כמה בא לי שתהיי לידי עכשיו...
אני אצל בחדר.
אני בא אלייך בהפתעה ומחבק אותך מאחורה, נושך לך את האוזן, ולוחש לך
שאני אוהב אותך.. למרות שאני מאחורייך אני רואה את החיוך שפרוש לך על הפנים. כבר
הרבה זמן חיכית לרגע שאני אגיד את זה. את מסתובבת אליי ומתקרבת עם הפנים שלך אליי,
עומדת על קצות האצבעות כדי להגיע לגובה שלי, ומנשקת אותי. אני מלטף לך את הפנים
מרים אותך וזורק אותך על הספה, מוריד לך את החולצה ושם מגלה................
אנחנו בחוף הים.
הגלים מתנפצים על המגדל מעץ של המציל, הופכים את העץ הישן לרערוע
ורקוב. הריח של הלחות מחרמן אותי ואני נשכב על ידך על השמיכה שפרסתי. אין נפש חיה
פה, רק אני ואת. הגוף שלי מלא בחול אבל זה לא עוצר אותך מלגעת בי בלי הפסקה. אני
מסתכל לשמיים ורואה עננים בצורות מוזרות, כשאני חוזר להסתכל לצד את לא שם. אני
לוקח את הבקבוק עארק,לוגם, עד שפתאום קור צורם מקפיא כל פינה בגוף שלי, כשאני מגלה
שדלי עם מים קפואים נשפך עליי. את צוחקת ובורחת, ואני רודף אחרייך, בסוף אני קופץ
עלייך ושתינו נשכבים על החול, מתמזמזים. עד שבסוף אני מגלה ש......
אני בבסיס!!!!! עוד שלוש שעות לי שמירה, אני לא מצליח להירדם למרות
שאני לא מפסיק לפהק וקר מוות. עכשיו יותר מתמיד, מתי אני אגשים את הפנטזיות שלי
ויפסיק להגשים את שלהם?