות? כל אחד חושב שזה פשוט, בזמן שלי זה מאוד קשה. ואל תשאלו למה. אל. אל תשאלו בכלל. [אני זוכרת שהייתה תקופה שכולם חשבו שהם גאוני הדור, והם יודעים הכי טוב. זה כל כך עיצבן].

זזזזזזזזזזזזזזזזזזההההההההההההההההההההה

ממממממעעעעעעעעעעעעעעעעצצצצצצצצצצצצצבבבבבבבבבבןןןןןןןןןןןןןן

אאאאאאאאאאוווווווווווווווותתתתתתתתתתיייייייייייי

כככככלללללללללללללל - ככככככככככךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

*ללא קשר לפוסט.

סתם מין פריקה כזאת.

לילה טוב!

מחר שעת אפס:/

אני אומרת לכם השעת אפס הזאת.. אפסית גמורה. ממש לוזרית.