דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

ועם הזמן הכל חולף...

וואו. כמה זמן עבר מאז ששמעתי את אביב גפן... אני חושב שמאז כיתה י'.  "ועם הזמן הכל חולף" היה השיר המועדף עליי.. השיר שהייתי שומע שנפרדת ממני... משום מה עברתי תקופה מאוד קשה, לא אכלתי במשך חודש, הייתי אדיש, לא הצלחתי להתרכז בלימודים, אבל משום מה השיר הזה היה מעלה בי איזה מין נחמה. הייתי מתבודד הרבה, הרבה אבני חלוקי נחל נזרקו לים בגללך.

אבל משום מה לא חשבתי שהזמן יחלוף. כאשר אתה חווה משהו שאתה יודע שבאמת הזמן ירפא אותו אתה תמיד תנסה למצוא פיתרון במקום, כי הזמן מפחיד אותך. הזמן עוצר. מבחינתך אתה תהיה תקוע ברגע הזה עוד הרבה מאוד זמן, והמחשבה שלך היא רק לטווח הקצר, לא לארוך.

אז שתיתי. והרבה... בכל הזדמנות שהייתה לי... לא היה לי הרבה כסף אז היינו מתחלקים 4-5 אנשים בבקבוק פרפקט זול. היינו מערבבים את זה עם מיץ תפוזים וזה איכשהו היה יורד לי.  הכרתי חברים חדשים, והזנחתי את הישנים. החברים החדשים היו אנשים שהורידו אותי לתרבות רעה. בני נוער ששותים ועושים סמים.. למזלי לא נתתי להם להפיל אותי, כי המצב שלי לא היה עד כדי כך גרוע. החברים הישנים נטשו אותי, כי הם פחדו מהחבורה החדשה שהסתובבתי איתם. הם היו ידועים בשימצם בכל השכונה, בעיקר בזכות ההיטפלויות שלהם לנערים אחרים. אבל זרמתי איתם..  לצערי, לקח לי הרבה זמן עד שהצלחתי להשתקם מהנזקים של להתחבר אלייהם גרמו לי. בין אם זה היה הסיגריות שהתמכרתי אלייהם, בין אם זה היה תקופה של שנה (!!) שלא היו לי חברים.

אז כיום, אני שמח להודות שבאמת עם הזמן הכל חלף. והדבר הזה חישל אותי, כי היום אני יודע, שלא משנה מה יקרה לי, כמה רע זה יקרה, עם הזמן זה יחלוף, והזמן יעבור. כי אף מניאק,לא משנה כמה מוכשר הוא, לא יכול לעצור את הזמן.