לרוב כשבחורה לובשת חולצה שנראית עליה טוב היא מאושרת ומחכה למחמאות. אך יש מקרים בהם חולצה שגורמת לך להיראות טוב היא דבר מאיים ביותר.
תמיד הייתי ה-ילדה עם בעיות התדמית. תמיד מרגישה שמנה מדי, מחוצ'קנת וכו'.למען האמת, אני לא באמת רזה הקב"ה חנן אותי ב-65 קילו. בכיתה ו' שקלתי 43, הרגשתי כ"כ שמנה... (אז מה אני אמורה להרגיש עכשיו?!) היום אני בכיתה י"ב משמעו שעברו שש שנים, בהם עליתי 22 קילו, ואם נעדן את המציאות אז נגיד שזה לא כ"כ מעט... מסתבר של-22 קילו אין שום משמעות בעיני בני-אדם. מאז שאני בכיתה ח' קיימת תופעה מאוד מעניינת, לא עובר עליי יום אחד בלי שאומרים לי שרזיתי. לפעמים זה אף מתעלה על עצמו ויכול להגיע לחמש פעמים ביום. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזה מתסכל זה לעלות על המשקל לראות שעלית 2 קילו ויום אח"כ אתה לא מפסיק לקבל מחמאות כמה רזית. אחרי הרבה תסכולים ועצבים הגעתי למסקנה אחת ברורה-יש לי חזות שמנה!!! כשאני עוברת ליד מישהו בחטף עובר לו בתת מודע "מממ..שמנמונת" ואז לאחר מכן כשאותו אדם רואה אותי בשנית ומתבונן הוא רואה שאין קרס (השומנים מתרכזים בעיקר באיברים התחתונים) ואז מחמיא לי עד כמה רזיתי. בהתחלה הייתי אדיבה ומנומסת ואפילו אומרת "תודה" בחיוך. לאחר מכן, הסברתי לאנשים שזאת החולצה אבל הם החליטו לא להקשיב ולהתעקש שרזיתי. אמרתי להם שמהשקל הראה שהעלתי 2 קילו, אבל הם בשלהם "הרזת". כמובן שהתגובות שלי היו פחות ופחות אדיבות כל פעם ובטח עכשיו אתם מבינים למה אני הבן-אדם היחיד בעולם שלא אוהב חולצות שנראות עליו טוב. הייתה לי חולצה אחת ירוקה שהייתה מחמיאה לי מאוד, כל פעם שהייתי הולכת איתה הייתי מקבלת המוני תגובות באותו יום "כמה רזיתי". בטח אתם חושבים לעצמכם "לאאאאא...היא סתם מגזימה, בטח אומרים לה מדי פעם וזהו" אבל לא! אני לא חושבת שיש בן-אדם אחד שלא בירך אותי בברכת "הרזת". היום התייאשתי ממלחמות אני פשוט מגיבה בחיוך מיואש "זה החולצה". כבר ניסו אנשים רבים להטיף לי מוסר (גלי...) שאני לא יודעת לקבל מחמאות, אבל תסלחו לי שכל פעם שמזכירים לי שיש לי חזות שמנה זה לא ממש מחמיא לי... בפעם הבאה שאתם רואים מישהו שאתם מכירים שהרזה, תבדקו טוב טוב אם זאת החולצה או שהוא באמת הרזה. בתקווה לרזון אמיתי וחיים מאושרים. נטע.