דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

שלום Harvester של גיל 14 וחצי. כאן Harvester של גיל 22 (בעוד חודש!#!@).

אני יודע שאתה חווה תקופה די קשה כרגע. דודה שלך נהרגה בתאונת דרכים, ובגלל שאתה ילד כזה טוב, אתה משתדל לבקר את סבתא וסבא כמעט כל יום אחרי הבית ספר.

אתה נמצא כרגע בבית שלהם, בחודש נובמבר הגשום, מסתכל ימינה, מסתכל שמאלה. סבתא הלכה לבקר חברות וסבא נמצא במועדון של הזקנים. אתה הולך למטבח, מוציא בקבוק מים ומוזג לכוס. פתאום העיניים שלך נחות על קופסת סיגריות שנמצאות על הארון. אל תגע בה. אבל אתה לא מקשיב לי, אתה נוגע. אדיוט. אתה מסתכל פנימה וגונב אחת, יוצא החוצה, שוב מסתכל לצדדים, מוודא שאף אחד לא רואה, ומנסה להדליק אותה בלי שהיא נמצאת בכלל בפה. ואז אתה נזכר בכל החברים ה"קולים" שלך שמעשנים שבכלל מדליקים אותה שהיא נמצאת בפה שלהם. אתה שם אותה בפה ומדליק. לוקח שאיפה עמוקה, נחנק, משתעל, מכבה אותה וזורק לפח.

"מה בכלל אנשים מוצאים בחרא הזה?" אתה שואל את עצמך.

אני רוצה לשגר את עצמי חזרה שבע וחצי שנים אחורה רק כדי לראות אותי בגיל 14 וחצי מדליק את אותה הסיגריה ולתת לעצמי כאפה כל כך כואבת... שאני אחייה כל החיים עם סימן אדום של כף יד על הלחי ולא אעשן.

על החתום, Harvester of Sorrow.

(תודה לפפי על ההשראה)