המילים שלי
|
| 5/2007
מכתב לעולם
תגיד לי, מי אתה בכלל? מי אתה שמגיע לך לקבוע מה מותר ומה אסור? מי אתה שתחליט אם אנשים ימותו או יחיו ותחת איזה משטר או צורת שלטון? לפני שנסעתי לחו"ל חשבתי שישראל והעם היהודי זה עם מיוחד. עם סגולה. שרק פה יכולה להיות הארץ שלנו. הייתי בטוח גם שהאמריקאים הם מדינה דמוקרטית, הומנית וטובה. במהלך 14 חודשי הטיול הגעתי לכמה תובנות לגבי עצמי, בני אדם והעולם כולו.
הבנתי שאנחנו כולנו אותו דבר. אותו דבר למרות הבדלי גזע, דת ומין. אותו דבר למרות אזרחות שונה או צורת שלטון שונה. אני גם חושב שאין לאף אחד בעולם הזה שום זכות לומר מה נכון ומה צודק כלפי אף אחד אחר חוץ ממנו והמדינה שהוא חי בה (וגם זה בצורה מוגבלת).
קשה לי עם זה. קשה לי שלנו, עם כל היומרנות של הומניות ושיוויון, עדיין מחזיקים בדעה שאנחנו יותר טובים מהם. מי אלה ה"הם"? כל אחד שהוא לא ישראלי\יהודי\אשכנזי\ספרדי או כל וריאציה של משהו שהוא לא אתה. זה הורג אותי. אנשים יכולים שנה לטחון לי בשכל שהם רוצים שלום ונגד המלחמה בעיראק ונגד פה ונגד שם, אבל מהצד השני מסכימים שיש צורך לפעול נגד האיום האיראני\סורי\רוסי\סיני או כל איום אחר. אבל למה? מאיזה זכות? מי הקנה לנו את הזכות לקבוע מה אסור ומה מותר למדינה אחרת, או בנאדם אחר לעשות? כי בצורה עקיפה זה מה שנעשה. אנחנו כופים את רצוננו על אנשים ותרבויות אחרות בטענה שהשיטה שלנו "נאורה יותר"\"חכמה יותר"\"טובה יותר". אבל מי אמר שהצד השני לא מרגיש אותו דבר? מי אמר שהם לא מרוצים מהמצב הקיים אצלם? ואולי אינם רוצים שינוי כלל? ואם הם כן רוצים שינוי, אולי זה לא השינוי שאנחנו מנסים לכפות עליהם? אין לדעת. כל אדם לעצמו. אבל שוב, זו לא זכותנו אלא זכותם ורק זכותם של אלו שמעשים אלו ישפיעו עליהם.
חבל לי שגם היום אנשים לא מבינים את זה. אחרי כל מה שעברנו דווקא אנחנו בתור העם ההזוי הזה שקוראים לו "יהודים". שהדבר היחידי שמייחד אותנו בערך הוא כיפה על הראש וכיפה על הזין, לא מצליחים להבין שאי אפשר לכפות צורת חשיבה שונה על אף אחד אלא אם כן הוא מעוניין בזה בעצמו ובזמן שלו בלבד.
יש אנשים שיחשבו שאני פציפיסט או שמאלני קיצוני מאוד, אבל אני לא. להיפך, התפיסה שלי בכלל לא קשורה לפוליטיקה או למלחמות. התפיסה שלי אומרת דבר אחד בלבד, דבר אחד פשוט - יש בעולם הזה שפע של אנשים, תרבויות ודתות. לכל אחד זכות קיום, לכל אחד זכות בחירה אם להמשיך בצורה שבה הוא חי או לשנות אותה. זה בערך אומר Live and let live. אנשים לא מבינים כמה חוכמה יש במשפט הזה. הוא לא רק אומר "איש איש באמונתו יחיה", אלא גם "חיה ותן לחיות". זה אומר שחיה את חייך כרצונך, אל תפריע לי בחיי, אבל ברגע שתפריע, זכותי להשיב לעצמי את חיי בצורה שאני רוצה לחיות אותם.
תנסו לחשוב על זה רגע, על עולם שלא כופה את עצמו על אף אחד. על עולם שחי עם עצמו בלי שום יומרנות של עליונות על רקע של גזע\דת\לאום\אזרחות. העולם מתחיל להראות סימנים של הבנה. הבנה שאפשר אחרת. אפשר בלי היהירות המסוכנת הזאת. אפשר בלי.
ובזה אסיים.
Live and let live
Peace.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
